בחזרה למפלגה הרפובליקנית הישראלית

בתקשורת דווח לפני כמה חודשים שראש הממשלה נתניהו מבקש לאחד את הימין תחת כנפיו. הרעיון הזה לא ירד מסדר היום וראוי לחשוב עליו היטב שיטת הממשל בישראל בעייתית. כל אחד יודע את זה. פוליטיקאים חיים את זה וחלקם מתוסכלים מכך. זאת ועוד, הפיצול הפוליטי מקשה על התווית מדיניות אחידה וממושכת. גם העלאת אחוז החזימה לא הועילה בצורה משמעותית. יש ישאמרו שדווקא הזיקה. לכן אין תימה שראש הממשלה בנימין נתניהו העלה את רעיון המפלגה הרפובליקנית הישראלית כאיחוד של הליכוד עם כלל מפלגות ימין. אין ספק. הקמת מפלגה שכזאת היא מלאכת מחשבת. הנה האתגר הבא ליועצו או יועצתו הפוליטית של ראש הממשלה. אך לא רק. מה שמעניין לא פחות הוא היכן ימוקמו ראשי המפלגות ונבחרי ציבור בולטים ברשימה שכזאת. כיצד חברי כנסת של הליכוד ומועמדים יביטו על התופעה ? שאלות שכאלו הן לעיתים שאלות בלתי פתירות אך חשוב לבדוק כיצד הציבור הליכודי רואה זאת ואם הוא רואה זאת בחיוב כיצד יתבצעו הבחירות הפנימיות במפלגה שכזאת? משה כחלון מאוד פופולארי בליכוד. מצד שני לליברמן יש כאן מהלכים ונכון לעכשיו הוא מאוד קרוב לנתניהו - שלא לומר בבת עינו. ומה עם בנט ? למרות הסלידה ממנו הרי שלא מעט מהליכודניקים היו רוצים לראות משתלב. ואולי אולי איילת שקד תהיה הג'וקר ?