התקשורת אף פעם לא סלחה לבנימין נתניהו:היא לא סלחה לו על כך שהוא רהוט ושנון ובעל אג’נדה אשר שונה משלה ועל כך שניצח את יקיר ליבם,הנסיך שלהם שמעון פרס. והיום 15 שנה אחרי אותו לילה “נוראי” אנחנו עדיין עדים לכך שהתקשורת לא התאוששה ולא סלחה לראש ממשלנתו על כך שעשה שתי דברים נוראים לא הסכים לישר קו עם דעתם וזכה בראשות הממשלה במאבק מול מר שמעון פרס. הטקסט: סיפורנו מתחיל בשנת 96,שנה של בחירות,שנה של מתח באוויר,קרב אחד על אחד בין מר בנימין נתניהו ומר שמעון פרס,קרב בין הליכוד לבין העבודה,קרב בין ימין לשמאל.קרב שיכריע האם להמשיך בדרך אוסלו או לא,קרב שיכריע לאן פניה של המדינה מיועדות.
התקשורת ממליכה מראש את מר שמעון פרס לראשות הממשלה.מה שקרה באותו היום,יום היוודאות תוצאות האמת,היה נוראי בכל קנה מידה,התקשורת לא הייתה יכולה לסבול את זה אהוב ליבה איננו ראש ממשלה,אהוב ליבה הפסיד,הפסיד לליכודניק,למר בנימין נתניהו.
מאז אותו יום “נוראי” אנחנו עדים לתעמולה כנגד מר בנימין נתניהו,אנחנו רואים רצח אופי,אנחנו רואים שלא משנה מה הוא יעשה ,לא משנה כמה הוא יתרום למדינה,לא משנה איזה הסברה הוא יעשה למען המדינה ,לא משנה מה!הם יהיו נגדו,הם ינסו להכפיש אותו,ינסו לפגוע בו בצורה הכי קשה,לפגוע באשתו וילדיו וזאת בגלל אותו יום “נוראי”,בגלל שהוא לא מתאים לדעות שלהם והוא ניצח את הבן אדם שכן מתאים,בגלל שהוא לא ממשומע,בגלל שהוא לא עושה את מה שבא להם ובקיצור בגלל שלהם יש אג’נדה שונה משלו.
כפי שפורסם באתר “חדשות מחלקה ראשונה” בימים האחרונים היו רבים אחרים ש”נהנו” מאותם הדברים שמר בנימין נתניהו כיביכול נהנה מהם אבל אין אנו רואים סיקור תקשורתי נרחב על זה..אין אנו רואים תוכנית שמוקדשת בעיקרה לעניינים הללו,אין אנו רואים את אותה התנהלות תקשורתית כמו שאנחנו רואים בפרשה שמיוחסת לבינימין נתניהו,ואני שואל מעניין למה!
בנוסף ,הינו עדים ל”כתבת תחקיר” אוהדת פחות או יותר כלפי לא אחרת מאשר ענת קם,להזכירם ענת קם הואשמה בבגידה במדינה לאחר שגנבה מסמכים סודיים ביותר והעבירה אותם לעיתונאי עיתון הארץ,ענת קם סכנה חיי חיילים,אותם חיילים שמגנים עליי ועלייכם,חיילים שבזכותם המדינה הזאתי עדיין קיימת,אבל לתקשורת זה לא שינה הרי הם בשלהם -עשו כתבה על המעצר בית של ענת קם,ועל כמה שקשה לה.אני שואל למה היא מקבלת כתבה אוהדת כאשר ראש הממשלה שעושה יומם וליל למען עתיד המדינה מקבל רצח אופי שנמשך כבר 15 שנה ?
אבל כנראה שבמדינה שלתקשורת יש אג’נדה משלה והאג’נדה הזאתי היא לא הצמדות לאמת והשארות בצד האובייקטיבי אלא הצמדות לטפל וחיפוש עובדות בדגש על חיפוש (גם אם לא נמצאות,או נמצאות חלקית) וניפוח או המצאה של עובדות רק למען קידום אג’נדה כזאת או אחרת הכל אפשרי ובין השאר ניסיון פגיעה בראש ממשלה מכהן,שתרם ועדיין תורם רבות למדינת ישראל והפיכה של “עיתונאית” שסיכנה חיי אדם למסכנה,ואכן כך היא מסכנה ממש .
נסכם ונאמר,אנחנו רוצים תקשורת אחרת,תקשורת נקייה,תקשורת אשר נצמדת לעובדות,תקשורת אובייקטיבת וחסרת אג’נדה פוליטת או לפחות כזאת ששמה את האג’נדה שלה בצד ומחליפה אותה באג’נדה אובייקטיבת ,בפרספקטיבה אובייקטית,באקטואליה וחדשות נטו.
דרך אגב,תשאלו את רביב דרוקר מאיפה הוא שידר בשנת 2000 האם זה היה מוושיגנטון או מקמפ דיוויד?האם הוא עורך דין או לא?
*הכותב הינו סטודנט,באר שבעי,מתפקד ליכוד-צעיר.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
