11.5 C
תל אביב
25 בפברואר 2020
ליכודניק
דעות

תנועה ברגל שמאל

על ציפי לבני, התנועה לשמאל ומחנה לאומי אחד גדול גדול – יוסי אחימאיר בהרהורים לקראת בחירות

 

מערכת הבחירות יצאה לדרך. הכתובות, הכרזות, הסלוגנים כבר נראים על דפנות האוטובוסים. כמו זו שראיתי על גב האוטובוס שנסע לפני: "ביבי וליברמן – חרם בינלאומי, ציפי לבני – הסדר מדיני". גיחכתי. כמה הטיות אפשר לייצר במלים ספורות, מבית היוצר של פירסומאי, שנהנה מכספי מימון-בחירות נדיבים שהעבירו לציפי שבעה ח"כים עריקים?

 

במערכת בחירות זו מקבלת סיסמת הליכוד ממערכת בחירות קודמת – "ליכוד אחד גדול מול כל השמאל" – משנה תוקף. כל השמאל – כל שפע מפלגות המרכז והשמאל. מצד אחד השמאל הזה מפוצל, וזה בעוכריו. מצד שני, השמאל לפלגותיו מדבר בהרבה קולות, שזוכים לבימות תקשורתיות נדיבות. שמתי לב, שכמעט על כל דובר מהליכוד, בתכנית אקטואלייה כזו או אחרת, מתייצבים שני דוברים מטעם מפלגות מרכז-שמאל. "התנועה" היא אחת מהן והבוטה שבהן.

 

על איזה "חרם בינלאומי" מדברת לבני? נכון, הקהיליה הבינלאומית אינה מקבלת את החלטת הממשלה להתחיל בתיכנון הבנייה באיזור שבין מעלה-אדומים לירושלים. נכון, שרי החוץ האירופאים קיבלו החלטה אנטי-ישראלית חריפה בנדון. האם זו סיבה ל"חגיגה" אופוזיציונית אפילו במערכת בחירות מתלהטת? בין החלטה מהסוג האמור – שהיא יותר כתם על מקבליה, תזכורת לימים אפלים ביותר באירופה – לבין חרם, הפער הוא גדול.

 

ישנה ביקורת אירופית, צביעות אירופית, אך חרם אין. גם לא יהיה. יש התגוללות על ישראל, ואין גינוי של ממש להכרזות מעזה ומלבנון להשמדת ישראל. ישנה משוואה אירופית נוראה: ישראל שווה חמאס. החלטת שרי החוץ האירופיים פוזלת לעולם הערבי, שהרי אליו נוטה אירופה יותר ויותר גם בלי קשר לממשלה זו אחרת בישראל.

 

לבני והפרסומאים שלה אינם מבינים זאת. המודעה הדלה שלהם היא פירוש מקצין לצעד האירופי, וניצולו הציני.

 

מגוחך יותר הוא החלק השני של משוואת-המודעה: "הסדר מדיני". פה כבר ההטייה מרחיקת לכת. למה להשתמש בשתי מלים מכובסות, ולא לומר ישירות את מה שמצנע ופרץ מתכוונים אליו בהתחברותם ללבני, לאמור – נסיגה לקווי 67? האם לא זה גם מה שמוכנה לו בסופו של תהליך הבת של שרה ואיתן מהאצ"ל?

 

לבני גאה ברשימת המועמדים המשתרכים מאחוריה. גם אם עדיין נותר בה קמצוץ של אמונה ממורשת בית אמא ואבא שלה, היא מחובקת חיבוק-דב על-ידי שני יונים, או שועלים, שאחת היא שאיפתם – להגיע לעמדת שלטון במטרה להביא לוויתורים ישראליים קיצוניים ומהירים לפלשתינים ולקהילה הבינלאומית. לרגע נזפה באחד מהם, מצנע, על שלא התאפק והגדיר בפומבי את ביתו החדש, אבוי, כ"מפלגת שמאל". "שמאל" בגלוי – מי כמו לבני יודעת – לא מוכר עצמו בציבור הרחב.

 

השניים, עמרם מצנע ועמיר פרץ, לא לחינם הצטרפו אל תנועה בעלת מנהיגה חלשה, תוך שהם קיבלו על עצמם לקלס בכל הזדמנות  את גבירתם החדשה. הם מוכנים למלא את תאוותה שאינה יודעת שובע, שלטון, ובלבד שיוכלו לכפות דעתם עליה, לכופף אותה בבוא העת, אם בכלל יהיה צורך לכופף.

 

לכופף – למען נסיגות, עקירת ישובים, ויתורים שיסכנו את עתיד ישראל.

 

זהו "ההסדר המדיני", שבו מנופפת ציפי לבני מעל כל אוטובוס בחוצות הערים. אז לשם מה נסיון ההטייה והולכת השולל? לשם מה הדיבור במלים מכובסות? הציבור ברובו אינו מתרשם לא מהסיסמאות מבית היוצר של "התנועה" ולא מההופעות החלולות של העומדת בראש הפרוייקט הפוליטי החדש. ועדיין תמוה שהסקרים מעניקים לה 10-8 מנדטים. אתפלא מאוד אם כך זה יהיה גם בהצבעה האמיתית. מי שמעולם לא קיבלה את דין התנועה, מי שכבר התפצלה מהליכוד לקדימה, ומקדימה להתנועה, מי שלא היתה מוכנה אלא רק לפצל את גוש השמאל, בגלל יוהרתה, התחילה את קמפיין הבחירות שלה ברגל שמאל.

Related posts

גם הנכים צריכים ליהנות מהדרך.

אריק זיו ויזר

בגידות קטנות גדולות

אמיתי שיף

שר אוצר נטול אוצר רעיוני

עינר אביב

ז'בוטינסקי מתווה את תפיסת הביטחון בשביל בן גוריון

עינר אביב

זקן השבט או חוסך שבטו?

אלי חזן

דרוש "משחק התקפה" בתקשורת העולמית.

אריק זיו ויזר

3 תגובות

צפורה אור-טל 17 בדצמבר 2012 at 12:47

ליוסי היקר, אתה חייב לפרסם כתבה זו ב"ישראל היום", ולא רק פעם אחת, אלא למצוא אלף ואחת דרכים כדי שכל הכתוב בכתבה זו ימשיך ויהדהד באמצעי התקשורת הרבים ושייקלט אצל הרוב הדומם וגם אצל הקולות הצפים. אל לנו להסתפק בכתבה שמופיעה אך בליכודניק, ולנהוג כמאמר המשפט: "לא משכנעים את המשוכנעים" (הגם שהכתבה מוסיפה חומר להסברה לכל חבר ליכוד באשר הוא בבואו לשכנע אחרים). כאמור, אל לכתבה זו להישאר בדלת אמותינו, ויש להפיצה חזור והפץ, אפילו בלוחות מודעות, ובכל דרך יצירתית נוספת. ולא רק זאת, יש בכתבה גם מן המוטיבים העיקריים שיופיעו בתעמולת הבחירות שלנו, ולכן על הממונים על ההסברה שלנו לקראת הבחירות לנצל כתבה זו.
יישר כוח לך, מצפורה אור-טל

הגב
ציפורה אור טל 17 בדצמבר 2012 at 16:15

ליוסי היקר, אתה חייב לפרסם כתבה זו ב"ישראל היום", ולא רק פעם אחת, אלא למצוא אלף ואחת דרכים כדי שכל הכתוב בכתבה זו ימשיך ויהדהד באמצעי התקשורת הרבים ושייקלט אצל הרוב הדומם וגם אצל הקולות הצפים. אל לנו להסתפק בכתבה שמופיעה אך בליכודניק, ולנהוג כמאמר המשפט: "לשכנע את המשוכנעים" (הגם שהכתבה מוסיפה חומר להסברה לכל חבר ליכוד באשר הוא בבואו לשכנע אחרים). כאמור, אל לכתבה זו להישאר בדלת אמותינו, ויש להפיצה חזור והפץ, אפילו בלוחות מודעות, ובכל דרך יצירתית נוספת. ולא רק זאת, יש בכתבה גם מן המוטיבים העיקריים שיופיעו בתעמולת הבחירות שלנו, ולכן על הממונים על ההסברה שלנו לקראת הבחירות לנצל כתבה זו.
יישר כוח לך, מצפורה אור-טל

הגב
רוזנפלד אליעזר 17 בדצמבר 2012 at 22:03

יוסי אחימאיר – הכתבה – שלך חייבת פירסום בכל העיתונים – כתבה נכונה ומדוייקת , כל אחד שהולך להצביע חייב לקרוא את הכתבה , ואני מוסיף ציפי לבני בגדה בערכים שקיבלה מהית הוריה. יתכן מאד שנפתלי שפיצר משפיע עליה לאחר 25 שנה של נשואים.

הגב

השאר תגובה

דילוג לתוכן