28.4 C
תל אביב
12 בנובמבר 2019
ליכודניק
דעות

ציפי לבני – פתולוגיה של טפילות פוליטית

ליאור גרוסמן מנתח את העלוק"ה- ציפי לבני, שנעה בין ארבע מפלגות ועוד היד נטויה

 

 

 

דומה, שמכל שלל התופעות הנגלות לעינינו במערכת הבחירות הנוכחית, שהן ברובן טיפוסיות וצפויות מראש – מפלגת הבלון של כחלון, הפילוג בש"ס והקטטות בבית היהודי- מצליחה ציפי לבני, בזגזוג האחרון שלה לזוגיות עם בוז'י, להתבלט כתופעה פתולוגית, וכמעט חסרת תקדים.

 

בבואנו לחקור את האנטומיה של הזגזוג, קל לראות שבדרך כלל המזגזג הוא אחד משני טיפוסים:

 

הנהג: זהו יחיד סגולה, שהחליט לפתע לשבור ימינה (או שמאלה , על פי רוב), ובעקבות בחינה מחודשת של המציאות, חקירה מחודשת של שחיתות, או סתם סקר מבשר טובות, מחליט לקושש לעצמו מפלגה, ולצאת לטיסת סולו אל עבר ראשות הממשלה.

הטרמפיסט: זה הסוג המצוי. זהו  פוליטיקאי שאין לו דעה משלו. אין לו מהפכה סלולרית ברקורד או תכנית מדינית בקנה, ובתור בונוס הוא גם לא מהווה נכס אלקטורלי ממשי. ברגע של השראה הוא זונח את כור מחצבתו, ומזנק על הרכבת היוצאת לדרכה מתוך תקווה לזכות במשרת סגן שר לענייני פיתוח הכלום, או לפחות בכמה דקות-מסך בתקופת הבחירות.

 

שני אלה, מקיימים ביניהם סימביוזה פר-אקסלנס, וחוברים יחדיו לכדי שלם-הקטן-מסך-מרכיביו. הם מתאימים זה לזה כמו קול וריח של נפיחה פרלמנטרית, וכמוה- מתפוגגים לאיטם לאחר הבחירות.

 

לבני, לעומת זאת, היא משהו משהו אחר לגמרי- יש לה את הכישורים והפוטנציאל האלקטורלי של הטרמפיסט, אבל את היומרות של הנהג. והמודל שלפיו היא מתנהלת, לפיכך,  אינו מודל של סימביוזה אלא מה שמוכר בביולוגיה בתור טפילות.

 

הטפיל הביולוגי נצמד לבעל חיים אחר – הפונדקאי- מנצל אותו לצרכיו ומכלה את המשאבים שלו, לפעמים עד מוות. כשלא נשאר מה לנצל, הטפיל נוטש את הגופה המבאישה, וממשיך הלאה אל הפונדקאי האומלל הבא

 

 

בגרסה פוליטית של אותה התנהגות, מדלגת ציפי לבני ממפלגה למפלגה, אל תוך הקואליציה והחוצה ממנה, הכל לפי העניין ולפי התועלת האישית שהיא יכולה להפיק באותו רגע נתון בדרכה לראשות הממשלה. היא רוכבת על המפלגה הפונדקאית התורנית, ממצה את משאביה והורגת אותה, ואז ממשיכה הלאה.

 

אחרי שמיצתה מה שאפשר מ"קדימה" ז"ל, ואחרי תקופת דגירה קצרה ב"תנועה" תוך ניצולם של כמה ח"כים שננטשו בצד הדרך עם המעבר לפונדקאי הבא, היא ביצעה את הקפיצה האחרונה שלה אל עבר צווארו של בוז'י ומה שנותר ממפלגת העבודה.  סביר, שגם כאן יחזור על עצמו אותו תסריט מוכר, ואחרי הכישלון הצפוי בבחירות היא תדלג הלאה, כשהיא מותירה אחריה את בוז'י המסכן ומפלגתו החבוטה במצב של מוות קליני.

 

למרבה המזל, סופו של התהליך נראה באופק: מספר המפלגות הפונדקאיות הוא סופי, ואת רובן היא כבר מיצתה. יש לקוות, אם כן, שתוך זמן לא רב היא תיפלט מתחתית מערכת העיכול הפוליטית, ובא לצין גואל.

Related posts

ההפתעה הערבית

אריק זיו ויזר

פרשת פנחס –"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש"( אבות נ,ה)

עינר אביב

השטרות החדשים – הבעיה האמיתית

אריק זיו ויזר

יום השואה והגבורה : אלה מעוז על משמעותה של הגבורה

אלי חזן

יום השואה והגבורה : אלה מעוז על משמעותה של הגבורה

אלי חזן

כשהשואה תהפוך לשמועה

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן