רוחו של דנג

מבחוץ נראית סין מאוד מאיימת אך כשנכנסים פנימה מבינים שהיא ממש לא. רשמים בעקבות מסע פוליטי במדינה לאחר שניצח בניגוד לכל סיכוי את האימפריה היפנית שאיימה לכלות את מדינתו ואת השלטון הלאומני של המדינה שכה אהב ואף כמעט שילם על כך בחייו. לאחר שחברו – מי שהפך למנהיג המדינה - הוקיע אותו כקפיטליסט, שמו במעצר בית ואף היה בין הגורמים שגרם לשיתוק בנו לאחר שהאחרון קפץ מבניין רב קומות, הוא המשיך עדיין להאמין ביכולת שלו להפוך את סין למקום טוב יותר. הוא אף נאלץ לחזור ולעבוד כפועל פשוט במפעל טרקטורים תחת השגחה קפדנית אלא שהאיכר הפשוט היה אדם כל כך יוצא דופן עד כדי כך שבעזרת התבונה הייחודית שלו, שנבעה מאינטליגנציה אדירה וכוח רצון בלתי נגמר, הוא לא רק חזר אלא אף השכיל להשתלט על המפלגה ועל המדינה. אלא שאלו לא היו התבונות הייחודיות של דנג שיאופינג. נדמה לי שהתבונה הגדולה ביותר הייתה ההחלטה שלו לפתוח את השוק הסיני לעולם ולשנות את גורלותיהם של מיליארדי סינים.   20 שנים לאחר הקפיצה הכושלת קדימה ו - 12 שנים לאחר המהפכה התרבותית האכזרית שהפכה את חייהם של המוני אנשים לגיהינום, במונחים היסטוריים זה זמן אפס, החל דנג להפוך את שעון ההיסטוריה הסיני כשהחל להוביל את מה שקרוי "The Opening Up" (מדיניות הפתיחות) . 19 שנים תפס במושכות השלטון עד למותו ב - 1997 והוא בעצם יצר את המסד לפניה של סין כיום : הודות לפתיחת השוק הכלכלי הסיני לעולם וביצוע רפורמות מרחיקות לכת צומחת המדינה בקצב עצום. מיליארדי סינים שחיו בעוני מחריד עד לא מזמן חווים צמיחה היסטרית והיסטורית שמצמיח מספר בלתי נגמר של אנשים שיוצרים מעמד כלכלי חדש ומבוסס. לא, העוני לא חוסל והדרך לכך עוד ארוכה, אך אי אפשר להתכחש לעובדה שרוחו של דנג מרחפת מעל סין : המנהיגים הפוליטיים שבאו אחריו וכלל חברי המפלגה הקומוניסטית ממשיכים לאמץ באמונה כמעט עיוורת את האתוס שהתווה. הם מכנים את השיטה "סוציאליזם בעל מאפיינים סיניים" והיא למעשה הדרך של המפלגה מזה 40 שנה להפוך את ענפי החקלאות, התעשייה, המדע והטכנולוגיה לכאלו שמעניקים לאזרח הסיני את היכולת לא רק לשפר את חייו אלא להכין את סין לקראת אתגרי הדורות הבאים בעולם שכה משתנה. כל נציג מפלגה בכיר שפגשתי אמר שהמטרה שלו היא להפוך מעל ל – 1.3 מיליארד סינים למאושרים. אין ספק שאם ימשיכו לפעול ברוחו של דנג הדבר יהיה להם הרבה יותר קל.   ישראל להלן עובדה שאין בלתה : הסינים מעולם לא רדפו יהודים. האנטישמיות לא קיימת שם. נהפוך הוא : הם מאוד מעריצים את ישראל ואת העם היהודי. הם בטוחים שיש לנו השפעה בלתי נגמרת על העולם והלובי היהודי הוא מקבל ההחלטות בארצות הברית אלא שהדבר לא נובע מאנטישמיות אלא מפילושמיות אמתית וכנה. הם מבקשים ללמוד מאתנו איך הופכים מדיניות לכה מצליחה ומה הדרך להיות מצוינים כמו העם היהודי. מהבחינה הזאת, ישראל נהנית מדימוי מצוין של מדינה חדשנית ושיתוף הפעולה בשנים האחרונות רק הולך ומתגבר ומגיע לממדים שפעם רק חלמנו עליהם. נשאלת השאלה אם כן, מדוע למרות זאת סין מצביעה כנגד ישראל במוסדות בינלאומיים ? התשובה נעוצה בכך שהמאזן הכלכלי של הסינים עם מדינות ערב גבוה בשיעור משמעותי מהמאזן עם ישראל ויש להניח שעד שלא נעלה למאזן הגבוה מזה של אויבינו נצטרך להתמודד עם המצב. יש להניח שאם נמשיך במדיניות שהתוו ראש הממשלה נתניהו ונשיא סין שי ג'ינגפינג של הגברת שיתוף הפעולה הרי שנגיע לשם והימים לכך לא רחוקים.   אם אתם מגיעים לשנגחאי לכו אל מוזיאון הפליטים היהודיים. בשנות ה – 30 וה – 40 הגיעו לסין עשרות אלפי יהודים שנמלטו מהאימה הנאצית. הרבה הודות לשגריר סין בוינה ד"ר הונג פנג שאן שסיכן את מעמדו והנפיק ויזות בדרך לא דרך, ויזות שאפשרו ליהודים לעזוב את אירופה והודות לכך ניצחו חייהם. במוזיאון מובאים סיפורים מרתקים והוא מהווה אתר חובה לכל יהודי וישראלי שמבקר באזור.