איה קרמרמן אני לא שקופה

רון חולדאי היקר, נולדתי בתל אביב. 10 דקות הליכה מכיכר רבין. עוד לפני שהיתה רבין, לפני שחשבת שהיא שלך הפרטית. את כל הילדות העברתי שם. לא היה זיקוק שלא הרגשתי שנופל ישירות עלי. לא היתה הופעה שלא שאגתי את המילים שלה. לא היה הר שלג, בפורים, שלא גלשתי עליו. כל מה שהיתי צריכה לעשות זה לרדת למטה, לפנות ימינה ושמאלה ואני במרכז העניינים. גדלתי מול ישיבת היישוב. ומעולם העין שלי לא תפסה בשדה הראיה שלה בחור דתי. הם היו לנו שקופים. גדלתי בבית הספר לאומנויות. שם לימדו אותי להאמין בשיוויון. שיוויון שנגמר כשילדות מ״בית יעקב״, הצמוד לבית הספר, יצאו להפסקה בשתי הנדנדות שהוקצו להן כחצר. הן היו לנו שקופות, חוץ מזה שבית הספר שלהם ״הפריע״ לבית הספר שלנו להשתלט על כל האיזור. תל אביב השתנתה מזו שהיתה לי בילדותי. בכוונה אני כותבת השתנתה ולא התפתחה. וזה עצוב לי. אבל מה שנשאר, כנראה אותו הדבר, זה היחס לדתיים. הם נשארו שקופים. מפריעים לרוח החופש התל אביבית. שלא תטעה, מר חולדאי. פלורליסט אתה לא. פלורליזם בהגדרתה היא הכרה בשיוויון זכויות המיעוט. הענקה לחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה. והיום אני השונה. אני זו שמאמינה אחרת ממך. אני מגדלת את הילדים שלי שונה ממך. אבל אתה זה שדוגל בכך שאתה כפלורליסט אמור להכיל אותי. אז בוקר טוב. הצלחת לסתום לדוסים את הפה. הצלחת להדיר אותנו מהנוף שנשקף מהמשרד שלך. בשם השיוויון אתה מפלה. אם היית שואל אותי הייתי עונה לך: לא. אני כאישה לא מעוניינת לעמוד בצמוד לגברים שהם לא בעלי. לא מעוניינת להתחכך בהם. לא מעוניינת שהם יסתכלו עלי ואני לא אוכל לשיר בחופשיות. אותה חופשיות אותה הרגשתי כששרתי בכיכר כילדה. אני לא מרגישה שמדירים או מפלים אותי כשחוסכים לי שהייה לצד גברים אחרים. אתה יודע מה אני כן מרגישה? שחרור. שחרור להיות לצד נשים. לרקוד איתן. לשמוח איתן. בחופשיות. בשבילי להיות עם חופשי בארצנו, זה לא לחשוש שאיזה גבר מסתכל עלי. תודה, מספיק לי האחד שהוא שלי. אבל אתה מה? למרות כיסוי הראש ולמרות החצאית והרצון לשמור את חוקת השם, שקופה אני לא. תפסיק להתכסות במעטפת השיוויון. פשוט תן לי את השיוויון אותו אני רוצה. --- פוסט תגובה של איה קרמרמן לראש עיריית תל אביב איה קרמרמן היא דוגמנית שחזרה בתשובה