אחרי 12 שנה – סוף סוף כללי המשחק משתנים בוועידת הליכוד

השיטה החדשה שמה סוף לסחטנות, לבריונות הפוליטית – ומחזירה את הכוח למתפקדים האמיתיים

אחרי יותר מ-12 שנים של קיפאון, המנגנון הפוליטי החשוב ביותר בתנועת הליכוד חוזר לפעולה – ועידת הליכוד. אלא שהפעם, הכללים השתנו – והמהפכה כבר כאן.

בעבר, השיטה הייתה פשוטה, אך בעייתית: חלוקה לשני שליש מול שליש. כל קבוצה ניסתה "לקחת הכול", ואם הצליחה – קיבלה שליטה מוחלטת. הקבוצה השנייה? נותרה בחוץ, בלי ייצוג, בלי השפעה, ובלי דרך אמיתית להיאבק.

למערכת המעוותת הזו נוסף אלמנט של סחטנות: גורמים כמו חיים כץ – שחלקם השתמשו בכוח פוליטי וארגוני כדי לאיים ברגע האחרון – טרפו את הקלפים. היו סניפים שהגיעו להסכמות, ניסו לייצר אחדות, אבל אז בא "השחקן השלישי" וסיכל הכול, רק כדי לסחוט מינויי חברי מרכז נוספים לעצמו.

אבל עכשיו? הסיפור משתנה מהיסוד.

השיטה החדשה דומה הרבה יותר לבחירות לכנסת. כל קבוצה תרוץ עם רשימה מסודרת, ואם תעבור את אחוז החסימה של 15% – תקבל ייצוג יחסי בהתאם לגודלה. אין יותר "מנצח לוקח הכול", אין יותר טריקים של הרגע האחרון, ואין מקום לסחטנות.

זהו מהלך שמחזיר את הכוח למתפקדים – לארגונים שיש להם באמת שטח, השפעה ציבורית, ותמיכה רחבה. יותר מזה – הוא מונע את הצורך להתכופף בפני גורמים שאין להם כוח אמיתי, רק מניפולציות פוליטיות.

אולי, אולי – סוף סוף – ועידת הליכוד תהפוך שוב למה שהיא אמורה להיות: ביטוי אותנטי של רצון חברי הליכוד, לא סניף של מועדון מקורבים.