20.1 C
תל אביב
29 במרץ 2024
ליכודניק
כללי

בחזרה ל – 73' : פרק רביעי – "עובדים עלינו במסר"

למרות שההבטחות של יש עתיד והבית היהודי בדבר הפוליטיקה החדשה לא יעמדו במבחן המציאות הרי שהציבור, לעת עתה, מאמין בהן. והליכוד – הוא עומד מלכת. עד מתי ?



 

 

בחזרה ל – 73' – כיצד מאבד הליכוד מהרלוונטיות שלו. לכל הפרקים עד עתה – לחצו כאן

 

ניצולי השואה הם אולי הסוגיה שמרטיטה יותר מכל את לבבותיהם של הישראלים. שכן, כאשר חושבים עליהם זוכרים לא רק שסבלם הבלתי נתפס היה אחת הסיבות המרכזיות להחלטה על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל אלא גם שהפסוק "אל תשליכני לעת זקנה" (תהילים ע"א, ט') משמש אבן דרך ללא מעט צעירים שמסתכלים על הסבא שלהם ובעיקר על הסבתא ומבקשים לתת להם את הכבוד הראוי לפני מותם. יש המוסיפים ואומרים כי היחס לניצולי השואה הוא הפריזמה הסימבולית לפיה נמדדת מדינת ישראל. לכן, כאשר העביר שר האוצר יאיר לפיד 400 מיליון שקל לטובת ניצולי השואה עלתה לא אחת השאלה מדוע כאשר יובל שטייניץ שימש כשר אוצר, לא העביר שר מהליכוד את הסכומים הנדרשים ולא טיפל כיאות בניצולי השואה. האזרח הישראלי, שאיננו נדרש לעניין סבכי הבירוקרטיה, הבין רק דבר אחד מהעניין : יאיר לפיד עשה מעשה שבליכוד בכלל לא חשבו עליו.



השוויון בנטל והיחס לאנשים ולנשים המשרתות במילואים היא סוגיה רגישה נוספת. לא כמו עניין ניצולי השואה – אבל היא נוגעת בנימים של אלו שנותנים יותר ומקבלים פחות. לפני מספר שבועות נוצרה בעיה : התגמולים שאמורים היו להיות משולמים למילואימניקים קוצצו. בסופו של דבר הועברו התגמולים על ידי שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לא לפני שנפתלי בנט וניסן סלומיאנסקי הוצגו כמי שנלחמים עבור המילואימניקים בעוד שהח"כים והשרים של הליכוד צוירו כמי שלא אכפת להם ממש.



שני הסיפורים הללו יכולים להמחיש, אולי יותר מכל, כיצד הליכוד מאבד את התמיכה העממית שהייתה לו פעם. בסקר שפורסם השבוע בגלובס עולה כי יש שוויון בין "יש עתיד" לבין הליכוד. אם הבחירות היו מתקיימות היום הרי שלשתיהן היו 30 מנדטים.



כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז הבחירות האחרונות אולם דומה כי הליכוד תקוע עם המסר. ובקצב הזה הוא ימשיך לאבד מהרלוונטיות שלו. הוא עוד יתגעגע ל – 20 המנדטים שבהם זכה בבחירות הללו. מדוע? בשל שלל סיבות שפורטו בפרקים הקודמים אבל גם בשל ההתנהלות של העברת המסר במהלך קמפיין הבחירות וגם בשל העובדה שנבחריו מנותקים. ממש כך.



היה צריך להשתתף בפאנלים כדי להבין עד כמה הליכוד ומפלגת העבודה נתפסו כמפלגות ישנות, לא רלוונטיות ובעלות מסרים אנכרוניסטיים. לליכוד אפילו לא היה מצע והדבר נתפס כפגיעה באינטליגנציה של הבוחרים. יותר מכך, בזמן שבארבע השנים האחרונות הציג הליכוד הישגים מרשימים הרי שההישגים הללו נתפסו כלא רלוונטיים. כך לדוגמא, ניתנה הוראה לציין את מחירי הורדת הסלולר אבל שוב ושוב נתקעו נציגי הליכוד בחוסר יכולת להסביר מדוע מחירי הדירות יקרים. כלומר, כאשר הגיע הסבר הבירוקרטיה הרי שהציבור לא הבין זאת והוא ביקש תשובות ברורות אותן הוא לא קיבל. במבחן התוצאה הוא העניק לליכודניקים ציון עובר בקושי ואילו ליש עתיד ולבית היהודי הוא מעניק ציון שרק הולך ותופח.  בזמן שהציגו נבחרי הליכוד את הישגי הליכוד בתחום החינוך, וכאלו היו לא מעט, הרי שהם נשאלו מדוע יוקר המחייה הוא כל כך גבוה ומדוע נתן הליכוד את נכסי המדינה לטייקונים? אבל ההסבר כי הליכוד לא נתן את המדינה לטייקונים אלא אנשי קדימה לא התקבל בעין יפה. "איפה הייתם בארבע השנים האחרונות?" הם נשאלו שוב ושוב. זאת ועוד, בעוד נבחרי הליכוד הציגו את הישגיהם בתחום הגנת הסביבה הם נשאלו על ידי הדור הצעיר מדוע אין שוויון בנטל?


וכך, בעוד לליכוד לא היה מצע הציגה "יש עתיד" מצע ובמצע הזה היא דיברה בעיקר אל אלו שמחזיקים את המדינה – הן בצבא, הן בכלכלה והן בהון האנושי. יש עתיד דיברה אל הרוב הציוני. זה, שיודע שכיף לחיות פה, כמו באמריקה, אבל ללא התנהלות שגויה לדורות הרי שהיה פה גם כיף לחיות כמו בשוויץ.


המחאה החברתית של 2011 הוציאה לרחוב את הישראלים הללו. אמנם, מנהיגיה צווחו סוציאליזם אבל הציבור הישראלי לא רוצה סוציאליזם. הוא לא רוצה את שלי יחימוביץ' ואת המצע המופרך שלה. הוא לא רוצה את הועדים הגדולים. הוא רוצה הגינות והוגנות וזה מה שלפיד ובנט הבטיחו להם. לא משנה שהמצע של יש עתיד לא היה ריאלי. הנייר סובל את הכל וביש עתיד הבטיחו הבטחות שהם לא יוכלו לקיים. אך הציבור קנה את זה. רוצים דוגמא ? "לא תקום ממשלה עם יותר מ – 18 שרים". האמנם


מי שמכיר את המערכת הפוליטית יודע שזאת הבטחה מופרכת. ובסופו של דבר מונו הרבה יותר מ – 18 שרים. שלא להזכיר את המספר המוגזם של סגני השרים.


וכך, בעוד בנט מבטיח את הורדת יוקר המחייה ומעביר עוד קולות מהליכוד לבית היהודי המשיכו נבחרי הליכוד לריב ולהתקוטט ולהשמיץ ולחסל האחד את השני. בנוסף, בעוד המפלגות האחרות משדרות מסרים של מהות הרי שנבחרי הליכוד שידרו מסרים של עסקנות. מר"צ מדברת על הטייקונים? נבחרי הליכוד מדברים על התיקים שהם רוצים לקבל. בפרפרזה על המשפט "כולם היו בני" אני חושב שהכי מתאים לומר על נבחרינו "כולם רצו להיות שרי". וכמו שבמחזה של ארתור מילר תאוות הכסף גורמת לאב המשפחה שבמחזה לאבד את בנו כך תאוות התיקים של נבחרי הליכוד גרמה לליכוד לאבד עוד מנדטים. זאת, בזמן שהבית היהודי זכה לתדמית חדשה משל מדובר במפלגת הירוקים מגרמניה. מי שמכיר את המפלגה הזאת יודע כמה המפד"ל הישן שולט בבית היהודי.


קחו דוגמא נוספת : נושא תאונות הדרכים הוא אחד הנושאים הקרובים לליבנו. מדי שבוע נהרגים בכביש יקיריהם של אלפי משפחות בישראל. עבודה מאומצת של שר התחבורה ישראל כץ וצוותו הובילה לירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. והיכן היו הנתונים הללו בבחירות? נעלמו. ואיתם נעלמו עוד מנדטים.


זאת ועוד, בזמן שאיילת שקד, עופר שלח, אילן גילאון, מירב מיכאלי ושאר מועמדים לכנסת מטעם מפלגות אחרות הגיעו לכל פאנל ולכל חוג בית הרי שנבחרי הליכוד החליטו שהם לא מגיעים לכל מקום וכך הפקירו את הבמה לאחרים. שכן, שרי הליכוד קיבלו החלטה שהם לא משתתפים בפאנלים. החלטה שעשויה הייתה להיות לגיטימית אלא שהם השאירו את הבמה לאחרים וקולו של הליכוד נדם. איתו גם נדמו המנדטים. יותר מכך, בשל החלטתו של ראש הממשלה לתת את ניהול המטה לשני שרים בליכוד הרי ששרים אחרים החליטו שהם לא מייצגים את הליכוד דרך המטה אלא בדרכים עוקפות. אופיר אקוניס, ציפי חוטובלי, יריב לוין, גילה גמליאל ודני דנון עבדו ללא ליאות לייצג את הליכוד בעוד אחרים עמדו מלכת. וכך התחילו משחקי חתול ועכבר : השרים שלא שיתפו פעולה הרי שהישגיהם הודרו מתעמולת הבחירות. איננו יודעים מה קדם למה ? הביצה או התרנגולת? ההדרה או חוסר שיתוף הפעולה ? דבר אחד הוא ברור : שמלחמות היהודים בליכוד הובילו לאיבוד מנדטים מאסיבי.


בואו נמשיך הלאה : עם סיום הבחירות התעקשו בליכוד להקים קואליציה עם חרדים. הרוב הציוני, זה שנתן לבנט וללפיד את קולותיו, הביט כלא מאמין. כיצד הליכוד ממשיך למכור את הציבור הציוני לאלו שהוא תופס כציבור הרסני (שלא בצדק מוחלט). לכן, אין תימה שהפופולאריות של לפיד שברה שיאים. הוא, מבחינה זאת, מייצג את מה שליכודניקים רבים רואים כאידיאל וכך הולך ומתעצם כוחו בעוד כוחו של הליכוד יורד. כך הוא נתפס לא רלוונטי.


השיא היה לפני שבועיים : לפיד הטיח בחרדים בראשות הרב פרוש מה שרבים מאנשי הליכוד חשים. "אתם לא תקבעו יותר" הוא צווח אל עבר נציגיהם בהנאה מרובה. הוא התכוון לכך שהם יצאו לעבוד ויקחו חלק בנטל. אף על פי ששיעור קיצוץ קצבאות הילדים הוא חלק מאוד קטן מהתקציב הרי שהמסר של לפיד לחרדים מגלם בתוכו את דעותיהם של ליכודניקים רבים שנקעה נפשם ממתן הכוח למה שבן דרור ימיני קורא "מיעוטוקרטיה". לכן, כאשר הליכודניקים הביטו בסטטוס של יועצת התקשורת של לפיד – מי שהייתה בעבר יועצת התקשורת של גדעון סער ודוברת הליכוד – נילי רייכמן, כאשר כתבה "באנו לשנות – וגם ליהנות", הם לא היססו לעשות לה לייק.


צפו כאן כיצד יאיר לפיד משיג מספר צפיות בסרטון ביו טיוב ששרי הליכוד יכולים רק לחלום עליו 


הבעיה שהצגתי כאן היא בעיה שאם נשתמש במשל מתאים הרי שנוכל לומר שאנשי הליכוד גם יריבו עם השומר וגם לא ייצאו עם הענבים. מדוע ? משום שההבטחה ל"פוליטיקה חדשה" היא הבטחה מופרכת מיסודה. היא בעצם עלולה להיות שורה של הבטחות חסרות כיסוי מבית היוצר של יש עתיד אבל הציבור לא יבין זאת אלא ישקע בתדמית הכוזבת שמפריחים חבריה בעוד הליכוד יאבד את השלטון.


כך למשל, יעקב פרי, אחד מאבות הטיפוס המביכים ביותר של תולדות הטייקונים בישראל, מונה לשר המדע על ידי לפיד. כן, זה ששדד את הציבור בסלקום ובמזרחי טפחות מונה על ידי מי ששאל איפה הכסף לשר בממשלה. או דוגמא אחרת : השבוע דווח כי  יעל גרמן מינתה את בת זוגו של עופר שלח ליועצת במשרדה. זוהי  זכותה ואפילו חובתה המוסרית של גרמן למנות את מי שהוא רוצה על מנת לקדם את המדיניות שבגינה תישפט על ידי הציבור בבחירות הבאות. דיבורי הפוליטיקה החדשה מתגלים, כל כך צפוי, כבבל״ת היסטרי. מי שהמליץ על המינוי היה עופר שלח. הוא אמר לאחר המינוי שבת זוגו היא "אובר קווליפייד". אם היה מדובר בסיפור דומה או זהה על מינוי חברי מפלגת העבודה או הליכוד הרי ששלח היה נזעק ומספר לנו על ״הפרת החוזה״ בין המדינה לאזרח. שלח עבר כמעט בכל בית ספר בארץ, בחריצות וביעילות, וסיפר לנו על הפוליטיקה החדשה של יש עתיד. הוא לא סיפר על הקשרים בין אולמרט ולפיד ועל כך שמי שמהווה פקטור מאוד חשוב במפלגה הוא אורי שני. כן, ההוא שהואשם בעבר בהפרת אמונים ואף נידון לחצי שנת מאסר על תנאי ולקנס של 10,000 שקלים. ואם בגרמן עסקינן הרי שהשבוע היא אישרה את פיטוריו של פרופסור אשר אלחיאני מקופת חולים מאוחדת. למי שלא מכירים את הסיפור יש להדגיש שגרמן נתנה בעקיפין יד לשחיתות. אלחיאני מונה לפני כמה שנים למנכ"ל הקופה לאחר דו"ח חמור של מבקר המדינה. הדירקטוריון, שחלק מחבריו היו במוקד הדו"ח, לא היה מוכן לקבל את ניקוי האורוות והעליל על אלחיאני, זה שבא לנקות אותן, האשמות שווא ולאחר מכן פיטר אותו. מה משדרת גרמן באישור הפיטורין? שיש כאן פוליטיקה חדשה יותר אבל מסוכנת יותר.


זה די מעניין אבל מי שעשוי לשקם את הליכוד הם לא פחות ולא יותר צחי הנגבי וישראל כץ. כן, שני הסטודנטים שצוירה להם תדמית כה שלילית בעבר. הנגבי הפך, במידה רבה של צדק, למבוגר האחראי של הליכוד. הבן האובד ששב הביתה התקבל בזרועות פתוחות ונתניהו סומך עליו יותר מכל שריו יחדיו. הוא רואה כיצד הנגבי שומר על האינטרסים שלו ולא משתתף במלחמות השרים שכה הפכו נודעות למרחוק. מצד שני, ישראל כץ. שר התחבורה שהתדמית המלווה אותו היום הוא "מר בולדוזר". אם הוא ימשיך בכיוון אותו התווה לאחר הסכם "השמים הפתוחים" הרי שהוא יתפוס מקום מאוד מרכזי בדור הבא של ההנהגה. יהיה חבל בעבורם שהם יראו כיצד לפיד ובנט מגיעים לראשות הממשלה על גבה של תדמית כה מופרכת שהתפתחה בעבורם.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הכנס המשפטי של המחנה הלאומי

מערכת ליכודניק

תוצאות בחירות בסניף הליכוד בקרית עקרון למועצת העיר בחירות 2018

אריק זיו ויזר

מפה אינטראקטיבית של פגישות ראש הממשלה עם מנהיגי העולם

הרויזיוניסט

הליכוד לאן ? התאבדות או שיקום

אריק זיו ויזר

ערב נשים דתיות תומכות ליכוד בגבעת שמואל

מערכת ליכודניק

שר הבט"פ במפגש עם תא לביא בבינתחומי: "מתפקידי לחזק את אמון הציבור במשטרה"

דניאל נחמיה
דילוג לתוכן