11.4 C
תל אביב
29 בינואר 2020
ליכודניק
אלי ורד חזן צפון אירלנד
באנר ראשי דעות

צפון אירלנד : מסע מהעבר לעתיד לא ברור

אלי ורד חזן בעקבות מסע מרתק בן ארבעה ימים בצפון אירלנד שמותיר המון מחשבות בקשר לעתיד והן לא בהכרח שליליות 

 

(נכתב ב – 30 באוקטובר 2019)

אני כרגע ברכבת מבלפסט לדבלין בארץ שידעה כל כך הרבה דמים ואני מקווה שתמצא את הדרך לעתיד נטול אלימות. 

אני מבקש להודות ל – FORWARD THINKING ולאיש הקשר הישראלי שלהם דורון אביטן על ההזמנה. היה חשוב לי לבוא ולראות מה קורה לא רק משום שאני מאוד מתעניין באי אלא משום שזה רלוונטי מאוד על רקע הברקסיט שבו אני מאוד תומך. כאשר הברקסיט יצא לפועל אחד הדברים המעניינים ביותר הוא מה יקרה לצפון אירלנד?

 

למורכבות של אירלנד נחשפתי, איך לא, דרך המאבק של האצ"ל כנגד הבריטים. הכינוי של יצחק שמיר, שהפך יותר מאוחר למפקד הלח"י, היה מיכאל על שם מייקל קולינס. ב – 1996 ראיתי את הסרט "מייקל קולינס" על המאבק האירי לעצמאות ומשם החלה דרך רבת שנים של עניין באי האירי על המורכבות שלו. קולינס עבורי הוא דוגמא למנהיג שהיה מוכן להקריב את נפשו עבור המטרה הנעלה אבל ברגע שהפך למנהיג הבין שיש פשרות שאתה חייב לעשות על מנת ליצור עולם טוב יותר בתנאים בלתי אפשריים. בדומה למנחם בגין שלי בהסכם השלום עם מצרים, במו"מ שקיים עם שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל, נאלץ קולינס לוותר על צפון אירלנד. הוא נרצח לאחר מכן על ידי חבריו לנשק. על פי האגדה, כאשר חתמו שניהם על ההסכם אמר צ'רצ'יל : "אני חותם על גזר דין מוות הפוליטי שלי". קולינס השיב : "ואני חותם על גזר דין המוות שלי". דבר שהתברר למצער כנכון.

*(בתמונה : חומה מתוך עשרות החומות בבלפסט המפרידות בין קתולים לפרוטסטנטים. הפרוטסטנטים תומכים בישראל כפי שמשתקף כאן בצד שלהם של החומה. הקתולים תומכים בפלשתינים). 

 

אירלנד הייתה סוג של יוגוסלביה במובן הזה שגרו באי פרוטסטנטים וקתולים יחדיו. המציאות היא שמאז שאנגליה החלה לחדור לאי ב – 1071 היא שלחה כל כך הרבה מתיישבים, יש שיגידו מתנחלים, שהפכו לאדוני הארץ. הכל החל להתפוצץ בימי מלחמת העולם הראשונה. הקתולים שהיו רוב על מרבית חלקי האי החלו לתבוע עצמאות ולהרוג עבורה. ב – 1921 הם השיגו אותה אבל במחיר ויתור על צפון האי שם גרו הפרוטסטנטים רוב עם מיעוט קתולי שמתרבה.

 

בסוף שנות השישים החלו מה שנקרא "הצרות". קתולים ופרוטסטנטים החלו להרוג האחד את השני במובן הכי פשוט של המילה. במשך שלושים שנים עקובות מדם נהרגו יותר מ – 3500 בני אדם ו – 47000 נפצעו. הקתולים ביקשו לאחד את האי כולו תחת שלטון אירי בעוד הפרוטסטנטים ביקשו להישאר תחת שלטון בריטניה. הדבר מרתק במובן הזה שיש דמיון רב אך גם שוני רב בין הסכסוך הערבי ישראלי בארץ ישראל לבין זה בצפון אירלנד. הייתי מציע לכן לעשות רגע הפסקה ולשמוע את השיר "יום ראשון הארור" של U2 שמספר את אחד מהאירועים הקשים של האי. אגב, חשוב לומר: האלימות הקשה הייתה נחלת שני הצדדים.

 

בעוד אנחנו חתמנו על הסכם אוסלו שהפך לכישלון שאיננו יכולים להיפטר ממנו אז בצפון אירלנד חתמו על הסכם "יום שישי הטוב" שמוכר גם כהסכם בלפסט.

 

בעוד בעולם היו אופטימיים לגבי הצלחת הסכם אוסלו הרי שהייתה קיימת פסימיות לגבי הסכם בלפסט. 26 שנים לאחר מכן אוסלו הוביל לאלפי נרצחים בעוד בלפסט מנע אלפי נרצחים. השלום כאן מאוד שברירי. הממשלה שאמורה להיות הרכב של הפרוטסטנטים והקתולים לא קמה מאז הבחירות האחרונות לפני יותר מ – 1000 ימים. אבל דבר אחד מעורר בי תקווה : למרות כל הביקורת ולמרות כל המתחים האלימות הפכה לאופציה אחרונה. תחשבו איזה דבר מופלא זה : יש ביקורת וזעם אבל לרוב היא לא מופנית לאלימות. יש לקוות שכך יישאר.

 

אז פגשתי חברי פרלמנט, מרצים, לוחמים יוניוניסטים (פרוטסטנטים) ואנשים שהיו קשורים להשגת ההסכם. הדבר המרתק הוא שהצד הפרוטסטנטי הוא פרו ישראלי בצורה קיצונית. הם רואים בנו סוג של אחים לנשק ולגורל. הקתולים רואים בפלשתינים דבר זהה כתמונת מראה. כל צד רוצה לשמר את האינטרס שלו בצורה מובהקת וזה מוביל לסוג של דרך מתסכלת ללא מוצא. בצפון האי יש עדיין הפרדה גזעית. אמנם, כבר לא כמו פעם אך זה עדיין חזק. נישואים מעורבים בין פרוטסטנטים לקתולים מהווים רק 7 אחוזים מה שמעלה את השאלה : האם יכולה להתפתח זהות צפון אירית המנותקת מבריטניה ומאירלנד ? בכל מקרה, הדרך לשם עוד ארוכה.

 

הסכם יום שישי הטוב קבע שהעתיד ייקבע במשאלים תכופים. הואיל ויש "תיקו גזעי" פחות או יותר אז אין הכרעה. מסתבר גם שבריטניה מממנת את האי במימון רב והאירים בדרום, איך אומר זאת בעדינות, כבר לא ששים להתאחד עם חלק מאחיהם בצפון. אז מה קורה כרגע? סוג של סטטוס קוו שביר. כן, בדיוק כמו בין הישראלים לפלשתינים. שביר אך יקר ערך.

 

מה ששוב מוביל אותי למסקנה הבלתי נמנעת : הכלכלה יכולה להדחיק את האלימות. ההכנסה לנפש באי היא מהנמוכות במערב אירופה. השקעות כלכליות יכולות להוביל לפיתוח אדיר. המדריך שלנו גארי סיפר לי שבכל פעם שהחלו השקעות מסיביות בא אירוע ש"בלע" אותן. ב – 1998 ההשקעות נבלעו במשבר של תחילת שנות ה – 2000. ואז החל גל שני של השקעות שנבלע במשבר של 2008. הגל השלישי נבלע ב – 2016 עם ברקסיט.


*(בתמונה : הנוף כפי שמשתקף מנסיעה ברכבת בין בלפסט לדבלין). 

 

אני סבור שצפון אירלנד יכולה ליהנות ממעמד מיוחד דווקא הודות לברקסיט. הסכם הברקסיט שהשיג ג'ונסון, ואליו מתנגדים הנאמנים הבריטים (היוניוניסטים) בצפון אירלנד כי בפועל הוא מפריד אותה מבריטניה, דווקא יכול להיות הזדמנות עבורה. היא תישאר תחת בריטניה אבל מבחינה כלכלית תחת האיחוד האירופי. בעצם, תהנה מכל העולמות. אם הם יעברו את המחסום הפסיכולוגי הזה זה יהיה נהדר. עולה גם השאלה לגבי הגבול. האם יקימו גבול פיזי בין אירלנד לצפון אירלנד, דבר שעלול להצית את האזור. אז ביקשתי להציע שלא חייבים גבול פיזי כמו שאין גבול פיזי בין צרפת החברה באיחוד לבין שוויץ שאיננה חברהה באיחוד. איך אמר לי חבר פרלמנט פרוטסטנטי : "אתה חושב כמו ילד במונחים של שחור ולבן ובמקרה הזה זה עשוי להיות יצירתי גם אם קשה". 

הלוואי וימצאו את המשותף.

 

עוד תמונות מהמסע בקישור המצורף – לחצו כאן 

Related posts

שיח לוחמים : אבנרי ואופנהיימר

אריק זיו ויזר

התחממות ביחסי הליכוד-הונגריה

אריק זיו ויזר

לא מדיחים מנהיג במצוקה

מוטי אוחנה

גאווה ישראלית : ביקורת הספרים של מרטין אינדיק על "בגין" של אבי שילון

אלי חזן

החייל של נתניהו בארנה

עינר אביב

רוחו של דנג

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן