24.6 C
תל אביב
29 בספטמבר 2020
ליכודניק
דעות

מה עושה עדיין נתניהו בליכוד?

על פי מדיניותו, אין עוד ספק שנתניהו הוא מנהיג השמאל בישראל. מה הוא עושה בראש הליכוד? על פי תכונותיו הוא גורם יותר נזק מתועלת בראשות הממשלה.גם הבטחתו לבית היהודי להפסיק את הקפאת הבנייה – לא תקויים והבית היהודי ימצא את עצמו בנעלי המפד"ל וזבולון אור-לב בימי שרון האפלים.

 

ראי, המשקף במדויק את רצונותיו וכוונותיו של בנימין נתניהו הוא העיתונאי אמנון לורד. מאמרו בגיליון 26.7.13 של 'מקור ראשון' נוטף שביעות רצון מחידוש השיחות עם הערבים. לדעתו, הסיכוי שלהן להצליח טובים, ומדוע? בגלל "היחלשות הימין ובעיקר…הליכוד". אמנם, בתוך הליכוד התזוזה היא ימינה, אך מה שקובע – זו "המפה  הפוליטית הכללית בכנסת" שבה הימין האידיאולוגי הוא במיעוט. לנתניהו יהיה קל יותר להעביר את המתווה שלו בכנסת, דווקא מפני שאין שם ליכוד חזק, ימני. עד כאן לורד.

המשמעות היא, שהקו הימני האידיאולוגי של הליכוד מפריע למדיניות של נתניהו ויש לו סיכויים להעביר אותה רק בעזרת המפלגות בעלות האידיאולוגיה הנוגדת את זו של מפלגתו.

אימרו: זה מצב נורמאלי? יש לזה תקדים בדמוקרטיה כלשהיא בעולם?

 

זאת ועוד: "המפה הפוליטית נוטה היום חסד להסדר, יותר מאשר בעבר", אומר לורד, ומדוע? כי הליכוד נחלש בבחירות. אבל מדוע נחלש? מי אחראי להפסד המוחץ של 7 מנדטים, מ-27 בכנסת הקודמת ל-20 בלבד היום? לא שמענו על בירור פנימי והפקת לקחים בליכוד, אך התמונה הכללית ברורה: אנשי שמאל לא הצביעו בעד נתניהו מפני שמפלגתו, הליכוד, היא ימין, ורבים בימין לא הצביעו בעדו, מפני שאחרי נאום בר-אילן הוא נראה להם כנושא את חזון השמאל.

יוצא, שבגלל נתניהו הוחלש כוחה של מפלגתו, מפלגת הימין, אבל דווקא מהחלשה זו הוא שואב את הכוח להעביר בעזרת מתנגדי מפלגתו תכניות מדיניות זרות ומנוכרות לאידיאולוגיה שלה.

 

בארץ מתוקנת, במפלגה נורמאלית, מה עושים למנהיג כזה? מסלקים אותו מכל תפקיד ואולי מפסיקים אפילו את חברותו במפלגה, שדעותיו נוגדים את מצעה. מבלי להתערב בעניינים הפנימיים של הליכוד מותר לדרוש, שבנימין נתניהו יודח ממשרת ראש הממשלה, בהיות עצם המשך כהונתו נוגד את עקרונות הדמוקרטיה: את אלה שבחרו אותו הוא כבר אינו מייצג, ואלה שהוא פועל בשמם – לא בחרו אותו!

 

הדרישה הזאת נשמעת אולי 'קיצונית' היום, אך נתניהו עתיד לתת לעם עוד ועוד סיבות שיהפכו קריאה בודדת זאת לדרישה עממית רחבה. הגיע הזמן לומר כמו קטו הזקן: 'חוץ מזה סבור אני שיש להחליף את נתניהו בראש ממשלה ימני…'

 

דברים חמורים, מבלי להגיע עדיין למסקנה הנ"ל, שמענו מפי זאב אלקין , סגן שר החוץ, כלומר סגנו של נתניהו בראיון עם העיתונאי שלום ירושלמי ב'מוספשבת' של מעריב מן ה-26.7.13. ירושלמי אומר בתחילת מאמרו שהמו"מ המדיני עם הפלסטינים בפתח, ואלקין, מתנחל מכפר אלדד, יודע שביתו בסכנה. בהמשך אומר אלקין, שלמדינה פלסטינית על 86% משטח יהודה ושומרון נתניהו היה מסכים, כולל פינוי התנחלויות. והוא מוסיף :" התנחלויות מבודדות כמו יצהר, תפוח או איתמר יעמדו בפני ברירה קשה במקרה כזה…אל תהיו שאננים, הדינאמיקה של המו"מ מסוכנת, יהיה מכבש לחצים..ואז השיח על הבנייה לא רלוונטי. צריך להפעיל לחץ מקביל, לפני שיהיה מאוחר."

 

עד כאן אלקין. אנשים שונים אומרים, שמשהו באווירה מזכיר להם את ימי שרון האחרונים, האפלים. אולם גם שרון – שרון הגדול, הכריזמאטי – לא הצליח להעביר את מדיניות השמאל באמצעות הליכוד. הוא נאלץ לפרוש ממפלגתו, לפלג אותה ולהקים לו מפלגה חדשה, תפורה לפי מידותיו החדשות. גם עכשיו, הכדור עובר למגרשו של הליכוד לעשות סדר בביתו, ולהתחיל מן הראש.

 

לא כך גורס שר הפנים, גדעון סער. בישיבת הממשלה, בה הוחלט על שחרור הרוצחים, בין היתר בעזרת הקול שלו, הוא הביע את הרעיון המעניין שהואיל וראש הממשלה כבר התחייב על כך בפני האמריקנים, לא נותרה כבר לממשלה ברירה אלא להצביע בעד, שאם לא כן ייגרם למדינה נזק חמור ומסוכן אף יותר מן הסכנה והנזק שבשחרור המחבלים הרוצחים.

שלוש שאלות לשר:

א.      לפי ההיגיון הזה – אין לדבר סוף. לממשלה אין קווי יסוד בנושא העומד במרכז השיחות, עצם הקמתה של  המדינה הפלסטינית. שום פורום גם לא החליט על קווים מנחים לאחראית על השיחות, ציפי לבני – יונה טורפת – או למשגיח עליה, עורך הדין מולכו. הם יכולים להסכים שם מטעם נתניהו על כל מה שיעלה על רוחו. והיה, והדברים יובאו להצבעה בממשלה, חזקה על השר גדעון סער שיעלה שוב, וביתר שאת, את טענתו שעכשיו בוודאי אין עוד דרך חזרה, וחייבים לאשר כל מה שהובטח בוושינגטון, אם הוא טוב ואם הוא רע, מועיל או חלילה הרה אסון, מפני ששבירת המילה של ראש הממשלה תזיק עוד יותר.

ב.       לא עלה על דעתו של גדעון סער לתהות, איזה מין נוהל עקום ופרברטי הוא זה, שנותנים לראש הממשלה 'קרט בלנש' להבטיח הבטחות שאחר כך איש לא יוכל לשנותן. אם כן, מי צריך מפלגה? ממשלה? כנסת?

ג.        ומה בדבר איכותן וטיבן של החלטות  בנימין נתניהו? סער שלם עם כולן?

 

סער התנגד, כמדומני, למדינה פלסטינית, אולם כל המו"מ שהוא הצביע בעדו מבוסס על ההנחה     הזאת. איך זה מסתדר?

לפי דיווחים בתקשורת, מכתב הזימון האמריקני יתבסס במפורש על גבולות 67', ובכך יתמלא התנאי המוקדם הפלסטיני, שנתניהו ממש נשבע, שאותו הוא לא יקבל. האם גם כאן יפעל גדעון סער כמכונת הצבעה אוטומטית?

אורלי אזולאי, כתבת בעלת מקורות מצוינים בארצות הברית, כתבה ב-'מוסף לשבת' מ-26.7.13 :  "הפלסטינים ביקשו וקיבלו מכתב ערבות אמריקני כי נושא הגבולות יידון תחילה. בצד הישראלי מודעים למחויבות הזאת."

גם כאן היתה זו עמדתו העקרונית של נתניהו לסרב לדרישה הערבית הזאת, הממלכדת את ישראל למן היום הראשון לדיונים. שהרי הערבים, גם מה שהם חותמים עליו אינו מחייב אותם, ואלו אנחנו כל הבל פה שלנו כובל את ידינו. לפי העיקרון של סער  –  האם גם על הגבולות שנתניהו יציע במסגרת המו'מ מובטחות לנתניהו מראש אצבעותיהם של הסערים, השטייניצים והיעלונים?

ומה בדבר שאלת קרי בדבר הכנסת כוחות בינלאומיים לארץ, שלפי "דבקה" נתניהו כבר ענה עליה בחיוב?

 

אשר לתנאי המוקדם השלישי שהתנו הערבים, הקפאת הבנייה היהודית, גם כאן נתניהו הבטיח חגיגית שלא רק היענות ישראלית לא באה בחשבון, אלא להיפך – יהיה עכשיו גל גדול של בנייה בירושלים וביו'ש. אלא, שגם בחומה הזאת כבר יש סדקים. לפי מקור אחד, נתניהו ממחזר את 1000 הדירות שהבטיח אחרי פינוי מגרון ושכונת האולפנה בבית אל ולא קיים, וגם זה עדיין דיבור בעלמא, ומי יודע אם לא נתן צ'ק ללא כיסוי במקום הצ'ק הקודם שחזר?

לפי מקור אחר, האמריקנים התחייבו לשלטונות רמאללה : "למנוע התגרות של ישראל בכל הקשור לבנייה בהתנחלויות במהלך המו"מ". במלים אחרות – הקפאה, ובמונח החדש שהמציאה סדנת הרמייה של לשכת נתניהו : "ריסון", ריסון הבנייה.

 

מעל לכל מרחפת  השאלה, האם נתניהו בכלל מתאים לכהן כראש ממשלה. חישבו על זגזוגיו ועל הרגלו שהפך לטבע שני שלא לומר את האמת ולהפר הבטחות. הוסיפו על כך חולשת אופי ואי עמידה בלחץ ובעקבות זאת וויתורים מפליגים, כניעות משפילות והתקפלויות מבישות (ע'ע למשל התנצלות-החינם בפני התורכים).

דוגמה טיפוסית היא פרשת מספר הרוצחים המשוחררים. הערבים דרשו 104, ואם אתה יודע שאינך יכול לעמוד בלחץ, לפחות תתכופף ותתבזה פעם אחת, ודי. אך לא. נתניהו עשה שריר: הוא את הרוצחים אזרחי ישראל לא ישחרר, וחזרו אחריו עושי דברו ומלככי פנכתו: ערבים ישראלים – לעולם לא!

לא עברו אלא ימים ספורים, מישהו באמריקה עשה "פוף!" ונתניהו התקפל. התקפל? התמוטט, וכל אומרי ההן – אחריו. יחד התבזו, וכולנו ביחד איתם. עוד הפגנה של חולשת דעת ורפיון רצון, עוד הפגנה של הרמת ידיים וחוסר אונים! מי יוכל להעריך את הנזק שנגרם לכוח ההרתעה של המדינה, לכבודה ולשיעור קומתה בעולם?

 

או קחו את הסיפור הסיני. מדינת ישראל היא שיזמה את הגשת התביעה המשפטית בארה"ב נגד הבנק הסיני שדרכו מומנה פעילות טרוריסטית של החמאס, והיא ששלחה עובד או עובד לשעבר שלה להגיש לבית המשפט בניו-יורק חומר ראיות ובתוכו את עדותו. בינתיים התכונן נתניהו לבקר בבייג'ין ביקור ממלכתי, ללא ספק בעל חשיבות. אלא, שלפתע דרשו הסינים שלא לתת לעד להעיד, ולא – יבטלו את הביקור. כאן דווקא דבק נתניהו במשימה, הביקור יתקיים ויהי מה. בזיון בית המשפט האמריקני, סגירת חצי עולם בפני העד שישראל אוסרת עליו עכשיו להעיד ומאיימת בעונש מאסר, מול עונש המאסר הצפוי לו באמריקה על אי הופעה, תקרית דיפלומטית עם אמריקה, התבזות בפני הסינים שמילה שלו גם מול פטרונו האמריקני אינה מילה  –  כל זה אינו חשוב, הנסיעה תהיה! שוב: שורשיה של הפרשה הזאת נעוצים בהעדר עקרונות, בגמישות אינסופית עם האמת, בהתייחסות אל הזולת כאל אינסטרומנט, מכשיר ולא יותר, בזלזול במלה שניתנה.

בגלל התכונות הללו נכנס נתניהו – והוא מכניס את עמו – שוב ושוב בצרות, בדברים של שטות כמו בענייני מדינה חיוניים, ולכן אנחנו שואלים: האם נתניהו מתאים להיות ראש ממשלה כל עיקר?

 

מילה לבית היהודי שהחליט שלא לפרוש מן הממשלה תמורת הבטחה חגיגית מנתניהו לבנייה מאסיבית  בירושלים ובהתנחלויות. מדוע אינם דורשים שנתניהו ייתן להם את ההבטחות האלה – בפירוט ובפומבי? שהרי אם הוא אינו מוכן להכריז עכשיו בציבור, שהואיל ודרישת ההקפאה הערבית לא נתקבלה הוא מפשיר אלפי יחידות בגבעת-המטוס, למשל, במעלה אדומים, באפרת, באריאל –  ברור כשמש שהוא חושש שיאשימו אותו בטרפוד המו"מ 'הקדוש'. אולם אם כבר עכשיו הוא מפחד, מה יהיה כשהדיונים יהיו  בעיצומם?

האם מתקשים בבית היהודי להבין, שאת מה שהוא אינו מוכן לתת בפומבי היום, הוא כבר לא ייתן לעולם? וגם הם בעצמם, מה שאינם מוכנים לעזוב עליו את הממשלה היום, כבר לא יעזבו… עד שיהיה מאוחר, בדיוק כמו שאחרו המפד"ל וזבולון אור-לב  בגירוש ההוא, אצל שרון?

 

כל כך קשה לומר לנתניהו: בנייה מאסיבית עכשיו, מיד ובפומבי, ולא – אנחנו בחוץ ומשם נמריד נגדך גם את הליכוד?!

 

אליקים העצני

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הסירוב הפלסטיני לא יפריע לשלום

מנדי ספדי

פשיטת רגל לזכויות אדם

אריק זיו ויזר

אליקים העצני על יום השואה

אלי חזן

בת השמש – מכבנאי בן שוני

אריק זיו ויזר

למי ניתנה הנבואה ?

אריק זיו ויזר

עם חידוש מסורת כ' בתמוז

אלי חזן
דילוג לתוכן