20.2 C
תל אביב
28 בנובמבר 2020
ליכודניק
דעות

שתי מדינות לשני עמים?

מחקר שערכה חברת ‘גיאוקרטוגרפיה’ בראשותו של פרופ’ דגני, מעלה: כי 61% מהחרדים מעדיפים לגור בישובים נפרדים, וכי 48% מכלל הציבור מסכים, כי מגורים של חרדים בישובים נפרדים יפעל הן לטובתם והן לטובת הציבור החילוני. האם מישהו מנסה לשפוך את התינוק עם המים?

להלן קטע מתוך הודעה לעיתונות שנשלחה לדוא”ל שלי השבוע:

 

בעוד בישראל נמשך הויכוח הציבורי הנוגע למעמדם של מיעוטים בחברה הישראלית, ובהם החרדים, מתברר כיום כי 61% מהחרדים בישראל מעדיפים להתגורר בישובים נפרדים מהחילונים, כך עולה ממחקר מקיף שערך בנושא פרופ’ אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, על המגזר החרדי בישראל ויחס החילונים אליו.

מנתוני המחקר עולה, כי בתשובה לשאלה: האם אתה מסכים או לא מסכים עם הדעה שמוטב שחרדים יגורו בישובים חרדיים נפרדים, ולא יהיו מעורבים באוכלוסיה החילונית, וזאת גם לטובת החרדים וגם לטובת החילוניים, התקבלו התשובות על פי הפילוח הבא:

 

43% לא מסכים/ מאוד לא מסכים

16% מסכים במידה מסויימת

32% מסכים/ מסכים מאוד

9% אין דעה

 

פרופ’ אבי דגני, אמר בתגובה לממצאי המחקר: “רוב החרדים (61%) נוטים לראות כיתרון להם,  אופציה של מגורים מבודלים שלהם מכלל הציבור בישראל- ביישובים חרדיים טהורים. עם זאת, כשליש מהחרדים אינם נוטים לכך- והם קרוב לוודאי אלה המשלבים תורה ועבודה, והם יותר מעורים ומעורבים בכלכלת ישראל, לעומת החרדים המקיימים אורח חיים נוסח ‘תורתם אומנותם’.

דווקא רוב האוכלוסייה הדתית, הציונית (53%) הוא היותר מתנגד להפרדה החרדית –  גם משום שרוב הציונות הדתית מקדשת ומקיימת אורח חיים דתי תוך השתלבות מלאה בכלל הציבור, ואולי גם מטעמי התנגדות עקרונית למתן תמיכה ליישובים שקרוב לוודאי יהיה צורך להעניק להם גם תמיכה ממשלתית.

בקרב כלל הציבור (כולל חרדים) – 48% (שהם כ-53% מקרב מי שיש להם דעה בנדון) תומכים בהיפרדות החרדים משאר האוכלוסייה, אל מול מיעוט גדול (43%) אשר אינו מסכים להפרדה החרדית, ומתנגד לה ולהקצאת משאבים לאומיים ליצירת הפרדה יקרה למיעוט לא גדול, שאינו יצרני ברמה גבוהה, ויחייב תמיכה ממשלתית ביישובים שיקומו”.

עד כאן מתוך דבריו של פרופ’ דגני וההודעה שהגיעה אליי (תודה לשרון עטיה ב’בלזר יחסי ציבור’ על העברת המסמך).

 

מי כאן מיעוט?

ומכאן לתהיותיי. בפסקה הראשונה מוזכר שמם של החרדים בנשימה אחת עם ההגדרה- ‘מיעוטים’. ואני שואל, בכל מדינה מיעוטים הם כאלו שאינם שייכים לעם היושב באותה מדינה. הערבים הם מיעוט. הבדואים הם מיעוט. הדרוזים הם מיעוט. הצ’רקסים הם מיעוט וגם המסתננים מסודן, אריתראה ושאר מדינות אפריקה הם מיעוטים. כיצד ניתן להגדיר יהודים- ולא משנה מה הביקורת על כך שאינם משרתים בצה”ל ואינם עובדים- כמיעוטים?!

עד כמה שזכור לי, האחוז של הציבור המוגדר חרדי גבוה מזה של הציבור המגדיר עצמו כחילוני לחלוטין, כזה שאוכל טריפות להכעיס, זולל חמץ בפסח, מחלל כל שבת אפשרית ואפילו בועל נידות ביום הכיפורים שחל בשבת בשנת השמיטה. אך דא עקא, שזהו המיעוט השולי והצעקני שמנסה להכתיב את האג’נדה המדינית, התרבותית והחברתית שלו על הרוב במדינה. אז מי כאן מיעוט?

שביל הזהב

מזה כמעט תריסר שנים אני מתגורר בעיר בית-שמש. עיר שהגדילה את אוכלוסייתה ב-15 השנים האחרונות מספר פעמים, בדגש על התחזקות הציבור החרדי בעיר. בבחירות האחרונות נבחר ראש עיר מטעם ש”ס והסיעה הגדולה במועצת העיר היא ‘יהדות התורה’. מצוקת הדיור נותנת את השפעתה בעיקר על הציבור החרדי כי שם מקובל כי זוג שמתחתן מיד קונה דירה. אין ספק, כי עקב הריבוי הטבעי של ציבור זה, הקמת ערים חרדיות חדשות היא צעד מתבקש. עם זאת, בהחלט יש מקום לשילוב של אוכלוסיה חרדית בערים מעורבות. בטוח אני, כי עיר שיש בה אוכלוסייה חרדית משמעותית, היא עיר שיש בה מגוון של בתי-כנסת, מוסדות גמ”ח, מקוואות, וחשיפה של כלל הציבור למקורות התרבות עליהם הושתת העם היהודי לפני אלפי שנים. מבחינתי, עיר ללא נוכחות חרדית משמעותית לא יכולה להתקיים כעיר בעלת זהות יהודית. (באותה נשימה, ברצוני גם לברך על פעילות חשובה של ארגונים וגרעינים דתיים-לאומיים שהחלו לפעול בקירוב לבבות ובחשיפה למקורות היהדות בערים מעורבות בשנים האחרונות).

עם זאת, כניסה משמעותית של אוכלוסיות חרדיות לעיר מעורבת באופן חסר פרופורציה, מביא עמו גם צדדים פחות סימפטיים. בבית-שמש למשל, הגיעו גם קבוצות המשתייכות ל’נטורי קרתא’ ומוכרות לנו משכונת ‘מאה שערים’. אלו שורפים דגלים, מכערים כל קיר אפשרי בפשקווילים, מטילים אימה וטרור על כל מי שלא מתיישר לפי הקו הקיצוני שלהם ועושים שם רע לציבור החרדי בכללותו ולעיר בית-שמש כולה. הסובלים העיקריים הם הרוב החרדי הנורמטיבי והשקט.

בעיה נוספת היא העובדה שהציבור החרדי מקיים אורח חיים שמרני ומסוגר, וכנגזרת מכך סובלנותו לאורחות חיים אחרים הינה נמוכה לעומת אוכלוסיות אחרות. כמו כן, אחוז גבוה של כוח העבודה הפוטנציאלי מעדיף להיות אברך כולל, שהכנסתו מועטה וכך נטל המסים העירוני נופל על אחוז הולך ומתמעט של תושבים. מסתבר, כי לא כל ההפרש מכוסה על-ידי מענקי האיזון של משרד הפנים.

לדעתי, הממשלה צריכה להנהיג מדיניות זהירה ומבוקרת של בניית שכונות חרדיות בערים מעורבות, באופן כזה שלציבור החרדי יהיה מענה מלא לקיום אורח חייו: תלמודי תורה, בתי כנסת, מקוואות, צירי תנועה סגורים בשבת ועוד. באופן כזה שהציבור הלא-חרדי ייהנה מהיתרונות שמביא עמו הציבור החרדי, כפי שפרטתי לפני שלושה פסקאות ולא יחוש כי זה חוסם לו את צירי התנועה, מהווה נטל על התקציב העירוני, ומטריד ותוקף את בנותיו על רקע לבושן ה’לא הולם’ כביכול. כל תכנון של שכונות חרדיות חדשות בעיר מעורבת צריך להיות מגובה בבניית שכונות לציבור לא-חרדי ופיתוח תשתיות ציבוריות תואמות, עם הסברה ממשלתית מאסיבית ותקצוב ממשלתי נאות.

לצערי הרב, לפחות במקרה של בית-שמש, חברו להם יחד מדיניות רשלנית ומופקרת של ממשלות ישראל לדורותיהן, יחד עם שלומיאליות של ההנהגה המקומית לדורותיה. כך הפכה עיירת פיתוח במרכז הארץ, שיכולה הייתה להפוך לפנינה נדל”נית ולסמל של אחדות ישראל, למי שבעוד עשור עשויה להיות העיר החרדית הגדולה בישראל, עיר שעולה לכותרות בגלל שריפת דגלים ביום העצמאות. גזרת גורל? ממש לא. תראו את ראש העין, עיר שלפני 20 שנה הייתה כמו בית-שמש. איפה היא היום! תראו את אשדוד, קלטו אוכלוסייה חרדית ובד בבד פיתחו את העיר באופן שתהיה אטרקטיבית גם לצבורים אחרים.

לצערי הרב, אף גוף רשמי וסטטוטורי לא הסיק את המסקנות והבועה הנדל”נית עוד תתפוצץ לכולנו בפנים.

 

על הכותב

משה שפיבק, יליד אנגליה (1972), חבר בצוות התגובות של הליכוד ועורך חדשות במקומון בבית-שמש. בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית וניהול משאבי אנוש מהמכללה למינהל. למד בישיבת ‘הדרום’ ברחובות ובישיבת ההסדר ‘הכותל’ בירושלים. שירת בצה”ל ביחידת הקישור ללבנון והשתתף במלחמת לבנון השנייה כחייל מילואים באוגדת הצנחנים. תושב בית שמש, נשוי לאורית, מורה במקצועה, ואב לשלוש בנות.

 

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

לא למדו את הלקח

אריק זיו ויזר

יחסי אובמה – נתניהו, עכשיו מהזווית האמריקאית

אלי חזן

מותה של הפוליטיקה הישנה

אלי חזן

דברים לזכרה של שושנה רזיאל

אריק זיו ויזר

אובמה בשער!

אלי חזן

פרשת בוא -מאמינים בשקרים של עצמנו : “הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם”

עינר אביב
דילוג לתוכן