14.2 C
תל אביב
10 באפריל 2020
ליכודניק
נרי אבנרי

לכוד בתוך כישלונו / כתב: נרי אבנרי

אהוד אולמרט לכוד בתוך הכישלון שלו. ברור לו מה תהיינה המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד. הוא משחק על זמן פציעות. במצבו, רק נס יציל אותו. מדי לילה, בטרם יירדם, הוא רואה את הנשרים חגים מעל גווייתו הפוליטית. ובטרם יתעורר מזיע, הוא רואה בחלום את עצמו עושה סיבוב בוקר ב"מעשיהו".

"מיניתי אותם לשרים, מפני שהם חברים שלי". כך הסביר ראש הממשלה את השבתו של מורשע המין חיים רמון לממשלה, ואת הפקדת תיק האוצר בידיים של רוני בראון. אם תחברו את הווידוי הזה למשפט הבא: "לא ביהמ"ש יחליט איפה וכמה למגן"- תבינו שיש לנו עסק עם ראש ממשלה שיש לו אוריינטציה של מנהיג כנופיה.

 

(ולפני שאני ממשיך הערה: צודק אולמרט במסר שלו כלפי ביהמ"ש, את זה אמרו גם השופטים בדימוס דורנר וחשין. בג"צ התייחס להחלטת ממשלה שלא בוצעה.)

 

האינטונציה התוקפנית שלו כלפי שופטי העליון, הסגירה את תחושתו: אני וביהמ"ש לא באותו צד של המתרס. אצלו העולם מחולק ל"טובים" ו"רעים". בצד של "הטובים" יש את החברים, ובצד של "הרעים" יש את הלוחמים בשחיתות: החשב הכללי, מבקר המדינה, היועץ המשפטי, ביהמ"ש העליון, העיתונאים: יואב יצחק ואריה אבנרי ועוד.

 

בעולמו של סוחר הנדל"ן אולמרט, הציבור הוא בסה"כ מגרש המשחקים, וכספי הציבור, הם "הלחם" שהוא שולח על פני המים, כי ברבות הימים ימצאנה. הקביעה הזאת שלי מתבססת על מה שמקובל לכנות "קצה הקרחון". חבר או יועץ שינסה לדחוק בו להרהר-שלא לומר לשרת את האינטרס של האזרחים, יחטוף ממנו על הראש. בהתנגשות בין אינטרסים, לעולם יעדיף אולמרט את האינטרס שלו, על האינטרס הציבורי.

 

מי שחולק על דעתי בעניין היחס של אולמרט לציבור, שייקח דף נייר, וינסה לכתוב כמה שורות סנגוריה על המינוי של עמיר פרץ לשר ביטחון. דף ריק יוכיח את הקביעה שלי, דף מלא, יוכיח את ההיפך. תחשבו על מציל בבריכת ילדים, שלא יודע לשחות. הפקדת הביטחון בידיים של פרץ- פי מיליון יותר צינית.

 

אהוד אולמרט הוא איש ערמומי שמגיע ליעדיו בזכות קומבינות. הליכה בדרך הישר, לא מתאימה לו. היא ארוכה ומוארת מדי. וקומבינה לצורך העניין היא סוג של עסקה שהבזיקו עליה קצת בושם, ושבמרכזה: תמיכה פוליטית תמורת ג'סטה! (ג'סטה = פעולה שבמרכזה אינטרס של חבר מרכז, שאינו בר השגה בדרך המלך.). צחי הנגבי שזכה במקום הראשון בפריימריס (2003) ממתין למשפטו בגין התנהלות כזו.

 

מי שקרא את התחקיר שפורסם ב"הארץ" (24.8.07) שכתבו גידי וייץ ואורי בלאו, קיבל "עוד מנה" משרשרת אינסופית של קומבינות, שרקח שר התמ"ת לשעבר אהוד אולמרט. כדי להתגבר על התיעוב שחשו כלפיו רבים מחברי מרכז הליכוד, הוא יצא למסע רכש: רכישת ליבם של החברים, תמורת קידום עניינים.  ניצח על המלאכה, מי שהוגדר בכתבה "יד ימינו" (מזכיר הממשלה) עובד יחזקאל. אני סבור שההגדרה "הידיים המלוכלכות של אולמרט", יותר קולעת.

 

לא הייתי טורח בכתיבת שורות אלה אלמלא למדנו מהתחקיר, שמר אולמרט צפצף על הוראותיו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז- ולא בפעם הראשונה!! קרימינולוגים מכנים זאת: "דפוס התנהגות"! דהיינו, הצלופח אולמרט, שהוא בעל יכולת מוכחת להחליק מבין אצבעותיהם של אנשי החוק, תמיד חוזר לקומבינה.

 

תזכורת: ב- 2003, עת כיהן אולמרט כשר התמ"ת הוחלט ב"מרכז ההשקעות" לתת מענק בסך שבעים מיליון ש"ח, למוזי ורטהיים, ידידו של השר, כדי שזה יעביר את מפעל קוקה-קולה לאשקלון. במשרד האוצר חשבו שההשקעה הזו לא מוצדקת כלכלית. הנושא הונח על שולחנו של היועץ המשפטי דאז (השופט העליון) אליקים רובינשטיין, שהורה לשר אולמרט לעכב את הדיון בנושא, עד לקבלת החלטה.

 

אולמרט צפצף עליו. במרכז ההשקעות התקבלה החלטה לאשר (!!) את מתן הכספים. אורי יוגב (מהאוצר) התעלם מהאישור וסרב להעביר את הכסף, אח"כ רובינשטיין הכריע נגד המענק. זה הוציא את שר התמ"ת אהוד אולמרט משלוותו, והוא השתלח ביועץ: "מי זה הרובינשטיין הזה, הוא לא קובע… הוא מבין בכלכלה, פחות מכתב כלכלי בגלי-צהל". ההתנפלות הזאת על היועץ לשעבר, מזכירה את ההתנפלות שלו על לינדנשטראוס בפרשת סיליקט (על פרשת "אדמות עתלית" ומשפחת דנקנר בהזדמנות אחרת.).

 

נפלנו על ראש ממשלה עם אוריינטציה של פורע חוק. הוא לא מחמיץ אף הזדמנות להוכיח לנו, שהסלידה שהאזרחים חשים כלפיו כפי שמופיעה בסקרים- לא ממש מזיזה לו. במפגש הפעילים שקיים עם חברי קדימה, הוא הדגיש, שכדאי להיות חבר שלו, מפני שהוא יודע לתגמל חברים. על חשבון הציבור כמובן.

 

אהוד אולמרט לכוד בתוך הכישלון שלו. ברור לו מה תהיינה המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד. הוא משחק על זמן פציעות. במצבו, רק נס יציל אותו. מדי לילה, בטרם יירדם, הוא רואה את הנשרים חגים מעל גווייתו הפוליטית. ובטרם יתעורר מזיע, הוא רואה בחלום את עצמו עושה סיבוב בוקר ב"מעשיהו".

 

ולמרות זאת ברור לו, שאסור להרים ידיים. הנוסחה שחילצה את שרון מכתב אישום- אומרים וכותבים האתרוגיסטים- היא הסיכוי היחיד שלו. שרון נתן לחמאס בחינם, הוא מוכן לתת לאבו-מאזן במחירי חיסול. רק שייקח.

אולמרט מסוכן לישראל…

Related posts

שאול מופז, זה בשבילך

אלי חזן

כנגד שני חתני פרס דיברה תקשורת

אלי חזן

כל מזיק, מלך

אריק זיו ויזר

אחיי גיבורי הזחילה

אריק זיו ויזר

בקשה צנועה מנחום ברנע / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

כמה פירורי צניעות, ישביחו אותו

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן