34.9 C
תל אביב
4 באוגוסט 2021
ליכודניק
דעות

תנועה לאומית ליברלית

בימים אלה של גל חקיקה אנטי-ליברלי מבית מדרשו של ליברמן, שמקודם בחלקו על ידי הקואליציה, על כל תומך ליכוד לעצור ולחשוב “איפה הוא עומד” ביחס לערכים דמוקרטיים כמו שוויון, חופש הביטוי ושלטון החוק.

על פי חוקתה, הליכוד היא “תנועה לאומית-ליברית הדוגלת בקיבוץ גלויות, בשלמות המולדת, בחרות האדם ובצדק חברתי”. בין מטרותיה “קיום משטר ממלכתי-דמוקרטי במדינה: הבטחת עליונות החוק, זכויות האדם והאזרח, חופש המצפון, חרות הפרט, שוויון זכויות והזדמנות כל אזרחי המדינה ומניעת כל אפליה על רקע מין, גזע, עדה, דת, מעמד או השקפה, ואף  שילוב אוכלוסיית המיעוטים במערכות המדינה והתנועה”. אכן, זהו הליכוד שהונע ממסורתו הליברלית של ז’בוטינסקי, ומתפיסת עולמו של מנחם בגין.

 

במאמרו “ראש ממשלה בכלוב” (הארץ, 16.2), טוען אלוף בן כי קשה בישראל של 2011 להיות גם לאומי וגם ליברלי, וצריך לבחור. אינני מסכים עם קביעה זו. אם היא נכונה, אין עוד הצדקה לקיום הליכוד – ישנן מספיק מפלגות אנטי-ליברליות המסתפקות בלאומיות כדגל המרכזי שלהן, ויש גם מפלגות ליברליות שאינן חלק מן המחנה הלאומי. הליכוד נועד דווקא למי שכן מרגיש חלק מהמחנה הלאומי, אך בו בזאת דוגל בשוויון זכויות, בשמירה על חירויות הפרט ובשלטון החוק.

 

בימים אלה, על כל תומך ופעיל של הליכוד לעצור לרגע ולשאול עצמו “איפה הוא עומד” בנוגע לגל שלם של חקיקה, המוצעת ומקודמת בעיקרה על ידי חברי הכנסת של ישראל ביתנו. לו הייתה חקיקה זו נשארת כקוריוז מתוצרת ליברמן, לא היה בכך דבר מדאיג. אלא, שחלק גדול של החוקים מקודם ביוזמת ובתמיכת הקואליציה, ובין השאר בתמיכת ח”כים מהליכוד (ותוך התנגדות, בחלק מהמקרים, של שרים בכירים ושל יו”ר הכנסת, שזכו לכינוי “קרנפים”), ובחלקם אף בתמיכת ח”כים מ”קדימה”.

 

גל חקיקה זה כולל עשרות חוקים, וקצרה היריעה מלפרטם. רובם מנוסחים בתחכום, ומכובסים היטב תוך פריטה על רגשות לאומיים ופטריוטיים. רק בניתוח עמוק ומדוקדק של כל אחד מהם צפות הבעיות הקשות שהם מעלים (ניתוח לעומק, מתוצרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצורף בקישורים נלווים). חלק מהצעות אלה כבר עומדות ממש בפני אישור סופי וחלקן נמצא בשלבים שונים של חקיקה.

 

ניתן להצביע על מספר אשכולות עיקריים של חקיקה:

אשכול החוקים הראשון הוא של חוקים שמטרתם, לעתים במוצהר ולעתים במובלע, לנגח, להפלות ולהדיר את אזרחי ישראל הערבים. הבולטים בחוקים אלה הם חוקי ה”נאמנות” (שנועדו לגרום לערבים להרגיש זרים ו”לחשוף” את אי נאמנותם למדינה היהודית). על חוק הנאמנות-אזרחות נכתב כבר הרבה, אך ישנן הצעות דומות גם באשר להצהרת אמונים של ח”כים, של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות. לפי הצעה אחת “מתן תמיכה לסרט, לא ייעשה אלא אם כן עורכי הסרט, מפיקיו, הבמאים שלו, והשחקנים המשתתפים בסרט, יחתמו על הצהרת נאמנות למדינת ישראל, לסמליה, ולערכיה היהודים והדמוקרטים”. חוק נוסף, שעומד ממש בפני אשרור סופי, הוא חוק ועדות הקבלה, שנועד להשאיר את הישובים הקטנים בנגב והגליל “נקיים מערבים”. אגב כך, יש לשים לב שכש”כורתים עצים ניתזים שבבים”, ומבלי משים, גם יהודים נפגעים מחקיקה זו – החוק מאשרר הפלייה מתמשכת כנגד אוכלוסיות חלשות כמו עולים חדשים ובעלי מוגבלויות, ופגיעה קשה בכבודו של כל אדם הניגש ל”סינון” בועדת קבלה.

אשכול חוקים אחר מיועד לפגוע בחופש הביטוי והמחאה בישראל. כדוגמה ניתן להעלות את החוק לאיסור הטלת חרם, שיהפוך לעבירה פלילית כל ייזום או עידוד של חרם על אדם מחמת קשריו עם ישראל או עם אזור בישראל. יש להדגיש – שלמרות שאני מתנגד לחלוטין לכל הטלת חרם, מכאן ועד הפללה של מי שמחליט להביע כך מחאה, או מי שמביע עידוד (אפילו ב”לייק” בפייסבוק) למחאה שכזו – ארוכה הדרך.

 

אשכול חקיקה נוסף, כולל חוקים שונים המבקשים להצר את צעדיו ואת סמכויותיו של המוסד האחרון שיכול “להציל” את הדמוקרטיה הישראלית מפגיעה קשה בזכויות אדם – בית המשפט העליון. בהחלט ניתן להתווכח על פסיקות שונות של בית המשפט. למרות זאת, לי אין ספק שהמשך קיומו וכוחו הוא קריטי לשמירה הן על זכויות אדם והם על שלטון החוק בישראל; ודי לעיין בכתביו של בגין, על “עליונות המשפט“.

 

הגיע הזמן שקולם של מי שהם תומכי וחברי הליכוד, והם גם נאמנים לערכים הליברליים והדמוקרטיים של הליכוד יישמע. אסור להשאיר את השרים בגין, מרידור ואיתן, ויו”ר הכנסת “בודדים במערכה” – על כל מי שמרגיש נאמן לערכי הליכוד, ומתנגד לערכים אנטי ליברליים מבית מדרשה של “ישראל ביתנו” – להתייצב נגד גל החקיקה האנטי ליברלי המתרגש עלינו.

 

אפילו אם חלק מחוקים אלה יעבור, מהותה הדמוקרטית של ישראל תפגע. יש סיבה מדוע גם אם יהיו בחירות חופשיות במצרים אין די בכך כדי להפכה לדמוקרטיה, וכך גם לגבי ה”דמוקרטיה האסלאמית” באיראן. בדמוקרטיה מהותית לא מספיק שהרוב קובע. דמוקרטיה מהותית כוללת הגנה על המיעוט בפני עריצות הרוב. היא כוללת זכויות אזרח בסיסיות ובהן שוויון, והגנה על חופש הביטוי והמחאה. היא כוללת הפרדת רשויות ברורה ושמירה על שלטון החוק. כל האלמנטים המהותיים האלה נמצאים תחת התקפה רבתי בימים אלה, ופגיעה בהם עלולה להפוך את הדמוקרטיה הישראלית לכלי ריק, עד כדי דמוקרטיה פורמאלית בלבד.

 

עו”ד עמיר פוקס הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

נקיים כמוכם

אריק זיו ויזר

בג”צ כופר בשלטון החוק

זאב בן-יוסף

יצחק שמיר – ההיית או היה זה חלום

אלי חזן

עזבו עשור להתנתקות, בואו נדבר על גשרים ועל לחות

אריאל אילוז

אין עם מי לדבר

שלום עכשיו – תתביישו

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן