פרויקט הצעירים של ליכודניק מגיע הפעם לתא הגאה בליכוד. אלי חזן מראיין את רני סנה – מצעירי התא – והוא מגלה פנים מגוונת להפליא של הליכוד
רני סנה, בן 25. מנהריה, בן להורים יוצאי קיבוץ, התחנך במוסד של תנועת “השומר הצעיר”.
“בבית ובמשפחה תמיד היו דיבורים על פוליטיקה, אך תמיד היו את שני הצדדים במשפחה המורחבת, מהשמאל הפוסט-ציוני ועד הימין הקיצוני. את הקפיטליזם והאינדיבידואליזם אימצתי כבר בתיכון, אולי כאנטיתזה לתנועה הקיבוצית, מי יודע”.
מהו קו פרשת המים הראשון שלך לגבי הליכוד?
“בעת תכנית העקירה הגעתי לבית הספר בחולצה כתומה וכיתתי ידעה שביקרתי בחברון בכנס הזדהות של ההתיישבות העובדת עם היישוב. האמת? לרוב מוחלט של התלמידים לא היה אכפת – משהו שאני תופס כמעט עצוב, דווקא”.
רני בחר ללכת למכינה קדם צבאית מעורבת לדתיים וחילוניים בעמק בית שאן. “כיוון שתמיד חשתי שאני גר בבועה חילונית ושהצד הדתי זה לא מה שבאמת שומעים ורואים. הייתי מחזור א’ של המכינה. השנה פתחה לי את הראש בכל הנוגע ליהדות, בכל הנוגע למדינת ישראל, לסוגים השונים והנפלאים של אנשים בארץ הזו. יצא לי לראות ולחוות הרבה מאוד ואני ממליץ על החוויה הזו לכל צעיר שעומד בפני גיוס”.
עם עכים כאלה, מה עשית בצבא ?
“בצבא שירתתי בחטיבת “דובר צה”ל” ככתב צבאי ולאחר מכן כמנתח תקשורת. השירות נתן לי את האפשרות לראות ולגלות מגוון חלקים שונים בצבא ההגנה לישראל – חלקים שלא הייתי מגלה אילולא השירות. בנוסף, יצא לי להבין לא מעט איך באמת תקשורת עובדת והמון מושג על העולם הזה ועל כמה הוא מניפולטיבי וצהוב. בעצם, השירות הצבאי התקשורתי גרם לי להבין שתקשורת – זה לא בשבילי”.
בזמן שירותו הצבאי יצא רני מהארון. לאחר המעשה, הושלם הפאזל המוזר – ימני, תומך ארץ ישראל השלמה, קיבוצניק לשעבר, הומו, בוגר מכינה קדם צבאית מעורבת לדתיים וגר במרכז תל אביב.
רני פעיל בחוג “גאווה בליכוד” והוא מספר את תחילת דרכו בתא : “כששמעתי על ‘גאווה בליכוד’, מאוד שמחתי. עד אז, הייתי חבר במפלגת ‘התקווה’ של אריה אלדד, כי הסוגייה המדינית-ביטחונית היא זו שהייתה בראש מעייני. עם זאת, הרגשתי שלהיות חבר תמידי באופוזיציה, תמיד צודק אך לא משיג דבר, להתעסק בסוגיה אחת כשיש אלף ואחת סוגיות בוערות אחרות – משהו פה חסר. ‘גאווה בליכוד’ השלימה לי את החסר – מצאתי חבורה מדהימה של אנשים שהם בדיוק כמוני, ציוניים רחמנא ליצלן, קפיטליסטיים וימניים שלא מתביישים לצאת מהארון – גם הימני וגם המיני”.
ומה מעשיך כיום ?
“כיום, אני סטודנט למדעי המדינה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, פעיל בתא ‘לביא-גלעד’ של האוניברסיטה וב’גאווה בליכוד’. בנוסף, מתחיל לקחת חלק בפרויקט ‘יובלים’ של המועצה הציונית לקידום ציונות באוניברסיטה. גר בתל אביב עם בן זוגי”.
מדוע אתה בוחר לקחת דווקא חלק בליכוד?
“כי זה המקום בו האידיאולוגיה וההשפעה משתלבות לי יחדיו. הליכוד, כתנועה ליברלית ולאומית, משלבת בדיוק את שני הצדדים האלה באופי שלי ובתפיסת העולם שלי. בנוסף, הליכוד היא תנועה עממית, בה כל העם לוקח חלק, בה ניתן להשפיע על כל העם ובה כל העם משפיע”.
מתי התחלתי לחשוב על פעילות פוליטית?
“מאז ומתמיד פוליטיקה עניינה אותי ואני חושב שזה הגיע מהאווירה המשפחתית. כבר בכיתה ט’ פעלתי ביום הבחירות עבור מפלגת “שינוי”. תכנית העקירה העלתה מבחינתי הילוך, אז הלכתי למספר כנסים והפגנות והשתדלתי לכתוב מכתבים לעיתון ומאמרים ב’ערוץ 7′. בגיל 19, כאמור, התפקדתי לראשונה למפלגה, מפלגת ‘התקווה’ של אריה אלדד ואני פקוד ל’ליכוד’ כשנה וחצי. אני לא יכול שלא לראות אותי לא מעורב בענייני פוליטיקה”.
מה דעתי על שחרור האסירים?
“את דעתי פרסמתי בפוסט בפייסבוק: אם ישראל משחררת רוצחים כמחווה לפלסטינים וכתנאי מקדים למו”מ, אני רוצה שהפלסטינים יעצרו את אותם אסירים ויחזירו אותם לישראל – כמחווה לישראל ותנאי מקדים למו”מ. אם משחררים חיות אדם, שרצחו בני אדם חפים מפשע רק כי הם יהודים – אפשר גם לשחרר פושעים נאצים באותה המידה. ברור לי שיש קהילה בינלאומית לוחצת ואיומים בסנקציות – אבל כבר בגין אמר כי אם נצטרך נחיה על לחם ומרגרינה. צריך לדעת מתי לשים קו אדום. הפעם, אין שום תמורה מהצד השני (בניגוד, לצורך העניין, לשחרור האסירים תמורת חיילים חטופים). בקיצור, השתגענו”.
כיצד אני רואה את מצב הצעירים בליכוד?
“בליכוד חברים חבורות נפלאות של צעירים – ‘גאווה בליכוד’ הוא המקום בו נחשפתי לזה לראשונה באופן מובהק. חבורה של אנשים שרוצה, פועלת, עושה בלי הרף עבור התנועה ועבור תפיסת עולמה. בהמשך נחשפתי לעוד קבוצות ואנשים נפלאים שרק רוצים לעשות ולהשפיע. מנגד, גיליתי תנועה אוכלת צעיריה, בה הצעירים שלה לא נשמעים, לא נראים, מוסתרים, מושתקים. התנועה לא מפתחת ולא מתקצבת את דור העתיד שלה, ואם הכיוון הזה יימשך, הליכוד יאבד את מושכות השלטון מאוד מהר לצערי. התנועה חייבת להתעשת בכל הנושא הזה ומהר”.
האם לדעתך חל שינוי מהותי כלפי הקהילה הגאה מכיוון נבחרי הליכוד?
“חד משמעית כן. במשך שנתיים של פעילות, גאווה בליכוד עשתה היסטוריה, אך בעיקר התפרצה לדלת פתוחה. המשפט ‘איפה הייתם עד עכשיו?’ נשמע לא פעם ולא פעמיים לכיוונינו. לא חווינו התנגדות לפעילות שלנו מאף גורם, ומחלק נכבד ביותר של חברי כנסת גילינו תמיכה וחיזוק משמעותיים. במהלך השנתיים האחרונות השגנו הישגים מרשימים: לראשונה הופיעה שרה של הליכוד במצעד גאווה (השרה לבנת במצעד בתל אביב) ובפאנל נגד הומופוביה בכנסת, יחד עם חברת הכנסת מירי רגב שגם חתומה על הצעות חוק פרו-להט”ביות מובהקות. בעזרתנו, נעשה ‘פיוס היסטורי’ בין הקהילה לבין חבר הכנסת משה פייגלין, שהתגלה כתומך בצדדים רבים במאבקי הקהילה ובדרישותיה. ערכנו כנס בקדנציה הקודמת בנוכחות חבר הכנסת (דאז) אופיר אקוניס וסגנית השר (דאז) גילה גמליאל ועוד שורה של פגישות עם רוב מוחלט של חברי הכנסת והשרים מהליכוד. הרי זה מתבקש – הליכוד היא תנועה ליברלית, אין סיבה שלא תתמוך במאבקנו.
אמנם, עבודה רבה עוד לפנינו. הליכוד, כתנועה של העם, משקפת גם את גווניו הרבים, ולא כולם אוהדים אותנו, כידוע. דווקא בגלל הסיבה הזו פעילותה של ‘גאווה בליכוד’ חשובה ביותר – אין טעם ל’גאות במרצ’, שהרי שם משכנעים את המשוכנעים. אנו מקווים שנמשיך לפעול, לשכנע, להסביר, להראות ולחשוף את קולנו ופנינו, ואנחנו בטוחים שחברי הכנסת ושרי הליכוד יתמכו בכך”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר