26.1 C
תל אביב
28 במרץ 2024
ליכודניק
בליכוד

"יש לנו גם הזכות להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"

שר הביטחון נשמע נחרץ יותר מתמיד באירוע לציון 70 שנים למרד שהוכרז על ידי האצ"ל, שנערך אמש בבית ציוני אמריקה בתל אביב. ליכודניק מביא את נאומו המלא 


"

באחד בפברואר 1944 הודבקו על קירות הבתים וקרנות הרחוב ברחבי ארץ ישראל כרזות הארגון הצבאי הלאומי, בפיקודו של מנחם בגין, ובהן הודעה על תחילתו של מרד בשלטון הבריטי של אותם ימים. "אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה. אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו לדורות", ניבא הכתוב בכרוז את מה שיקרה כעבור ארבע שנים, כמו גם את יכולתו של מנחם בגין לראות אל מעבר לאופק החיים הקרוב.

עיון בכרזת המרד הוא למעשה עיון במסמך היסטורי מרתק מאין כמותו, כבר אז ובוודאי היום, אשר סוקר ומנתח את מצבו של העם היהודי המובל לטבח באירופה, את מצבו בארץ ישראל ואת הכמיהה למדינה עברית עצמאית. "זו תהא מלחמה מדינית שתתנהל באמצעים צבאיים", תיאר בגין את מה שהוא היום מובן מאליו. "לפיכך דרושה הסברה מדינית מתמדת, שתלווה את הפעולות הצבאיות; הסברה יסודית מוקדמת שתבהיר לכל, מדוע ולמה החלו הפעולות הצבאיות. המרד התבסס לא רק על רגש טבעי, אלא גם על שכל בריא, על הגיון מדיני, או על מדיניות הגיונית. הרגש הוליד את הגבורה; ההיגיון יצר את האסטרטגיה: האסטרטגיה הבטיחה את הניצחון", סוף ציטוט.

הכרזה מתארת תודעה עמוקה של מוראות השואה. העובדה כי שערי ארץ ישראל היו סגורים בפני יהודים לעלות ארצה ובכך להציל את חייהם, הייתה גזר דין מוות. בגין וחבריו לוחמי האצ"ל הנחושים, הבינו כי רק מאבק עיקש בשלטון הבריטי, אשר נהנה מאלפי מתגייסים יהודים תושבי ארץ ישראל, יוביל לפתיחת שערי הארץ בפני יהודי אירופה בעיקר ולהשגת עצמאות. בגין איבד את בני משפחתו בשואה, וראה עצמו כמי שמייצג לא רק את היהודים המתגוררים בארץ ישראל אלא את כלל היהודים בעולם. הוא ראה בעיני רוחו מדינה עברית קמה, כזו שלא תאפשר שואה נוספת ותדע להגן על היהודים מפני אלו הבאים לכלותם. מדינה אשר תבטיח חיים חופשיים לעם היהודי השב למכורתו. מדינת ישראל, שיש לנו הזכות להיות חלק ממנה היום.

70 שנים חלפו מאז הכרזת המרד. 66 שנים חלפו מאז הקמת המדינה. כבר אז, בכרזה ההיא, ולא רק בה, דיברו על עמידה איתנה. על כך כי רק כאשר נעמוד אנו כחומה בצורה אל מול מבקשי רעתנו, יבינו הם כי דרך המלחמה היא ללא תוחלת ועליהם לשנות את דרכם. "כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד", כתב זאב ז'בוטינסקי ב-4 בנובמבר 1923 במאמרו המפורסם, "רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות שסיסמתן היא 'בשום אופן לא', את קסמן, וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות. רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם הצעה לוויתורים הדדיים: רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עמנו ביושר ובשאלות מעשיות", סוף ציטוט.

מדינת ישראל היא היום מדינה פורחת ומשגשגת. דגם לחיקוי. מופת של מצוינות וקידמה. יש לה שם עולמי במגוון רחב של תחומים: בכלכלה, במדע, ברפואה, בתרבות, בחקלאות, בביטחון, בתעשייה, בתעשיית העילית – היכן לא בעצם?. יש לנו גם הזכות להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. מה שהחלו אבות היישוב בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת בארגונים השונים, הפך לכוח מגן עצום בכוחו וביכולותיו. אך גם היום, 70 שנים אחרי, אנו עדיין נדרשים לקיר הברזל. לעמידה איתנה ונחושה.

מולנו ניצבים מדינות וארגונים אשר רצונם הוא לפגוע בנו רק משום היותנו יהודים. אשר שאיפתם היא למרר את חיינו ולשבור את רוחנו. לו היו יכולים – היו יורים לעבר ערינו ויישובינו טילים ורקטות מדי יום, שכן למעלה ממאה אלף טילים בצפון ועשרות אלפי רקטות בדרום, מכוונים גם עתה אל עבר מדינת ישראל. לו ניתן בידיהם הדבר, היו מפעילים טרור באופן יומיומי במטרה להרוג בנו. הם עשו זאת בעבר הלא רחוק. הם יעשו זאת שוב אם נפגין חולשה. אם לא נתייצב כחומה בצורה אל מול האיומים השונים, הקרובים והרחוקים. אל מול ארגוני הטרור תאבי הדם וחסרי המעצורים שמקיפים את מדינת ישראל ושוכנים סמוך לגבולותיה. אל מול שנאה תהומית כלפי מדינת היהודים.

גם בזירה הפלשתינית חובתנו היא לעמוד איתן אל מול האיום הניצב לפתחנו. לשמור על חומה בצורה אל מול ישות אשר רק השבוע כרתה ברית עם ארגון טרור רצחני וחסר מעצורים, שחרת על דגלו פגיעה ביהודים באשר הם, אך גם מתנהג באכזריות כלפי המיעוט הנוצרי שבתוכו. מן הראוי שנאמר זאת שוב ושוב, שכן זו היא דרכנו: לעד נושיט ידנו לשלום. כך חונכנו וכך אנו מחנכים את בנינו ובנותינו.

אך כל עוד הרשות הפלשתינית לא תכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי באיזשהו גבול; כל עוד לא תפסיק את ההסתה הקשה כלפי מדינת ישראל בקרב הדור הצעיר בה; וכל עוד תסרב לקבל את העובדה כי חתימה על הסכם יהיה סוף הסכסוך וקץ התביעות – כל עוד אלו לא יתרחשו, עלינו לעמוד איתן, כחומה בצורה אל מול מסעות השקר והדה-לגיטימציה חסרי התקדים שמקיימת הרשות הפלשתינית ומקיימים מנהיגיה כלפי מדינת ישראל ברחבי העולם, מסעות של הסתה ושנאה, אשר מהווים הוכחה לכך שאין הם כנים בדבריהם אשר נאמרים במתק שפתיים, בדבר רצונם בהסדר עם ישראל. רק אז תהא הבנה ברורה יותר, גם אצלנו ובוודאי בעולם כולו, בנוגע לצדקת דרכנו.

אני מבקש לסיים בשני ציטוטים נוספים מאותם ימים. הראשון, מתוך כרזת המרד: "הממשלה העברית של ארץ ישראל… תבטיח לכל אזרחי המדינה עבודה וצדק סוציאלי. תכריז על אקסטריטוריאליות של המקומות הקדושים לדת הנוצרית והמוסלמית. ותעניק שווי זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית", סוף ציטוט. רוחו של בגין שורה בדברים אלו. רוח של מנהיג בעל ערכים הומאניים שבאו לידי ביטוי גם שנים לאחר מכן, בהיותו אישיות פוליטית במדינת ישראל וראש הממשלה שלה.

ומתוך כרוז שהופץ על ידי האצ"ל ב-15 בספטמבר 1944 לציבור הערבי בישראל, והוא תקף גם כיום, שבעים שנים אחרי, ויכול להיות מופנה לחלק מעמי ערב המקיפים אותנו: "אין אנו רואים בכם אויבים. רוצים אנו לראותכם שכנים טובים. היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים, או על רכושם. כי אם בניגוד לאינטרס הלאומי והאישי שלכם תרימו פעם יד נגדנו, נאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי בכוח נשקנו. אם תרצו, ולא תאזינו למסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד. שכנינו הערבים! אנו מושיטים אליכם יד לשלום ולאחווה. אל תדחוה". סוף ציטוט.

אני מבקש להודות למרכז למורשת בגין על שהגה את הרעיון לקיים את הערב החשוב ובעל המשמעות ההיסטורית הזה".

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הסעד של הליכוד

אריק זיו ויזר

צחי הנגבי: "העבודה תקים מדינה פלסטינית"

אריק זיו ויזר

על הדר, בית"ר ונבחרינו באזכרה לבגין

אריק זיו ויזר

אופיר אקוניס: "אנחנו בליכוד מתמקדים בעשייה"

אריק זיו ויזר

רשימות המועמדים במחוזות ובארצי

אריק זיו ויזר

סוסן חוזר בכל הכוח

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן