נרי אבנרי

מאז ימי אוסלו העליזים, השמאל הוכיח ששלום הוא לא יודע לעשות, אבל להפריע לממשלה ימנית, ולהבאיש את ריחה של המדינה- זה הוא אוהב ויודע לעשות.

קשה לי לשמוע את הפרומו לתוכנית “חסר תקדים” שבו נראה אהרון ברק אומר “אם לא נשמור על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תשמור עלינו”. מדובר באמירה שקרית

לא צריך להיות האקר כדי להיכנס לאתר של ציפי לבני. מספיק להקליד “הבלוג של ציפי לבני”… כשרת משפטים, אני גאה שהכנסתי את פרופסור רות גביזון

אסור שהזעזוע מהטבח הנורא במועדון ההומו-לסבי יחלוף מבלי שהחברה הישראלית תקיים דיון מעמיק בהפצת השנאה. בישראל המאוימת השנאה פוגעת בלכידות. מכאן המסקנה ברורה: השנאה אסורה.

מישנה: פרופסור נמרוד אלוני הוא הישראלי היפה. אם לא בעיני האימא שלכם, אז בעיני האימא שלו. חיצים מוסריים המשוגרים לכיוון המתנחלים הם הוכחה לכך… רגע,

הניחו את העוול שנגרם למרגלית הר-שפי על כף המאזניים, על הכף השנייה הניחו את העוול שנגרם לנוגה זוראיש ותגלו הבדל תהומי. זאת צלחה את העוול

לא ערכים מניעים את “שוברים שתיקה”, אלא שנאה עצמית ועליבות. האופנהיימרים מעוררים אנטגוניזם בקרב יהודים שאוהבים את עמם ומדינתם. התוצאה העתידית: פחות פתקי שמאל בקלפי.

עכשיו זה התור של חה”כ מירי רגב. היא לא חותמת גומי, כך הצהירה, אבל מבחינת יריבי הליכוד, היא אמצעי מניעה מגומי, שתכליתו- חסימת נתניהו אם

ההתעלמות של אהרון ברק מירידת אמון הציבור במוסד שעמד בראשו, עשתה אותו לשופט שכופה את עצמו על האזרחים. אילו הייתה בו קצת צניעות, היה מן

המסר היה אחיד: חיים רמון הוא החמצה פוליטית, ואלמלא “פרשת הנשיקה”, היינו זוכים ליהנות מתבונתו עוד זמן רב. “פרשת הנשיקה”, הם מכנים את המעשה המגונה