25.1 C
תל אביב
9 באוקטובר 2024
ליכודניק
דעות

תחי המהפכה

האם על נתניהו ללכת בדרכו של דה גול ולזכות בניצחון סוחף בבחירות?

כידוע, התיאוריה המרקסיסטית טוענת כי “המאבק המעמדי” עובר שני שלבים: א. הבורגנים יורשים את האצולה; ב. הפועלים יורשים את הבורגנים.  מדינת ישראל עברה תהליך הפוך: היא הוקמה על ידי חקלאים ופועלים אשר הוחלפו עם הזמן על ידי דור ההיי-טק. והיום, הבורגנות הישראלית מאוימת על ידי סוג של אצולה: מיעוט קטן שרוצה לשמר קרטל אינטלקטואלי המתפורר לנגד עינוי.  לפחות מרקס צדק בדבר אחד כשהוא אמר שההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה: פעם ראשונה כטרגדיה, ופעם שנייה כפארסה.

הרב ישראל מאיר לאו מספר בספרו “אל תשלח את ידך אל הנער” על מפגשו הראשון עם הרבי מלובביץ’.  הרבי שאל מדוע היהודים הם תמיד מנהיגי המהפכות ברחבי העולם, כאשר רק בישראל הם יושבים בשקט ומשלימים כמעט עם כל דבר.  הרב לאו ענה כי אחרי השואה ומלחמות ישראל, אין לישראלים כוח למרוד.  אך יש עוד סיבות: מדינת מפא”י שטפה בקלות את המוח של נוער מנותק מן העולם החיצוני, והיא לימדה אותו משמעת בצבא.  בנוסף, כשאתה נלחם על נפשך במדינה מוקפת אויבים ועל פרנסתך בכלכלה סוציאליסטית, לא נשאר כוח למהפכות.
לכן הרוח של “מאי 68” לא הגיעה לישראל.  כשסטודנטים ואינטלקטואלים צרפתים דיברו על מהפיכה בבתי הקפה של הרובע הלטיני, הנוער הישראלי היה עסוק בבניית אומה חדשה לאחר הניצחון הצבאי של מלחמת ששת הימים. חוץ מהפנתרים השחורים בשנותה- 70, מעולם לא הייתה בישראל תנועת מחאה עממית נגד הממסד.

גם היום אין.  “מחאת האוהלים” היא לא מחאה עממית אלא ניצול ציני של בעיות כלכליות וחברתיות אמיתיות על ידי הברנז’ה כדי להפיל את נתניהו.  בדיוק כמו מאי 68 בצרפת.  מאי 68 לא הייתה מחאה עממית אלא מרד פוליטי של סטודנטים ושל אינטלקטואלים נגד שלטונו של דה גול, דווקא כאשר עוצמתה הכלכלית של צרפת הייתה בשיאה.  הנוער הצרפתי היה משועמם והוא שאב מספריו של ז’אן פול סארטר את הרעיונות שהניעו את המרד.

איגודי העובדים בצרפת לא יזמו את מאי 68.  הם הצטרפו למחאת הסטודנטים לאחר שזאת יצאה לדרך.  וכשאיגודי העובדים קבלו מן הממשלה תוספת של 35% בשכר המינימום, הסטודנטים דחו את ההישג כ “כניעה לבורגנות.”  הם הרי לא היו מעוניינים בשיפור מצבם הכלכלי של הפועלים אלא רק ב “מהפכה” ובהפלתו של דה גול. 

נשמע מוכר?  גם הקשיים של מעמד הביניים וגם העוני הם בעיות אמיתיות במדינת ישראל.  אך המונופולים, האוליגופולים, המסים הגבוהים והמכס המרקנטיליסטי הם הגורמים העיקריים לניצול לרע של הצרכנים ולעובדה שמשפחות עובדות לא מסוגלות לגמור את החודש ולחסוך כסף.  הנדל”ן יקר כי אין היצע. אין היצע כי מנהל מקרקעי ישראל מנצל לרע את המונופול שלו.  על כן, על אף שכלכלת ישראל היא סיפור הצלחה, היא ממשיכה לסבול משרידי הסוציאליזם הישראלי.  ישראל זקוקה ליתר תחרות וליותר שוק חופשי דווקא כדי להוזיל את יוקר המחייה וכדי להקל על מעמד הביניים. 

הרי איך הכלכלה הישראלית הפכה לכה משגשגת?  היא חולצה מן הסוציאליזם החונק על ידי שמעון פרס ועל ידי בנימין נתניהו.  פרס הוביל את המהפכה התאצ’רית גרסת ישראל ב- 1985, ונתניהו המשיך את הליברליזציה של הכלכלה הישראלית כשהוא היה שר האוצר בממשלת שרון.  כש”ראשי המאבק” התארחו בבית הנשיא לפני מספר ימים, הם ככל הנראה לא היו מודעים לכך שהמארח המכובד הוא זה שפירק את “מדינת הרווחה” כשהם היו בחיתולים.  וכשהם מוחים על מחירי הנדל”ן בתל-אביב הם כנראה שוכחים שבנימין נתניהו הוא זה שיזם את פירוק המונופולים, את הורדת המסים, ואת הרפורמה של מנהל מקרקעי ישראל.

העובדה שהנוער הישראלי יוצא סוף סוף לרחובות הוא סימן טוב דווקא: כמו צרפת של סוף שנות ה-60, ישראל עשירה ובטוחה עד כדי שעמום.  וכמו בצרפת של סוף שנות ה-60, אין ממה להיבהל.  בשיא המרד, דה-גול ברח בסתר לגרמניה כדי לברר אם הגנרל מאסו יסכים להפעיל את הצבא כדי למנוע מהפיכה.  “תפסיק עם השטויות ותחזור הביתה” ענה לו מאסו.  לא רק שדה גול חזר הביתה, אלא שהוא גם פיזר את האסיפה הלאומית והקדים את הבחירות.  מפלגתו זכתה בניצחון האלקטוראלי הגורף ביותר בהיסטוריה הפרלמנטארית של צרפת. תחי המהפכה…   

 

ד”ר עמנואל נבון הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ומועמד על משבצת העולים ברשימת הליכוד לכנסת ה-



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הגברת נתניהו צודקת

אריק זיו ויזר

בין אהוד אולמרט לנורית צור

אלי חזן

אין לה מקום בכנסת

אריק זיו ויזר

יחסי אובמה – נתניהו, עכשיו מהזווית האמריקאית

אלי חזן

שעת המבחן של הציבור הציוני

אלי חזן

שבת (לא) בג’נבה

אלי חזן
דילוג לתוכן