16.9 C
תל אביב
17 בנובמבר 2019
ליכודניק
אלי חזן

ניצחונם של הצודקים והנרדפים

"הצודקים והנרדפים" הוא ספר חשוב להבנת ההיסטוריה של תנועת החרות ומראה שיש קשר בל יינתק בין העבר לבין ההווה וזה כולל השלכות גם לעתיד



במהלך הבחירות הכלליות לכנסת העשירית שנערכו ביוני 1981 התפרץ במלוא עוזו השסע העדתי בישראל אלא שהפעם הוא נותב בדרכים פוליטיות עד לשיא שייתכן שקבע את תוצאות הבחירות הסופיות שבישרו על ניצחון במנדט לליכוד על פני המערך. יריביו של מנחם בגין טענו לא אחת שהוא מנצל את מצוקות עדות המזרח על מנת לשסות את את העולים מארצות ערב באנשי המערך, דבר שהוא למעשה לטענתם, ציניות פוליטית מרושעת.

 

היחסים שבין מנהיגי המחנה הלאומי לבין עדות המזרח לא נחקרו עדיין בצורה מקיפה אך ספרה של אופירה גראוויס קובלסקי "הצודקים והנרדפים" מספק לנו כלים ראשוניים וחשובים על מנת להבין את הקשר העמוק של תנועת החרות אל אותם ציבורים שעלו לארץ והופלו על ידי הממסד השלט. לא זו אף זו, לירושלים יש מקום מרכזי בתעמולת הבחירות של תנועת הליכוד ובבחירות 1996 היא אף שימשה אמצעי ויזאולי מרכזי שסייע לנצחונו הבלתי ייאמן של בנימין נתניהו אל מול שמעון פרס. בספר מתברר כי לירושלים ניתן מעמד מרכזי עוד בבחירות הראשונות לכנסת וזאת על רקע שאלת מעמדה הבינלאומי של העיר על פי החלטת החלוקה מכ"ט בנובמבר 1947.

 

הנה כי כן, דרך הספר הזה ניתן להבין שישנו קשר ישיר בין הליכוד של היום לתנועת החרות של אז, באין ספור סוגיות ובוודאי בשני הנושאים הללו.  נושא הספר הוא המיתולוגיה והסמלים של תנועת החרות מ – 1948 עד 1965 והמחברת פותחת לנו צהר די נרחב לטקסים, לסמלים, לדימויים ולתעמולה של תנועת החרות תוך שבחלק האחרון היא מקדישה פרק בפני עצמו למיתוס האב המייסד – זאב ז'בוטינסקי. באופן פרטיקולרי היא מראה את התפתחות המיתוס שלו בתנועה עד להבאתו למנוחת עולמים בהר הרצל וזאת לאחר סאגת האנטגוניזם של דוד בן גוריון לגבי הצורך להבאתו לקבורה בישראל – על פי צוואתו. מי שירצה יוכל לקבל עוד כלים להבנה להיותו של בן גוריון איש ריב ומדון וכיצד לוי אשכול נהג בצורה הפוכה ממנו.

 

וכך, מתארת המחברת בפרוטרוט מה היה צריך להיעשות ואלו פתרונות פרקטיים מצאו מנהיגי התנועה בשעה שבאו לכבוש את לב הבוחר הישראלי על רקע ההדרה על ידי מפא"י: יצירת טקסים אלטרנטיביים, פנייה אל קהלים צעירים והדבר אף הגיע לידי כך שבשנת העשור למדינת ישראל, בעוד השלטון מארגן אירועים ברוחו, ארגנה תנועת החרות אירועים אלטרנטיביים – כלומר פעילות עד לכיבוש השלטון – דבר שיגיע ב – 1977.

 

בשנים האחרונות התרבו המחקרים על תנועותיו השונות של ז'בוטינסקי. פרופסור יחיעם וייץ הוציא לאור ב – 2002 את ספרו "ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית – הקמתה של תנועת החרות 1947 – 1949" ו ב- 2007 את הספר השני בנושא : "הצעד הראשון לכס השלטון – תנועת החרות 1955-1949". שני הספרים הללו הם המקיפים בינתיים בנושא.

 

גראוויס קובלסקי היא בת ללוחם לח"י אך גם תלמידתו של וייץ ובמידה רבה הספר הנוכחי שלה משלים את הספרים שלו. עיקר התרומה שלה נעוץ בכך שהיא עוזרת לנו להבין הרבה יותר את מה שאני מכנה "השפה של המשפחה הלוחמת" – אנשי האצ"ל והלח"י שהודרו מהמרחב הציבורי והפוליטי על ידי מפלגת השלטון ונוצרו למעשה כמשפחה לא רק אידיאולוגית כי אם שותפה לדרך ארוכה שהצליחה להגיע בסופו של דבר אל השלטון תוך שהיא מצרפת לתוכה עוד קהלים אבל עושה זאת רק דרך התנועות הפוליטיות אותן היא מובילה.

 

"הצודקים והנרדפים" – מיתולוגיה וסמלים של תנועת החרות 1965-1948, הוצאת מכון בן גוריון, 310 עמ'.

Related posts

הפוליטיקה החדשה מבית היוצר של ישראל כץ

אלי חזן

כדורגל גרמני: כבר לא מוקצה

אלי חזן

מרד גטו ורשה: צדק מאוחר

אלי חזן

חג פסח: להוציא את ישראל היפה שבנו

אלי חזן

בחזרה ל"הגוורדיה השחורה"

אלי חזן

שרת הריאקציה – אלי חזן

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן