12.8 C
תל אביב
16 בדצמבר 2019
ליכודניק
באנר ראשי דעות

שלטון החוק ועליונות המשפט

כוח בלתי מוגבל בדמוקרטיה גורם להשחתה ולכן יש למנוע את כוחו הבלתי מוגבל של בג"ץ ולהבטיח שעקרון "עליונות המשפט" לא ישתלט על עקרון "שלטון החוק"

 

 

משפטנים ופרשנים טוענים שכל ניסיון להעביר חוק המגביל כוחו של בג"ץ מהווה צעד אנטי דמוקרטי שיעניק כוח בלתי מוגבל לרשות המחוקקת והמבצעת. אין טעות גדולה מזו וההיפך הוא הנכון: בשנים האחרונות ניתן כוח בלתי מוגבל דווקא בידי בג"ץ, אשר משתמש בו בשרירות וקובע עדיפויות ערכיות. כך למשל – הערך של סיכון חיי אדם לעומת הערך של סבל של תושבים. אם קיים שיקול של בניית גדר הפרדה שנועדה להבטיח חיי אדם לעומת האפשרות שהקמת הגדר תגרום סבל או קושי לתושבים ערבים, או – אם עומד סבל של מסתננים אפריקאים מול סבל של תושבי דרום תל אביב – מחייב העיקרון הדמוקרטי הבסיסי להעניק את יכולת ההכרעה בעניין כזה בידי הרשויות שנבחרו על ידי האזרחים –  הכנסת והממשלה – ולא בידי הרשות השופטת, שלא נבחרה על ידי רוב האזרחים ולכן איננה יכולה לייצג את השקפת העולם שלהם. לכן, בהתאם לכלל הדמוקרטי שיש להסכים איתו בהחלט – "כוח בלתי מוגבל – משחית" – יש להגביל כוחו של בג"ץ בחקיקה מתאימה.

 

 

השלטון הבלתי מוגבל של הרשות השופטת

 

 

למעשה, הוויכוח העקרוני בשאלת "שלטון החוק" ו"עליונות המשפט" נובע מהשאלה – מה באמת פוגע יותר בדמוקרטיה: האם הערך הדמוקרטי של זכויות הפרט וזכויות המיעוט צריך לגבור על הערך הדמוקרטי של יכולת הרוב להכריע מהם הערכים העדיפים עליו.

למונחים "שלטון החוק" ו"השוויון בפני החוק" יש משמעות רק אם החוקים הם אכן הקובעים ערכים אלה. שלטון החוק הוא אכן תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה מְתָפקדת, ולכן בדמוקרטיה תקינה צריכה גם הרשות השופטת להישמע למה שקבע המחוקק; שכן רק הרשות המחוקקת לבדה מוסמכת לקבוע חוק, בעוד שהרשות השופטת אחראית רק על אכיפתו ועל פרשנותו במקרה של ספק בכוונת המחוקק, או במקרה שהתגלתה לקונה בחוק (חלל בחוק שאיננו מתייחס לנושא הדורש הכרעה שיפוטית).

נמצא, לאור האמור לעיל, כי מושג "שלטון החוק" מנוגד כליל למושג "עליונות המשפט". החוק עליון גם על המשפט, בעוד שבג"צ כופר למעשה בעקרון "שלטון החוק" ובמקומו אימץ לו את רעיון "עליונות המשפט", מה שמצמיח למעשה דיקטטורה שיפוטית וגורם לפגיעה אנושה בדמוקרטיה.

 

 

לאפשר לאזרחים לקבוע עדיפות ערכיהם

 

 

לפיכך חייבת דמוקרטיה תקינה למנוע את המצב שהתקבע אצלנו בשנים האחרונות לפיו בג"ץ מכתיב לרשות המחוקקת והמבצעת מהם הערכים העדיפים. יש לאפשר לאלה שהרוב בחר לייצג אותם בבית המחוקקים, לקבוע את הערכים העדיפים עליהם.

 

הסמכות שצריכה להינתן בידי הרשות השופטת, היא היכולת להכריע במקרה של לקונה בחוק או החלטות של הרשות המבצעת (הממשלה) שעלולות לקפח זכותו של מיעוט או של אזרח בודד במסגרת החוק הקיים.

אי לכך, "שלטון המשפט" שקיים היום, המעניק כוח בלעדי בלתי מוגבל לרשות השופטת, שבראשה בית הדין העליון, לקבוע מה יהיה הרכב בית הדין ולהכריע בין ערכים גם אם הם מנוגדים או אינם מתיישבים עם חוקים שקבעה הרשות המחוקקת, או מתן אפשרות להכריע בין עמדות מקצועיות של הרשות המבצעת לבין זכויות הפרט (כמו גדר הפרדה ביטחונית הגורמת סבל או הפרעה לתושבים) – יגרום לדיקטטורה עריצה של הרשות השופטת, דבר המערער את העיקרון הדמוקרטי הבסיסי.

 

לכן, דווקא כל אלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם תמיד וכל מגיני זכויות האדם, חייבים להיות הראשונים לתמוך בהגבלת כוחה הבלתי מוגבל של הרשות השופטת, מתוך הבנה שמשמעות "שלטון החוק" לא נועד לתת סמכויות בלתי מוגבלות להכריע בין ערכי יסוד, אלא רק לאפשר לה אכיפה יעילה של הערכים והחוקים שנקבעו על ידי רוב האזרחים.

 

 

 

 

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא ממייסדי הליכוד ומוותיקי תנועת בית"ר, חבר מרכז, חבר מזכירוּת וחבר ההנהלה של לשכת הליכוד, עיתונאי, פובליציסט ועורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.

Related posts

חופש העיתונות, חופש הביטוי או חופש הבימוי? /מאת: איילת גלילי

אריק זיו ויזר

לשקר מצביע היטב על המציאות

בנימין לשקר

מכתב פתוח לשר הביטחון מר ברק

אריק זיו ויזר

אברום אפל: איש התגר והמושך-בחוטים

הביטחון היחסי והכלכלה המלבלבת

חיים פוזן

האם חברי הכנסת הערביים נאמנים לערביי ישראל?

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן