10.1 C
תל אביב
21 בינואר 2020
ליכודניק
דעות

"עופרת יצוקה – 2", עכשיו, ויפה שעה אחת

במבצע "עופרת יצוקה -1" , כידוע , צה"ל לא סיים את המלאכה. עדיין נותרו בשטחי הרצועה , המחרטות ובתי המלאכה, שמייצרים את כלי המשחית, הנורים אלינו -תושבי הדרום, כל אימת שלמישהו שם משעמם, או בגלל כל סיבה איזוטרית אחרת.

 

 

עדיין נותרו על יד "ציר פילדלפי", המנהרות הארוכות , המשמשות להברחת אמל"חים מחצי האי סיני , אל תוככי הרצועה.

 

במבצע "עופרת יצוקה -1 " , היו ידיו של צה"ל כבולות, שכן – גלעד שליט היה עדיין שם בכלאו, והיה חשש שהוא ייפגע בסערת הלחימה , מירי כוחותינו או -מידי החמס.

היום – כשגלעד שליט ,תודה לאל, כבר בבית, ידיו של צה"ל שוב אינן כבולות, והוא יכול להרגיש חופשי לגמרי בפעולותיו ברצועה (כמובן , במגבלות הידועות של "אמנת ג'נבה", אם כי – האמת ניתנה להיאמר – אין עוד צבא טהור יותר או מוסרי יותר מצה"ל ). היום – יכול צה"ל להיכנס שוב לרצועה , להשמיד את כל המחרטות ובתי המלאכה, ולפוצץ את המנהרות מ"ציר פילדלפי", או – למלא אותן מים. כל דבר שיסכל את ההברחות מסיני אל תוככי הרצועה.

 

ככל הנראה, אין פניו של החמס לשלום או לרגיעה. היום , כשמתברר מתוצאות הבחירות במצרים שה"אחים המוסלמים" ונציגם -מורסי,הם הם-המנצחים בבחירות,

הרי שהחמס שהוא בן הטיפוחים של ה"אחים המוסלמים" , רק יחוש מחוזק יותר, ופחות יתחשב, ברצונותיה של ישראל.

 

 

 

מהתמונה שעולה כעת , מדיווחי התקשורת , הרי ששוב הוכרזה הפסקת אש רשמית , נוסף  לזו שהוכרזה כבר אמש. אלא ש – הירי נמשך כל העת. החמס טוען שאין אלה אנשיו שאחראים לירי הזה , ואולם – אם אין זה החמס, הרי ברור שאלה הפלגים הקיצוניים שמסתובבים ברצועה. אין הרבה אפשרויות : או שהחמס ישתלט על הפלגים הקיצוניים הללו , ויערוב לכך, שגם הם ישמרו על הפסקת האש, או – שיישא באחריות לפעילות העויינת שלהם, כיוון שהוא הריבון בשטח, והוא זה שחייב להפגין את שליטתו באזור.

 

כך או כך – אם אכן מתכוון צה"ל להיכנס שוב לרצועה, לעשות שם סדר ולהשלים את המלאכה שלא הושלמה ב"עופרת יצוקה -1",  הרי שקודם לכן , חייב משרד הביטחון , למגן את כל היישובים הנמצאים בטווח הקסאמים, הגראדים והפצמ"רים , ןלוודא שלא ייווצר שוב מצב שבו אנחנו – תושבי הדרום ,  נרגיש שוב כ"ברווזים במטווח", מופקרים לגורלנו.

 

 

Related posts

חופש העיתונות, חופש הביטוי או חופש הבימוי? /מאת: איילת גלילי

אריק זיו ויזר

שתיקה שכולה כניעה

משה איפרגן

נתניהו, הגיע הזמן להחליט

אריק זיו ויזר

ימי התום

אלי חזן

בושה וחרפה לפסטיבל ולשמאל

אריק זיו ויזר

עצמאות 65 : בין חזונו של הרצל לבין עצמאותנו האישית

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן