אלי חזן מראיין את השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לקראת ראש השנה על המפכה הסביבתית ולקראת אתגר ספטמבר
ביום בו הגעתי למשרד של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לראיין אותו לקראת השנה החדשה הוסבה תשומת ליבי לעיתון “דה מארקר”, שם מתפרסם מעת לעת “מדד כחלון לביצועי השרים”. אותו מדד של העיתון הכלכלי “דה מארקר” בוחן את פעילויותיהם של שרי הממשלה ביחס לפעילות האינטנסיבית של מי שנבחר לאיש השנה של ליכודניק לשנת תש”ע. ארדן קיבל במדד הביצועיות יותר מכל השרים באותו שבוע וזהו מדד שיכול להוות אינדיקטור, גם אם לא מושלם, לפעילותו של השר.
לפני מעל לשנה ראיינתי אותו במלאת שנה לתפקידו במשרד אותו רצה יותר מכל. ארדן דיבר אז על שורה של תוכניות סביבתיות משמעותיות לאזרחי ישראל. מחזור, רעש ושאר מטרדים המלווים אותנו בחיינו. שנה עברה וזו העת, לקראת ראש השנה תשע”ב, לבחון במה נשתנתה השנה הזאת מבחינת איכות הסביבה ככל שזה נוגע לשר המופקד על העניין.
ארדן – השר שלא עוצר בירוק. לראיון המלא מהשנה שעברה לחצו כאן
השר ארדן, לפני מעל לשנה ראיינתי אותך במשרדך בכנסת ודיווחת לציבור על שורה של נושאים, חלקם מהפכניים, בהגנת הסביבה. יתר על כן, רבים מהנושאים יכולים להתקשר למאבק החברתי. אז מה באמת נשתנה?
“הרבה לפני שהתחילה המחאה הבאתי את ראש הממשלה לסיור בים המלח לנושא שהוא באמת מהותי. בים המלח יש בעיות קשות : בחלק הצפוני המפלס יורד ויש בולענים ובחלק הדרומי המפלס עולה ומאיים להציף את המלונות. כדי לעצור את ההצפה יש להביא דוברות, ספינות, על חשמל, לאסוף את כל המלח מהקרקעית שמצטבר בגלל הפעילות של מפעלי ים המלח ולשנע אותו חזרה לחלק הצפוני. עלות הפרויקט הוא 4 מיליארד ש”ח לפחות והתגלעה מחלוקת מי אמור לשלם את הסכום הזה? בוודאי שהמפעלים ביקשו להטיל זאת על המדינה ואילו אנחנו ביקשנו להטיל זאת על המפעלים. אם ייקחו 4 מיליארד ש”ח מהמדינה הדבר יבוא על חשבון חינוך, רווחה ובריאות. בתחילה אמרו שלי, אפילו במשרד האוצר אמרו זאת, שאין סיכוי. הבאתי את ראש הממשלה לסיור שם. שר התיירות סטס מיסיז’ניקוב הציע פתרון יקר אבל קבוע שנדרש לטיפול בבעיה והעדפנו זאת על פני פתרונות זולים אך זמניים. היועץ המשפטי לממשלה נתבקש לבדוק האם הדרישה שלי להחיל זאת על המפעלים חוקית וחוות דעת שפורסמה בנושא מאמצת את הגישה שלי. ישנה אפשרות ריאלית שתמונה ועדת שישינסקי 2 בנושא שתעלה את התמלוגים שמקבלת המדינה מהמפעלים שחילקו דיוידנדים בצורה בעייתית לבעלי המניות במיליארדים תוך שהם משאירים את המדינה מאחור. אני גאה בכך וכל אלו יכניסו הון רב שיופנה למקומות נדרשים”.
ומה קורה עם המחזור, היכן עומדת המפכה שהנהגת ?
“במשרד שלי הפעילות מתחלקת לשני סוגים: סוג אחד הוא המאבקים לבלימה. למשל לבלום בנייה שתהרוס את חוף פלמחים ותפקיע אותו מידי הציבור. דוגמא נוספת היא שאנו בולמים את הפגיעה בנוף ומגנים על הסביבה בים המלח. פרוייקטים מסוג אחר הם פרויקטים שהם עוד יותר קשים והם הפוזיטיביים – ליצור משהו. המחזור הוא פרויקט מורכב שכזה כי הרי אני צריך לייצר פה תשתיות, לבנות שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ועם יזמים, צריך לחנך ולהרגיל. לפני שנה היינו במקום אחר לגמרי. בתחום הבקבוקים העברנו חקיקה וחייבנו את היצרנים להכפיל פי שלושה את מיכלי המחזור בארץ וגם לממן את הקנייה והתפעול שלהם עבור הרשויות המקומיות ועכשיו המון רשויות מקומיות, כולל ביהודה ושומרון ויישובים ערבים ודרוזים ופריפריה. תזכור שבעבר לא רצו להגיע לשם. כשהתחלתי היו 7000 מחזוריות ותוך שנתיים מהיום יהיו 20.000. למעשה לכל 400 איש במדינת ישראל במרחק הליכה יהיה מיכל מחזור.
לגבי המחזור שבו יהיו שני פחים לכל בית אב אז אחדש לך ואומר שהקצינו סכום חסר תקדים של חצי מיליארד ש”ח להעברת רשויות תוך 3 שנים לשני פחים. יצא קול קורא והייתה היענות אדירה. 40 רשויות ניגשו והאוצר הסכים ל – 30 רשויות בהיקף של 360 מיליון ש”ח. רוב הרשויות בדרום ובפריפריה”.
מה המשמעות באמת ?
“שיהיו בכל בית אב שני סוגים של פחים. “הפח הרטוב” המכיל שאריות מזון יהיה באחריות העירייה. במקום לקבור את האשפה באדמה בדרום ולזהם את הסביבה העירייה תצטרך להסיע אותה או לאתרי קומפוס שיעשו מהאשפה דשן וימכרו אותה לחקלאים או למתקנים אשר הקצינו ליזמים בתחום 200 מיליון ש”ח ושהם יקימו מתקנים להפקת אנרגיה חשמלית. על כל קילו ואט חשמל יקבלו 64 אגורות. כולם מפיקים מזה תועלת. הפח השני שהוא “הפח היבש” שבו יש רוב הזמן אריזות של מוצרים – יוגורט, חלב, שמפו, חומרי ניקוי ואחרים. העברנו את חוק האריזות בכנסת שהיצרנים הישראלים חייבים לטפל באריזות שלהם. לקנות מהעיריות את הפח היבש ולמחזר את הכל”.
בשולי הדברים אדגיש כי ארדן החל את המאבק עוד בהיותו חבר כנסת אבל המשרד להגנת הסביבה בראשות השר גדעון עזרא מקדימה התנגד למהלך. הדבר מוכיח כי שר דומיננטי יכול להוביל מדיניות. רק שלא ייכנע לפקידונים שלו.
יתר על כן, אי חקיקת חוק האריזות בישראל גרמה לפיגור אדיר. במדינות מתקדמות יצרן שמרוויח כסף על מוצר יש לו אחריות כוללת למוצר. ארדן מוסיף ש”אי אפשר לגלגל את האחריות על הציבור. זה לא הוגן”.
ואיזה ערך מוסף יש לזה ?
“מרגע שאתה מחייב יצרן למחזר הוא נאלץ לייצר מוצרים ידידים לסביבה ויעילים הווה אומר לייצר אריזה קלה יותר ויעילה יותר מחומרים שיותר קל לו לעשות בהם שימוש חוזר”.
והחברות שיתפו איתך פעולה ? יש כאן עליהן נטל לא קטן.
“הנטל הוא לא גדול כפי שאתה חושב לעצמך. החברות ביקשו ממני עזרה ברשות להגבלים עסקיים והותר להם בכל הנושא של מחזור לעבור יחדיו ללא הפרדה. למדנו את לקח העולם המערבי בהקשר הזה וכל זאת על מנת ליצור יעילות תפעולית”.
החברות הקימו תאגיד חדש בשם “תמיר” ונוצר מצב מעניין שהעיריות שיאספו את האריזות יקבלו על כך תשלום. מצוין לכל הצדדים.
ארדן מדגיש כי “קורה כאן משהו גדול. מדובר בפרויקטים ארוכי טווח שהיישום שלהם לוקח שלוש – ארבע שנים ולעיתים יותר מכך. מחודש לחודש הדבר יבלוט בשטח”.
או קיי. מה קורה עם הרעש? תקנות הרעש?
“המטרה שלי בראש ובראשונה הייתה ועודנה להפוך את סביבת המגורים בישראל לסביבה שקטה יותר. אני עדיין במאבק על חוק המפוחים שנמצא בבג”צ אבל אזעקות רכב למשל אשר בעוד חצי שנה מהיום יהיה אסור למכור בישראל רכב חדש עם אזעקה מצפצפת. לרכבים ישנים הענקנו תקופת הסתגלות של ארבע שנים. יש לזה תחליף שחברות הביטוח קיבלו – הקודן”.
ואז באמצע הראיון ארדן מראה סימני סיפוק. “אנו מקדמים 3 פארקים ברחבי המדינה שמהם בוודאי יוכלו להנות כולם : פארק שרון, פארק נחל באר שבע שבו יהיו אגם ואמפי תיאטרון והעוברו לשם 150 מיליון ש”ח שזה בביצוע. על זה תוסיף את שיקום הקישון וניקויו תוך פיתוח הפארק בעלות של מאות מיליוני ש”ח. הדבר ישדרג את איכות החיים והפנאי”.
ארדן ידוע כנץ מדיני. הוא התנגד להינתקות, התנגד להקפאה ומראה עקביות בכל הקשור לנושאים מדיניים. מצד שני, הוא אחד הנאמנים הגדולים ביותר של נתניהו בממשלת ישראל. אחרי הכל ארדן עבד בעבר כיועצו. כזכור ראש הממשלה ביקש למנותו כשגריר באו”ם – משרת אמון המעידה על החשיבות שרוחש לו ראש הממשלה.
איפה אתה ב – 20 בספטמבר?
“אני אהיה בניו יורק. כשראיתי שאין פעילות מאורגנת וממילא הייתה לי הזמנה לבקר במייקרוסופט העולמית משום שאני מאמין במחשבים, קבעתי את זמני לשם.
נשמע ממש מעניין.
“הרבה יותר ממה שאתה חושב. אני מאמין בשימוש במחשבים כי אפשר לייעל את חיינו. כך למשל ניתן יהיה לנהל בית חכם, לחסוך חשמל ולשלוט במזגנים ולמנוע בזבוז מיותר של אנרגיה וכן הלאה. מייקרוסופט יציגו לי מודלים ופיתוחים שלהם וכיצד אפשר לשתף פעולה עם ממשלת ישראל”.
ומה באשר לסוגיות המדיניות ?
“משם אני ממשיך לניו יורק לשתי מטרות. המטרה האחת היא הכינוס השלישי של ועידת דרבן במסגרת מסע הצביעות של ועידת זכויות האדם. שם דנים בכאילו בהפרות זכויות האדם של ישראל לכאורה ופחות דנים בכל שם של מדינה שאיננה ישראל והיא במזרח התיכון ומפרה בסיטונות זכויות אדם. אני מתכוון להופיע בכמה שיותר במות : אירוע בני ברית, ראיונות לתקשורת והופעות בבתי כנסת. אני חושב שצריך להדגיש את הערכים המשותפים של מדינות המערב”.
אתה ידוע כמתנגד למדינה פלסטינית. מה אתה מתכוון לעשות בניו יורק בעת ההכרה במדינה הפלסטינית?
“אני מתכוון להציג את חוסר ההגיון בהכרזה החד צדדית. עשיתי שיעורי בית בנושא ואני מבין שהרוב יהיה רוב אוטומטי אבל עדיין. אני חושב שראש הממשלה צודק : ככל שנשפיע על דעת הקהל של מדינות איכות דמוקרטיות אז הדברים יהיו פחות חמורים ויותר מועילים לנו. אסור להתייאש.
יש לי יום פגישות עם סנטורים בוושינגטון. נושא הגנת הסביבה הוא נושא חוצה גבולות ואני אראה שם איך ישראל פועלת לעומת הפלסטינים בנושא של הגנת הסביבה. המאזן נוטה לרעתם במספרים גדולים ועל האמריקאים לדעת שגם בנושא הזה הם מסרבים לשתף פעולה. הבעיה היא שהם פוגעים בנו אך גם פוגעים בעצמם, העיקר לא לשתף פעולה עם ישראל”.
האם אתה בעד סיפוח גושי ההתיישבות ברגע הכרזה חד צדדית?
“בזמנו הבעתי דיעה חיובית על סיפוח גושי ההתיישבות ואני עדיין חושב שהיא נכונה. מצד שני, חובתי להיות זהיר בעניין הזה. העמדה שלי אמנם היא חיובית באשר למקומות קונצנזוסאליים אשר לדעתי מוכרחים להישאר בריבונות ישראל. מאידך, מי שאחראי על המדיניות הכוללת כמו בניית קואליציה מול איראן הוא ראש הממשלה ולכן אני חושב שהוא צריך לקבל את החחלטה ולהוביל. אני אומר מראש אני לא הולך לעשות מלחמת עולם מול ראש הממשלה. האחריות שלו רבה יותר”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
