21.8 C
תל אביב
17 בנובמבר 2019
ליכודניק
יוסי אחימאיר

סמרטוט-כותנה מול כובש-מחשבות

על מנהיגות ועל ז'בוטינסקי בעקבות ספרו החדש של פרופסור יחזקאל דרור

הכרך עב כרס, הנושא את הכותרת "מנהיג תהיה לנו" הוא "מפעל אדירים פרטי" של איש אחד, כפי שנכתב עליו – ובצדק רב – בעיתון אחד, של חוקר אחד – הלא הוא פרופ' יחזקאל דרור, מאנשי המחקר הבולטים ביותר בתחום מדעי החברה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בכל דורותיה.

 

 עצם הופעת הספר כשלעצמה, היא אירוע. לא רק אירוע אינטלקטואלי, ספרותי, אלא אירוע, הייתי אומר, כמעט מדיני, פוליטי, חברתי, אקטואלי, בעל חשיבות ומשמעות למהות הנהגתה העתידית של המדינה, לדמותה ולתדמיתה.

הספר הוא מעין תזכיר, פרי מחקר, הוראה והתנסות בני עשרות שנים, שיש לו קודם כל משמעות מעשית. זהו ספר פרי מחקר אקדמי, מצד אחד, ומצד שני – פרי מעורבות ישירה של המחבר בעבודה עם מנהיגים ולשכותיהם, בין אם מימין ובין אם משמאל.

 

יש לו מטרה ברורה לספר – והיא נאמרת בכותרת המישנה, דהיינו, לשמש מורה נבוכים למנהיג מכונן יהודי-ציוני, להשכיל את מי שרואים עצמם בהווה ובעתיד כמנהיגים ישראליים, ברמה כזו או אחרת. עם זאת, ספק מקנן בקרבי,

שמא רק מעטים ממנהיגים אלה עשויים לקרוא את הספר, מהחל ועד כלה,

להתמודד עם כל תובנותיו ואף להפנימן. כשהערתי לפרופ' דרור על כך, שבודדים מאלה הרואים עצמם מנהיגים,יקראו באמת את הספר שלו, ינסו להתמודד עם תכניו, הוא השיב לי מניה וביה: מי שאינו מסוגל לקרוא ספר בן 800 עמודים אינו ראויים להיות מנהיג…

 

שמו של פרופ' יחזקאל דרור הולך לפניו זה עשרות שנים בקרב כל מי שמתעניין בנושאי חברה, פוליטיקה ומדינה. הייתי אומר, כי אין אפשרות  לעסוק בתחומים אלה, בלי להכיר את תרומתו למחקר ולהוראה ובלי להיתקל באחד מספריו, מחקריו ומאמריו. יתרונו הגדול – שאינו ספון במגדל השן האקדמי. הוא מרבה להסתובב במסדרונות השלטון, לא כמי שמחפש ג'וב,

אלא כמי שבכנות מנסה לשכנע, לאמץ את המלצותיו המקצועיות.

 

הכרתי את פרופ' דרור בשנים שבהן שימשתי כמנהל לשכת ראש הממשלה שמיר, 1988-1992. פרופ' דרור המשיך למלא את תפקיד הייעוץ-החיצוני,

לשיפור תיפקוד הלישכה ולניצול מיטבי של זמנו של המנהיג, הלא הוא ראש הממשלה, כפי שמילא גם בימי קודמיו של יצחק שמיר. שניים מעמיתיו באוניברסיטה תקפו אותו על שהוא מוכן לשמש, כדבריהם, עלה תאנה לראש ממשלה "ימני קיצוני", ו"בוגד בחברותו במפלגת העבודה". הם אף רמזו לו, כי עקב כך יימנע ממנו אפילו פרס ישראל. מה היתה תגובתו פרופ' דרור לשני עמיתיו? הוא השיב להם במלים: "אתם חרפה לקהילה האוניברסיטאית"!

יחזקאל דרור מספר על כך, בעצמו, במאמרו הנכלל בקובץ "יצחק שמיר כסלע איתן", שערכתי, ואומר: "לא הופתעתי ממה שהטיחו השניים בפני, שכן התנהגותם היתה טיפוסית לנטייה של אקדמאים בישראל לדבוק בעמדות דוגמטיות לשמאל ולימין. לא עולה על דעתם, שרבים מהנושאים הקיומיים לעתידה של ישראל אינם כלל שנויים במחלוקת אידיאולוגית, ושיש מקום וגם חובה לסייע מקצועית לראש הממשלה הנבחר דמוקרטית גם אם אין מסכימים לכל דעותיו – ואין ראש ממשלה בישראל שעם כל דעותיו הסכמתי."

 

היתה לי הזכות לפעול במשך שמונה שנים לצידו של מנהיג. ראיתי בשנים אלה מקרוב מהי מנהיגות, מהם שיקולי המנהיג, מהם דרכי פעולתו, כיצד הוא מנהל את המדינה, איך הוא פותר משברים. ראיתי וייעצתי, וגם רכשתי קנה-מידה משלי למנהיגות אמת, או כלשונו של פרופ' דרור – למנהיגות יהודית-ציונית. בספרו מונה יחזקאל דרור ומנתח סוגי מנהיגות שונים, ומביא קריטריונים מנחים למנהיגות ראויה,כפי שהוא, החוקר האובייקטיבי, רוצה לכונן. הייתי אומר, שמנהיג אמיתי, בוטח בעצמו, בעל חוט שדרה,

הוא בין השאר גם כזה שמוכן להקדיש מזמנו לשמוע דעות שונות,

ובמיוחד לשקול עצת אינטלקטואל ומומחה למימשל, הגון וישר,

גם אם אינו נמנה עם המחנה הפוליטי שלך. כזהו יחזקאל דרור, שלו אמר יצחק שמיר בחיבה בלתי מוסתרת: "אתה אינך פרופסור למימשל ולאסטרטגיה בלבד, אתה פרופסור לכירורגיה"…

 

נושא המנהיגות בישראל, איכות המנהיגות, רמת המנהיגים, מטריד כל אזרח,

וזאת גם ללא קשר לעמדות הפוליטיות של מנהיגינו – אלה שמנהיגים כיום ואלה שהנהיגו בעבר. וכשמדברים על עתיד המדינה, כשמביטים קדימה בדאגה ובחרדה, תולים זאת בין השאר בחשש מפני רמת המנהיגות לעתיד לבוא. לעתים מגזימים בשבחים וגעגועים למנהיגים מן העבר, ולעתים מפריזים בחשש מפני הבאות בכל הקשור למנהיגות הצפוייה לנו. כך או כך, הן על סמך הנסיון הנרכש ממנהיגות העבר, על מעלותיה וחסרונותיה, והן הודות לחקר המנהיגות, שמוביל אותו פרופ' דרור – ופריו המובהק הוא ספר ההמלצות החדש – יש מקום לדעתי להיות אופטימיים. יש מקום לתקווה כי המנהיגות בישראל רק תלך ותשתבח.

 

כאשר דנים במנהיגות, אי אפשר לי שלא להזכיר את המנהיג, שאת שמו נושא המכון, שבין כתליו אנו מכונסים. זאב ז'בוטינסקי סלד מעצם הניסיונות להכתירו כמנהיג, ועל אחת כמה וכמה כדיקטאטור. אבל כראש תנועה ציונית, כמייסדה ומובילה, כמחולל רוויזיה, כהוגה מחשבה מדינית ציונית מקורית, כמניע המונים לפעולה, לבטח ידע, שגם בלי שהתגדר בתואר זה, אכן הוא מנהיג.

 

אם ז'בוטינסקי, כאיש ההדר, סלד מהמלה הזו, מנהיג, וטבע את האמירה "כל יחיד הוא מלך", הוא היה מוכן, עם זאת, להכתיר אחרים, או אחר, בתואר הזה – מנהיג. מנהיג בראש וראשונה היה, אליבא דז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל.

בכותרת "מנהיג" הכתיר את מאמר ההספד עליו מיולי 1934 – שלושים שנה אחר מותו של חוזה המדינה. אני מתפתה לומר, שמה שכותב ב-2011 פרופ' דרור על מנהיג ומנהיגות ב-800 עמ', בשפתו האקדמית, העניינית והיבשה-משהו – ז'בוטינסקי כבר לפני 77 שנה מתמצת ב…חמישה עמודים בלבד, ועושה זאת בסגנונו המבריק.

 

תחילה מדבר ז'בוטינסקי במאמר על אלה שהם מנהיגים בעיני עצמם, מנהיגים אישיים, שכדבריו הם "מרובים עכשיו כמעט בכל הארצות. ישתוממו כאשר יתגלה, שהרבה מהם היו בעצם לא יותר מסמרטוטי-כותנה רכים בידי סביבתם המקרית". ואז עובר ז'בוטינסקי לדבר על מנהיג אחרי לגמרי – הלא הוא הרצל, וכותב: "לא היה כאן תואר, לא היה כאן תפקיד קבוע מראש:

הציבור פשוט ציית לו, ולפיכך היה מנהיגם. בלשון הרוסית יש ביטוי מתאים יותר מן המלה מנהיג. בתקופות הקודמות היו קוראים ברוסיה להוגה-דעות אהוב ומכובד בשם 'כובש-מחשבות'. כזה היה הרצל – הוא כבש את מחשבותינו… מנהיגים אמיתיים נולדים לעתים רחוקות, ומכירים אותם לפעמים הודות לסימן זה דוקא, שאינם באים בשום תביעה להנהיג. הציות להם אינו שאלה של משמעת. נשמעים להם ממש כמו שנסחפים על-ידי זימרתו של זמר בעל-כישרון – מפני שהניגון שלו מביע את הגעגועים של עצמנו. ויש עוד סימן: אדם כהרצל, כשהוא מת, ועוברות שלושים שנה, עדיין הוא נשאר מנהיגנו".

 

שימו לב:  מנהיג שהוא סמרטוט-כותנה – מול מנהיג שהוא כובש-מחשבות.

אכן, חומר למחשבה לזמננו. ואסיים בעוד ציטוט, והפעם מלפני מאה שנה, מאת זאב ז'בוטינסקי: "ההמונים – הוא כותב  – צוברים את חומרי הבניין, אך בונים רק המנהיגים. ובמקום שאין מנהיג – אפילו החומר הטוב והיקר ביותר יתגלגל וירקב בלי תועלת".

 

(מתוך דברים שהשמיע מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בערב ההשקה של הספר "מנהיג תהיה לנו" מאת יחזקאל דרור, יום רביעי, 30.3.2011(

 

 

 

Related posts

הצדקה ל"נובל" על חשבון ישראל

אריק זיו ויזר

הימין מתחזק, האקדמיה משמאילה /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

ציפי או שאול – מה זה משנה? מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

בגבור ההסתה מבית /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

יוסי אחימאיר: דברים בערב עיון על הספר החדש "יצחק שמיר כסלע איתן", שהתקיים ב"בית יאיר", 12.8.08

אריק זיו ויזר

אהוד אולמרט – לאן?

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן