13.5 C
תל אביב
9 בדצמבר 2019
ליכודניק
דעות

תשרתו את המדינה

מאמר שפרסם רוני שטרן, המתמודד במחוז גליל ועמקים, על חשיבות השירות בצה"ל

 

המאמר פורסם ב- 2/9/2007, מייד לאחר מלחמת לבנון השנייה שעה שהוענקו אותות המלחמה. במאמר זה, מדבר שטרן על חשיבות השירות הצה"לי, וכך כתב המתמודד על מחוז גליל ועמקים ברשימת הליכוד לכנסת ה- 19:

 

מדינת ישראל מוקפת אויבים ונמצאת במצב מלחמה מתמיד המחייב אותה להחזיק ולקיים צבא סדיר גדול, מיומן ונאמן. תפקידי הצבא הם להגן על גבולות המדינה מפני אויביה, לשמש כגורם הרתעתי למול הצבאות המקיפים אותנו ולשמש כחוד חנית לפעילויות התקפיות. משום כך, מתגייסים בנינו ובנותינו לדורותיהם  בהגיעם לגיל 18 לצה"ל. תמיד היו מי שלא התגייסו, מסיבות רפואיות אמיתיות או מחוסר התאמה – אולם אנשים אלו ניסו בכל דרך להסתיר את אי התאמתם לצה"ל, למרות שסיבותיהם היו לגיטימיות. במהלך השנים האחרונות אנו רואים תופעה בלתי נסבלת של מספר הולך ועולה של בני נוער הבוחרים מרצונם החופשי – ללא כל נקיפות מצפון – להשתמט משירות המדינה ומגדילים לעשות ולהתפאר ברבים בכך שלא התגייסו. תופעה נוספת היא של אנשי בידור ואומנות, הנמנים על מעצבי דעת הקהל במדיה העכשווית  – אשר בעבר שירתו את המדינה במסגרות אומנותיות שמאפשר הצבא, והיום משתמטים כליל ובריש גליי. על המדינה לטפל בתופעה על מנת להשיב לבני הנוער את אהבת הארץ, כיבוד המסורת, "ואהבת לרעך כמוך", ערבות הדדית ושוויון מוחלט בנשיאת הנטל. כמו כן, על המדינה לכפות את השירות הצבאי על מי שיכולים ולא רוצים, באמצעות ענישה ובמציאת חלופות התנדבותיות במידת הצורך. ויפה שעה אחת קודם.

 

השיח הציני שהתעורר לאחרונה בעוצמה רבה בנושא המשתמטים, הוא הזדמנות עצובה להתבונן בשיטה הרווחת של ניהול המדינה באמצעות "ספינים" פרסומיים ויחסי ציבור. הנושא – הכאוב באמת – של מספר הולך וגדל של בני נוער המשתמטים מחובתם הבסיסית לתרום למדינה ולחברה שהם חיים בה, מקבל כיסוי תקשורתי צהוב ושערורייתי. הדיווח והציטטות המובאות מפי מנהיגי מדינת ישראל ופרנסיה, מצטיירים כאילו מדובר במדורי הרכילות ולא בסימפטום של הבעיה החינוכית והערכית הראשונה במעלה של מדינת ישראל: צר עולמם של חלק מבני הנוער הישראלים, כעולם נמלה. הם לא חשים שום צורך ולא רואים כל חשיבות לתרומה לקהילה שבה הם חיים. אני ואפסי עוד.  

 

למי באמת אכפת? לא לאולמרט ואף לא לחברי וחברות ממשלתו. הם, תפסו טרמפ נוצץ על ההילה של ה"סלבס" שלא שירתו בצה"ל, על מנת לקבל שעות מסך ולמסך בעזרתן את הצרות  בהן הם שקועים ובהן השקיעו את כולנו.

 

נכון, לא כולם מתאימים לשירות הצבאי וסביר להניח כי המצליח "לעבוד על הפסיכיאטר" ולקבל פטור על פרופיל 21, איננו מתאים להלחם לצד בנינו בשדה הקרב. אבל גם הוא, חייב לתרום למדינה את שלוש השנים כמו שאר הנוער המתגייס.

 

בשנת 1993 קמה במדינת ישראל עמותה בשם "שלומית". העמותה זיהתה את השינויים בחברה הישראלית, המצריכים לספק אלטרנטיבה לשירות בצה"ל, באמצעות שירות למען החברה והקהילה.

"הצעירים והצעירות המתנדבים בעמותת שלומית הם בוגרי תיכון אשר צה"ל החליט לפטור אותם משירות צבאי מסיבות רפואיות או אחרות. אולם, מאחר והם אינם מוותרים על הזכות לשרת את המדינה בכבוד ולתרום לחברה, הם בחרו להתנדב באמצעות העמותה בחינוך המיוחד, בפנימיות ילדים ונוער, בבתי חולים, במד"א, במרכזי קליטה, בהדרכה, בחברה להגנת הטבע, במוזיאונים, במועדוניות, בשכונות מצוקה, ועוד ועוד.שילוב המתנדבים בארגונים אלו אינו פוגע בצבא אשר ממילא ויתר על שירותם ומאידך, המדינה יוצאת נשכרת ומרוויחה דור חדש של אזרחים מסורים שגדל על ערכי הסובלנות והעזרה לזולת, התרומה וחיזוק האחדות החברתית. העמותה כוללת צעירים וצעירות: מתנדבות חילוניות ודתיות שצה"ל לא גייס לשרותיו, בנות ובנים מהמגזר הערבי, מוסלמים, נוצרים ובדואים וכן בנים יהודיים בעלי פטור רפואי. לכולם מכנה משותף אחד- הרצון והיכולת לתרום לחברה ולהפוך אותה לטובה יותר".

 

לכאורה – ונאמר אמן. רק שקברניטי המדינה לא מיהרו לאמץ לחיקם את היוזמה הנפלאה הזו, המאפשרת גם למיעוט הערבי וגם למי שאינם מתגייסים לצבא מסיבות שונות, לתרום את חלקם בבתי חולים, במועדוניות, בעבודה עם נוער במצוקה , לעזור לקשישים סיעודיים וילדים בסיכון. למה? אולי כי לא נזקקו אז ל"ספין" שיסיח את הדעת מערימת האישומים הפליליים והכישלונות המנהיגותיים הקשים של חברי הממשלה ושל העומד בראשה.

 

שירות לאומי חובה, כחלופה עבור מי שאינם מתגייסים, ייתן מענה לבתי החולים המשוועים לידים עובדות, ישפר את אפשרויות הביטוח הלאומי להעניק שירותי סיעוד אישיים לקשישים בעלות אפסית, יצמצם את הצורך בהבאת עובדים זרים וישאיר בידי הממשלה עודף תקציבי שניתן יהיה להפנותו לרווחה הכלכלית של קשישים ואזרחים משכבות מצוקה.

 

את איכות הנוער יש למדוד ביחס לגיבורים שיקבלו היום את אותות הגבורה ולא ביחס למשתמטים  המופיעים כחלק מהשיח הציבורי בנושא ההשתמטות. דברי שלהלן אשר נכתבו לפני מספר ימים מקבלים היום משנה תוקף בצילו הרחב של טקס חלוקת העיטורים.

 

ההזדמנות לפתחינו, אזרחי ישראל, לנצל את נואשות ממשלת אולמרט, על מנת לעשות תיקון להידרדרות החינוכית והערכית הזו בעם. ספין או לא ספין – אם כבר עלה הנושא לשיח הציבורי, עלינו לדרוש מהממשלה,  לחוקק חוק המחמיר עם הקריטריונים לשחרור מצה"ל, ענישה מחמירה לסרבני גיוס ומתן אפיק ממלכתי לשירות לאומי חובה שאורכו כאורך השירות הצבאי. הגיע הזמן, שבנינו בחזית יפסיקו להיות "פריירים" בעיני הנוער. הגיע הזמן שתוחזר להם ולכלל המשרתים בצה"ל הילת האליטה הישראלית, הילת הגיבורים המגיעה להם.

 

למאמר המקורי, לחץ כאן

Related posts

גאווה ישראלית : ביקורת הספרים של מרטין אינדיק על "בגין" של אבי שילון

אלי חזן

ההדר של מרידור

אלי חזן

יומן המלחמה של עוזי לוי

אלי חזן

גזים בסוריה ואנחנו

אלי חזן

דרושה מנהיגות יהודית לערביי ישראל.

אריק זיו ויזר

יום כיפור קטן

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן