אוחנה נגד דיין

שלטון החוק איננו "שלטון המשפטנים", ודמוקרטיה אין משמעה שהמיעוט ישלוט ברוב מבלי להבחר. קראתי הבוקר ב"כלכליסט" כי נציב שירות המדינה משה דיין פנה לשרים בועדת השרים לענייני חקיקה בהתנגדות נחרצת להצעת החוק שהצעתי לפיה היועמ"שים במשרדים יהיו משרת אמון. "השינוי המוצע יגרום נזק קשה למעמדם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה", כך כתב. הייתי מנסח זאת אחרת, אבל בבסיס – זה בדיוק הרעיון. המצב הנוכחי בו יועמ"שים במשרדים קנו מעמד-על במסגרתו הם הפוסקים האחרונים, הם – שלא נבחרו לא על ידי הציבור ולא על ידי נבחר הציבור, הוא אכן מצב המצריך תיקון. זו לא דמוקרטיה. זה לא שלטון החוק. זה הוא "שלטון המשפטנים". החוק – גם דיין יודע – איננו מדע מדויק. ניתן למצוא כמעט לכל יוזמה או הצעה שני משפטנים רהוטים ואינטיליגנטים שיטענו בלהט את העמדות המנוגדות. הם "שומרי הסף!" מוסיף דיין. ואני אומר, שומרי סף יש לנו מספיק. לכל משרד ממשלתי יש חשב (בכל הנוגע להעברות כספים) ומבקר, יש את מבקר המדינה, יש את הועדה לביקורת המדינה, יש את ועדות הכנסת המפקחות על עבודתם של כל משרדי הממשלה, יש במקרים החמורים את התקשורת, את המשטרה, את הפרקליטות ואת בתי המשפט. מה שחסר לנו הוא לא "שומרי סף", מה שחסר לנו הוא יכולת ביצוע. משילות. דמוקרטיה (אבל אמיתית – לא כזו בה מושל מי שמעולם לא נבחר על ידי העם). זה מה שחסר, ולכך אמשיך לפעול.