29.8 C
תל אביב
26 בספטמבר 2020
ליכודניק
בחירות 2013

למה צפויה עלייה דרמטית בהצבעת ערביי ישראל לליכוד?

בטור מנומק, טוען איוב קרא כי בבחירות הקרובות ישנו סיכוי גבוה לשינוי דרמטי בדפוסי ההצבעה של ערביי ישראל ויותר מהם יבחרו להצביע ליכוד

 

 

במוצאי שבת האחרון השקתי בדלית אל כרמל באופן רשמי את מטה הבחירות של הליכוד במגזר הדרוזי.

 

במקביל החל הליכוד להקים את מערך ההסברה שלו בקרב ערביי ישראל.

 

מן הסתם, קיימת הבחנה מוחלטת בין שני הקמפניים הללו. למרות שהדרוזים דוברי ערבית, מתקיים שוני מנטאלי ברור בין שני המגזרים, בראש ובראשונה ביחסם למדינת ישראל בכלל ולציונות בפרט.

 

אבל למרות ההבחנה המוחלטת, אך טבעי הדבר שאני פועל במרץ לחזק את הליכוד גם בקרב ערביי ישראל, תוך ניצול שליטתי והיכרותי עם השפה הערבית ועם המנטאליות הערבית, וכן קשרי הטובים עם נכבדים ערבים ובדואים מכול רחבי הארץ.

 

כבר לפני שנים דיברתי בליכוד על הצורך בהשקת קמפיין מושקע ורציני שיביא רבים מערביי ישראל לתמוך המפלגה. בזמנו,כולם בליכוד הביטו עלי כעל אופטימיסט חסר תקנה. ערבים? יצביעו ליכוד? היה בליכוד חוסר אמון בנוגע לפוטנציאל של האוכלוסייה הערבית לקיים שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי עם מפלגה כל כך ציונית ולשים מאחור את הזעם הלאומני ושטיפת המוח הפונדמנטליסטית.

 

אבל היום כבר כולם בליכוד מבינים שהתהליך שאני איתרתי בזמנו, תהליך "ההתבגרות" של המצביע הערבי הישראלי, תופס תאוצה ומסמן את תחילתה של תפנית חיובית. עתה מחובתנו לעשות הכול על מנת לקבל את התהליך בזרועות פתוחות ולעודד אותו עד שיהפוך למהפכה של ממש.

 

סקר שהזמין המכון לקידום הדמוקרטיה בחברה הערבית בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, גילה כי רק 8% מהנשאלים הערבים אמרו שמה שהכי מדאיג אותם הוא היחס של ישראל לפלסטינים. רק 8%! אפילו בקרב היהודים ניתן למצוא אחוז גבוה יותר!

 

הנתון המדהים הזה מצביע על המרחק האדיר בין האג'נדה של חברי הכנסת מהמפלגות הערביות לבין מה שבאמת חשוב לערביי ישראל כיום.

 

המצביע הערבי מתחיל להבין שחברי הכנסת הערבים מעבירים את יומם בזעקות שבר צבועות ומתחסדות על "סבלם" של ערביי יהודה ושומרון, תוך התעלמות מוחלטת ממצוקותיהם של הערבים בישראל. חברי הכנסת הערבים עושים זאת כי זוהי דרך נפלאה להסיט את הדיון בחברה הערבית אל נושא עקר, על מנת להימנע מהצורך להתמודד עם הבעיות הקשות באמת של המגזר ועם המשימות שלשמן הם נשלחו לכנסת.

 

חברי הכנסת הערבים מבינים שהרבה יותר קל ומתוקשר לברך את השהידים הפלסטינאית מעל דוכן של הרשות הפלסטינאית, מאשר להלחם לשפר את מערכת הביוב של כפר ערבי כלשהו, תוך התמודדות יום יומית מול וועדות מתאר אפורות ובירוקרטיה סבוכה.

 

הרבה יותר קל לטוס לקנדה ולקרוא לחרם כלכלי על ישראל מאשר לנסות להביא משם משקיעים שייבנו מפעל היי-טק חדש באום אל פחם.

 

יותר ויותר אנשים במגזר הערבי מתחילים להבין שחשבונות הבנקים של חברי הכנסת של המפלגות הערביות הם היחידים שיצאו נשכרים מקיומם של המפלגות הללו.

 

על פי אותו סקר של אוניברסיטת חיפה, 47%  מערביי ישראל שמו בראש מעיניהם את המצוקה הכלכלית חברתית ו26% חשבו דווקא שהקיפוח הוא הנושא החשוב ביותר.

 

אני מחבר את שני הנתונים הללו לאחד, שכן אני מאמין שהמצוקה הכלכלית והחברתית של המגזר הערבי מתעצמת כתוצאה מהקיפוח.

 

לכן, גם כשאני יוצא למסעות הסברה של הליכוד בקרב ערביי ישראל, אני לא מנסה להכחיש שקיים קיפוח. השאלה מה הערבים עצמם יכולים לעשות על מנת לצמצם את הפער? האם התמרמרות והצבעה למפלגות הערביות היא הפתרון?

 

כמובן שלא. ההזדהות של חברי הכנסת הערבים עם אויבי ישראל מבטיחה שהם לא יהיו בקרוב חלק מהקואליציה. זה אך טבעי שכל זמן שנציגיו של ציבור מסוים נמצאים באופוזיציה, רחוקים מעמדות כוח והשפעה, כך מובטח שהציבור הזה יישאר מקופח. ניתן רק לדמיין כמה מפונק יכול היה להיות הציבור הערבי בישראל, אילו המפלגות הערביות היו מתנהלות בשכל כמו המפלגות החרדיות, מניחות בצד לרגע את הדגל את האנטי-ישראלי ומתחברות לכל קואליציה שתדאג באמת למגזר אותו נבחרו לייצג.

 

אבל הנזק של התנהלות חברי הכנסת הערבים לא נגמר רק בריחוק הערבים מעמדות הכוח במוסדות המדינה. חברי הכנסת הערבים גם מעצימים את הניקור שיש בין האוכלוסייה היהודית בישראל לבין הערבית ובכך גורמים גם לבידוד חברתי בעל השפעות כלכליות מובהקות.

 

היום, יותר ויותר ערבים בישראל מבינים שכשבניהם מגיעים לראיון עבודה מול מעסיק יהודי, סביר להניח שהמעסיק לא רואה מולו את הבחור או הבחורה הצעירה שיושבים בצידו השני של השולחן. המעסיק גם לא רואה באמת את קורות החיים שלהם, או את גיליון הציונים המרשימים שהביאו איתם מהאוניברסיטה הנחשבת.

 

מה שחלק מהמעסיקים היהודים רואים בעיני רוחם כשהם מראיינים מועמד ערבי לעבודה, זה את אחמד טיבי מברך את השהידים המתאבדים, את עזמי בשארה מכוון את טילי החיזבאללה לחיפה, ואת חנין זועבי מחפשת מוות לחיילי צה"ל על משט המרמרה.

 

חלק מהמעסיקים היהודים חושבים לעצמם שאם כל מה שנציגי הציבור של הערבים עושים בכנסת זו תחרות "מי יצליח להראות כבעל המוטיבציה הגבוהה יותר לחסל את ישראל ולהעלות על נס את אויביה" אז כנראה שזה גם כל מה שמעניין את הערבים בישראל שמצביעים עבורם. לכן רבים מהמעסיקים היהודים חושבים לעצמם שאין שום סיבה שהם ייתנו לזה יד ויקבלו לעבודה אדם ערבי.

 

אני לא מצדיק את ההתנהגות הזאת, אבל כל עוד ההתנהלות של חברי הכנסת הערבים כל כך קיצונית ומכפירה, זה לא אנושי להאמין שהרוב היהודי לא יעשה בראשו את הקישור ויתנכר לערבים כקבוצה, אפילו בתת מודע.

 

זוהי לא פחות מטרגדיה, בעיקר לאור סקר שנערך לפני כשנה על ידי המכון לדמוקרטיה ושתוצאותיו הדגישו את המרחק בין תחושותיו האמיתיות של הציבור הערבי לבין השם הרע שחברי הכנסת הערבים מוציאים לציבור זה.

 

הסקר הראה שיותר מחמישים אחוז מהציבור הערבי "גאים להיות ישראלים". אני אחזק זאת ואומר ששלושים אחוזים נוספים גאים להיות ישראלים אבל מתקשים להודות בכך, אפילו בעיני עצמם.

 

אני גם בטוח שכמעט מאה אחוז מערביי ישראל מרגישים שאין שום מדינה אחרת בעולם בה מצבם היה טוב יותר. בטח לא מדינה ערבית.

 

אלה הן הסיבות שכל הפרמטרים מראים שהליכוד נמצא במגמת התחזקות בקרב הציבור הערבי ואני בטוח שמגמה זו רק תלך ותתחזק.

 

לא בכדי בחרתי לתאר את התהליך הזה כ"התבגרות" הבוחר הערבי.

 

במשך שנים הייתה ההצבעה של חלק גדול מהבוחרים הערבים מונעת מדחף להתריס,להכעיס ולצרוח שהמדינה "חרא", ממש כמו בגיל הנעורים הזועף.

 

נערים הם גם כר נוח לשטיפות מוח וקל לגייסם לפעולות שבסופו של דבר יגרמו להם נזק הרבה יותר גדול מאשר תועלת.

 

אבל עם ההתבגרות, מגיע גם תהליך ההתפקחות והבנה ששינוי או שיפור לא יבואו רק מלצעוק, להתאונן וללכת "ראש בקיר" כנגד הזרם. התבגרות מביאה אנשים להביט במציאות בעיניים מפוקחות ולנהוג באחריות ובתחכום על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר שניתן להביא אליה בהתחשב בנסיבות.

 

התבגרות מביאה אנשים להבין שמי שהצהיר על עצמו כחבר שלך הוא לא בהכרח כזה ומי שנתפש בעינייך כאויב יכול להיות שדווקא הוא זה שממנו תצמח עבורך התועלת הגדולה ביותר.

לכן, כשאני יושב לשיחות מלב אל לב עם אנשים חזקים וחשובים בחברה הערבית בישראל, המסר שלי אליהם הוא פשוט:

אחרי שכבר הבנתם שהמפלגות הערביות גורמות לכם יותר נזק מאשר תועלת, אני קורא לכם להפסיק לנסות להלחם בנו ולבחור להצטרף אלינו.

הליכוד היא המפלגה היחידה שמקומה מובטח בכנסת הבאה כמפלגה השלטת, הגדולה ביותר והחזקה ביותר. הצטרפתם לליכוד- הצטרפתם למנצחים. בידכם לעבור ברגע אחד מירכתי היציע החשוך לשורה הראשונה.

ככל שתרבו לצאת ולהצביע עבור הליכוד, כך תהפכו מעתה והלאה לקול שצריך להתחשב בו וכך התקציבים יתחילו לזרום אליכם בדרך לצמצום אמיתי של הפערים.

 

בניגוד למפלגת העבודה שהמציאה את הקיפוח, הדיכוי וההתנשאות כלפי הציבור הערבי, ערכי הליכוד תמיד דגלו בשיתופם של הערבים בעשייה הציונית עוד מימי ז'בוטינסקי שאמר: "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר,לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה".

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

כשריאל: "ישראל חזקה בהנהגת נתניהו- ראש ממשלה חזק".

אריק זיו ויזר

יעלון מדגיש : סרבנות שלילית

אלי חזן

אדלשטיין: "הציבור הדתי מבין שמפלגה גדולה היא הדבר הנכון"

אלי חזן

יעלון: "עם עבודת שטח טובה, גבול ה-40 בר השגה"

אלי חזן

אזעקת מנדטים

אלי חזן

מצפן הבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה

אלי חזן
דילוג לתוכן