טור אישי

הנמען לשורות האלה, הוא אחי היקר ערן שטרנברג. שמעתי אותך קורא לנוער הכתום, לא לשרת (חדשות ערוץ 10 / 21.6.06). אני מבין אותך, ואוהב אותך.

בדרך כלל הודאה פומבית בטעות, במיוחד כשהיא באה מאיש ציבור, היא דבר נדיר וראוי להערכה שהרי כידוע הכישלון הוא יתום. ועדיין לעיתים קשה להתפעל מגילויי

אלי חזן מעריך את ספרו של אלחנן יקירה העוסק בחיבור שבין הכחשת שואה וזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית

“בנאומה בעצרת האו”ם העלתה שרת החוץ ליבני עקרונות למו”מ עם הפלש’, אך היא מתעלמת מכך שהבוס שלה, ראש הממשלה אולמרט וממלא מקומו רמון כבר ויתרו

אדוני ראש הממשלה. הטריק הזה לקבל פרס נובל לשלום בזכות אלפים, שיזכו להגדרה “קורבנות שלום”- מיצה את עצמו. עצור!  כלב הנחייה הזה שמוביל אותך- בעצמו

“המשפט הכי מטומטם ששמעתי בחיים שלי”, אמרה המשתמטת, “זה- “טוב למות בעד ארצנו”. מישהו צריך להסביר לה, שדווקא המשפט הזה, הוא הפנטזיה של הנוער הפלשתיני,

ולמרות המציאות המרה, יש ל”נביא” עמוס, את העוז, או שמא יש לומר את החוצפה, להציע לנו לנהל מו”מ להפסקת אש עם החמאס. בפועל מדובר בקניית

שלום אנחנו מכירות. אני זו שאת מדברת בשמה. אני גרה במושב, בקיבוץ, בהתנחלות, במרכז קליטה ובעיירת פיתוח ואת גרה בתל-אביב , בואכה צפון. אני פועלת,

שחרורו של המחבל מרואן ברגותי היושב בכלא לאחר שנשפט לחמישה מאסרי עולם על מעורבותו ברצח ישראלים מסרב לרדת מהפרק. מעבר לפגיעה המהותית שיוצר שחרור רוצח

חודש ימים לפני הבחירות ברשות הפלשתינית אמר עמי איילון לדן מרגלית: “אני כבר אומר לך, ואתה יכול לרשום: החמאס לא ינצח בבחירות!! לא משום שהוא