24.1 C
תל אביב
19 באפריל 2024
ליכודניק
בחירות 2013

ליכודניק מביא: עתירת ועדת הבחירות לבג”ץ בעניין זועבי

ליכודניק מביא בפניכם את העתירה לבית המשפט העליון של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את חנין זועבי

 

 

בפני בית המשפט המשפט העליון

א”ב 9255/12

 

בעניין:              ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה

 

המבקשת

נ ג ד

ח”כ חנין זועבי

המשיבה

 

עמדתם של ח”כ אופיר אקוניס והליכוד תנועה לאומית ליברלית-

המבקשים  בפ”ר 6/19 בפני ועדת הבחירות המרכזית

 

בהתאם להחלטתו של בית המשפט הנכבד מתכבדים בזה ח”כ אופיר אקוניס והליכוד תנועה לאומית ליברלית – המבקשים בפ”ר 6/19 בפני ועדת הבחירות המרכזית ( להלן: המבקשים”) – להגיש בזה את עמדתם, לפיה בית המשפט הנכבד מתבקש לאשר את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה, בישיבתה מיום ה- 19.12.2012, לפיה נעתרה לבקשת המבקשים וקבעה, כי המשיבה, ח”כ חנין זועבי, שנכללת ברשימת המועמדים של תנועת בל”ד, מנועה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה- 19 מהנימוקים שיפורטו להלן:

 

פתח דבר

  1. ההלכה שהתגבשה בבית המשפט העליון לאורך השנים אכן קובעת, כי הגבלת הזכות להיבחר לכנסת באחת העילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, תעשה רק במקרים קיצוניים ובתנאים המיוחדים שנקבעו בפסיקה. לדעתנו, כפי שתובהר בהמשך, המקרה שלפנינו הינו אכן מקרה חריג וקיצוני, העומד בתנאים שנקבעו בפסיקה, שבו יש להגביל את זכותה של גב’ זועבי להיבחר לכנסת התשע עשרה.
  2. במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון. אזרחי המדינה בוחרים את נציגיהם לבית המחוקקים, שבו נקבעות הנורמות, המסדירות את התנהגותם של אזרחי המדינה ורשויותיה בכל תחומי החיים. הכנסת מעצבת, דרך כך, את דמותה של המדינה שבה נהנים אזרחיה מחירויות בסיסיות ביניהם: חופש הביטוי, חופש העיסוק, חופש התנועה וגם מהזכות לבחור ולהיבחר לבית המחוקקים של המדינה.
  3. הדמוקרטיה, שהיא שיטת הממשל הטובה ביותר לאדם כפרט ולמדינה כישות המאגדת בתוכה אזרחים בני קבוצות שונות,  מעניקה לכל אזרחי המדינה, מבלי להבחין ביניהם, את הזכות הנשגבת להיבחר לבית המחוקקים של המדינה, כדי שכל אחד מהם יוכל, אם ירצה בכך, להשפיע באמצעות חקיקת חוקים בכנסת, על דמותה של המדינה ועל אורחותיה.
  4. זכות זו – הזכות להיבחר – בדומה לכל זכויות היסוד שהעניקה הדמוקרטיה לאזרחיה, היא זכות יחסית הניתנת להגבלה. הדמוקרטיה סבורה, כי מי שמבקש באמצעות שימוש לא ראוי, בזכויות הנשגבות שהיא הדמוקרטיה העניקה לו, כגון: הזכות לחופש הביטוי והזכות להיבחר  – לפגוע בדמוקרטיה, לערער את היסודות שעליהם קמה ושעליהם היא בנויה  –  יש ליטול מידיו את הזכויות, שבהן הוא עושה שימוש, שלא כדין, נגד הדמוקרטיה, ודרך כך גם לגנותו על ניצול ציני של הדמוקרטיה.
  5. זהו ההיגיון העומד בבסיסו של סעיף 7א לחוק היסוד: הכנסת, שזכה לכינוי “דמוקרטיה מתגוננת”, ואכן הדיון המונח לפתחו של בית המשפט הנכבד, נוגע לאופייה של הדמוקרטיה הישראלית ולדמותה.
  6. האם הדמוקרטיה הישראלית היא אכן דמוקרטיה מתגוננת, דמוקרטיה חזקה או שמא מדובר בדמוקרטיה נאיבית ותמימה, בדמוקרטיה חלשה שנקלעה לכרוניקה של התאבדות, שעלולה לעורר בקרב האזרחים במדינה כמיהה למשטרים חזקים יותר, ואלה, כפי שהוכיחה ההיסטוריה, אינם משטרים דמוקרטיים.

חופש הביטוי

  1. אחת הטענות, שהעלתה ח”כ זועבי ואינטלקטואליים שונים היא, כי שלילת הזכות להיבחר לכנסת, תפגע בחופש הביטוי שלה ובחופש הביטוי של המיעוט הערבי, שאותו היא מייצגת לטענתה בכנסת.
  1. שלילת הזכות של ח”כ זועבי להיבחר לכנסת, אכן תגביל את חופש הביטוי ואולם מדובר בפגיעה מידתית של זכות, שבדומה לכל זכויות היסוד האחרות, הינה זכות יחסית הניתנת להגבלה. זכותה של ח”כ זועבי לחופש הביטוי תוגבל במובן זה, שהיא לא תוכל להביע את עמדותיה בבית המחוקקים ולהשפיע דרך כך על החוקים המתקבלים בכנסת.
  2. גב’ זועבי, כאזרחית מן השורה, שאינה חברת כנסת, תמשיך, כך סביר להניח, לעשות שימוש מושכל ביתרונותיה של הדמוקרטיה הישראלית ולהביעה את עמדותיה הקיצוניות, השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אותן הביעה בהיותה חברת בית המחוקקים, מעל כל במה, בארץ ובעולם, בעיתונות הכתובה ובתקשורת האלקטרונית, ואף רשות של המדינה לא תמנעה זאת מימנה, כי במדינתנו לא סוכרים פיות של אזרחים.
  3. יתרה מזאת, גב’ זועבי, כאזרחית מן השורה שאינה חברת כנסת, תוכל, כך אנו מניחים, להצטרף למשט נוסף לעזה, כזה שיבקש לפרוץ את הסגר הימי שהטילה המדינה על עזה ולהשתתף אולי במעשה פרובוקטיבי, כזה או אחר, נגד המדינה והיא לא תועמד לדין, שכן במדינתו, לא ממהרים להעמיד לדין אזרחים שחושבים אחרת ואף כאלה שמביעים את עמדתם בדרכים קיצוניות באופן מיוחד.
  4. שלילת הזכות של ח”כ זועבי להיבחר לכנסת לא תיפגע בחופש הביטוי של הציבור הערבי במדינה, ואין כל יסוד לטענה לפיה פסילתה של ח”כ זועבי מלהתמודד לכנסת היא ניסיון להשתיק את הציבור הערבי בארץ. המיעוט הערבי במדינה מיוצג בכנסת על ידי מפלגתה של ח”כ זועבי בל”ד, המשתתפת בבחירות, על ידי מפלגות ערביות אחרות וגם על ידי מפלגות ציוניות.
  5. חברת הכנסת זועבי שהצהירה, כי בתי המשפט מונעים משיקולים פוליטיים וכי הם פועלים בהשפעת השב”כ, כי בתי המשפט בארץ נגועים באי שפיות– ח”כ זועבי שצוטטה, כמי שאמרה כי  “אני מבינה את הנחות היסוד של ממשלה ומוסדות שאין להם ערך לחיים של אחרים. ראיית העולם של ישראל מצדיקה פשעים כמו מלחמת לבנון או רצח אזרחים בעזה“, ח”כ זועבי טוענת, כי הציונות היא גזענות. גב’ זועבי גם מטיפה להפיכתה של מדינת ישראללמדינת כל אזרחיה, שבה מדינת היהודים תאבד את צביונה כמדינתו של העם היהודי – מי שתומכת במאבק מזוין של החמאס נגד מדינת ישראל – מי שמצהירה ועושה את כל אלה –  שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תומכת במאבק מזוין של ארגון טרור במדינת ישראל ולכן על הדמוקרטיה הישראלית להגביל את זכותה להיבחר, גם אם יש בכך, משום הגבלה על חופש הביטוי שלה.

 

ראה נספח 1 לבקשה

 

שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

  1. מהצהרותיה וממעשיה של ח”כ חנין זועבי, עולה שאיפה ברורה וחד משמעית, לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל, לגישתה של ח”כ זועבי, היא מדינה שגנבה לה את המולדת, מדינה שלא הייתה כל הצדקה להקמתה כמדינה יהודית.
  2. מעיון באסמכתאות הרבות, ביניהן פסק דין של בית המשפט העליון בא”ב 11280/02, שסקר בהרחבה את האידיאולוגיה של בל”ד, התגובה שהגישה ח”כ זועבי לועדת הבחירות המרכזית וכן התצהיר של חה”כ ג’מאל זחאלקה, שאותו צירפה ח”כ זועבי לתצהירה, שסקרו ופירשו את האידיאולוגיה של בל”ד ואת תפיסת עולמה, עולה מסקנה אחת ויחידה והיא שכינונה בישראל של “מדינת כל אזרחיה”, שאליה כמהה ח”כ זועבי, תשים קץ למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מדינתו של העם היהודי, שעוצבה  לאור ערכי הציונות ומורשת ישראל.
  3. אין בכל המילים שבעולם, בכל שילוב מילים אפשרי, וברטוריקה העולה מכתביהם של ח”כ זועבי ושל ח”כ ג’מאל זחאלקה והשגורה בפיהם, כדי לטשטש את השאיפה החקוקה בליבה של ח”כ זועבי והמוטמעת היטב בהכרתה הפוליטית לשים קץ להיותה של מדינה ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שציוו לנו מייסדיה של המדינה בהכרזת העצמאות.
  4. “במדינת כל אזרחיה” של ח”כ חנין זועבי, ח”כ ג’מאל זחאלקה ובל”ד, לא ימשיך להיות דגלה של המדינה –  שני פסים כחולים על רקע לבן, שבמרכזם מגן דוד.

 

“במדינת כל אזרחיה” של ח”כ חנין זועבי, לא תהיה עוד “התקווה” המנונה היחידי של המדינה, וסימלה של המדינה לא יהיה עוד – מנורת שבעת הקנים עם ענפי זית.

 

“במדינת כל אזרחיה”, לא יהיה ה’ באייר יום העצמאות, יום חגה הלאומי של מדינת ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה של המדינה, ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לא יהיה יום הזיכרון היחידי.

 

“במדינת כל אזרחיה” לא יודפסו יותר על שטרות הכסף שלה דמויותיהם של הוגיה, מנהיגיה ואנשי הרוח שלה ביניהם, הרצל, מונטיפיורי, הרמב”ם, בן גוריון, שי עגנון ואחרים.

 

“במדינת כל אזרחיה”, שלה מייחלת ח”כ זועבי, יוכל כל פלסטיני ליהנות מזכות השיבה לארץ ישראל והיהודים יחדלו להיות רוב בארץ.

 

“מדינת כל אזרחיה”, שאליה כמהה ח”כ חנין זועבי, לא תהיה עוד מדינת ישראל, כפי שעוצבה מאז היווסדה, אלא מדינה אחרת, מדינה חדשה.

5. ח”כ זועבי, כפי שנטען בפני ועדת הבחירות המרכזית וכפי שיובהר בהמשך, תומכת במאבק אלים ומזוין של ארגון הטרור חמאס נגד מדינת ישראל. מטרתו המוצהרת של החמס הוא לחסל את המדינה היהודית. מאבק מזוין של ארגון טרור, הוא שימוש בכלי לא דמוקרטי, ומי שמשתמש בכלים לא דמוקרטיים שולל את קיומה של המדינה כמדינה דמוקרטית.

 

תמיכה במאבק מזוין של ארגון הטרור חמאס נגד מדינת ישראל

 

  1. ההלכה, כפי שביטא אותה כבוד הנשיא ברק בא”ב 11280/02, היא שאפשר לשלול את הזכות להיבחר במקרים, שבהם המועמד הוא חלק מארגון המנהל מאבק מזוין נגד מדינת ישראל וגם כשמדובר במועמד בודד, שאינו נוטל בעצמו חלק פעיל במאבק מזוין, אך הוא תומך במאבק הזה.
  2. על הפרשנות של הביטוי “תמיכה במאבק מזוין”, אומר הנשיא ברק, שתמיכה יכולה להיות פוליטית, כלומר גם כזו שמעניקה לגיטימציה למאבק מזוין נגד המדינה. כבוד השופט חשין, שדבריו בועדת הבחירות לכנסת צוטטו על ידי הנשיא ברק בא”ב 11280/02 הביע עמדתו, כי:“…כמובן שאם אתה תומך בחמאס או בג’יהאד האסלאמי אז פשיטא, שזה כמובן ארגון טרור שיש לו מאבק מזוין וכאילו תמכת במאבק המזוין”
  3. ח”כ חנין זועבי תומכת פוליטית בחמאס שהוא ארגון טרור, שתורתו והתכלית של מעשיו הם אחד  – מאבק מזוין במדינת ישראל עד להשמדתה המוחלטת. תמיכה זו של ח”כ זועבי במאבק של החמאס במדינת ישראל, היא מסקנה שאליה מובילים השתתפותה במשט לעזה, השתתפותה בחגיגה של משוחררי החמאס והצהרותיה הרבות בכתב ובעל פה של ח”כ זועבי ולכן די באלה כדי לפסול את מועמדותה של ח”כ חנין זועבי.
  4. חמור מכך, ח”כ זועבי השתתפה במאבק המזוין של החמאס נגד מדינת ישראל. היא לקחה חלק במשט של ה”מאווי מרמרה” לעזה, שהוגדר כמאבק מזויין.  מסקנה זאת עולה מהעובדות שיתוארו בהמשך, שנקבעו כממצאים על ידי ועדת טירקל ושמראה המקום שלהם בדוח טירקל צוטט בבקשה שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית  ואלו הם:

א.       החמאס הוא ארגון טרור הדוגל בהקמתה של מדינת הלכה מוסלמית בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית והוא שולל את קיומה של מדינת ישראל. בין ישראל לחמאס קיים עימות מזויין.

ראה נספח 11 לבקשה דוח ועדת טירקל, סעיף 18. 

ב.       הסגר הימי שהוטל על עזה נועד לשרת יעדים צבאיים וביטחוניים. בדוח ועדת טירקל נכתב כי מטרת הסגר הייתה: 

“..למנוע חדירת נשק, תחמושת, ציוד מלחמתי, פעילי טרור וכן כסף לרצועת עזה… מטרתו של הסגר הייתה איפה לצמצם את המשאבים בהם משתמש חמאס כדי לנהל פעולות איבה נגד ישראל”. (סעיף 48 )

ג.        המשט לעזה אורגן על ידי כמה ארגונים שהראשי שבהם הוא ה- IHH , שהוא ארגון שתומך ומסייע גם לחמאס. ה- IHH  הוגדר, כ” התאחדות בלתי מותרת”.


ראה נספח 10 לבקשה 

ד.       המשמעות של פריצת הסגר הוגדרה בדוח טירקל לאמור: 

“…פריצת הסגר לכשעצמה יש בה כדי לגרום בכוח לנזק למאמץ הצבאי של ישראל מול החמאס, זאת ועוד, פעילי ה- IHH ניסו להוציא לפועל את תוכניתם באמצעות שימוש בכוח נגד חייליו של אחד הצדדים לעימות מזויין. (פסקה 198) 

ה.       בדוח טירקל נקבע, כי פעילי ה- IHH שהיו על האוניה היו חמושים בכלי נשק קרים אך קטלניים, שגרמו לפציעות קשות של חיילי צה”ל.

  • בנספח 1 לבקשה שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית, בכתבה מיום ה- 5.6.2010, שכותרתה “הניה אמר לי להיות חזקה” מצוטטת ח”כ זועבי כמי שאמרה, כי “הם (הכוונה למארגנים של המשט א.ה), לא עיכלו שהצבא באמת יעצור אותנו, כיוון שאנחנו משט הומניטארי, אבל אני הייתי בטוחה שישראל לא תיתן לנו לעבור…”. למרות מודעותה הבהירה לגבי העימות המזוין עם חיילי צה”ל, היא לא חשבה לרגע להדיר את רגליה מהמשט, נהפוך הוא. כשפנו אליה וביקשו מימנה להצטרף למשט היא לא היססה לרגע.
  • ח”כ זועבי ידעה איפוא, שהמשט של ה”מאווי מרמרה” לעזה הוא הפרה של הסגר הימי שהוטל על ידי מדינת ישראל על עזה וכי צה”ל לא יאפשר למשט להפר את הסגר. היא ידעה שקיימת אפשרות כמעט וודאית לכך, שבין צה”ל לבין חברי ה- IHH, שאיתם הצטלמה על גבי האוניה, כשבידיהם כלי נשק קרים אך קטלניים, יתפתח מאבק מזויין, אך היא בחרה, בכל זאת, להשתתף במשט ואין היא חדלה להיות גאה על כך.
  • את המשקל הראייתי, שיש לייחס להשתתפותה של ח”כ זועבי במשט, צריך לגבש על רקע האידיאולוגיה של בל”ד – מפלגתה של ח”כ זועבי – ושל ח”כ זועבי, הכמהים להפוך את מדינת ישראל ל”מדינת כל אזרחיה”, שתחדל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
  • את המשמעות הראייתית, שיש ליתן להשתתפות של ח”כ זועבי במשט על גבי ה”מאווי מרמרה”  צריך להבין על רקע סרטוני הווידאו שבהם נראית ח”כ זועבי על ה”מרמרה” לצד פעילי ה- IHH, כשהם חמושים באלות ובמוטות וכן גם על רקע הצילומים שלה בחגיגת השיחרור של אנשי החמאס.
  • לחזיונות הקשים הללו מתלווה כל העת הד צורם ומתריס, העולה מהצהרתה של ח”כ זועבי,  כי היא אינה מתחרטת על כך שהשתתפה במשט לעזה וכי היא  תיקח חלק במשטים נוספים.

 

על דיני הראיות

 

  1. הראיות שהונחו בפני בית המשפט הנכבד, שכולן היו בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת  ביניהם, מבססות את התשתית הראייתית הדרושה, כדי לקבוע שח”כ זועבי, שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכי היא תומכת במאבק מזוין של ארגון הטרור חמאס במדינת ישראל.
  2. עוצמת ההתרסה נגד מדינת ישראל וחוקיה, הגלומה בהשתתפות של ח”כ זועבי במשט לעזה, היא כל כך חזקה, כל כך כבדת משקל, שדי בהשתתפות במשט כדי לקבוע כי ח”כ חנין זועבי, המייחלת לכונן בישראל את “מדינת כל אזרחיה”, שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת במאבק של חמאס במדינת ישראל.
  3. השתתפותה של ח”כ זועבי במשט לעזה היא חציית הרוביקון, שכדי להבין את המסר העולה מימנה וכדי להפנים את הסכנות הגלומות בה לדמוקרטיה, אין צורך לאפשר לח”כ זועבי להשתתף בעוד ועוד משטים לעזה. דמוקרטיה מתגוננת, אינה יכולה לאפשר לחבר בית המחוקקים שלה לחצות את הרוביקון יותר מפעם אחת.
  4. ההשתתפות של הגב’ זועבי במשט לעזה היא ביטוי מובהק לכוונתה להוציא את הרעיונות שלה מן הכוח אל הפועל. היא התרסה בוטה של מחוקק ישראלי כלפי שלטון החוק וכלפי מדינת ישראל.
  5. אין זה משנה איפה כלל וכלל, לעניין הקביעה כי ח”כ זועבי תומכת במאבק של ארגון טרור במדינת ישראל, היכן שהתה ח”כ זועבי בעת העימות המזויין שהתחולל בין חיילי צה”ל לבין חברי ה IHH. אין זה משנה לעניינינו האם הגב’ זועבי שהתה בעת העימות האלים בבטן האונייה או על סיפונה או על גשר הפיקוד.  מה שכן חשוב לקביעתנו הוא, כי ח”כ זועבי בחרה להיות על ה”מאווי מרמרה”, ספינה אחת מתוך שש ספינות, שניסו לפרוץ בכוח את הסגר הימי שמדינת ישראל הטילה על עזה, שח”כ זועבי ידעה, כי היא לוקחת חלק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, שהיא חברה בבית המחוקקים שלה.
  6. עצם ההשתתפות של חברת הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, ח”כ זועבי, במשט לעזה הוא הוא המעשה של שבירת הכלים המהווים את מהותה של הדמוקרטיה. אפילו לא היה מתפתח על ה”מאווי מרמה” עימות מזוין, אפילו לא הייתה נורת על המרמה ירייה אחת, אפילו לא היה נפצע עליה אדם אחד, הרי זה מעשה אסור של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור במדינת ישראל, שמטרתו הייתה לפרוץ את הסגר הימי, שמדינת ישראל הטילה על עזה.
  7. ההשתתפות של ח”כ זועבי במשט לעזה והצהרותיה בכתב ובעל פה, כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה, שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית ובתגובה זו, חייבו, אם לא מפאת החובה שבדין, אז לפחות מפאת כבודה של הדמוקרטיה, כי ח”כ זועבי תופיע בפני ועדת הבחירות המרכזית ותשיב בעל-פה לבקשה שלא לאשר את מועמדותה, אלא שהמשיבה לא טרחה כלל להופיע בפני ועדת הבחירות המרכזית.
  8. המעיין בתצהיר, שצורף לתגובתה של ח”כ זועבי יראה, כי אין היא מוצאת לנכון להתייחס באופן מיוחד לכל אחד מהציטוטים, שיוחסו לה בבקשה, שהגישו המבקשים לועדת הבחירות המרכזית ולהביא את גרסתה העובדתית לגבי כל אחד מהם. את כולם היא פוטרת באמירות כללית, כגון: שמדובר בציטוטים “… לא נכונים הרחוקים מלהיות מדויקים…” ( ראה סעיף 2 לתצהיר), כי מדובר ב “… קטעים בודדים מאתרי אינטרנט שנכתבו על ידי אחרים…”(סעיף 3 לתצהיר), וכי לכל היותר “…יצאו מפי התבטאויות לא מנוסחות היטב וזאת במקרים בודדים ביותר.” ( סעיף 26 לתצהיר).

 

מה בין סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת לבין ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את ח”כ זועבי על השתתפותה במשט

  1. אחת הטענות המרכזיות של המשיבה, שהושמעו על ידה ועל ידי בא כוחה בועדת הבחירות המרכזית היא, כי היועץ המשפטי לממשלה החליט, שלא להגיש נגדה ונגד אזרחים נוספים שהשתתפו במשט של ה”מאווי מרמה” לעזה, כתבי אישום ושלא להעמידם לדין. לטענת המשיבה, ההחלטה שלא להעמידה לדין הייתה בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו בקשר להוכחת יסודות העבירה ותחולת דיני העונשין של ישראל על עבירות בגין מעשים שבוצעו מחוץ לשטח מדינת ישראל.
  2. מהחלטת היועץ המשפט לממשלה, שלא להגיש נגדה כתב אישום מבקשת המשיבה, ח”כ זועבי, ללמדנו, שהואיל ולא הונחה התשתית הראייתית לכך שהיא עברה עבירה פלילית כלשהי אין גם ראיות לצורך הקביעה, שהשתתפותה במשט לעזה,  היא תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
  3. הוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת היא כולה בתחום המשפט החוקתי של מדינת ישראל. מדובר בהוראה, שהיא חלק מהקוד הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, המעניק לאזרחי המדינה את זכויות היסוד שלהם, ביניהם את הזכות להיבחר, אך גם קובע אימתי אפשר להגבילן. המשפט הפלילי, לעומת זאת, הוא קוד אחר המאשים אדם על מעשה או מחדל שהחוק אסר אותו והמטיל בגינם סאנקציות, שהחמורה שבניהן היא שלילת חירותו של מי שעבר עבירה פלילית.
  4. שלילתה של הזכות להתמודד לכנסת מאזרח המדינה, לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, אינה מותנית בכך, שהמבקש להתמודד לכנסת עבר עבירה פלילית. התשתית הראייתית הנדרשת על פי המשפט הפלילי, לצורך הרשעתו של אדם על פי הדין פלילי, בעבירה שאחד מיסודותיה הוא השתתפות במשט לעזה שביקש לפרוץ את הסגר הימי על עזה, אינה זהה לתשתית הראייתית הנדרשת, לצורך הקביעה, כי חבר כנסת, שהשתתף במשט לעזה, תומך במאבק מזויין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

 

האומנם דמוקרטיה מתגוננת או שמא דמוקרטיה נאיבית

 

  1. להחלטה של בית המשפט הנכבד בשאלה האם ח”כ זועבי מנועה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה- 19 או זכאית להשתתף בהן, תהיינה השלכות משמעותיות על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית.
  2. החלטה לפיה ח”כ זועבי, אינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת התשע עשרה, תתפרש על ידי ח”כ זועבי וחברי כנסת אחרים השותפים לעמדותיה או המזדהים עימן, כמתן לגיטימציה להשתתפותם במשטים לעזה שיתקיימו בעתיד, שמטרתם תהיה לפרוץ את הסגר הימי, שהוטל על ידי המדינה על עזה וכמתן לגיטימציה להשתתפותם בפעולות פרובוקטיביות אחרות, שבהם הם יבקשו למדוד את גבולות הסיבולת של הדמוקרטיה הישראלית.
  3. בנסיבות כאלה, יגברו הסיכויים לכך, שארגון טרור או ארגון “בלתי מותר”, כזה או אחר  יארגן משטים נוספים לעזה. מחזה של משט נוסף שבו כמה ספינות, שעליהן שוהים חברי כנסת עם חברים של ארגון טרור או ארגון “בלתי מותר”, המקדמים עם מוטות ברזל, סכינים, אלות וכלי נשק קטלניים אחרים, את פניהם של חיילי צה”ל, שיעלו על הספינות כדי לעצור אותן, תוך שהם מסכנים את חייהם, הוא אבסורד שהדמוקרטיה אינה יכולה להרשות לו להתקיים.
  4. אם הדמוקרטיה הישראלית תאפשר לח”כ זועבי, להתמודד לכנסת היא עלולה להיתפס  כדמוקרטיה נאיבית, דמוקרטיה תמימה, דמוקרטיה חלשה שנקלעה לכרוניקה של התאבדות.
  5. דמוקרטיה מתגוננת חייבת להיות דמוקרטיה חזקה. אסור לה להיות מושפעת מאיומים של כאלה הגורסים, כי אם בית המשפט הנכבד, ישלול מח”כ זועבי את הזכות להתמודד בבחירות לכנסת, מפלגתה בל”ד תחרים את הבחירות וגם תקרא לאזרחי המדינה הערביים להחרים את הבחירות.
  6. דמוקרטיה מתגוננת, ששוללת מאזרחיה בנסיבות קיצוניות, כגון אלה שאירעו במקרה שלפנינו, את הזכות להתמודד לבית המחוקים, אינה דמוקרטיה נוקמת, היא גם אינה מענישה, היא דמוקרטיה שאומרת לא, למי שמנסה לנצל אותה בציניות, שאינה יודעת גבול.
  7. לאור האמור לעיל בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 19 לפיה קבעה, כי חברת הכנסת חנין זועבי מנועה מלהתמודד לכנסת ה- 19.

 

_____________

אבי הלוי, עו”ד

בא כוח המבקשים

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

פוליטיקה אמינה? ציון 1 מ-5 ליאיר לפיד במדד האמינות

אלי חזן

בריונים ממפלגת העבודה ניסו לפוצץ הרצאה של שר האוצר

אלי חזן

מגזין ליכודניק לקראת השנה החדשה

אלי חזן

גדעון סער ואיוב קרא נפגשו עם 1000 פעילים דרוזים

אלי חזן

אזעקת מנדטים

אלי חזן

אקוניס: “שמח לככב בתשדירי של בל”ד”

אלי חזן
דילוג לתוכן