27.7 C
תל אביב
6 באוגוסט 2020
ליכודניק
דעות

למות או לכבוש את ההר

הביוגרפיה של הישראלים הצעירים מוליכה אותם למסעות אומץ וגבורה בהרי נפאל, ברכסים מושלגים ובארצות נידחות, רק בגלל שהן שם. עדי רובינשטיין מסביר למצקצקים "מה יש להם לחפש שם"

 

 

מה יש להם לחפש שם? כותבים הטוקבקיסטים. שאלה מובנת, כי אנשים שלא מבינים למה צריך לטפס על הר, לא יבינו לעולם את התשובה: כי הוא שם. התגובה השניה היא: "אז שאולי פשוט יפסיקו לנסוע לשם המשוגעים האלה". מי הם בדיוק המשוגעים האלה? האם אפשר להגדיר אותם במדוייק? גברים, נשים, חילוניים, דתיים, נשואים וגרושים, יהודים ומוסלמים, מבוגרים וצעירים. כולם נוסעים לנפאל הרחוקה ולא רק אליה אלא גם לרפטינג בפרו או למדבר המוות בבוליביה. הם שם, למרות הסכנה ואולי בגללה. הם עם ישראל.

כל מי שמנסה למצוא איפיון מדוייק למטפסים במעלה ההר, מנסה בסך הכל למצוא הסבר לעובדה שאמא טבע פשוט חזקה יותר מכולנו. "אמא טבע, אבא זמן" חוזרים על המשפט הנזירים במדינה בה התרחשה הטרגדיה.

אבל על דבר אחד ניתן להסכים. יש משהו במציאות הארץ ישראלית ששולח את הצעירים והצעירות שלנו אל המקומות הללו, רגע אחרי  שסיימו את שרותם הצבאי. מה שעברו שם, מה שהתקשו להכיל ומה שילווה אותם לנצח, מנסה להימחק בטיול הגדול הזה אחרי הצבא. תגידו, זה טרנד ולא צריך לחפש משמעות בעובדה שהודו או קולומביה מציעות סמים זולים ויחסים מזדמנים עם תיירים ותיירות בני אותו הגיל, בטח אחרי שאת שלוש השנים היפות בחייהם של צעירים ברחבי העולם, הצעירים הישראלים מבלים במדים.

כפי שיכולנו לראות, לא רק ישראלים היו שם כדי לטפס על הר המוות הקטלני בנפאל, אבל מצד שני, לאף אחד לא היה ספק שנמצא שם ישראלים.


איש, איש מגיע לטיפוס הזה מסיבותיו שלו, אבל העיסוק בסכנה ובמוות קשורים כמובן למציאות שלנו כאן. במקום שהוא כל כך נגיש ועסוק במלחמות, הגירוי הוא למעשה בלתי נמנע. קראנו שאחת המטיילות, מיכל צ'רקסקי שמה, נסעה לאותו המקום בו איבדה את חברה לפני כ-13 שנים. הפגישה עימו הייתה עבורה כנראה בלתי נמנעת. "אני פה בשביל סגירת מעגל" נשמעה אומרת.

כשקוראים את הדיווחים על "המחוייבות יוצאת הדופן של הישראלים", את המשפטים ההירואיים לפיהם: "עשינו מה שלימדו אותנו לעשות בצבא", התמונה מתבהרת טיפה יותר. המציאות הישראלית אינה סיבה מספקת לצאת ולטפס על הרים בסופות שלגים, כל אחד כפי שנכתב כאן, עושה זאת מסיבותיו שלו אך עם זאת, כשגדלים במדינה שאחד הטקסטים המרכזיים בה גורס כך:

"תַּגָּר –
עַל כָּל מַעֲצוֹר וּמֵצָר,
אִם תַּעַל, אוֹ תֵּרֵד
בְּלַהַב הַמֶּרֶד –
שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית – אֵין דָּבָר!

כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ,
הַפְקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסְתָּר:
לָמוּת, אוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר"

(זאב ז'בוטינסקי)

אין פלא שבסופו של תהליך, לעיתים לא באמת מצליחים לכבוש את ההר אבל מרגישים שחובה ללכת ולטפס אליו. יהי זיכרם ברוך.

 

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

ילקוט הכזבים בהוצאת מהודרת אבי גבאי

עו"ד מיכאל נחמן

שובה של אמריקה גרסת טראמפ

אמיתי שיף

טיבי טוב למי?

אריק זיו ויזר

האם האו"ם רלוונטי ?

אלי חזן

כמו שעון מקולקל – גם אדלר מדייק פעמיים ביום

אריק זיו ויזר

אלירן טל : האם נתניהו בדרך לבחירות?

מתוך ערוץ 20

השאר תגובה

דילוג לתוכן