15.9 C
תל אביב
7 בדצמבר 2019
ליכודניק
באנר ראשי דעות

מה קורה לדברים שמגיעים לצלחת שלכם?

חברות הכנסת נורית קורן ושרן השכל מפגינות נגד המשלוחים החיים. בממשלה החליטה לתמוך בחוק בתחום בועדת שרים לחקיקה. רוצים לדעת, בין השאר, למה? קראו את עבודת המחקר של ניר בן שבת, עטר ברוש ורז שומל ממוסד חינוכי מבואות עירון. לא תצטערו. ליכודניק מבקש להודות להם על הזכות לפרסמה. מה שפורסם לא כולל תמונות עקב משקלן הרב. ניתן לפנות לכותבים על מנת לצפות בהן

 

 

חובת הציבור לדעת איך ומה מגיע לצלחת?

הזכות להטעות את הציבור וחובת הציבור לדעת

 

 

 

תוכן העניינים

 

נושא עמוד
מבוא 3
אופן גידולם של בע"ח 4-8
בשר בקר בישראל 9-10
תמונת מצב משפטית 11-16
הטעיית הציבור לדעת 17
התעוררות הציבור 18-19
דעת הרופאים בישראל 20-23
רופאים ומומחים בשירות התאגידים 24-25
חג שבועות- חג הקציר 26-28
תו תקן לפרסום מרכיבים של מזונות 29-32
המלצות לסימון מזון 33-34
המלצות ליידוע הציבור 35
תוצר – מצגת 36 + קובץ מצורף
התייחסות עצמית- רפלקציה 37-38
ביבליוגרפיה 39

 

 

 

 

 

מבוא- המזון שאנו אוכלים

מאין הוא מגיע?  מה הם השלבים שעובר המזון מהיותו בעל חיים אנונימי למוצר הסופי? איזה תרופות וחיסונים ניתנים לבעלי החיים וכיצד הם משפיעים על המוצרים הסופיים של המזון? מדוע הציבור אינו מקבל מידע מעודכן על רכיבי המזון שהוא צורך ומדוע לא מסופר תהליך גידולם של בעלי החיים. האם קיים חשש שפרסום האמת יפגע כלכלית בתעשייה השנייה בגודלה בעולם- תעשיית המזון מהחי ?

לעיתים קרובות נזרקות כל השאלות הללו לחלל ואינן זוכות למענה וליחס הולם.

אנו מניחים כי קיימת הסתרה תקשורתית ותעמולת פרסום המובילות למחדל ולהעדר המודעות בקרב הציבור בנוגע למזון שאנו אוכלים. אנו מעוניינים לבדוק מי הם הגופים הציבוריים והפוליטיים המעורבים בתהליכים של גידול ועיבוד מזון ומהי מידת האחריות הבריאותית, שאף אחד לא לוקח עליה אחריות.

מטרת העבודה, היא לבדוק את הנושא, ולהוכיח כי תעשייני המזון מהחי פוגעים במכוון ובמודע בזכותו של הציבור לדעת ובחוק חופש המידע –[1]1998 מתוך אינטרסים שונים של התעשייה.

 

אופן גידולם של בעלי החיים – תנאי מחייה , מזון וחומרים כימיים המעורבים בהליך הגידול.

באוגוסט 2014[2] חשף מבקר המדינה דוח על התעללויות קשות בבעלי חיים, סירוס, קטימת זנב ועקירת ניבים ,כל אלה ללא הרדמה או אלחוש מקומי. אלה הן רק דוגמות מספר מתוך רבות, שעובר כל גור חזירים שנולד לתעשיית הבשר הלבן בישראל.

הדו"ח שפורסם באוגוסט 2014 חושף את אחד המחדלים הגדולים בחקיקה הישראלית: לקויים חמורים ביישום של חוק  צער בעלי חיים[3] עקב ניגוד העניינים החמור שבו מצוי משרד החקלאות המייצג את האינטרסים של תעשיית המזון מהחי אל מול תפקידו לאכוף את חוק צער בעלי חיים. גורלם של בעלי החיים נותר נתון לחסדיהם של המתפרנסים מתעשיית המזון מן החי ללא כל הגבלה ופיקוח.

להלן דוגמה[4] המדגימה מה עובר על בעל חיים מרגע לידתו ועד הפיכתו למוצר מזון .

תהליך גידול האפרוחים נמשך ארבעה חודשים, מיד עם בקיעתן מהביצה, מופרדים הזכרים מהנקבות ומושמדים באמצעות שיטות שונות: חשמול, גריסה, חנק (הנפוצה מכולן) או מעיכה.  במדינת ישראל מושמדים מדי יום למעלה מ25,000 אפרוחים בתעשיית הביצים בלבד.

השלכת האפרוחים הזכרים או הפצועים לזבל בשקיות ניילון אטומות- שיטת הרג האפרוחים הנפוצה ביותר בישראל .

הנקבות נשלחות לחיתוך מקור בדרך ברוטלית באמצעות מכונה וללא הרדמה ולאחר מכן מוזרקים להן חיסונים – מיום בקיעתן ועד לתקופת השמדתן.

גידול העופות מתחלק לשני סוגים: תרנגולות מטילות ביצים ותרנגולות המיועדות לשחיטה .

במהלך הגידול מקבלים בעלי הכנף סדרה שלמה של חיסונים ותוספי מזון שמטרתם למנוע מחלות ולזרז את תאריך ההטלה. חלק מהחיסונים נועדו למנוע תגובות דלקתיות הנוצרות כתוצאה מצפיפות בעלי הכנף בתוך הכלובים ומתנאי הכליאה הרעועים. הצפיפות נועדה להגדיל את הרווח הכלכלי של בעל הלול. "התייעלות גורמת להתעללות", מידע זה אינו מגיע לציבור.

כלוב סוללה ממוצע במושב גבעת חן.

כתוצאה מתנאי הכליאה הרעועים, הצפיפות וחוסר ההיגיינה מופצות מחלות נגיפיות במהירות ומתפשטות לכל תרנגולות הלול על פי הממצאים, החיסונים (עליהם נפרט בהמשך) לא יעילים במקרים רבים.

הוזלת עלות ה"ייצור" של בשר עופות על-ידי כליאתם בצפיפות, בשילוב עם החלשת המערכת החיסונית שלהם עקב הברירה המלאכותית, הפכה את תעשיית העופות למוקד דגירה תוסס של מחלות מידבקות. המחלות הורגות ככל הנראה מאות מיליוני עופות בשנה בעולם. וויליאם בויד , שערך מחקר על ההיסטוריה של התעשייה בארצות-הברית, מציין שורה של מחלות קטלניות ונפוצות מאוד בעופות- -Pullorum מין סלמונלה שכמעט נכחד, ולעומתו מחלת מארק, מחלת ניוקסל ושפעת העופות שהופיעו בשלב מאוחר יותר. כלי המאבק העיקרי במגיפות הוא השמדת הלהקות וחיסון – ללא ריפוי. הריכוז ההמוני של עופות חולים יחד מאפשר למוטציות להופיע ולהתרבות בקלות, וכך מתפתחים בהתמדה זנים חדשים של המחלות הקטלניות, העמידים בפני החיסונים. כמה מהמחלות מהוות סכנה יומיומית לעופות בלולים התעשייתיים. מחלת ניוקסל, למשל, משגשגת בלולים. לפי השירותים הווטרינריים, ב-3.3.2009 היו 23 יישובים בארץ נגועים במחלת ניוקסל

.

חלק ממחלות העופות פוגעות גם בבני-אדם, מחלות הרבה יותר נפוצות עוברות לבני-אדם מבעלי-חיים שמנוצלים בחקלאות, ובכלל זה עופות, רשימת המחלות ארוכה; כמה מהבולטות שבהן נגרמות מחיידקי E. Coli, סלמונלה , קמפילובקטר, וליסטריה (תופעות דמויות שפעת, דלקת קרום המוח והפלות). המחלות עלולות להיות מסוכנות, ובעיקר ליסטריה – 30% תמותה לפי אתר משרד הבריאות, וכן  "0157:H7"אחד מזני החיידק E. Coli – 5% תמותה.

בתמונה[5] נראים חיידקי סלמונלה במהלך פלישה לתוך תאי אדם.

המחלות הנ"ל תוקפות בני אדם רבים בדרכי התפשטות רבות. בתעשיית העופות מסתתרים מאחורי הטענה, שבישול הבשר הורג את החיידקים. זוהי אמת, אבל לא כל האמת, כפי שמרמזת הופעת החיידקים העמידים, הבישול מצמצם את הסכנה המיידית, אולם החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, ובכלל זה חיידקים מסוכנים, מתפשטים בסביבתנו ובגופנו בדרכים רבות: דרך אריזות בשר, בגדים שהתלכלכו, משטחי אחסון ועבודה, זבל אורגני בשדות, זיהום מי השקיה ומי שתייה, ואפילו דרך מגע גופני בין בני-אדם. אוכלוסיות החיידקים בעולם מפתחות עמידות לתרופות. לפי משרד הבריאות הישראלי, "כיום רק 1% ממקרי הסלמונלה מדווחים למערכת הבריאות". עוד מוסר משרד הבריאות על "מספר מקרי הרעלה" ב,E. Col: ;   עשרות הרעלות ליסטריה  בשנה ולגבי קמפילובקטר: "בסקר האחרון של המעבדה המרכזית בירושלים שבוצע בעופות מצוננים, נמצא שכמעט 100% מהעופות נגועים בחיידק."  משרד החקלאות מחייב מתן חיסונים לעופות ובקר ,החיסונים המומלצים על ידי המשרד[6]. אך מרבית הציבור אינו מודע לכמות החיסונים שמקבל העוף אותו הוא אוכל.

תמונות שצילמנו במשקים חקלאיים במרכז הארץ (פרטים אצל הכותבים)

 

 

לא הצלחנו למצוא מידע אודות השפעת החיסונים על בני אדם, אנו משוכנעים כי הסיבות לכך ברורות ולחלוטין אינן מקריות .

 

בכדי שכל תרנגולת תטיל את מספר הביצים הרצוי בתעשייה ,היא עוברת הנדסה גנטית.

על מנת להגיע ל300 ביצים בשנה מקבלות התרנגולות המטילות "משפרים" שונים (חומרים המוכנסים לתערובת המזון) בעקבותיהם הופכות התרנגולות למכונות הטלה.

להלן טבלה הממחישה את ההנדסה הגנטית של תרנגולות ההטלה

 

 

 

בשר בקר בישראל

כחצי מיליון פרות, פרים, עגלים ועגלות נשחטים מדי שנה בתעשיות הבקר עבור צרכנים ישראלים. כ-60% מהם נשחטים בחו"ל (בעיקר בדרום אמריקה) ומיובאים לישראל כ"בשר קפוא". השאר נשחטים בארץ – רובם על בסיס תעשיית החלב המקומית. לפחות מחציתם הם עגלים זכרים – שנחשבים כ"מיותרים" בתעשייה שבה רק מיעוט זניח מכלל הזכרים מנוצל לרבייה. נשחטות גם עגלות רבות שלא התאימו לייצור חלב, ופרות בוגרות שהחזקתן לא משתלמת כלכלית לאחר שנוצלו לייצור חלב. לדברי מדריך משרד החקלאות, "כמות הבשר הבאה מרפת החלב היא תוצאה של הביקוש לחלב כאשר ייצור הבשר ברפת הוא תהליך לוואי שאינו עומד בפני עצמו." בשנת 2009, שלחה תעשיית החלב המקומית לשחיטה 110,000 חיות, לעומת 90,000 עגלים שפוטמו בישראל ללא תלות בתעשיית החלב המקומית (אך חלקם יובאו מתעשיית החלב במזרח אירופה).

 

חייו של "עגל חלב" בישראל

חייו של עגל אינם שונים מאלה של העופות הצעירים מבחינת תנאי הגידול ומבחינת החומרים הכימיים שמוכנסים לגופו כדי לייעל את גידולו.

כל יום בישראל נולדים עגלים רבים לתעשיית החלב, הפרות הנקבות נשארות ברפת כדי להיכנס להריונות חוזרים (פרת חלב בישראל נמצאת בהריון מעל 300 ימים בשנה), כך הן ייצרו חלב לעגליהם ואפשר יהיה לשאוב אותו מהן למאכל אדם ולהאכיל את העגלים בתחליפים, רמת ההורמונים בגוף הפרה מותאם לתהליך הריונה (כמו גם אצל בני האדם), נקבות הנחלבות בשלבי הריון מתקדמים מפרישות רמות גבוהות מאוד של הורמון המין הנשי- פרוגסטרון בחלב שהן מייצרות לבניהן. ללא קשר להורמון זה, הנמצא באופן טבעי בחלב של נקבה הנמצאת בהריון מתקדם, מוכנסים עוד הורמונים רבים לגופן של הפרות הנחלבות.

להלן רשימת התרופות שנתן רפתן אנונימי[7] כתגובה לטענת מועצת החלב לפייה לא מוזרקים הורמונים לפרות חולבות. מתוך עמוד הפייסבוק של "חלב עובדות או מיתוסים".

בשבועות הראשונים לחיי העגל מטביע הרפתן מספר על בשרו, באמצעות ברזל מלובן או בכוויית קור, ללא משככי כאבים. את ניצני הקרניים של העגל הורסים באמצעות משחה חומצית וצורבת. סירוס, המתבצע באמצעות חיתוך האשכים, קשירתם או לחיצתם במלקחיים – בלא הרדמה או משככי כאבים.

 

לעגלות בתעשיית החלב מצפה גורל דומה לזה של אמם: על מנת שתניב חלב מכניסים את הפרה להריון שוב ושוב, ותמיד היא מופרדת מעגליה. תעשיית החלב הישראלית מתגאה בפרות “שיאניות” – ואכן, פרה ישראלית נאלצת לייצר פי 6-7 יותר חלב מאשר לפני כמה עשורים. כדי להגביר את תפוקת החלב שלה מאביסים את הפרה במזון מרוכז הפוגע בגופה ו”מועשר” בתרופות והורמונים. פרה בתעשיית החלב בישראל לעולם אינה יוצאת למרעה, והצואה המצטברת ברפת גורמת להתפרצות זיהומים בנוסף לכך שהשאיבה האינטנסיבית של החלב מחלישה את המערכת החיסונית שלה, נוצר מצב בו מעל משליש מהפרות סובלות מדלקות עטינים.

דלקת העטין[8] היא המחלה השכיחה ביותר ברפתות החלב. דלקת העטין מוגדרת כקלינית אם העטין חם למגע, אדמומי, כואב, נפוח, או מפריש גבן ומוגלה. מנתונים שנאספו מ-17,000 פרות ב-49 רפתות מרחבי הארץ במשך שלוש שנים, מגלים ששיעור הפרות הסובלות מדלקת העטין עולה בהתמדה בכשלושה אחוזים בשנה, בד בבד עולה גם כמות החלב הנשאבת מכל פרה באחוזים דומים, דבר המעיד באופן חד משמעי על הקשר שבין דלקת העטין לבין שאיבת חלב מואצת. עוד עולה מן הנתונים שהסבירות ללקות בדלקת העטין גובר ככל שהפרה מנוצלת זמן רב יותר: הסיכוי של פרה לחלות בשנה הרביעית לחליבתה גדול פי 3.5 מאשר בשנה הראשונה, ולא כתוצאה מהזדקנותה אלה בשל כמויות החלב העצומות שנשאבות מגופה – מעל 11,500 ליטרים של חלב בממוצע במהלך חייה.

 

תמונת מצב משפטית

צווים

אם מקלידים על הערך " צו פיקוח על מצרכים ושירותים" מקבלים שורה ארוכה ומייגעת  של צווים ותקנות בנוגע לסימון מוצרים. הצו הראשון הוצא בשנת 1950 ולאחריו קיימת שורה שלמה של תיקונים שנוספו צו פיקוח ראשון שהתפרסם תחת השם " צו פיקוח על מצרכים ושירותים ( סימון מוצרים) התש"י- 1950 " [9]  על פי צו זה חובה לסמן ביצים מיובאות בקליפתן ( סעיף 4/א ) חובה למכור עם תווית שיש בה תיאור נכון של המוצר, ( שם המוצר, שם היצרן, פירוט חומרי היסוד במוצר, כמות המוצר –תוספת שנייה סעיף 3/1)  כאמור משנת 1950 נוספו צווים רבים אולם, גם בצווים  שנוספו אין חובה לציין אם המוצר טופל בתרופות או חיסונים, או מהו סוג תערובת המזון שקיבל בעל החיים שממנו נוצר המוצר, או פרטים אחרים המשפיעים על טיב המוצר.

התפתחות נוספת בנושא הייתה כאשר החלו לדון בעניין המזון שקיבלו בעלי החיים, אולם, "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מזון לבעלי חיים והסחר בו) התשל"א-1971"[10] אינו עוסק בהיבטים נרחבים הנוגעים לעיסוק במזון של בעלי החיים ואין בו הטלת אחריות על מי שעוסק במזון בעלי החיים והוא אינו נדרש לדווח על אופן האכלה של בעלי החיים או לפרט את סוג המזון שקיבלו בוודאי לא את תוספי המזון . גם  על פי הצו  הזה יש להדפיס על אריזות המזון שאנו קונים בשוק תוויות המכילות פירוט כללי ,סימון שלדעתנו לא מספיק ברור לצרכן הקונה את המוצר  .

רק בשנת 2012 בעקבות דוחות גם של מבקר המדינה, החלו לדון בחקיקת חוק שיקבע כללים ברורים להזנת בעלי חיים. ("החוק המוצע עוסק גם בפיקוח הנדרש על מזון לבעלי חיים שמיוצר במשק חקלאי בעבור בעלי חיים באותו משק … שגם מזון לבעלי חיים שיוצר במשק החקלאי שלא לצורך שיווקו, יהיה נתון לפיקוח וכפוף לסטנדרטים של בטיחות ובריאות מינימלית"..[11].) שום חידוש לא היה בנושא סימון מרכיבי מזון. ישנה תופעה מעניינת ש  לעומת מיעוט ההתייחסות לאופן הגידול של בעלי החיים ולדרך הזנתם, או התייחסות לתרופות שקיבלו בזמן הגידול, ניתן למצוא עשרות צווים העוסקים בפיקוח על מחירים של מוצרי מזון.

 

דו"ח מבקר המדינה

על פי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ב 06.05.09[12]  נכנסים חומרים רעילים כמו כימיקלים, מתכות וחומרי הדברה למזון שאנו אוכלים דבר המסוכן לבריאות. המבקר שבדק את סדרי הפיקוח על המזון שניתן לבעלי חיים (גם מספוא)  גילה ממצאים חמורים המעידים על כך שתוספי המזון שמקבלים בעלי החיים עוד בחייהם מזיקים לבעלי החיים , חודרים לגופם ומהווים סכנה גם כאשר מייצרים מהם מזון למשל: מגדלי העופות משתמשים בתכשיר הנקרא "רוקסרזון-ארסן" כדי להאיץ את התפתחות העופות וכדי לקצר את זמן גידולן עד זמן השחיטה המיועד. תכשיר זה עובר בבשר העוף ומגיע לשולחננו. זרז גדילה זה אסור לשימוש בישראל ובכל זאת משתמשים בו מגדלים רבים[13]. "אחוז אפסי מהציבור יודע שכל העופות בישראל מולעטים כל חייהם בזרזי גדילה אנטיביוטיים מסוכנים שנאסרו לשימוש במרבית המדינות המפותחות בעולם…"[14] מבקר המדינה מציין כי השירותים להגנת הצומח אינם מפקחים על איכות המזון לבעלי חיים ואינם מדווחים לציבור על תכולתו. המבקר מטיל את האשמה על משרד החקלאות ועל היחידות המקצועיות האחראיות לבריאות בעלי החיים ולציבור הצורך מוצרים מהחי. המבקר קורא לכנסת להשלים את החקיקה בתחום בטיחות המזון לבעלי חיים. נושא נוסף שעלה בדו"ח המבקר הוא שיטות העיבוד של הבשר ודרך הבדיקה שלו לפני שהוא מגיע אל המרכולים חלק זה בדו"ח הופנה למשרד החקלאות ולמשרד המסחר והתעשייה.

תגובת משרד החקלאות לדו"ח הקשה הייתה: שיש לשנות את המצב, יש  לרענן את צווים והתקנות, לגבי מספוא קיים צו המורה למרכזי המזון לפקח על התוצר הסופי ולסמן את מרכיביו [15] ואכן קיימת מעבדה לבדיקת העניין אבל אין הקפדה ולכן  משרד החקלאות עושה מהלך להכרה במעבדות חיצוניות.  כמו כן הוחלט על הקמת ועדה משותפת למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות להסדרת הפיקוח על התכשירים הניתנים לבעלי החיים.

בשנת 2012 פורסמו בעקבות הדו"ח תקנות חדשות לבריאות הציבור[16].

 

 

קדמה לפרסום טיוטה  שהופצה גם לאיגוד תעשיית המזון. מקריאת תוכן  התקנות עולה כי:

– יש לסמן מזון מהנדסה גנטית, ושוב אין התייחסות לאופן הגידול או תוספי תזונה ,תרופות וחיסונים שמקבלים בעלי חיים במהלך הגידול.

– מבחינת תוויות המזון , מצאנו כי יש סימון מזון ברכיבים של מספר קלוריות, שומן , סוכר ונתרן .כמו כן יש המלצה לסמן גם רכיבי מזון בעלי תפיסה חיובית כגון סיבים ,חלבון, ויטמינים ומינרלים[17]. אבל אין התייחסות במסמך:  לתרופות ,תהליך גידול ,הורמונים, תוספי תזונה ומלחים לצורך כשרות שניתנו במהלך הגידול והייצור.

– התקנות שפורסמו מפורטות – חובת סימון בשר שעבר טיפול בהתססה , דרגת החומציות של הבשר( ph), כמות המים החופשיים במזון (aw) ,המשקל בזמן האריזה- המשקל בזמן השיווק, שם היצרן והמעמד שלו, שם המוצר, תאריך היצור, מילים כמו : "מוכן לאכילה הפשרה וחימום, אסור להפשיר ולהקפיא שנית" על פי התקנות יש להוסיף את תיאור האריזה(ניילון/קלקר/קרטון) ניתן לראות זאת  בטבלה הבודקת את דרישות התקן  ** להוסיף את הטבלה[18].

איגוד תעשיית המזון[19] הגיב לטיוטת התקנות החדשות ושיבח את המחוקקים בכך שהתייחסו בכובד ראש לנושא "יידוע הצרכן לגבי הערך התזונתי של המזון"   האיגוד מוסיף שיש צורך בהסברה והדרכה שהם המפתח לשינוי תרבות האכילה. אף מילה לא נאמרה בקשר לחובת הדיווח לצרכנים על מקורות המוצר המוגמר.

כדי להמחיש את ההנחה שלנו,  ניתן דוגמה אחת לבעיה שאנו מעלים. הדוגמה היא מתחום בשר ומוצריו למרות שניתן גם לתת דוגמאות מתחום הצומח, ביצים ומוצרי חלב.

בשר הבקר העוף והדגים תופס חלק משמעותי בחיינו ,אנו חיים במחשבה שזהו מזון בריאות וכל ילד יודע שאם יאכל בשר יגדל להיות חזק ובריא. אך האם האמונה הרווחת נכונה והבשר באמת בריא? מה יש בבשר שנכנס לגופנו? האם אנחנו יודעים ? והאם מספרים לנו וממשים את זכותנו לדעת כצורך?

המזון שאנו קונים ואוכלים עובר עיבוד [20]   והוספה של חומרי טעם ריח וצבע בשיטות שונות ורבות לפני שמגיע לצלחותינו. במרבית המקרים איננו יודעים על הימצאותם במזון שאנו צורכים.

 

 

 

להלן מספר דוגמאות:

1) להוסיף נפח לבשר  הינה הזרקת מים לבשר. היה בארץ חוק עד לשנת 2004  המתיר ליצרנים להזריק לבשר כמות של עד 10% מים, אך הזרקת כמות כל כך קטנה של מים לבשר לא השתלמה ליצרנים בנוסף היעדר אכיפה ,היצרנים הזריקו לבשר כמויות גדולות בהרבה מהמותר לעתים ב 70%   .

2) המלחה לצורכי כשרות–  בשנים האחרונות לא משווק בארץ בשר עוף שלא עבר תהליך של הכשרה באמצעות הוספת מלח (נתרן כלורי) למרות שנעשה קמפיין נרחב נגד שימוש במלח בכמויות גדולות ע"י משרד הבריאות. רכיב המלח בעוף מוסתר מפני הצרכן משום שעוף טרי נחשב לחומר גלם שאינו דורש סימון תזונתי [21] . בנוסף ההמלחה היא מקור של זיהום סביבתי . יש לציין כי הרבנות אסרה על שיווק בשר עוף ללא הכשר.

" נושא ההמלחה הוא די פשע. מלח תורם להעלאת לחץ הדם, למחלות קרדיאליות ולמחלות כליות. כל כך הרבה דברים מושפעים מרמות מלח גבוהות. לכן צריך לשאוף להוריד את כמות המלח בעוף, אבל גופי הכשרות חוששים שאנשים לא יכשירו את העוף בבית."

3) רעלים בדגי מאכל- אחוזי הכספית[22]  בטונה: בדגי טונה נמצאת תרכובת בשם מתיל –מרקורי )(ch3hg) כמות הכספית שסופג דג בעודו חי אינה מתפרקת ומגיעה בשלמותה למזון המעובד, במקרה שלנו שימורי טונה. גוף האדם אינו מפרק כספית ולכן  הכספית מהטונה נשארת בגופנו כמו שהיא על כל תכונותיה המזיקות, מרביתו של הציבור לא מודע כלל להימצאות רעל זה במזונו וממשיך לצרוך כמויות גדולות של כספית לגופו.

4)דיאוקסונים במזון– דיאוקסונים הינו שם כללי המשמש עבור משפחת חומרים בעלי מאפיינים מבניים וכימיים משותפים. דיאוקסינים הם תרכובות רעילות ביותר ונוצרים כתוצאה של תהליכים תעשייתיים. חומרים אלה נמצאו בכל במזון, בעיקר במוצרי חלב, בשר, דגים ורכיכות. חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה ביותר של דיאוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד. חשיפה ממושכת קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של בעלי חיים לדיאוקסינים גרמה לכמה סוגי סרטן [23] . עפ"י סקר שעשה משרד הבריאות בעוף ובמוצריו ( בשר, עוף לסוגיו, כבד עוף וביצים) נמצאה רמת די אקסונים גבוהה בהשוואה למזונות אחרים. הפרדת שומן מבשר יכולה להפחית את הסיכונים מהדיאוקסונים לכן יש לידע את הציבור בנושא.

5)חומרים משמרים וצבעי מאכל–  תוספים במזון הם חומרים המוספים למזון או למשקה למטרה טכנולוגית. בתוספים אלה נכללים חומרי שימור, צבעי מאכל, משפרי טעם, חומרים מייצבים, מתחלבים, מונעי קצף, מקציפים, מגבשים, ממתיקים מלאכותיים ועוד.

6)הורמונים– זרזי גדילה מגיעים לפיו של כל תרנגול לול בשלב מסוים בחייו , לזרזי הגדילה אין הגדרה רשמית לכן הם מוגדרים על דרך השלילה "תרופות שלא לצורך ריפוי"  עפ"י צו הפיקוח על מצרכים ושירותים לייצור מספוא והסחר (1971) רשומים בישראל חמישה זרזי גדילה אנטיביוטיים [24] .

7)אנטיביוטיקה– בישראל חיים עשרות מיליוני תרנגולים בכל רגע נתון, המולעטים באנטיביוטיקה  בקביעות, לעומת 6.5 מיליון בני-אדם, הצורכים אנטיביוטיקה לעתים רחוקות , מרבית האחוזים מן האנטיביוטיקה המיוצרת מיועדת לחיות במשקים החקלאיים. העמידות לאנטיביוטיקה ,שמפתחים חיידקים עקב השימוש בה במינונים קטנים בזרזי גדילה הניתנים לבע"ח , אינה פחותה מן העמידות שהם מפתחים עקב שימוש באנטיביוטיקה כתרופה . שימוש  מתמשך בחומרים אנטיביוטיים גורם להופעת זנים אלימים של חיידקים העמידים מפני טיפול רפואי. מוצרי המזון המופקים מבעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה מלאים בשיירי אנטיביוטיקה שהצטברו ולא ניתן להיפטר מהם ,אלו מגיעים בסופו של תהליך לגוף הצרכן ללא ידיעתו [25].

כל החומרים המוזכרים בדוגמה אינם מקבלים סימון מיוחד על פי התקנות והחוק מ- 2012.

חשוב לציין כי חלק מן הבעיות המוזכרות כן קיבלו מענה בדרך של חקיקה

חוק מיולי 2004[26] אוסר על הזרקת מים או חומרים מכל סוג שהוא לבשר שאינו מוגדר כבשר מעובד. החוק קובע כללים בנוגע לסימון ולשיווק של כל סוגי הבשר ומחייב לסמן בשר מעובד ככזה ולסמן מוצרים המכילים בשר. בנוסף עפ"י החוק מחויבים המשווקים לציין את אחוז המים והחומרים האחרים שהוספו למוצר, בכדי לספק לציבור  שקיפות מלאה לגבי הבשר אותו הוא צורך. החוק חל על בשר טרי, מצונן, קפוא ומיושן אך לא על מוצר שמשווק כבשר מעובד  או כמוצר המכיל מזון ועל כן מגיבה המועצה לצרכנות ומציינת כי כל עוד לא תתקבל החלטה האוסרת לחלוטין על הזרקת מים לכל סוגי הבשר, כולל בשר מעובד ומוצריו, הטעיית הציבור נמשכת ואין החוק משנה דבר.

הערה – חוק זה עדיין לא נכנס לתוקף – אם יכנס חוק זה  הוא יוביל לכך שהצרכן הרוכש בשר יידע בדיוק מה הוא קונה ועל מה הוא שילם. החוק ילווה בתקנות משרד הבריאות לסימון ברור של הבשר הטרי, הקפוא והמיושן, מוצרי הבשר המעובד וכן תקנה מיוחדת לסימון החומרים שמותר להוסיף לבשר מעובד, על מנת ליידע את ציבור הצרכנים. בכל מוצר של בשר מעובד או מוצר המכיל בשר יחויבו המשווקים לציין באותיות קידוש לבנה כמה אחוזי מים הוסיפו, אילו חומרים נוספים הוזרקו עם המים לבשר וכיוצא בזה. תקנות אלה יספקו לציבור שקיפות מלאה בכל הנוגע לסוג המזון אותו הוא רוכש.

לגבי בעיית ההמלחה לצורכי כשרות מתקיימת עבודה בין נציגי משרד הבריאות ,המשחטות ומשרד הדתות ונבחנות דרכים חלופיות .אחת הבעיות העולות הינה שאין צורך בסימון תזונתי על בשר עוף ודגים שאינם ארוזים ומשווקים באריזות. בעיה זו יכולה להיפתר רק בהרחבת התקנות לסימון מוצרים גם למוצרים שאינם ארוזים. עד אז חובה על הציבור להיזהר ויש צורך ליידע את הצרכן על כמות המלח במזונו.

 

  • על פי מה שכתבנו יש צורך לתת סימן גם ל% כספית ודיאקסונים במזון.

 

  • יש לתת תווית ברורה לרמת ההורמונים במוצרי בשר עוף וחלב.

 

  • יש לתת תווית לכמות האנטיביוטיקה שקבל בעל החיים ממנו מופק המזון.

 

  • יש ליידע את הציבור בתו תקן מאושר על טווח האחוזים התקין הצריך להימצא במוצרים אלו.

 

הטעיית הציבור לדעת

זכות הציבור לדעת מוגדרת בספרי האזרחות[27]  כאחת מן הזכויות הבסיסיות במשטר דמוקרטי. היא כוללת בתוכה את חופש הביטוי, מודעות לגישות ודעות שונות על מנת לאפשר לאדם לבחור את דרכו בצורה מושכלת.

סעיף 2 – לחוק הגנת הצרכן[28] קובע בכותרתו איסור הטעיה ומגדיר הטעיה צרכנית  –

משמעות ההטעיה בהקשר לחוק הגנת הצרכן נאמר על ידי השופטת שטרסברג כהן[29] :

"הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; והשנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם."

כיצד באה לידי ביטוי ההטעיה ?

קשרים סמויים בין רופאים, דיאטנים- יצרנים ומשווקים

הציבור לא יודע כיצד משפיעים החומרים על מוצרי המזון. הטעיית הציבור מתבצעת בדרכים רבות ובעזרת כספים רבים ומשאבים שמשקיעים התעשיינים בפרסום סמוי שמוצג כעובדות. במימון "מחקרים בריאותיים" בנושא, בפרסום תקשורתי נרחב, בביסוס תרבות צריכת מוצרים מהחי ( קמפיין תקשורתי לחג השבועות, קמפיין "שוקו ולחמנייה" , "I LOVE  חלב שלושה ביום" מצגי שווא שיווקיים- הפיכת הקוטג'- לסמל הישראליות המדומיינת וכו' )  ובשיפור הדימוי הציבורי.

יש לציין כי תמיכת משתפי הפעולה עם התעשייה היא עבירה כפולה :

– עצם ניגוד האינטרסים של אנשי בריאות בכירים בעלי השפעה גדולה על הציבור. מצד אחד חובתם המוסרית לממצאים רפואיים ומהצד האחר חובתם להסכמים פרטיים.

– חברות כלכליות מממנות מחקרים כדי להגדיל את המכירות שלהם ואם מתגלה במחקר ממצא בעייתי  הסותר את האינטרסים  השיווקיים של החברה הן לא מפרסמות זאת .

 

 

 

 

 

 

התעוררות הציבור –  ביצי סוללה מול ביצי חופש.

בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות ציבורית בנושא המזון ומקורותיו דוגמה בולטת מאד היא נושא הביצים. "ביצים מסוללה מול ביצי חופש" [30]כלומר לאופן גידול התרנגולות יש השפעה על אופן הצריכה , יותר אנשים מחפשים לקנות ביצי חופש של תרנגולות שגודלו בדרך טבעית וקיבלו מזון מן הטבע.   ישנן חברות לייצור מזון שמפרטות את אופן גידול בעלי החיים.

מכתבת תחקיר של עיתון " הארץ" – " בלבולי ביצים" [31] עולה כי  על אף ההבטחה שבקניית חבילת ביצים – "ביצי חופש" הצרכן מקבל ביצים רגילות . בעצם  הצרכן ללא ידיעתו  ותמורת כסף רב מארנקו, ומתוך אמונה שלמה שהוא תורם את חלקו במניעת סבלן של התרנגולות יוצא מרומה.

חברת מ. לסר  המחזיקה בכ 11% משוק הביצים הארצי מוכרת ביצים "אקסטרה טריות" (לא ביצי חופש) במחיר הגבוה בכ-30% ממחירן של ביצים רגילות , כותבת על אריזתן של ביצי הגליל בבעלות החברה כך : "על פסגת הר גלילי הנושק לעננים, שוכן מקום קסום המשקיף אל הרים ושדות פורחים – זהו משק ביצי הגליל במושב צוריאל. שם, מתפנקות להן התרנגולות המאושרות שלנו, הנהנות מתזונה בריאה ומאוזנת ומשקט ושלווה פסטורליים, שניתן למצוא רק בגליל" הגדרה זו יכולה להטעות כל צרכן לחשוב כי מדובר בביצי חופש.

אך לא זו האמת, בבדיקת לולי החברה ע"י פעילי אגודת אנונימוס וע"י כתבת דה-מרקר אשר נעשו בפרקי זמן שונים, נמצא כי לולי ביצי הגליל בבעלות מ. לסר אינם שונים מלולי הסוללה הרגילים. התרנגולות בלולים אלו 'זוכות' לתנאי מחיה ותנאים תזונתיים זהים לתרנגולות בלולי סוללה וללא ספק  אינן זוכות לתנאים המובטחים על גבי אריזות הביצים.

כתגובה לכתבה -הממונה על הגנת הצרכן טוען כי הכיתוב על גבי אריזות הביצים אינו עבירה על חוק הגנת הצרכן[32] . בניגוד אליו ד"ר שמוליק בכר ,מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס, סבור כי מדובר בהטעיה גסה של הצרכן "יש כאן ניצול של פערי המידע בין החברה שמפעילה את הלולים לבין הצרכן, שאין לו דרך או משאבים לאמת את המידע"

ההגדרה של ביצי חופש אינה מעוגנת בחוק או בתקן רשמי לכן אין פיקוח מטעם המדינה על המשקים, בנוסף הן משוחררות מפיקוח מחירים וניתן לגבות עליהן מחיר גבוה בהרבה מביצים רגילות. ישנו גוף פיקוח יחיד, עמותת "חי משק" ,אך היא איננה מוכרת ע"י משרד החקלאות ורשויות המדינה. גם גוף זה אינו מתפקד כצורך כתוצאה מסירוב של מנהלי המשקים לפתוח את הלולים לפיקוח בטענה שהעמותה דורשת כסף רב תמורת פיקוחה.

יוסי דוידוביץ , מנכ"ל "מן הטבע-בארותיים" אחת ממשווקת ביצי החופש הגדולה בישראל מסביר מדוע אינו מאפשר פיקוח של העמותה "אני לא מאפשר לעמותת חי משק לפקח על הלולים, משום שהם דורשים הרבה כסף עבור כך… בגודל שלי אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות שטויות, כי אחר כך יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק.. כולם מוזמנים לבוא לכאן ולראות בעצמם את התרנגולות".

עקב כך נשאלת השאלה מי מגן עלינו- הצרכנים? הרי אין זו מציאות שכל צרכן וצרכן ילך עצמאית למשק הביצים ויבחן בעצמו אם הנ"ל דובר אמת , גם אין זו מציאות לצפות מבעלי המשקים לשלם תמורת הפיקוח מחיר כלכלי כבד. נוצר מצב בו הצרכן חשוף להונאה והוא נותר קורבן לתעשייה המנצלת את חוסר הידע בו הוא נתון.

דעת הרופאים בישראל

רופאים וביניהם רופאי משפחה ורופאי ילדים לרוב אינם לומדים תזונה (לעתים מועבר לאותם הרופאים קורס קצר בנושא תזונה),מי שמשלים להם את החוליה החסרה זוהי התעשייה המניפולטיבית והאינטרסנטית. לוביסטים בכנסת, שנשכרו בכדי להגן על האינטרסים הכלכליים של התעשייה שמחוברת למשרד הבריאות, הכלכלה, האוצר וכמובן החקלאות. יש לציין כי חבר מנהלי מועצת החלב[33]  מורכב מנציגי משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד המסחר והתעשייה, נציגי תנובה, טרה, שטראוס ואפילו המועצה הישראלית לצרכנות.

ניירות עמדה המבוססים על מחקרים שמומנו על ידי קרנות המחקר של התעשייה (בעלת האינטרס לעודד את צריכת מוצריה וכך להרוויח יותר כסף) הם אלה שנשלחים לקופות החולים ומפורסמים במדורי הרפואה – (ראה "פרסום סמוי" בהמשך). ארגוני בריאות רבים כמו איגוד רופאי המשפחה ואיגוד רופאי הילדים קוראים להרבות בצריכת מוצרי חלב בהסתמך על "ניירות עמדה"- נייר עמדה מקצועי מחייב איסוף שיטתי של כל המקורות בנושא והסקה לאחר קריאת כל הנתונים המדעיים עפ"י משקל הראיות המצטבר.

בדקנו את הממצאים וגילינו  עובדה מאוד מעניינת ומחשידה- גם שטראוס, גם מועצת החלב וגם איגוד רופאי המשפחה מיוצגים על ידי אותו משרד יחסי ציבור – "לניאדו תקשורת" .

אז החלטנו לבדוק בעצמנו את נייר העמדה [34].

בבדיקתנו כמובן שניגשנו תחילה לרשימת המקורות של נייר העמדה (מחשד להשפעות אינטרסנטיות), רשימת המקורות הארוכה והמבלבלת מהר מאוד הביאה אותנו לייאוש והמשכנו הלאה בעבודה. כצעד אחרון וחסר סיכויי העתקנו שורה מנייר העמדה וחיפשנו בגוגל.

לתוצאת החיפוש כבר התקשינו להאמין- נייר העמדה המקצועי כביכול בחתימת ראשי איגוד רופאי הילדים ורופאי המשפחה אינו אלא העתק כמעט מדויק של מסמך שיווקי[35]  של מועצת החלב, שנכתב חצי שנה קודם לכן על ידי היועצת המדעית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון- עובדת תעשיית החלב בשכר.

נייר העמדה התברר כהעתק של מסמך שיווקי, אין כאן אפילו יומרה לעבודה מדעית מהסוג שנייר עמדה מחייב. רופאים, מטפלים, תזונאים ואחיות בטיפת חלב נשענים על נייר העמדה הזה ולא מעלים על דעתם, שהנייר המדעי לכאורה עליו הם מסתמכים הוא לא יותר ממסמך שיווקי שנערך על ידי עובדת מועצת החלב.

אחרי התגלית חזרנו שוב לרשימת המקורות במסמך וכעת גם גילינו כי אין אזכור כלל לכך שאת המסמך בעצם כתבה מועצת החלב, אף על פי שנייר העמדה הוא העתק כמעט מושלם למסמך השיווקי של המועצה.

ניירות העמדה שכותבים עובדי התאגידים מבוססים על מחקרים, כדי שיהוו מקור מידע מהימן. המחקרים עליהם נשענות טענות אלה הם מחקרים הממומנים על ידי קרן מיוחדת שהקימה מועצת החלב לצורך זה בשיתוף עם משרד הבריאות.

הקרן הפועלת בשיתוף משרד הבריאות וממשרד החקלאות, ומועצת החלב מממנת מחקרים בנושא השפעות החלב ומוצריו ומשם עוברים המחקרים לממונים על פרסומם .

 

דעת הציבור הרווחת בישראל  בנוגע לבריאות המזון עוצבה והוכתבה על ידי מפרסמים שתכננו בקפידה מה הם רוצים שנחשוב. זאת הם צולחים לעשות באמצעות תקציבי הענק שברשותם, גישתם לתוכניות בוקר, לבתי ספר, למימון מחקרים ולפרסומם על ידי דיאטניות ורופאים. אלו מאפשרים למפרסמים להשפיע על דעת ההמונים ואף להכתיב את הידע של הרופאים- כך גם מצאנו במסמך שפרסמה חברת הפרסום של מועצת החלב – "לניאדו תקשורת" בעקבות קמפיין "3 ביום" שביצעה במטרה להגביר את הביקוש לחלב ומוצריו ולעצור את הירידה המתמדת במכירות.

פרסום תוצאות הקמפיין נעשה ע"י חברת הפרסום עצמה במטרה לפרסם את שירותי השיווק שהיא מעניקה לחברות גדולות. להלן תקציר הקמפיין שהתמקד בשינוי דעת הרופאים ותוצאותיו.

 

 

 

כפי שניתן לראות המהלך הצליח, קמפיין "3 ביום", המהווה דוגמה אחת מתוך רבות, הוחדר לדעת ההמונים, הביקוש לחלב עלה משמעותית ואפילו דעתם של אנשי הרפואה והתזונאים השתנה מאוד. הירידה החדה במודעות רופאי הילדים לחסרונות החלב לאחר הקמפיין מסומנת בצהוב בטבלה שלעיל- רופאי הילדים אשר היו מודעים לחסרונות החלב לפניי הקמפיין עמד על כ64% לעומת 22% בסוף הקמפיין.

חברות המזון הגדולות (תנובה, שטראוס, טרה) צריכות להגדיל את המכירות, אז הן שולחות את הזרוע ה ״ממלכתית״ שלהן, מועצת החלב, להעביר כספים לאתר Ynet- "ידיעות אחרונות" על מנת להכניס כתבות שיחנכו את ההורים להשתמש יותר במוצרים שלהם[36].

פרופ' רענן שמיר- התזונאי שכתב את "המסמך האסטרטגי" שעליו מפורט בדף תקציר הקמפיין הוא דמות מפתח בעולם החלב העולמי והישראלי, פרופ' שמיר עובד עבור חברות המשווקות מוצרי חלב בשכר.

כחלק מפעילות הסברתית מול צוותים רפואיים הופץ נייר העמדה עליו מפורט למעלה.

מדור שלם שהפך לכלי פרסום ותעמולה של תעשיית החלב, מלא בכתבות ״בריאות״ לתפארת הרווחים של תנובה ושטראוס ועל חשבון הבריאות של הילדים שההורים שלהם לא מבינים את האינטרסים שמאחורי ההמלצות התמימות למראה.
בסך הכל, אם זה לא היה מאוד עצוב ש״העיתון הגדול במדינה״ מאפשר את השחיתות הזאתדיאטנית מועצת החלב יעל דרור ודיאטנים נוספים מטעם מועצת החלב אחראים על מדור שלם באתר העיתון "ידיעות אחרונות" ובעיתון עצמו, אחד מהעיתונים הגדולים בישראל, מדור שהפך לכלי פרסום ותעמולה של תעשיית החלב, מלא בכתבות ״בריאות״ לתפארת הרווחים של תנובה ושטראוס ועל חשבון בריאות הילדים שהוריהם לא מבינים את האינטרסים שמאחורי ההמלצות התמימות למראה.

 

 

להלן טופס חסוי של אתר YNET- מחלקת תוכן שיווקי החושף את עלותו של פרסום תוכן שווקי סמוי. שימו לב להשתתפות מועצת החלב בפרסום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רופאים ומומחים בשירות התאגידים

מועצת החלב ותעשיות המזון מהחי הנוספות עובדות בשנים האחרונות עם דיאטניות, זאת לאחר שחברות הפרסום שלהם ובראשן חברת "לניאדו תקשורת" גילו שאנשים מאמינים הרבה יותר בקלות לדיאטנית ולכתבה שמתפרסמת בעיתון ע"י דיאטנית מאשר לפרסומות. [37]
חיפוש מהיר בגוגל על שם הדיאטנית בדרך כלל חושף את האינטרסים הכלכליים שעומדים לנגד עיניה.

ד"ר אולגה רז[38] היא דוגמה אחת מבין הרבות שמצאנו לדמות בכירה ומפורסמת בעלת השפעה עצומה על התפיסה הבריאותית של אזרחי ישראל מתוקף תפקידיה בדרג העליון של מרכזי בריאות ובתי חולים שמונעת מאינטרסים אישיים, שלא עולים בקנה אחד עם עמדותיה הבריאותיות ועם האמת בכלל. (דוגמות נוספות- פרופ' רענן שמיר-, עומד בראש ועדת התזונה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, עובד גם עבור שטראוס, דנונה העולמית ומועצת החלב. פרופ' מתי ברקוביץ'- שימש עד לא מזמן כיו"ר איגוד רופאי הילדים, במסגרת פעילותו שם הוא גם חתם על אותו נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בנושא צריכת חלב שנכתב ע"י מועצת החלב. ועוד אנשי  תזונה רבים)

בדיקה קצרה בפרסומיה של ד"ר רז מגלה ציטוטים מאוד בעייתיים המתחלקים באופן ברור לשתי עמדות סותרות ומנוגדות אחת לשנייה – לפני כשנתיים הזהירה רז מפני הנזקים הבריאותיים המסתתרים במוצרי החלב.

מספר ציטוטים נבחרים[39]:

"מוצרי חלב רבים מכילים סוכר, במיוחד אלה שמיועדים לילדים – מזיקים"

"אחוז לא מבוטל של האוכלוסייה סובל מאי סבילות ללקטוז"

"יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי ממוצרי חלב שונים במיוחד גבינות מכל הסוגים, תורמים לעלייה בחומציות של הדם, מה שתורם להוצאת סידן מהעצם כדי לסתור את החומציות, מה שיכול לקשור את צריכת הגבינות לאוסטאופורוזיס."

"מוצרי החלב רבים עשירים בשומן […] השורה התחתונה מצריכתם – השמנה והמחלות הקשורות אליה."

"לא חייבים לאכול מוצרי חלב אם לא חייבים", "בקשר לנזק שסויה יכולה לגרום – לא יכולה לגרום."

ד"ר רז  התזונאית המפורסמת החלה בשנת 2014 לשנות במאה ושמונים מעלות את הדעה שהציגה לציבור, היא החלה להלל את "סגולות" מוצרי החלב[40], ולהופיע בפרסומות מועצת החלב ומועצת הלול .

מתאריך הפיכתה של הד"ר לתומכת נלהבת בצריכת מוצרי חלב, בשר וביצים גילינו פרט נוסף- רז התראיינה מספר פעמים לחברת לניאדו תקשורת, שכזכור, היא מנהלת יחסי הציבור של מועצת החלב(אנו מניחים כי חברת לניאדו תקשורת היא שהציע למועצת החלב "לקנות" את ד"ר רז).

 

 

 

 

 

חג שבועות – חג הקציר

כיצד הפך חג הקציר מחג התנובה לחג "תנובה"

בעקבות התמונה שמצאנו מתוך עיתון מועצת החלב החלטנו לסקור גם את הנושא הזה ולהבין טוב יותר כיצד הופך מנהג הילדות המוכר שלנו גם הוא ללא יותר מתעמולה תקשורתית ושקר כוזב שמנחה את כלל אזרחי ישראל, המשוכנעים כי השתתפותם ב"חג שמחת החלב" היא מצווה ואף חלק מהמסורת היהודית.

 

התמונה שלעיל לקוחה מתוך עיתון מועצת החלב[41]

מצאנו בחיפושינו הצדקות רבות למעורבות החלב ומוצריו בחג, הצדקות אלה עוסקות ברובן בהסברים גיאומטריים ולא משכנעים שככל הנראה נועדו לתת מענה הגיוני לתופעה.

ההסברים התנכיים לתופעה משכנעים קצת יותר ומתמקדים במשפט המפורסם הכתוב בשיר השירים-  "דבש וחלב תחת לשונך"  ולתיאורי "ארץ זבת חלב ודבש".

אך גם כאן בדיקה מעמיקה יותר מוכיחה דברים אחרים – הביטוי "חלב ודבש" בתורה מכוון לשבעת המינים מהצומח ולא למשמעות המוכרת כיום. בתיאור שבעת המינים מופיע הדבש במקום התמר ואף בגמרא מוסבר: "ודבש אלו התמרים" (ביכורים א).

החלב בתורה – הכוונה כנראה לעסיס התאנים (כיוון שמצוין במשנה שהביכורים שמביאים בחג הקציר יהיו רק משבעת המינים), "ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה לתיאור פרי הארץ, כנאמר בתיאור הארץ מפי המרגלים: "וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (במדבר יג 27).

"וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג16), גם המשנה מציינת: "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים" (ביכורים א, ג).

אז איך נדחקו שבעת מיני חג הקציר לשוליים ואגדת החלב תפסה את מקומם?!

אולי מהסיבה הפשוטה שלשבעת המינים אין לובינג בכנסת ותקציבי עתק לפרסום.

 

הטעיית הציבור

לאחר מספר ביקורים שערכנו במשקים התעשייתיים (רפתות ולולים) בכדיי לבדוק מקרוב מה באמת קורה במקורה של התעשייה צדו את עינינו איורים שהציגו את ההפך הגמור מהמציאות החוזרת שנגלתה לעינינו כדפוס חוזר בכל המשקים ללא יוצא מן הכלל.

זהו אמצעי שווקי נוסף בו משתמשת רבות התעשייה, הטעיה פרסומית נרחבת על ידיי הצגת פרסומים המתארים מציאות שונה לחלוטין מהמתרחש.

הטעיה זו נעשית בדרכים רבות ומגוונות- על גבי אמצעי התחבורה של התעשייה, בפרסומות, שלטי חוצות, ספרים, ובאיורים על גבי המוצרים עצמם. מצאנו גם עבירה נוספת מעבר להטעיית הציבור- בתמונות שלעיל נראות חוברות מטעם מועצת החלב, המחדירה אותה למערכת החינוך, החוברות הגיעו לידינו מגן ילדים באזורינו, שימו לב כי החוברות יצאו לאור בשנת 2014, וזאת לאחר שמשרד החינוך אסר על מועצת החלב להכניס למערכת החינוך כל תוכן שיווקי בזכות תלונות הציבור.

 

 

במשקים עצמם הנוף היה מעט שונה, המרחבים העצומים שמסביב היו שטחים זעירים שלעיטים אף לא אפשרו תנועה, המשטחים הירוקים הפכו לשחורים מצואה, העטינים לא היו וורודים ובריאים כבתמונות ובאיורים ושמחתן של החיות המחייכות שבפרסומים לא נראתה כלל.

 

"ביצי חופש"- "מן הטבע"– בארותיים, לול בארותיים.

 

 

 

 

 

 

 תו תקן לפרסום מרכיבים של מזונות

הסימון התזונתי של מזון ארוז מוסדר בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) התשנ"ג 1993.

סימון המוצר בתוויות מזון נועדה לספק מידע כללי על המוצר, שם המזון, תכולתו, מרכיביו שם היצרן ארץ הייצור, ערך תזונתי ותוקף. כמו כן מצוינים גם הוראות אחסון והובלה והוראות שימוש.

התקנות קובעות כי [42]

הסימון התזונתי חייב לפרט את הערכים התזונתיים במזון ואת הכמויות אבל לא את מקורות המזון:

  1. היכן גודל
  2. ממה ניזון במהלך גידולו
  3. אילו תרופות קיבל במהלך הגידול

נתונים אלה לא באים לידי ביטוי בסימון התזונתי כפי שהחוק קובע (השערה) בנוסף אין מידע על השפעת תנאי הגידול על מוצרי המזון שמקורם מן החי.

התקנות מאפשרות לדעת:

מהו הערך התזונתי של מזון?

הסימון התזונתי מפרט את הערכים התזונתיים שבמוצר ואת כמויותיהם וכך ניתן לדעת את ערכו התזונתי. (אחוז שומן, סוכר- ללא ערכים…)

מה מכיל המזון?

תווית המזון מאפשרת לצרכן לדעת מה המרכיבים שמהם מיוצר המזון. גם חומרי טעם, צבעי מאכל, חומרי שימור וכדומה מפורטים על תווית המזון אך בשם קבוצתי ואין חובה לפרט. (פרט לאלה שנדרשים על פי החוק).

כמה רכיבי תזונה יש במוצר?

יש לסמן בערך התזונתי את הקלוריות, החלבונים, הפחמימות, השומנים ואת כמות הנתרן. ויכול גם להכיל את הוויטמינים ומינרלים.

 

ויטמינים ומינרלים

כאשר הוספו ויטמינים או מינרלים שכמותם גדולה או שווה מהערך שנקבע בתקנות על היצרן לציין זאת בתווית המזון.

 

 

כמות המזון שיש בתוך האריזה

כמות המזון צריכה להיות מצוינת על האריזה.

 

 

 

כמה קלוריות מסתתרות במזון?

 

אורך חיי המוצר – "תאריך תפוגה"

קיימים שני סוגים של סימון תאריך תפוגה.

  1. "לשימוש עד" למזון רגיש שקלקולו עלול לגרום לסכנה מיידית לבריאות האדם.
  2. "עדיף להשתמש לפני" עבור מזון שאינו רגיש.

 

שם המוצר ושם המזון

שם המוצר – שם מסחרי שהיצרן בחר למוצר לא בהכרח מייצג את הרכב המוצר.

שם המזון – מתאר את המזון באופן ישיר, כך ניתן לדעת מה נקנה ההגדרה מספקת מידע על אודות המזון אופן עיבודו וצורתו. לעיתים כולל השם רכיב נוסף מסוים המהווה חלק ממקור המזון.

דוגמא: שם המוצר: יופלה שם המזון: יוגורט תות עם חתיכות פרי.

 

תיאור או כינוי על תוויות מוצרי מזון

# הכינוי "נטול" – מציין היעדר החומר, אשר הושג באמצעות תהליך הייצור.

# הכינוי "ללא" מציין העדר החומר שמטבעו אינו מכיל את הרכיב.

# הכינוי "מופחת"  – הכינוי מופחת הוא כינוי השוואתי ומציין שהערך הקלורי או תכולת החומר (כולסטרול, נתרן או שומן) הופחתו לפחות בנקוב בתקן (תקן ישראלי מספר 1145 לסימון מזון ארוז מראש, בהוצאת מכון התקנים הישראלי) ובהשוואה למוצר מזון דומה: לפחות עד ל- 2/3 עבור הערך הקלורי, כולסטרול ושומן; והפחתה של עד ל- 3/4 עבור נתרן…..

 

מזון אינו תרופה

אסור לכלול בסימון המזון, כיתוב המייחס תכונות ריפוי או מניעת מחלה, המיוחסות למזון (כגון, השפעה על לחץ הדם או מניעת כאב ראש).

איסור זה חל על תווית המזון או בכל דרך אחרת (כולל עלונים, פרסומות).

 

לדוגמא באתר המועצה הישראלית לצרכנות[43]  ניתנת דוגמא לסימון מזון כפי שזה קיים היום. לנוחות הצרכן ולפי החוק מסומנים רכיבים של המזון המוגמר.

 

 

המסקנה:

מעיון בתוכנו של תו התקן עולה כי אין חובה לציין את המזון, הכימיקלים והחיסונים שקיבלו בעלי החיים במשך גידולם כך שהאדם אינו יודע מה יש בתוך המזון וכיצד זה משפיע עליו.

 

בסיורנו בשוק הסתבר לנו כי לאחרונה ישנן חברות שכן מדווחות לציבור על דרך גידלו של הבשר למשל חברת "זוגלובק" מנהריה משווקת בשר פרגית טרי – 'טבעוף' שעל התווית מצוין שהעוף גדל ב100% תזונה צמחית וללא אנטיביוטיקה. עופות אלה מגודלים בלהקה ובשרם נבדק במעבדה. הבדיקה נעשתה על ידי השירותים הווטרינרים. אבל ק"ג פרגית טרי ללא אנטיביוטיקה עולה 58 ₪ כאשר ק"ג פרגית רגיל עולה 23 ₪ ובחנויות אחרות 38₪. עבור סימון בסיסי זה אנו משלמים 20 – 30₪ יותר.

 

 

 

משק ארצי (שנסגר ונמכר לחברה אחרת)  מייצר מוצרי עוף ללא אנטיביוטיקה וייצר סימון למוצריו.

הצרכן מוכן לשלם יותר עבור עוף שגודל ללא אנטיביוטיקה. מבדיקה שנערכה על ידי המועצה הישראלית לצרכנות עולה כי אין אנטיביוטיקה באף מוצר סופי שמקורו בעוף והצרכן משלם סתם.

 

מבדיקה שערכנו באמצעות מאמרים העוסקים בעופות ואנטיביוטיקה הסתבר לנו כי המידע שיש לנו – הציבור, בנושא עופות ואנטיביוטיקה אינו נכון.

כל בשר העוף שמגיע לשוק נטול אנטיביוטיקה – משתי סיבות: [44]

  1. המגדלים מפסיקים לתת אנטיביוטיקה שבועיים לפני שחיטת העופות.
  2. תוצאת הבדיקות מגיעה למודעות רק לאחר שהעוף כבר נאכל.

מכאן שדרך גידול העופות כן צריכה לקבל ביטוי על האריזה של המוצר הסופי ויותר מזה דרך הגידול ללא אנטיביוטיקה אינה מדד או הבטחה כי במוצר הסופי אין כימיקלים אחרים העלולים לפגוע בבריאות הצרכן. ועוד קיימת ההטעיה של הציבור שמוצר המסומן בתווית זו אכן בריא וללא כימיקלים נוספים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם קיים פיקוח וידוע של הציבור על מוצרי מזון  מצד  המועצה הישראלית לצרכנות

התשובה היא כן בנוגע לזכויות הצרכנים ,לא– בנוגע לפירוט מרכיבי המזון והתרופות.

המועצה הישראלית לצרכנות היא חברה ממשלתית ישראלית ללא כוונת רווח, שמטרתה לפעול להגנת הצרכנים ושמירת זכויותיהם, וכן לחנך לצרכנות נבונה.

חלק מהנושאים בהם פועלת המועצה:

קידום פתרונות והסדרים לתופעות של עוולות צרכניות,  ייזום הצעות לחקיקה בתחום הגנת הצרכן.

חינוך והסברה באמצעות כלי התקשורת, אינטרנט ופעילויות שטח.

עידוד וארגון הציבור להפוך לשותף פעיל במאבק למימוש זכויותיו הצרכניות.

שיפור תהליך ההסדרה והאכיפה של החוקים לטובת הצרכנים.

באתר המועצה ניתן למצוא את מגילת זכויות הצרכן הבינלאומי –

  1. הזכות למידע

"זכות המקנה לצרכן קבלת מידע מפורט הדרוש לו לצורך בחירה או החלטה מתוך ידיעת הנתונים המלאים הדרושים לכך. יש לתת לצרכן מידע מרבי ומעדכן, אשר יאפשר לו לנהוג בחכמה ומתוך אחריות. הצרכן חייב להיות מוגן מפני הטעיה או פרסום חלקי מכל סוג שהוא בפרסומת מסחרית, בסימון המוצר, באריזה או בכל דרך אחרת….

  1. הזכות לחינוך

הזכות לקבלת מידע ורכישת מיומנות שתאפשר לצרכן להיות צרכן נבון לכל ימי חייו. זכות זו חייבת להעניק לצרכן את הידע ואת המיומנות הדורשים לו לנקיטת עמדה שתשפיע על הגורמים הקובעים בעניינים צרכניים."

כמו כן , ניתן למצוא באתר מדריך לסימון מזון- מילון מונחים[45] . אנו מצפים למצוא גם מדריך לסימון מונחים הקשורים במרכיבי המזון והתרופות אותם קיבלו בעלי חיים במהלך חייהם, כרגע לא ניתן למצוא אינפורמציה בנושאים אלה.

 

 

 

 

 

 

המלצות לסימון מזון – הצעת הקבוצה

 

בשנת 2006 מכון התקנים הישראלי החליט לבחון מחדש את סימון מוצרי המזון הארוזים וקיבל מספר הצעות וטרם הייתה התייחסות רצינית לעניין. (באירופה כבר ב2004 נכנס חוק כזה לתוקפו).

קיים לחץ כלכלי חזק נגד סימון מוצרים באופן שלילי[46]  קל יותר לשכנע חברות מסחריות לסמן מוצר כ"ידידותי לחיות" ההגינות מחייבת שכל מוצר מן החי יסומן בתור "מוצר מן החי" ויכלול מידע אלמנטרי על הצפיפות במשק, העיוות התורשתי וכדומה. תנועת אנונימוס הציעה מספר סימונים אבל לדעתנו חלק מסימונים אלה מעוררים ביקורת ולא יעמדו בתנאי חקיקה. לדוגמא:

 

 

 

 הוספת לוגו למוצרי מזון מעובדים

אנחנו ממליצים להוסיף לתו התקן של מזון סימונים יותר ידידותיים לתעשייה ולצריכה אך שבכל זאת יבטאו את החומרים הבאים:

 

  1. % האנטיביוטיקה במהלך הגידול (מזרק)

 

  1. חומרים משמרים (מבחנה)

 

 

 

 

 

  1. צורת גידול – חופש \ כלוב (ההצעה של אנונימוס)

 

 

 

  1. % כימיקלים (קשרים כימיים)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. הורמונים (כדור תרופה)
  2. צבעי מאכל (קשת של צבעים)

 

 

 

 

 

 

 

 

המלצות ליידוע הציבור והעלאת הנושא לשיח החברתי במדינה

 

יצירת תכנית לימודית בנושא המזון שאנו אוכלים– תכנית שתספק מידע שוטף לציבור הלומדים בנושאי איכות המזון והשפעותיו .

 

חשיפה של עובדות כמו תכניות תחקיר– הציבור הישראלי אינו יודע מה מכיל המזון שהוא אוכל, הדרך היחידה להעביר לו אינפורמציה תלויה בגורמים פרטיים שיש להם עניין בנושא, למשל: תכניות אקטואליה כמו אורלי וגיא, כלבוטק של רפי גינת – שהחליטו על דעת עצמם לחקור ולפרסם את הנושא בציבור. קיימים אתרים באינטרנט שהוקמו ביוזמה פרטית וקהל היעד שלהם מצומצם. אין סיכוי שחברות פרטיות שמשווקות מוצרים יפרסמו נתונים ומידע העלול לפגוע ברווחיות שלהם. ייתכן שמקור המידע מגיע מתזונאיות הפועלות על בסיס פרטי ומעלות לאינטרנט מאמרים בנושא – וגם מאמרים אלו אינם מגיעים לקהל הרחב. הישועה לא תגיע ממועצת החלב או ממועצת הבשר שהיא חברה ממשלתית שתפקידה על פי החוק לעודד צריכת חלב.  אם מערכת החינוך לא תחשוף עובדות אמתיות ,המובאות בנ"ל שצוין למעלה, מרבית הסיכויים שבני נוער לא יחפשו וימצאו מידע זה בעצמם.

 

הצעתינו- עיגון זכויות הצרכן בישראל בחוק יסוד

 

זכויות הצרכן בישראל אינן זוכות לאחיזה מפורשת כלשהיא בחוק היסוד[47]  ואינן זוכות להכרעה פסיקתית ברורה כאחת מזכויות היסוד .

לדעתנו האינטרס המוגן בחוק הגנת הצרכן[48] הוא הזכות לשוויון ולהגינות מסחרית., שמירה עליו מרתיעה עבריינים ומחזקת את אמון הציבור במערכת השלטונית הנתפסת כמעמידה את טובת הציבור בראש סדר העדיפויות. ניתן לומר כי התנהגות בלתי הוגנת של עוסק ,פוגעת בחופש הבחירה של הצרכן ומכאן פוגעת לכאורה בזכות החוקתית של הצרכן.

 

אנו מציעים להכיר בזכות הצרכן להגנה כזכות חוקתית מכוח חוקי היסוד. ברציונל הפשוט שזכויות הצרכן נועדו להגן על כבוד האדם וכן זכויות הצרכן הינם אוניברסאליים וצריכים להיות מעוגנים במסמכים בינלאומיים שונים ובחוקות של מדינות בעולם המעניקות מעמד חוקתי מוכר לזכויות הצרכן.

 

הצעה נוספת בנושא הינה יידוע הציבור במרכיבים השונים המלווים את גידול בקר הצאן והעופות ואת תוצריהם בהגיעם כמוצרי מזון למדפים. זאת יעשה ע"י גוף ממשלתי כמו משרד החינוך או משרד הבריאות אשר יהיה בעל האחריות על הנושא.

 

 

 

 

תוצר

התלבטנו כיצד להציג את הנושא לפני קהל ובחרנו לעשות זאת ע"י מצגת .

להלן מצגת לימודית בנושא הזכות להטעות את הציבור וחובת הציבור לדעת ממה מורכב מזונו.

– ראה קובץ מצורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התייחסות עצמית – רפלקציה

עטר ברוש

במהלך עבודתי על החלק שלי שהוא בעצם האם החוק מחייב את פרסום תהליך הגידול של המוצרים מן החי והצעת חוק חדשה הבנתי כי לפעמים החוק מנוסח יפה, כתוב היטב ויצירתי אך לא בהכרח מתאים למציאות בה אנו חיים. אם קיים גידול בהזרקת חומרים כימים, הורמונים, אנטיביוטיקה וכדומה, ואם יש קשר לצורת הגידול של בעלי החיים למוצר הסופי על הצרכן לדעת זאת לפני שקונה את אותו מוצר. ונכון אולי זה יגרום לפרסום שלילי אבל כך היצרנים יחשבו יותר ואולי ישקיעו יותר כספים לפני שהם משתמשים בדרכים הקלות והזולות שמזיקות יותר לציבור. בחלק שלי הכי אהבתי לכתוב את הצעת החוק החדשה שנתנה לי את האפשרות להביע את עצמי ולהביא לידי ביטוי את תפיסת עולמי, ככה התחברתי ממש לנושא וגרם לי לחשוב בפתיחות ראש ויצירתיות על פתרון הולם. בעיניי שיטת לימוד זה טובה ומשמעותית, זה נותן לתלמיד לחקור נושא שהוא אוהב וכך מפתח את העניין בעבודה ורצון להעמיק במחקר. לפי דעתי צריך להוסיף מבנה עבודה ברור יותר שממנו יוכלו התלמידים להתחיל מפני שבהתחלה זה נורא קשה ומבולגן והראש מתפזר למלא דברים שלא תמיד קשורים לנושא, כמובן שהמבנה לא יהיה מחייב כי אין לדעת לאן תיקח העבודה את התלמיד ואיזה ממצאים יהיו לו. החלק של ההנחיה בעבודה עזר לי מאוד בעיקר בלהבין מה עליי לחפש ולעשות – במקום המבנה ההתחלתי, ועוד שההנחיה מגיעה ממנחה שמנוסה בעבודות מסוג זה וזה נותן לך הרגשה של ביטחון. לסיום נהניתי והשכלתי מעשיית העבודה ואני חושבת שמתכונת זו של עבודה מצוינת וצריך להמשיך לעשות אותה ואף להרחיב את ממדיה למקצועות נוספים.

ניר בן שבת

את תעשיית המזון מהחי הכרתי עוד לפני תחילת העבודה, ככל שהתעמקתי יותר בתלותו הלא מוצדקת בעליל של האזרח הפשוט בישראל במוצרי תעשייה זו כך גם הבנתי יותר כי קיימת התערבות מלאכותית בקנה מידה גדול משחשבתי בהכוונת הציבור לצרוך את מוצרי התעשייה.

ההרס הסביבתי הנרחב שגורמת התעשייה, התיעוש הגובר של המשקים והניצול האין סופי של משאבי הטבע, העובדים ובעליי החיים ביחד עם הנזקים הבריאותיים העידו עבורי באופן חד משמעי כי פריחתה של תעשייה זו מתוחזקת היטב, לכן סיקרן אותי לבחון את המחדל הנ"ל ולראות מיהם הגופים שדואגים לשגשוג התעשייה על חשבון כולנו, בלי נקיפות מצפון.

במהלך העבודה השגתי את מטרתי ואכן הצלחתי לחשוף את שיטת הפעולה של התעשייה, שיטת פעולה זו הפתיעה אותי מאוד ואף התקשיתי להאמין לכמות הגורמים המעורבים בה ולשליטתם המקיפה באזרח הפשוט.

נדהמתי לגלות את גודל המחדל, כתוצאה מכך איבדתי את תום הלב שהיה בי לפני העבודה, אמוני בממשלת ישראל (בעיקר במשרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד האוצר ומשרד החינוך) המייצגת עבורי את מדינת ישראל כולה נפגע קשות, הבנתי כי רגשות הסולידריות, הציונות וראיית טובת העם שאמורות להנחות כל דמות פוליטית הופקרו ע"י נבחרי הציבור בתמורה לאינטרסים כלכליים, וחמור מכך, על חשבון הסבת נזק עצום לבריאות האזרחים, לאיכות הסביבה, למשאבי הטבע,  ולבעלי החיים.

לראשונה בחיי הבנתי את משמעותם האמתית של מושגים רבים וביניהם המושגים "יחסי הון שלטון", "ניגוד עניינים", "שחיתות" "יד רוחצת יד" ועוד, מושגים עליהם שמעתי רבות  לפניי העבודה. למדתי המון מתהליך כתיבת העבודה.

רז שומל

בעבודה עסקתי בסקירה של השפעת תעשיית המזון על הצרכן ,בדקתי האם הצרכן מודע להרכב מוצרי המזון ,האם התעשייה מיידעת אותנו –הצרכנים והאם יש חוקים המגנים עלינו מפני הונאות ואי אמתויות של התעשייה. אני תלמידה במגמת אזרחות בכיתה י"א ,במגמה בי"ב חיפשו תלמידים נוספים לקבוצה ואני ועטר שגם היא תלמידת י"א הצטוותנו לעבודה עם ניר. במהלך העבודה למדתי המון. על הנושא- למרות שידעתי כי קיימים חומרים למיניהם במזון במדפים ,לא תיארתי לעצמי שאמצא ואגלה  שחלק רב מהרכב מוצרי המזון הינו חומרים שאין לי שום עניין שיהיו חלק מהגוף שלי וכמו שאני לא הייתי מודעת לכך כמוני עוד רבים אחרים.

למדתי בלי סוף על הדרך ללמוד בעצמי, בלי הכתבה ,בלי שינון חומר ובלי מבחן גורלי בסוף הדרך , אלא באמצעות הנחייה וחקר שככל שהתקדמתי בו ככה הנושא הפך ליותר ויותר מעניין ומשמעותי בעיני.

למדתי כיצד כותבים עבודה ברמה אקדמאית, בתחילה פחדתי מאוד והיה לי קושי רב להשתחרר מהמסגרת ומדרך הלמידה הרגילה, אך במהלך העבודה נפתחתי לשיטה שונה והתברר לי שזו שיטת למידה שאני מעדיפה בהרבה מהקודמת ,בעשיית העבודה פיתחתי קישורים חדשים , חקרתי ולמדתי חומר באופן עצמאי ובאמצעות הנחייה שתרמה לי המון ידע לעבודה ולהמשך הלימודים בחיי.

עשיית העבודה הייתה לי משמעותית מאוד גם מבחינת צורת הלמידה וההתמודדות עם כתיבת עבודה מסוג זה, וגם מבחינת הידע שצברתי בנושא ,התגליות המדהימות והתרמיות שחשפנו, לא היה לי כל מושג על ניגוד אינטרסים כל כך חזק של אנשים מקצועיים שוודאי לפני כתיבת העבודה הייתי סומכת על מילתם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

כתבות

ד"ר מיכל גילאון

איילה דץ

ד"ר רינה ורסנו

שושנה חן

רוני לינדר כץ

שלומית צור

אורה קורן

מירב קריסטל

 

אתרים

אולגה רז – דף יוטיוב

אנונימוס

המועצה הישראלית לצרכנות

"חלב עובדות או מיתוסים" – עמוד הפייסבוק

כנסת ישראל

לניאדו תקשורת

משרד הבריאות

משרד הכלכלה

משרד המסחר והתעשייה

"נבו"

פיברו ישראל

ספרים/ קבצים

להיות אזרחים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית – הוצאת מעלות

שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת

מועצת החלב

 

[1] חוק חופש המידע- http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/freedom_info.htm

[2] שלומית צור- 20 שנה שחוק צער בעלי חיים לא נאכף, גלובס, 19/8/2014, http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000939592 תאריך כניסה, 5/10/2014

[3] חוק הגנת בעלי חיים- www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2011-07-19.rtf

[4] ביצים שבורות http://eggs.anonymous.org.il/

[5] http://anonymous.org.il/art644.html

[6]  פיברו ישראל-חברה עולמית לחיסונים בחיות משק, עובדת עם משרד החקלאות ( תאריך כניסה 16/11/14)   http://phibroisrael.com/vaccinationplan.aspx

[7] שמו של הרפתן לא ניתן לפרסום. המסמך מופיע – מתוך עמוד הפייסבוק של חלב עובדות או מיתוסים   https://www.dropbox.com/s/hy19rp9tj6fbuqx/%D7%A

 

 אנונימוס – [8] http://anonymous.org.il/art686.html

http://anonymous.org.il/art292.html

[9] משרד הבריאות –  http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Health_mazon12B.pdf

[10] מתוך: הצעת חוק – הממשלה, 713 פיקוח על מזון בעלי חיים רשומות, 2012 ,  פרק  מבוא ( הסקירה על הצווים)   http://www.nevo.co.il/Law_word/law15/memshala-713.pdf

 

[11] שם, עמ' 1293

[12] עפ"י http://anonymous.org.il/art649.html

[13] אייל דץ- בשר לאכילה מכיל כימיקלים ומסרטן, וואלה! חדשות, 06.05.09 , http://news.walla.co.il/item/1480480  ת.כ- 19.10.14.

[14] שם,

[15] מרכזי המזון חייבים להעביר דגימות של התערובת למעבדת מספוא במשרד החקלאות .

 

[16] אתר  משרד המסחר והתעשייה- תקנות בריאות הציבור . http://www.industry.org.il/?categoryid=647&articleid=10479

[17] התאחדות התעשיינים בישראל  file:///C:/Users/sifr02/Downloads/takanotfood(1).pdf

[18] שם, אתר משרד המסחר והתעשייה.- תוספת לתקנה 15.

[19] איגוד תעשיות המזון- התייחסות האיגוד לטיוטת תקנות בריאות הציבור ( סימון תזונתי) ( תיקון) 2012

file:///C:/Users/Amit/Downloads/takanotfood(1).pd

[20] מזון מעובד- מזון שעובר תהליכים מיוחדים, על מנת להקנות לו תכונות מסוימות או חיי מדף ארוכים.

[21] מירב קריסטל- העוף הכשר מלר במלח. למה אין סימון?, ynet צרכנות, 26.03.14 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4503267,00.html

 

[22] כספית- יסוד מתכתי  רעיל העלול לגרום : נזק במערכת העצבים, פיתוח תנגודת לאנטיביוטיקה, תפקוד לקוי של מערכת החיסון, אלצהיימר וכו'

[23] ד"ר רינה ורסנו ד"ר זיוה חממא אלישוב ד"ר ריבה בן-עזרא – סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013 , משרד הבריאות- שירותי בריאות הציבור – שרות המזון הארצי –

www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf

[24] וירג'ניאמיצין (20 גרם לטון), מקסוס (בין 5 ל-10 גרם לטון), פלבומיצין (5 גרם לטון), צינק בציטרצין (בין 50 ל-100 גרם לטון) ובציטרצין (55 גרם לטון).

[25] תעשיות התרופות והחי, אנונימוס- http://anonymous.org.il/art582.html

[26] חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) ,2004 http://knesset.gov.il/privatelaw/data/16/3/43_3_3.rtf

 

[27] להיות אזרחים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית – הוצאת מעלות , עמ'

[28] חוק הגנת הצרכן- http://www.moital.gov.il/NR/exeres/69D1C46F-68E4-4457-A02C-C827944E5DFD.htm

[29] שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת עמ' 607-608

[30] אנונימוס-  http://anonymous.org.il/art368.html

[31] "בלבולי ביצים" – רוני לינדר כץ ואתי אפללו ,הארץ,07.03.07  (תאריך כניסה: 12.03.15) http://www.haaretz.co.il/misc/1.1392177

[32] שם , ראה הערה 28.

[33] מועצת החלב הינה חברה ממשלתית הפועלת על פי חוק ומטרתה היא לקדם את מכירות החלב בישראל

[34] נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה (ינואר 2012(

[35] http://www.halavi.org.il/info/idb/publications/high_nutrition.pdf מסמך שווקי של מועצת החלב שכתבה ד"ר מיכל גילאון

 

[36] אורה קורן, נתי טוקר-  ״חברות המזון משקיעות מיליוני שקלים יחד עם ״ידיעות אחרונות״ לשיפור הדימוי הציבורי״, דה מרקר, מאי 2014 , http://www.themarker.com/advertising/1.2315184

[37]  http://www.laniado.co.il/%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%99%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

"האם קרוב היום שבו אנשי מקצוע יחליפו את הפרסומות?" מתוך אתר לניאדו יחסי ציבור ותקשורת

 

[38] ד"ר אולגה רז היא תזונאית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. מייסדת ומנהלת מרכז רז להרזיה ולתזונה בריאה בתל אביב וכן מייסדת ומנהלת בית הספר לתזונה באוניברסיטת אריאל. היו"ר הראשון של עמותת "עתיד" לדיאטנים בישראל.

 

[39]
http://www.olgaraz.co.il/?p=2565

https://www.youtube.com/watch?v=Ik3icow8Mpg (ראיון לערוץ 10 בערוץ היוטיוב של אולגה רז)

https://www.dropbox.com/s/nbpvkmtryh70rdg/milka1.png

http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLGDFE&c41t4nzVQ=KG

[40] http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/item?2451279 ד"ר אולגה רז על יתרונות  מוצרי החלב

[41] http://www.halavi.org.il/info/idb/halavi/halavi-003.pdf

[42] אתר משרד הבריאות – תווית מזון וסימון תזונתי http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/labeling.aspx# (3.11.2014 תאריך כניסה)

[43] אתר המועצה הישראלית לצרכנות http://www.consumers.org.il/category/Food-Labels-Guide

[44] שושנה חן – עוף "טבעי" או אורגני – שווה לשלם כפול?, Ynet, 20.12.09 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3822396,00.html (תאריך כניסה: 25.11.2014)

[45] http://www.consumers.org.il/category/dictionary

[46] "זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 258 יוני 2006 ומופיע באתר אנונימוס – עמותה לזכויות בעלי חיים http://anonymous.org.il/art64.html

[47] חוקי יסוד- חוק השונה בתוכנו, בצורתו ובמעמדו מחוק רגיל. חוק זה מהווה פרק בחוקה העתידית של מדינת ישראל . http://www.brainkingdom.com/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93

[48] ראה שם – הערת שוליים מספר 28

Related posts

מגמה מסוכנת בסקרים?

עינר אביב

תומר אשוואל מברך את חברו ראובן נהרי

הרויזיוניסט

יצחק שמיר – ההיית או היה זה חלום

אלי חזן

השבועה

אלי חזן

טור מהכנסת

אריק זיו ויזר

לא עוצר בכיפור

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן