28.7 C
תל אביב
30 בספטמבר 2020
ליכודניק
דעות

צ'כוסלובקיה 1938 – ישראל 2009?

במוסף "יומן" של "מקור ראשון" (3.7.2009) מעלה מנפרד גרסטנפלד באוב את פרשת הבגידה של המערב בצ'כוסלובקיה, שהושלכה טרף לחיה הנאצית. הוא משווה בין צ'מברליין, ראש ממשלת אנגליה, שהיה הכוח המניע בהפקרת המדינה האומללה הזאת, אבי "הפייסנות", לבין אובמה המתגלה כפייסן מול קוריאה הצפונית, איראן, וונצואלה ועוד ועוד, חוץ מישראל – שהפייסנות נעשית על חשבונה.
וועידת מינכן הזכורה לדיראון והבגידה בצ'כוסלובקיה נזכרים הרבה בשיח הפוליטי, אך מי יודע את פרטי הפרשה ההיא, ובעיקר : עד כמה גדול הדמיון למצבה ולבעיותיה של ישראל היום, עד להדהים? והואיל וגם אצלנו מדברים עכשיו על וועידה בינלאומית, וגם מאתנו תובעים לקרוע חבלי ארץ כמו מצ'כוסלובקיה של הימים ההם, והסכנה עכשיו קרובה מתמיד – הבה ונתבונן מקרוב על משבר 1938 באירופה.

הנה כמה קווים משותפים בינינו לבין צ'כוסלובקיה דאז:

– צ'כוסלובקיה היתה מדינה צעירה, בת 19 בערך. היא היתה מדינה רב-לאומית – 7 מליון צ'כים ו-3 מליון סלובקים וגם – 3 מליון גרמנים, 800,000 הונגרים, חצי מליון רותנים ו-150,000 פולנים.

– למרות זאת , היתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה, מוקפת כמונו דיקטטורות סביב סביב.

– כמונו, היתה צ'כוסלובקיה מדינה חזקה – מתועשת, אזרחיה היו בעלי מוראל גבוה, משכילים, אנשי תרבות. צבאה היה מודרני ומאומן היטב. הוא מנה לפחות 35 דיוויזיות, עם תעשיית נשק מהגדולות באירופה, שייצרה גם טנקים וארטילריה. על הגבול ההררי שלה עם גרמניה הגנו ביצורים כבדים.

– אלא, היה כאן "אבל" גדול: האזור ההררי המבוצר הזה, שנקרא "הרי הסודטים" – ורק מי שהחזיק בו היה מסוגל להגן מתוכו על יתר המדינה המשתרעת מתחת – היה מיושב בעיקרו גרמנים, לא צ'כים. הגרמנים האלה היו מיעוט של 3 מליון מול 10 מליון צ'כים וסלובקים, אבל ישבו סמוכים לגבול, שמעבר לו השתרעה גרמניה הנאצית עם 60 מליון גרמנים. השווה: יהודה ושומרון, שידרת ההר המגינה על ת"א, 80% מתושביה ערבים, ומעבר לגבול – כל הים הערבי.

– מעניין לציין, שלגרמנים הסודטים לא היתה זהות לאומית מיוחדת מעבר להיותם גרמנים, כמו שלערבים המקומיים לא היתה מעולם זהות "פלסטינית", אותה הדביקו לעצמם רק לצורכי המלחמה בנו. לפני כן הם היו סתם ערבים.

גם הגרמנים הסודטים לא היו מעולם שייכים למדינה גרמנית כלשהיא. מאות בשנים הם היו חלק מפסיפס העמים הגדול של האימפריה ההאבסבורגית שכללה גרמנים, אוסטרים, איטלקים, קרואטים, סלובנים, סרבים, בוסנים, פולנים, צ'כים, הונגרים, יהודים ועוד ועוד. היטלר, כדי ליצור עילה לכבוש את צ'כוסלובקיה, שייך אותם לגרמניה, הסית אותם לדרוש "לשוב אל הרייך" (שאף פעם לא השתייכו אליו) והקים להם לצורך כך מפלגה מיוחדת ומנהיג, גאולייטר, בשם קונרד הנליין, שלפי הנחיות היטלר דחה גם את ההצעות הנדיבות ביותר, כי היטלר לא חיפש פשרה, כי אם כיבוש.

שוב נודדת המחשבה אלינו ונזכרים, שאולמרט הציע לאבו-מאזן 93% מכל יהודה ושומרון ועל היתר פיצוי בשטח ריבוני ישראלי, וכן את ירושלים המזרחית פלוס בינאום מה שהחילונים קוראים "האגן הקדוש" פלוס הכרה עקרונית בזכויות פליטי תש"ח וקליטה בפועל במדינת ישראל של אלפים מהם. ובכל זאת, רמאללה לא חתמה כמו שהיטלר לא נתן להנליין לחתום!

בדבר אחד לא היה דמיון בין צ'כוסלובקיה לבינינו: היא לא היתה – כמו היהודים תמיד וכמו גם מדינתם – "עם לבדד ישכון". להיפך, היא הרגישה בטוחה מאחורי מערכת בריתות בינלאומיות, שדימתה שהן תגנה עליה. היו לה שני הסכמי הגנה צבאיים עם צרפת, להבטיח אותה נגד סכנה אפשרית מצד גרמניה, ובשנת 1935 כרתה ברית הגנה גם עם רוסיה הסובייטית שהתחייבה לבוא להגנתה נגד סכנה אפשרית מצד גרמניה, בתנאי שצרפת תכבד את ברית ההגנה שלה.

ב-1938, לאחר שהיטלר השלים את השתלטותו על אוסטריה, הגיע תורה של צ'כוסלובקיה. איך מחסלים מדינה שלווה, אבל חזקה? פותחים בחתרנות מבפנים. שולחים את הגרמנים הסודטים לדרוש "זכויות" ולעשות… "אינתיפאדה" : שביתות, מהומות, הסתה, טרור. וכאשר הצ'כים נוקטים באמצעים משטרתיים או צבאיים, צועקים וצווחים "דיכוי!" "טבח!" "פגיעה בזכויות האדם!" ומציגים את הגרמנים הסודטים המסכנים כ-דוד הקטן מול גולית הצ'כוסלובקי הענק הדורסני, ואף מילה על המושך בחוטים הנאצי שמעבר לגבול.

נשמע מוכר? והעולם המערבי "הנאור" קיבל את הדימוי הכוזב והמרושע הזה! שוב – נשמע מוכר? וכפי שתוזמר מראש, היטלר הודיע שהוא לא יוכל לעבור בשתיקה על הפרובוקציות הצ'כיות החצופות ועל הפגיעה מצד מדינת השעטנז המלאכותית הזאת, שאין לה זכות קיום – בגאווה הגרמנית. ולכן, אם הגרמנים הסודטים לא יקבלו אוטונומיה ביחד עם אפשרות להתנתק מצ'כוסלובקיה, הוא ייאלץ להתערב צבאית כדי להגן על גוזליו המסכנים…

כמובן, כוונותיו של היטלר, כמו כוונות הערבים כאן, היו ידועות לכל. בכל אירופה הדהדו צלילי המארש הנאצי : "כי היום שייכת לנו גרמניה, ומחר כל העולם!"

בצר לה, פנתה צ'כוסלובקיה אל צרפת וביקשה להפעיל את הסכם ההגנה שביניהם. אלא, שצרפת היתה רקובה ואכולה מבפנים – מפולגת בין ימין פשיסטי לשמאל קומוניסטי, פאציפיסטית ותבוסנית, כולל הנוער והפרופסורים באוניברסיטאות. אמצעי לחימה ומיליוני חיילים היו לה, אבל רצון להילחם לא היה. פנתה אפוא לבריטניה, בת בריתה ממלחמת העולם, לבקש גיבוי – וקיבלה כתף קרה. ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברליין, לא רק שסרב לערב את ארצו במלחמה, ולא רק שעשה הכל כדי למנוע מצרפת לעמוד לימין צ'כוסלובקיה, אלא שגם סבר שהיטלר בעצם צודק: לגרמנים נעשה עוול בוועידת השלום של פריז אחרי המלחמה – גזלו ממנה אדמות, הטילו עליה קנסות כבדים, והעיקר – השפילו את גאוותה. צ'מברליין הבטיח, שאם רק ימלאו אחר תביעותיו של היטלר, הצודקות בעיקרן, ישרור שלום באירופה. גם את תביעת הגרמנים הסודטים ל"הגדרה עצמית", שבמקרה זה פירושה התנתקות – הצדיק.

תשאלו: ומה, אם קריעת הרי הסודטים מגוף המדינה תשאיר אותה חסרת הגנה? (היום היינו מוסיפים: כמו השרון לרגלי הרי השומרון)? ומה, אם אובדן הסודטים יגרע 70% מייצור הברזל והפלדה של המדינה, 70% מייצור החשמל, וגם 750,000 צ'כים שהתגוררו בסודטים, ובס"ה המדינה תפסיד, ביחד עם חבלים שאולצה לתת להונגרים, לרותנים ולפולנים – 38% משטחה? ומה אם הקטיעה הזאת פירושה אובדן כל צ'כוסלובקיה, בסופו של דבר? לו דיבר צ'מברליין ערבית היה בוודאי עונה: "אללא ירחמה!".

צ'מברליין הוביל את הכניעה. שלוש פעמים נסע לגרמניה לפייס את הפיהרר, וכל כך התרפס לפניו, שהיטלר, בפגישה עם גנרלים, אמר: "אויבינו הם תולעים קטנים. ראיתי אותם במינכן!"

מינכן, בירת חבל בוואריה הגרמני, נבחרה לקיים בה את הוועידה הבינלאומית על עתיד צ'כוסלובקיה. את הצ'כים לא הזמינו. גורלם נחרץ ע'י המשתתפים: שני הדיקטטורים היטלר ומוסוליני וראשי שתי הדמוקרטיות החלשלושות דלאדייה הצרפתי וצ'מברליין האנגלי. שני האחרונים העמידו את נשיא צ'כוסלובקיה, בנש, בפני אולטימטום – אם לא תקבל את תכתיב הוועידה, תישאר לבד!

בצ'כוסלובקיה פרצה מחאה ציבורית נגד הכניעה. בנש הכריז על גיוס כללי והוקמה ממשלה בראשות גנרל. העם היה מוכן להלחם. רוסיה הסובייטית הודיעה על נכונותה להתערב צבאית. אבל בנש לא רצה לזוז בלי מדינות המערב: ביום 30.9.38 נכנעה צ'כוסלובקיה לתנאים שהוכתבו לה – לפנות הכל תוך 10 ימים!

בשדה התעופה, בשובו, אמר צ'מברליין: "ידידי הטובים… הבאתי שלום עם כבוד. אני מאמין שזה שלום לזמננו"… לדלדייה לא היו אשליות כאלה. כשהריעו לו , אמר לעוזרו: אוי, איזה טיפשים!

ווינסטון צ'רצ'יל, עדיין חבר פרלמנט, אמנם ממפלגת השלטון, נאם: "לבריטניה וצרפת היתה בחירה בין מלחמה לחרפה. הם בחרו בחרפה. הם יקבלו מלחמה".

ועוד אמר: "זו רק הטעימה הראשונה של כוס הלענה שתוגש לנו, עד אשר – בהתאוששות עילאית של איתנות מוסרית ועוצמה צבאית – נקום, ושוב נעמוד על עומדנו למען החירות כמקדם".

גם אנחנו זקוקים למלים כאלה, ועוד יותר – למנהיג כמו זה שאמרן.

לאחר כניסת הנאצים לסודטים התפטר בנש, ברח ללונדון והקים שם ממשלה גולה.

ההמשך הטראגי היה כפי שנחזה מראש. כ-6 חדשים לאחר שהשתלט על הסודטים, ב- 15.3.39, קרא אליו היטלר לברלין את נשיא צ'כוסלובקיה, האכה, והודיע לו שכרגע גרמניה פולשת לארצו, ואם לא יחתום מיד על כניעה,מדינתו תופצץ. האכה חולה הלב התעלף במקום. אח"כ חתם ומדינתו חדלה להתקיים והפכה לפרוטקטוראט – שטח חסות גרמני.

תחת שלטון הגרמנים, הצ'כים שהיו דרושים להם למאמץ המלחמתי, חיו לא רע. עד כדי כך היו יחסיהם עם הכיבוש הגרמני נינוחים, שלונדון שלחה חוליית קומנדו לרצוח את הפרוטקטור, המושל – ריינהרד היידריך, סגנו של הימלר, שהיה האדריכל הראשי של השואה. כעונש הוציא היטלר להורג 1300 צ'כים והשמיד את הכפר לידיצה, בו רצח כל גבר מבן 16 ומעלה ואת היתר העביר למחנות ריכוז, שם ניספו חלק מן הנשים ורוב הילדים.

הגרמנים הסודטים לא היו צדיקים. אחוז החברים שלהם במפלגה הנאצית היה כמעט פי 3 מן האחוז הארצי. לאחר השחרור באה הנקמה הנוראה. באפריל 1945 גורשו 2,4 מליון מהם לגרמניה, פחות מ- 200,000 הורשו להישאר. כל רכושם הוחרם. היו עינויים, אינוסי נשים וגם מעשי טבח, היה גם מצעד-מוות. מטעם האו"ם העריכו את מספר הנרצחים הגרמנים בידי פרטיזנים וצבא רוסי ב -300,000.

נסיים בצ'מברליין ונזכיר, שהוא לא רק מכר את צ'כוסלובקיה, הוא מכר גם אותנו. כדי לפייס את הערבים הוא הסגיר למוות את העם היהודי: ממשלתו הנפיקה את הספר הלבן של 1939, שנעל את שערי "הבית הלאומי היהודי" בפני בני העם היהודי בשעתם הקשה והנוראה ביותר ומנע הצלתם של מיליונים. הספר הלבן גם אסר קניית קרקע והתיישבות יהודים על הקרקע, בין היתר ביהודה ושומרון.

למפת-הדרכים יש קווים משותפים עם הספר הלבן, כפי שיש קווים משותפים בין שני הפייסנים , אובמה וצ'מברליין. אז מה? ברק חוסיין צ'מברליין?

ועתה, קיראו איך הגיב איש המטרייה השחורה לאחר שראה, כיצד "שלום מינכן", הרשום על שמו, חולל את המלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה, שעלתה בכ-60 מליון קרבנות אדם. כה אמר:

"הכל היה יכול להיגמר כל כך טוב, לו רק הר היטלר היה עומד בדיבורו"…

כדי שישראל, או מה שיישאר ממנה, לא תחכה עד שאובמה יגיע לתובנה דומה לגבי הערבים, כדאי שנלמד היטב את לקח צ'כוסלובקיה.

אחרית דבר: בדיעבד, לאחר מפלת גרמניה, התברר שלצ'כוסלובקיה דווקא כן היו סיכויים לשרוד, לולא נכנעה לתכתיב מינכן. להיטלר לא היו תותחים מתאימים לפצח את ביצורי הסודטים. בתוך המטכ'ל הגרמני קשרו גנרלים קשר לרצוח אותו, כדי למנוע מלחמה. ראש אמ"ן הגרמני, האדמירל קנאריס, שלח את סגנו אל צ'מברליין לבקש תמיכה לקשר, אך סורב. הצבא הגרמני לא היה מוכן עדיין למלחמה, מול קו מג'ינו הצרפתי לא היה כלום. רק כעבור שנה, בין היתר בעזרת התעשייה הצבאית הצ'כית והייצור הצבאי הצ'כי שכבר עבדו בשבילו, היה היטלר מסוגל לכבוש את אירופה.

הסופר סנטאיאנה אמר: מי שאינו לומד מן ההיסטוריה, נדון לחיות אותה שוב.

אליקים העצני



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

על תבונה ורגישות

אריק זיו ויזר

גבאי ותחבורה ציבורית בשבת : הונאה פוליטית

אלי חזן

מה טובו אוהליך, היום השביעי

אלי חזן

מסמנים את נתיב החירות

אלי חזן

חפשו את הריבית האפסית

אריק זיו ויזר

סמים קלים – בעד ונגד

אלי חזן
דילוג לתוכן