10.4 C
תל אביב
26 בינואר 2020
ליכודניק
זאב בן יוסף

מצפון אישי מול קיום לאומי

אי הבחנה בין פקודה לחסל אזרח חסר ישע לבין פקודה לגרש אדם או לשרת בשטח מסויים, מערערת קשות את חוסנו של צה"ל ושל עם ישראל בכלל, מכניסה פילוג, מונעת אחדות ומעודדת את אויבינו המאיימים לחסלנו להתקיף אותנו

 

צודק נפתלי בנט אם בטענה שלא כל פקודה חייב חייל למלא. האם חייל חייב לציית לחוק שבעיניו הוא נטול כל בסיס מוסרי? התשובה היא, שאם אכן משמעות הבסיס המוסרי הוא הרג של אזרח תמים חסר ישע שאיננו מסכן אותך (בניגוד לפקודת חיסול של מי שמסכן את חייך או חיי תושבי מדינתך) – יש לשקול בחיוב לסרב למלא פקודה כזו. הנאצים מילאו פקודה לרצוח אזרחים יהודיים תמימים וחסרי ישע. חייל בצבא הגרמני שמילא פקודה כזו – היה חייב לסרב לה. כך גם חייל ישראלי שיקבל פקודה להרוג אזרחים תמימים חסרי ישע. כך היו צריכים לנהוג חיילי צה"ל בקבלם פקודה לטבוח בתושבי כפר קאסם הערבים, אזרחי המדינה (29 באוקטובר 1956).

 

לעומת זאת, נושאים כמו – סירוב לשרת בשטחים שלדעת המסרב אינם שייכים למדינתו, או אף סירוב לגרש אזרחים מביתם – אינם יכול להיתפס כשווים, מבחינת המוסר האנושי, להֶרֶג אזרחים תמימים חסרי ישע. סירוב כזה כמו בשני הנושאים האחרונים הוא בלתי נסבל, במיוחד בתנאים בהם נמצאת היום מדינת ישראל, הזקוקה יותר מכל לאחדות וחוסן רוחני.

 

יש אומנם לציין כי חופש המצפון הוא זכות-אדם מוכרת בתפיסות המוסר הפילוסופיות כמו גם במשפט הבינלאומי: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) קובעת זכות זו בסעיף 18(3) לאמנה. סעיף 18 נמנה על אותם סעיפים שמדינה שהיא צד לאמנה איננה רשאית לגרוע מן המחויבות להוראותיהם גם בשעת חירום (ר' סעיף 4 לאמנה). ישראל היא צד לאמנה מאז 1991 ומחויבת להוראותיה.

 

יכול לפיכך אדם פרטי המשרת בצבא לסרב לפקודה הנוגדת את מצפונו, כשהוא מוכן לשאת בעונש המוטל על חייל בגין סירוב פקודה.

 

שונה לחלוטין המצב כאשר מדובר באיש ציבור ובמיוחד במנהיג תנועה גדולה כמו המפלגה הדתית-לאומית.

 

צפיתי בראיון של ניסים משעל מול נפתלי בנט בערוץ השני. בנט אמר מה שאמר בצורה ברורה, אם כי משעל היה אכן בוטה ותוקפני באורח בלתי נסבל. אבל הצהרתו של בנט – בין שנכשל בלשונו ובין שהתכוון למה שאמר – איננה יכולה לעבור לסדר היום. אסור להשלים עם שום רמז לסרבנות בצה"ל שנובעת מדֵעה פוליטית של איש ציבור על גירוש אזרחים מבתיהם או משירות בשטחים שלדעתם עלינו לצאת מהם. אסור להשלים עם זה, גם אם מלבישים זאת בניסוח עדין וגם אם הדובר התכוון לכאורה רק לעצמו.

 

שכן יש לזכור שבנט איננו אדם פרטי אלא מנהיג תנועה לאומית גדולה בעלת זכויות רבות, שבניה מהווים היום מוקד עוצמתו של צה"ל. הצהרה של מנהיג כזה, שהוא אישית היה מסרב פקודה לגרש יהודים מבתיהם, מהווה אור ירוק לצעירי תנועתו המבינים מזה שגם הם יכולים (אולי אף צריכים) לסרב לפקודה מסוג זה, מה שחמור לא פחות ולא יותר מאשר לסרב פקודה לשרת בשטחי יהודה ושומרון. כל סירוב כזה, משמאל ומימין, מערער קשות את חוסנו של צה"ל בפרט ואת חוסנו של עם ישראל בכלל, מכניס פילוג, מונע אחדות ומעודד את אויבינו המאיימים לחסלנו להתקיף אותנו.

 

פילוג וקרע עמוק בעמנו הוביל תמיד בהיסטוריה שלנו למלחמות אחים, לחורבן ושואה לאומית. צריך ללחום בכל כוחנו במי שמעודד מגמה נוראה כזו המאיימת על קיומנו אף יותר מהגרעין האיראני.

Related posts

בלימת האנטישמיות ומעגל הדמים

אריק זיו ויזר

להחליף את היועץ המשפטי של הליכוד

אריק זיו ויזר

צעירים ובוגרים בדרך תרומפלדור

שני מזרחים לדוגמה ומופת

אלי חזן

מקור התעצמות הטֶרור הבינלאומי

אלי חזן

צה"ל כאטרקציה מקצועית קוסמת

אלי חזן

3 תגובות

נירית אגאי 25 בדצמבר 2012 at 12:42

תודה זאב על דברים של טעם! אני מהקצה השני של הקשת הפוליטית ומעודד אותי להיווכח שעדיין יש בליכוד גם אנשים כמוך. יישר כוח

הגב
אלי 2 בינואר 2013 at 21:54

על פי השקפתך האם חייל גרמני אי שם בסוף שנות ה30 קיבל פקודה לא להרוג, לא לחסל, לא להשמיד, אלא בסך הכל לפנות יהודים מביתם אל גיטו המיועד ליהודים (שיכונים) לא היה שום עילה אמיתית לסרב פקודה זו.ועליו לשרת את הרייך בנאמנות עיוורת. נו טוף.

הגב
אליעזר 2 בינואר 2013 at 22:00

http://www.youtube.com/watch?v=jEa2YO3lWHA

אלו דברי אריק שרון, במתן זכות אלמנטרית לא למלא פקודת "הגירוש" מטעמים מצפונים, למרות שהוא עצמו דחה את האפשרות של קריאה לסירוב פקודה מאסיבי, אבל באופן אישי ודאי שאדם יכול לבוא ולומר למפקדו "איני מסוגל לבצע פקודה זו, ואני מוכן לשלם על זה מחיר אישי".

הגב

השאר תגובה

דילוג לתוכן