25.1 C
תל אביב
13 בנובמבר 2019
ליכודניק
יעקב מאור

פרשנות: בוגי בשטח – ועדיין אין מתח

כתבנו יעקב מאור מנתח את הפעילות הנמרצת של בוגי יעלון ואת נאומיו

מאחורי המפגש שהיה השבוע אצל איציק דדוש מסתתרת תופעה רחבה יותר שכדאי לשים לב אליה.

 

המפגש באור יהודה היה רק תלם אחד בחריש גדול שבו חורש בוגי יעלון את השטח של שדות הליכוד. כמעט מידי ערב או לפחות מידי שבוע הוא מגיע לסניף אחר בארץ, או לבית של פעיל מקומי, ומעדכן את חברינו במה שקורה במסדרונות הפוליטיים של הממשלה. (גילוי נאות: גם בביתי הוא התארח בעבר בכנס של "פורום הרצליה").

אבל לא רק את משנתו המדינית מציג בוגי בבהירות. יותר ממנה הוא מציג את עצמו. הוא מצליח להגיע ישירות אל פעילי הליכוד ובמיוחד אל קבלני הקולות מעל לראש של כלי התקשורת. הוא יודע לחדור ללבבות דרך האוזניים והעיניים. שום כתבה בעיתון ושום פלייר או פרסום קונבנציונאלי אינם יכולים לגרום אהדה כמו הקשר הישיר והבלתי אמצעי.

בוגי יעלון למד לדבר בשפה "ליכודית", ובנקודות רבות עמדותיו תואמות את גישת ז'בוטינסקי אילו היה חי כיום. הוא אומר בכנסים דברים חשובים. אולם חשוב לשים לב לא רק מה שהוא אומר, אלא איך הוא מדבר.

טון הדיבור שלו משדר סמכותיות אבהית ורוח מפקד. מי שמקשיב לו קולט בתת ההכרה שעומד לפנינו איש חזק שאפשר לסמוך עליו. איש שנסכים ללכת אחריו גם לקרבות פוליטיים. האינטונציה שלו נותנת תחושה שהוא שולט במצב גם בתנאי משבר, ולכן אולי כך יהיה גם במשברים בעתיד. סגנון הדיבור שלו מזכיר את ג'וליאני בשיא המשבר של אסון מגדלי התאומים.

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה היא תשומת הלב שהוא נותן לשטח הליכודי. יש שרים אחרים שעלו לגדולה בזכות הזיעה שלנו ובזכות המאמצים והגרונות הניחרים שלנו, וכיום הם יושבים במגדלי השן ומתעלמים מאנשי השטח ומהסניפים. יש שרי ליכוד שמצהירים שלא יבואו לכנס של פחות מ200 מתפקדים. זה למטה מכבודם להתרועע עם פשוטי העם כמונו. לא נזכיר שמות כאן, אבל נתחשבן איתם בתקופת הפריימריס. לעומתם, בוגי יעלון הוא יוצא מהכלל. הוא מגיע לכל מקום בארץ שמזמינים אותו. אפילו חוגי בית של עשרה אנשים בלבד לא נחשבים בעיניו למטה מכבודו. הוא נותן לנו יחס שונה.

מנחם בגין אמר לנו פעם "יחס גורר יחס". השטח הליכודי קולט שבוגי מתיחס אלינו בכבוד יותר מאחרים. כך הוא רוכש עוד תומכים ועוד אהדה. כדאי לשים לב לתופעה שהולכת ומתרחשת לנגד עינינו. האיש הזה שהגיע אלינו מחוץ לליכוד, ובלי שום בסיס תמיכה, ואפילו עם "גיבנת" של עבר-מפאייניקי, מצליח בחודשים האחרונים לבנות בסיס תמיכה הכי רחב בקרב פעילי הליכוד. נראה לי שהוא כבר עקף אפילו את סילבן שלום במירוץ לצמרת. ואני מציין דוקא את סילבן משום שהוא בעל הקרדיט על הגיוס של בוגי לליכוד. אני עצמי הבאתי את בוגי לביתו של סילבן לשיחת שיכנוע לפני שנים אחדות, בתקופה שבה הוא התלבט אם להצטרף לליכוד או למפלגת העבודה.

אני עוד זוכר את מנחם בגין לפני המהפך של 77 אומר "עוד פתק". הוא רכש מצביעים בשיטת "עז אחר עז. דונם אחר דונם" עד שהגענו לשלטון. כל פעם עוד כמה תומכים. כיום אפשר לזהות שבוגי פועל באותה שיטה.

חדי האוזן מבינינו בודאי שמו לב שבנאומים של בוגי יעלון לפעמים הוא משבץ ציטוטים של משוררים כמו אלתרמן וביאליק. ביאליק כתב באחד משיריו "למי תודה? למי ברכה?". במקרה של בוגי נראה שהברכה והתודה על נסיקתו שייכים לעוזרו איציק אשכנזי. איציק אשכנזי היה בעבר עוזרו של ביבי בתקופת האופוזיציה. בלשכת יו"ר הליכוד הוא למד אז להכיר את רזי השטח, ואת הניואנסים של יחסי הכוחות בין הקבוצות והפעילים הבולטים של הליכוד. בכישרון רב הוא מנווט את ספינתו של בוגי אל נמלים שבהם יש יתרונות אלקטוראליים עתידיים, והוא יודע גם לעקוף אזורים של שירטון שעליהם נתקעו כמה מהח"כים שלנו.

אני הקטון נשביתי בקסמם של שניהם, בוגי יעלון ואיציק אשכנזי.

אני יודע שיהיו טוקבקיסטים וחברים שיטענו שבמאמר זה אני מתחנף לבוגי. לא נכון, חברים! לראיה- אני מפרסם פה את דעתי למרות החשש שמא התשבחות שלי עלולות דוקא להזיק לבוגי. אולי מעכשיו ח"כים ושרים ותיקים עלולים לשים לו רגל, אם יתעוררו מאדישותם ויבחינו שהוא עוקף אותם בסיבוב.

כידוע, פרשנים לא יכולים לכתוב בלי נימה של ביקורת. גם אני אוסיף סרקזם כדי להתנקות מהחשדות של חנופה לבוגי. בכנסים שונים אני שומע לפעמים חברים מבינינו אומרים: "הי, אתם שם למעלה, תוציאו כבר את הידיים מהכיסים ותתחילו לעשות משהו!". אמש הבחנתי בנאום של בוגי באור יהודה שבקטע שבו הוא התגאה במעשים של הממשלה, הוא עמד ודיבר עם הידיים בכיסים.

מעניין מה זיגמונד פרויד היה אומר על זה?…

Related posts

איך צריך ללכת בין הכיפות?

אלי חזן

"יש מינימום הדרוש גם לבטחון ישראל.שטח מסביב לנושאת מטוסים".

אריק זיו ויזר

הובא למנוחות ז'ק לוי

אריק זיו ויזר

האם ביבי זומם לכייס אותנו? /מאת יעקב מאור

אריק זיו ויזר

על פסילות מועמדים בדמוקרטיה – זועבי במבט השוואתי

אלי חזן

על פסילות מועמדים בדמוקרטיה – זועבי במבט השוואתי

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן