10.5 C
תל אביב
18 בפברואר 2020
ליכודניק
אלי חזן

לוד והמסתננים : הממשלה תיבחן במעשיה

השבוע החלה ממשלת ישראל בביצוע שתי החלטות : פינוי מסתננים וחיזוק כפר הסטודנטים בלוד. אלי חזן חושב ששתי אלו הן נייר הלקמוס שבהן, אך לא רק בהן, תיבחן הממשלה 


ב – 31 במרץ השנה ציינה ממשלת ישראל שלוש שנים להקמתה. כבר ציינתי שלראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה ברירה והוא נאלץ להקים ממשלה מרובת שרים בניגוד לאידיאולוגיה שלו. לרבים מאזרחי ישראל לא ברור כי ככל שמפלגת שלטון תהיה חלשה יותר מבחינת מספר מנדטיה הרי שמספר השרים בממשלה תקום יהיה גבוה יותר בשל התלות בשותפות קואליציוניות. יותר מכך, הממשלה נאלצה, נאלצת ותיאלץ להתמודד עם אין ספור אתגרים הנובעים גם מהתמודדות עם מחדלים אקוטיים שנעשו בעבר. 


אחת מהבעיות הללו היא המסתננים. למרות צקצוקי הלשון של ארגוני שמאל הרי שאת בעיית המסתננים יש לבחון לא רק במובן היומיומי של בעיות פשע אלא גם, ואולי בראש ובראשונה, כבעיה דמוגרפית שלא עלולה להשפיע אלא בוודאות תשפיע על האופי היהודי של המדינה.


אינני מצליח להבין את הטרמינולוגיה לגבי המסתננים. כאשר באים לתאר את תהליך החזרתם לארצות מוצאם משתמשים במילה "גירוש". לא רק עיתון "הארץ" לוקה בטעות הזאת אלא גם גורמי ימין ובהם ליכודניקים. כך למשל הקים ח"כ דני דנון תנועה בשם "גירוש עכשיו". דנון הנמרץ מוכרח להבין שלטרמינולוגיה יש חשיבות והשימוש במילה גירוש הוא שימוש מוטעה ופסול. אין המדובר בגירוש כי אם בפינוי או ב"אקסודוס". יציאת המסתננים בחזרה לארצות מוצאם. מבחינה זאת יש לציין לשבח את השר אלי ישי שהפך להיות מוקד לחיצי דה לגיטימציה של השמאל הרדיקאלי בישראל אשר מבקר אותו ומשווה אותו לא אחת לנאצי. כך למשל העלתה העיתונאית סילבי קשת סטטוס בליווי תמונה בכרטיס הפייסבוק שלה. בתמונה המזעזעת שהועלתה על ידי משתמש אחר נראית ח"כ מירי רגב כאדולף היטלר. בושה וחרפה. מה שקשת כותבת הוא לא פחות משערורייתי : "זה מוגזם ודוחה. נראה את מאיר (הגולש שהעלה את התמונה) עושה זאת לאלי ישי, לבן-חארי לדני דנון למרזל ובן-גביר". הייתי מציע לסילבייתינו לארח אצלה בבית מספר אפריקאים. שמונה אפריקאים נניח. ואז נראה אותה מבקרת את ישי. מכל מקום, הממשלה החלה בפינוי המסתננים. עד עתה פונו עשרות בודדות ויש לקוות שאלי ישי ישלים את המלאכה. 

 

לוד 

מה שהייתה פעם אחת הערים היפות במרכז הפכה לאחת הערים המסוכנות בארץ. דומה כי את סיפורה אפשר להתחיל להבין ברצונו הטוב של מקסים לוי ז"ל, ראש העיר המיתולוגי, שביקש להביא לעיר משתפי פעולה מתוך כוונה טהורה לומר להם תודה על מאמציהם עבור מדינת ישראל. אבל מה שרצוף כוונות טובות הפך לטרגדיה של העיר ושל תושביה. הואיל והסכר נפרץ הגיעו לעיר בעשרים השנים האחרונות ונדלים ערביים שהרסו אותה מהיסוד והפשיעה הפכה לנורמה. מי שרוצה לראות מדוע אסור ליצור קהילות משותפות יהודיות ערביות שיקח את לוד כמקרה בוחן. תושביה היהודים סבלו מההשתלטות הערבית והעיר קרסה למעשה. תושביה החזקים עברו לשוהם ולמודיעין ודומה היה כי העיר עמדה בנקודת אל חזור. 

 

ממשלות ישראל השונות נדרשו לעניין, הבטיחו הבטחות ולעיתים עשו מעשים אבל המצב רק הלך והחמיר. בתוך האי השלילי והמייאש הזה יש לציין את הגרעין התורני. קבוצה של דתיים לאומיים מכל הארץ ובתוכה דתיים מקומיים מלוד שהחליטו לבוא וליישב את העיר בתושבים יהודים וכך לעשות מעשה ציוני. הגרעין התורני עומד על סף בנית שכונות חדשות ועבורי זו הציונות החדשה. הדבר בולט כאשר משוחחים עם תושבים ערבים שאינם מרוצים ממה שהם מכנים "השתלטות יהודית". בקרב הגרעין התורני בולטת פעילותו של ליאור ברדוגו. חבר מרכז מלוד, אידיאליסט שעושה ציונות יומיומית.

יחד עם זאת, לצד הגרעין התורני יש לתת צל"ש לעמותת "איילים". העמותה הוקמה בשנת 2002 על ידי חבורת צעירים יוצאי צבא על מנת לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל. הם עשו ועדיין עושים רבות בעניין. לפני מספר שנים הקימו בלוד כפר סטודנטים מתוך מטרה לשנות את הצביון של העיר בכיוון יותר יהודי. מי שהתייאש מהמצב קיבל את הנוסחה להצלחה : דתיים (הגרעין התורני) וחילוניים (איילים) מיישבים עיר שאיבדה את צביונה היהודי והידרדרה לפשע. ציונות 2012. השבוע החליטה הממשלה, לאחר עבודה נמרצת של סגנית השר גילה גמליאל, להעניק לאיילים למעלה מ – 6 מיליון ש"ח על מנת לחזק את ההתיישבות במקום. כך בדיוק עושים שימוש מושכל בכספי ציבור.

 

הנה כי כן, הממשלה החלה לעשות בשני נושאים אקוטיים. היא תמשיך להיבחן במעשיה. יש לקוות שהיא תמשיך בקו הזה. 

Related posts

"אחריי" זו לא רק סיסמה בצה"ל

אלי חזן

דה האתרוגיזציה של נתניהו – אלי חזן

אריק זיו ויזר

קנדה ואיראן: העולם מתחיל להבין

אלי חזן

גיבורות בעל כורחן

אלי חזן

הצדק המאוחר של מרד גטו ורשה

אלי חזן

"נתניהו נגע בכל הנקודות החשובות"

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן