20.9 C
תל אביב
29 במאי 2020
ליכודניק
דעות

רשימת המכולת של המחאה החברתית: כוחה ומפלתה

מה בין המחאה החברתית לבין הצורך בסופו של דבר להתפקד למפלגות

במסגרת שיטוטיי הרבים באינטרנט, נתקלתי בכתבה הזאת באחד מהאתרים המרובים של אחת משלוחותיה של תנועת OCCUPY העולמית, הלא היא האבא הרוחני של המחאה החברתית הישראלית. נדמה שגם באוקיופיי הבינו את הקושי בהצגת כל כך הרבה מסרים, כפי שגם בישראל הופנו טענות כלפיי המחאה החברתית, והחליטו לנסות ולמקד את הדברים.

 

תנועת אוקיופיי, וכמוה גם המחאה החברתית הישראלית אינן בנויות כמחאה של ארגון גג אחד. אין הנהגה מסודרת באופן מוצהר ומכוון, ולמעשה מדובר באוסף של מספר תנועות גדול שהתאגדו לפעול יחד. מעין "לי יש דרישות, לך יש דרישות, בואו נצעק אותן יחד כדי שישמעו אותנו יותר טוב". התוצאה מצד אחד, היא שנוצרה תנועה שאי אפשר להתעלם ממנה: היא עושה המון רעש, היא מורכבת מהרבה מאוד פלחים באוכלוסיה, קשה למצוא מישהו שלא ימצא לפחות דרישה אחת של המחאה שלא נוגעת אליו: המילואימניקים, הנכים, מעמד הביניים, המעמד הנמוך, נשים, מיעוטים, זרים, חילוניים, עולים חדשים, מורים, רופאים, סטודנטים ועוד. אך מצד שני, זהו גם חסרון. כאשר כולם צועקים יחד, קשה מאוד לשמוע מה כל אחד צועק בנפרד.

 

בכתבה שצירפתי לעיל, מסופר על תהליך שנעשה באחד הארגונים, כאשר מאתיים ממשתתפי המחאה בארה"ב התאגדו יחד ובאמצעות חלוקה לתתי קבוצות שהתאחדו בשלבים לקבוצות יותר גדולות, העלו במעין סיעור מוחין את כל הדרישות שיש להן. הסיבה לכך שהקבוצות התאחדו בצורה הדרגתית היא שהרבה מהטענות עלו בקבוצות שונות, אך בניסוחים שונים. היה צורך לאחד את הטיעונים באופן הדרגתי לכדי טיעונים אחודים ובכך להימנע מכפילויות. בשלב הבא, כל אחד מהמשתתפים הצביע עבור כל אחד מהדרישות שהוא הזדהה איתן. התוצאה היא הרשימה שנמצאת בכתבה המצורפת.

 

כפי שניתן לראות, ברשימה כלולים רק שלוש דרישות שהשיגו רוב ברור (מעל 3/4 מהמשתתפים תמכו בהם), חמש דרישות נוספות השיגו רוב אך דחוק (מעט יותר ממחצית המשתתפים תמכו בהם), ישנן עוד 24 דרישות שהשיגו את תמיכתם של בין רבע למחצית המשתתפים, 163 דרישות זכו לתמיכה של בין 10 ל50 משתתפים ועוד כמה מאות דרישות זכו לפחות מ10 תומכים, כלומר פחות מ-5% מהמשתתפים.

 

בין הדרישות הברורות, כגון חינוך חינם לכל (הדרישה השנייה הפופולרית ביותר-186 תומכים), וביטוח בריאות אוניברסלי חינם (105 תומכים) השתרבבו גם דרישות קצת יותר הזויות: עשרה אנשים תמכו בדרישה " end to the earth-moon boundary as limit of human scope; redirect resources from wars to terra-forming mars", עשרה אנשים תמכו בדרישה "No cops", תשעה תמכו ב"Pleasure", שבעה תמכו ב"curved buildings", שבעה תמכו ב"more sex", ושישה תמכו ב"non-zionist".

 

 

בדרך למודל חדש של שלטון

 

תנועות המחאה שצמחו ברחבי העולם מאז הקיץ האחרון שילבו בתוכן מימד של דמוקרטיה ישירה כמאפיין חשוב. נדמה שאם לא ניתן לדלות תובנה ברורה לגבי דרישותיה של המחאה, הרי שדבר אחד כן ברור: אזרחי העולם צמאים למידה גדולה יותר של השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות על חייהם.

 

כשהייתי, לא מזמן, סטודנט למדע המדינה, אחת המטלות הראשונות שיצא לי לכתוב היתה נייר עמדה בנושא דמוקרטיה ישירה. הרעיון, על פניו, הוא רעיון טוב. מהי הדמוקרטיה, אם לא האפשרות שניתנת לכל אזרח להיות חלק מהתהליך השלטוני, להביע את דעתו ושדעתו תשפיע על קבלת ההחלטות? באתונה העתיקה, כולם לומדים, הייתה דמוקרטיה ישירה שבה כל העם השתתף. זה לא מדויק, כיוון שנשים ועבדים לא נכללו בהסדר הזה. מספר האנשים שהתכנסו בפורום ודן את סוקרטס למוות, על פי הידוע לנו מכתבי אפלטון, לא התקרב למימדים של מדינות של ימינו.

 

הטיעונים המרכזיים נגד כינונה של דמוקרטיה ישירה נוגעים לחוסר היכולת של אזרחים להיות מספיק משכילים בכל הנושאים, להיות חשופים לכל המידע הרלוונטי (בנושאי ביטחון למשל), ולייתור התהליך הפרלמנטרי. עם זאת, הפער הלוגיסטי הכרוך בשמיעתם ושקלולם של דעות של מיליוני אזרחים הולך ומצטמצם בעידן הרשתות החברתיות ונדמה שאי-היכולת לכנס את כל העם בפורום ולשמוע את דעתם כבר לא יכול להוות תירוץ לאי-כינונה של דמוקרטיה ישירה.

 

האם זה אומר שיש לאפשר זכות הצבעה של כל האזרחים בהצבעות בכנסת? האם הגענו לשלב שבו אנחנו מוכנים להחליף את נבחרינו בדיונים בוועדת הכלכלה, הכספים, החוץ והביטחון? אני ממש לא בטוח, אך נראה שהמחאה החברתית על שלל ארגוניה, שלוחותיה וסניפיה ברחבי העולם מסייעים לקדם את העולם צעד קדימה בכל הנוגע למודלים חדשים של השתתפות אזרחית בקבלת ההחלטות.

 

 

כוחה ומפלתה של המחאה החברתית

 

ובכן, חזרה מעולם הדמוקרטיה הישירה אל נושא המחאה: רבים טענו בשנה האחרונה שכל מטרתה של המחאה החברתית הישראלית היא הפלת השלטון הקיים. אם לדייק, לא סתם הפלת השלטון הקיים- הפלת נתניהו הקפיטליסט. ובכן, יש משהו בדברים- אם המחאה מורכבת ממאות ואלפי דרישות של שלל ארגונים ושלוחות, כאשר המחאה לא תפסיק עד שכל דרישותיה ייענו, הרי שברור שהמחאה מנסה להפיל את השלטון. הרי לא ייתכן שכל דרישותיה ייענו. חלק גדול מהדרישות נוגדות את עקרונות היסוד של מפלגות השלטון הימניות (מבחינה כלכלית). חלק גדול מהדרישות סותרות זו את זו. לא ייתכן שהמחאה מצפה שכל דרישותיה ייענו, ולכן מטרתה היא הפלת השלטון.

 

מצד אחד, זו חוזקה של המחאה: היא לא תשקוט עד אשר ייפול השלטון, וגם אחר כך היא תמשיך לפמפם- עד שיבוטלו המיסים ויוענקו שירותי רווחה מלאים בחינם לכל אזרח. ולא רק לכל אזרח, אלא גם לכל מי שאיננו אזרח אך רוצה להיות אזרח. היא לא תשקוט עד שיירדו מחירי הדיור ויפונו 342 אלף מתנחלי יהודה ושומרון מבתיהם, אשר יהפכו גם הם למבקשי דיור.

 

מצד שני, זהו גם עקב האכילס של המחאה- אם דרישותיה לעולם לא ייענו, הרי מה הטעם? ההתעקשות לייצג את כל שלל הדרישות למעשה הופכת את המחאה לאימפוטנטית. מחאה שרוצה להשיג תוצאות קונקרטיות צריכה להתמקד בנושאים החשובים ולדחוף לביצועם. ההתעקשות לעסוק בכל הנושאים מרחיקה אנשים שתומכים בנושאים ספציפיים ומפזרת את כוחה של המחאה להצליח להביא לשינוי אמיתי בנושאים החשובים לה באמת.

 

אם המחאה החברתית הישראלית תבצע תהליך דומה לזה שביצעה אחותה בארצות הברית, היא תאבד מכוחה, שכן דרישותיה יהיו לפתע הרבה יותר ברורות. ההנהגה תדע שכדי להוריד מהלחץ, עליה להיענות לשלוש או ארבע מהדרישות המרכזיות, ומכל השאר היא יכולה להתעלם, ובכך לנטרל את הפצצה שהיא המחאה החברתית. מצד שני, בלי ביצוע תהליך כזה, המחאה לא תצליח להשיג מטרות.

 

לסיכום, תנועות המחאה הצליחו לפתח מודלים חדשים וחשובים של השתתפות אזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות. אך היעדר הנהגה מרכזית מצד אחד מאפשר את המשך קיומה של המחאה לאורך זמן, ובכך חוזקה, אך מצד שני הופכת אותה לאימפוטנטית בכל הנוגע ליכולתה להשיג שינויים משמעותיים. חברה שפעילה במחאה אמרה לי השבוע שאני אט-אט 'חוזר בתשובה' ועובר לצד 'שלהם'. אני רחוק מאוד מכך ואינני תומך ברוב דרישות המחאה, כפי שהצלחתי להבין אותן. אך דרישה אחת צריכה להישמע למנהיגינו באופן צלול וברור: העם רוצה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. העולם הדמוקרטי בשל למהפכה הבאה ולשלב הבא בתהליך ההתפתחות של צורות השלטון.  

 

עד שזה יקרה, אני ממליץ לכולם להתפקד למפלגות

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

חסינות איננה הודאה באשמה

חיים פוזן

התנ"ך מקור הצדק

אריק זיו ויזר

שוליים בהרחבה

אלי חזן

חמשת המ"מים עכשיו

אלי חזן

לקח קטן ממהפכה עקובה מדם

זהר טל

האביב הישראלי

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן