21.8 C
תל אביב
7 ביוני 2020
ליכודניק
הפסקול של מלחמת השחרור

לאן נעלמו 68 מליון דולר/מאת אריק זיו

סבר פלוצקר עלה על שערוריה שפסחה על ישראל. להלן הפרטים : 
ישנה חקירה בסנאט האמריקאי וישנה חקירה באוסטרליה. בחקירות הללו נמצאת מדינת ישראל וישנו שם מוכר-  פרנק לואי. כן, ההוא מבנק לאומי. לפי הפרסומים יש קרן לתמיכה בישראל שיושבת בואדוז ומהקרן הזאת הועברו כספים למדינת ישראל בסכום המוערך של כ – 68 מליון דולר.
נשאלות השאלות הבאות : מי קיבל את הכספים? ולמה תרומות בסדר גודל כזה עברו בואדוז? מי הגורם הישראלי שהיה שותף למכבסה בואדוז? האם המשטרה חוקרת ? האם רשות המיסים חוקרת?
למה התקשורת הישראלית לא עושה מעקב, האם אין 68 מליון סיסות לחקור חעומק על הפרשה הזאת.

מי ששקיבל 68 מליון דולר שיקום.

| 2 ממון יום שישי, י"ב באלול תשס"ח – 12.9.2008
טור שישי סבר פלוצקר

ידיד מאוסטרליה שאל אותי אם הזדעזענו מפרשת פרנק לואי. "לא", אמרתי,"כבר לא. הסיפור על ההיכרות בין המיליארדר האוסטרלי מלך הקניונים פרנק לואי, ששוויו נאמד ב־ 6 מיליארד דולר, לבין ראש הממשלה אהוד אולמרט נטחן עד דק בחקירת ההפרטה של בנק לאומי,עד שהסתיים בהמלצת המשטרה שלא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בחשד להטיית המכרז לטובת לואי, בשל העדר ראיות מפלילות."ההמלצה", הוספתי וסיפרתי לידידי האוסטרלי, "הוגשה לפרקליטות המדינה לפני 11 חודשים (ב־ 28 בנובמבר אשתקד) ועדיין שוכבת על שולחנה בלי הכרעה.

נוהג מוזר: הפרקליטות ליוותה את חקירת ראש הממשלה בפרשת בנק לאומי עקב בצד אגודל, סמכה את ידיה על המסקנות של הצוות המשטרתי, ואף על פי כן מעמידה פנים של מתלבטת ושוקלת.
"המשרד של פרקליט המדינה מפזר מדי פעם רמזים, לפיהם ההודעה הרשמית על גורל תיק בל"ל תצא 'בעוד ימים ספורים'. היא לא יוצאת. התיק מרחף אפוא באוויר, כענן שלא מניחים לו להתפזר, מונח במגירה כאקדח טעון שבעליו מסרבים לפרוק אותו או לירות בו. בינתיים, דעת הקהל איבדה בו עניין, אולמרט כבר נחקר בפרשות אחרות והמשטרה הגישה בהן המלצות אחרות להעמידו לדין. בין כה וכה, פרק לואי נשכח".

הידיד האוסטרלי, איש עסקים יוצא ישראל, הקשיב להסבר הארוך והכעוס שלי בשעמום מוסווה ולבסוף אמר: "לא
התכוונתי לפרשת בנק לאומי הישנה. התכוונתי לפרשת פרנק לואי שהתפוצצה לפני שישה שבועות. נו, אתה יודע, פרשת הבנק בליכטנשטיין, החקירה בסנאט והתרומות לישראל. מה אומרים על זה בארץ"?
השתתקתי. חקירה בסנאט בוושינגטון ופרנק לואי? בנק בנסיכות ליכטנשטיין ותרומות לישראל? גירדתי את זיכרוני עד שלבסוף עלה ממנו ניצוץ קטן. הו, כן, היה איזה דיווח קצר על כך בעיתונות הכלכלית, היה ועבר בלי לעורר תשומת לב. "פרשה רצינית?", שאלתי.
"פרשה ענקית", השיב הידיד, "מזעזעת את כל קהיליית העסקים של אוסטרליה, מדווחת בכל התקשורת. אשלח
לך חומרים".

הוא שלח וקראתי. הנה הסיפור: מר הינריך קיבר, בן 43 , אזרח שווייץ,היה עובד בדרג ביניים באגף מערכות בנק פרטי גדול ,LGT מידע של קבוצת בוודוז, עיר הבירה של נסיכות ליכטנשטיין, הגובלת בשווייץ. הבנק, בבעלותה
,UBS של משפחת הנסיך והבנק השוויצרי שימש במשך שנים רבות מאוד מקלט מס לעשירי העולם, המנצלים לטובתם את חוקי הסודיות הבנקאית האפלים השוררים בליכטנשטיין. הג'וב העיקרי של מר קיבר, איש גבוה, רזה וקודר, היה לסרוק מסמכים בהם פורטו כל מעשיהם של לקוחות הבנק בדרכם להימנע מתשלום מס כחוק בארצות מוצאם.
קיבר סרק כל מסמך שנפל לידו פעמיים, פעם בשביל מעסיקו ופעם בשביל עצמו. כשברשותו דיסקים של מחשב עם המסמכים הסרוקים, עזב קיבר את ליכטנשטיין לאמריקה והחל להציע את אוצרו לרשויות מסים במדינות שונות, בעבור תשלום שמן.
רשות המסים הגרמנית שילמה לו מיליוני דולרים תמורת שמות ומסמכים הנוגעים וכך עשו LGT־ לחשבונות של אזרחיה ב גם רשויות מסים בבריטניה, איטליה ועוד כתריסר מדינות. במרוצת שנתיים שלוש שחלפו נפתחו בחשאי עשרות חקירות בינלאומיות נגד משתמטי מס ומעלימי הכנסות עשירים.

אמריקה עשתה עם היינריך קיבר עסקה אחרת: בתמורה למסמכים שהועברו על ידו לוועדת הסנאט בוושינגטון, החוקרת את מקלטי המס ואת ההתחמקויות מתשלום מסים על־ידי חברות ואזרחי ארה"ב, זכה קיבר להתקבל ל"תוכנית להגנת עדים" של אפ. בי. איי. זהותו שונתה, עקבותיו נעלמו. אבל לא לגמרי: ב־ 18 ביולי השנה הוקרנה, בישיבה מיוחדת של אותה הוועדה, עדותו המצולמת של קיבר.

בקול מעובד, כשצללית גבו למצלמה (שכן על ראשו הוצאו כמה חוזי חיסול), העלה ,LGT־ גולל קיבר את עלילותיו ב על נס את מניעיו המצפוניים ואישר את המקוריות של המסמכים העומדים במרכז החקירה של הוועדה. הוא גם הבטיח שיש ברשותו עוד "העתקים של כל המסמכים הפנימיים של הבנק וההתכתבויות בינו לבין לקוחותיו". יומיים קודם לכן פירסמה הוועדה דין וחשבון ראשון על הפרשיות שנחשפו ב"מסמכי קיבר" ובו מככבים, ובגדול, פרנק לואי ושלושת בניו, דויד,פיטר וסטפאן.
האבא פרנק לואי בן ה־ 77 שולט באימפריית הקניונים "ווסטפילד", הגדולה והמצליחה בעולם. הוא אזרח של
אוסטרליה ומעשיו אינם מעניינו של הסנאט האמריקאי. אך בנו, פיטר לואי, קיבל ב־ 1990 אזרחות אמריקאית, מתגורר בבוורלי הילס שבקליפורניה ומנהל חברת בת אמריקאית של ווסטפילד, המפעילה 55 קניונים ברחבי ארה"ב ומשתתפת בשיקום מרכז הסחר העולמי בניו־יורק.שוויו של הבן פיטר נאמד במיליארד דולר. הוא תורם נדיב למפלגה הדמוקרטית— ועוד נפרט למי.
על פני שמונה עמודים צפופים מגוללת ועדת הסנאט, בראשותו של הסנאטור הדמוקרטי היהודי קרל לווין, את
"פרשת החשבון של לואי". החל מראשית התקשרותה של משפחת לואי עם הבנק הליכטנשטייני בנובמבר 1996 ועד סגירת החשבון ב־ 2001 . לטענת הוועדה, המצטטת בהרחבה את מסמכי קיבר, החזיקה קבוצת לואי בבנק בליכטנשטיין שורה של קרנות ו"ישויות פיננסיות מורכבות" שייעודן — כך היא חושדת — להסתיר את נכסי המשפחה מעיניה של רשות המסים האוסטרלית ואפשר שגם מהאמריקאית.

החקירה של הוועדה התמקדה באחת ,(LUPERLA) " הקרנות, "קרן לופרלה שהוקמה בסוף שנות התשעים כדי לשמש "קרן ביטוח" למשפחת לואי. באותה התקופה השיגה קבוצת לואי הסדר טיעון עם רשויות המס של אוסטרליה בפרשה אחרת ולפי המסמכים שבידי ועדת הסנאט "הם לא רצו להעביר כסף חדש לאוסטרליה כדי לא להיחשף לתביעות מיסוי חדשות". משפחת לואי והבנק בליכטנשטיין שיתפו פעולה במאמץ לטשטש את הקשרים בין "קרן לופרלה" לבין משפחת לואי ואת העובדה שהמשפחה היא השלטת והמוטבת בקרן. לשם כך נשזרה שרשרת של חברות קש הרשומות במקומות שונים על פני תבל והמחזיקות זו במניותיה של זו,נפרשה רשת הסוואה של חשבונות ונאמנויות סודיות להעברת כספים ונשכרו שירותיו של עו"ד יהושע גלברד, מבכירי עורכי הדין בישראל, לצורך חתימה על המסמכים העסקיים. "מסמכי הבנק מליכטנשטיין מעידים על כך שהבנק ראה את ההסדרים הללו כדרך להבטיח שמר פרנק לואי ובניו יהיו הנהנים מכספי קרן לופרלה בלא ששמותיהם יופיעו אי פעם על מסמכי הקרן", כותבת הוועדה.
בדצמבר 2001 , מסיבות לא ברורות, נסגרת הקרן וסכום של 68 מיליון דולר
LT־ מועבר (באישור הבן דויד לואי) מ ל"בנק יעקב ספרא" בג'נבה. שש שנים לאחר מכן, ב־ 2007 , מזמנת רשות המסים האמריקאית את פיטר לואי לשימוע, ושואלת אותו על קרן לופרלה. לואי — על פי הציטוטים המובאים בדו"ח הוועדה — מתכחש לקשרים כלשהם, אפילו עקיפים, בין החברה שהוא עומד בראשה ("בוורלי פארק") לבין "איזה שהן ישויות, נאמנויות, קרנות או שותפויות זרות מהסוג הזה".
הפרק על "חשבון לואי" בדו"ח ועדת הסנאט מסתיים בקביעה יבשה: החקירה של רשות המסים האמריקאית נמשכת. התגובה של פרנק לואי לממצאיה של ועדת הסנאט הייתה מיידית ומוחצת. הוא איך זה שאנחנו לא יודעים הרבה על פרשת פרנק לואי הקשורה לתרומות בישראל, שזיעזעה את אוסטרליה?
[ • איך ניצלנו מרכישת לאומי על ידי ליהמן ברדרס?
• וגם: מתי ישראל תשים
את השלט "ברוכים הבאים למדינה מפותחת"?
אהרון מור, מנהל תחום באגף לקשרים בינלאומיים באוצר, מעריך שטקס הנפת דגל ישראל על גג הארמון (בעבר של אחד מבני שושלת רוטשילד) בו שוכן בפריז לא OECD מטה ייערך לפני סוף 2009 ואולי אפילו בראשית 2010 למזלנו, שתי הקרנות לא הצליחו לשכנע את בנק ישראל להעניק להן היתר שליטה בבנק לאומי. במשבר
הפיננסי הפוקד כעת את אמריקה ואת העולם נפגעו קרנות הגידור פגיעה קשה מאוד; לא היינו רוצים שישלטו בבנק
הגדול בישראל אנחל גורייה, מנכ"ל מתי " .OECD ישראל תצטרף"
| יום שישי, י"ב באלול תשס"ח – 12.9.2008 ממון 3]

דחה מכל וכל את הטענות נגדו ונגד בניו "כפי שהובאו בדו"ח הנשען על מסמכים גנובים, המצוטטים בלא להתעמק בתוכנם ובלא בדיקת מהימנותם", נאמר בהודעה רשמית של לואי. פרקליטיו קבלו על כך שלא ניתנה להם "הזכות הטבעית מן הצדק", לעיין במסמכים ולהתייחס אליהם טרם פרסומם ברבים. לא עברנו על שום חוק, הדגישה קבוצת לואי, לא פעלנו במטרה להתחמק ממסים ולא חסכנו מסים.
אז למה נועד הכסף? תשובת פרנק לואי: למטרות צדקה בישראל, ייעוד שוועדת הסנאט התעלמה ממנו כליל.
לאילו מטרות צדקה בדיוק? דובריו ועורכי דינו סירבו לפרט. הכתב עמית שרביט מ"כלכליסט" ערך רשימה של תרומותיו הגלויות של פרנק לואי בישראל והגיע לסכום של כמה מיליוני דולרים, שאף נתרמו, ברובם, בתקופה האחרונה.
עם היפתח השימועים בוועדת הסנאט, הוזמן פיטר לואי להופיע בפניה ב־ 17 ביולי, היום בו הוקרנה גם עדותו
של הנריך קיבר.
בגיל 49 , מעמודי התווך של קהיליית עשירי בוורלי הילס, פיטר לואי לא הצליח, לצערו, לפנות זמן מתאים בלוח הפגישות הצפוף שלו וביקש לדחות את עדותו. בקשתו נענתה בכעס ובחריקת שיניים: בלית־ברירה הוא הגיע לישיבתה הבאה של ועדת הסנאט, ב־ 25 ביולי. יו"ר הוועדה, הסנאטור לוין התקיף, פתח את החקירה במילים בוטות: "הפרשיות של לואי… נפרשות לפנינו כסיפורי ריגול של ממש, עם פגישות חשאיות, קרנות כספיות סודיות, חברות בועה ועסקאות פיננסיות מורכבות החובקות עולם ומלואו, מארה"ב לליכטנשטיין, לשווייץ, לאיי הבתולה הבריטיים, לאוסטרליה ולהונג־קונג".
אולי בשל מוצאו, פסח הסנאטור לוין על ישראל. הוא פנה בשאלה ישירה לפיטר לואי: האם אי פעם נפגשת עם מישהו של LGT או שוחחת עם מישהו מהבנק
ליכטנשטיין? תשובת לואי: "עם כל הכבוד, אדוני הסנאטור, בהסתמך על עצת עורכי דיני, אני שומר על זכות השתיקה הניתנת לי לפי תיקון חמישי לחוקת ארה"ב. לא אשיב על שאלתך".
וככה זה נמשך עד סופה של החקירה, לזעמם של חברי ועדת החקירה. פיטר לואי שתק כדג. עורך הדין שיעץ לו לעשות כך הוא רוברט בנט, ששימש כראש צוות עורכי הדין של ביל קלינטון בפרשת מוניקה לווינסקי. פיטר לואי מופיע במקום מכובד מאוד ברשימת התורמים למערכת הבחירות המוקדמות של הילרי קלינטון.

עולם קטן, בוורלי הילס. בשבועות הספורים שחלפו מאז הופ־ עתו האומללה למדי של פיטר לואי בפני ועדת החקירה של הסנאט, לא מפסיקה העיתונות האוסטרלית לחפור בסיפור ומעלה ספקות רבים.
השאלות העיקריות מסקרנות גם אותנו: אם כל מטרתה של קרן הסודית בבנק בליכטנשטיין LUPERLA הייתה לתרום כסף לישראל, כדברי פרנק לואי, אז בשביל מה הוא טרח להקימה באופן המסתורי והעקיף שבה הוקמה? למה פעל בנחישות כזו לטשטש את דבר קיומה ואת בעלותו עליה? זה לא הגיוני:
הרי תרומות לצדקה בישראל נהנות באוסטרליה ובארה"ב מזיכוי מס!
ועוד שאלה מטרידה: מי היו הגורמים הישראליים שמשכו 68 מיליון דולר מ"בנק יעקב ספרא", כסף שהופקד שם בסוף 2001 על ידי "קרן לופרלה" של פרנק לואי ובניו?
נכון להיום, הפרשה רחוקה מסיום. היא נחקרת (על פי ההודעה של פרנק לואי) על ידי רשות המסים האוסטרלית,
וכן על ידי רשות המסים האמריקאית ועל ידי ועדת הסנאט האמריקאית. מנוי וגמור עם יושב הראש של הוועדה לחשוף את האמת ולעקור, כך אמר, מהשורש את השימוש הבלתי־חוקי במקלטי מס זרים על־ידי אזרחי ארה"ב. העלמות המס הללו עולות לקופת האוצר האמריקאי בהפסדי גבייה של לפחות 100 מיליארד דולר בשנה.
במייל האחרון ששלח אליי, ביקש הידיד האוסטרלי לדעת אם גם רשויות החוק בישראל מגלות איזשהו עניין בפ־
רשת המסים והתרומות של פרנק לואי.
לכך לא הייתה לי תשובה.
איזה מזל עם בל"ל
איזה מזל פנטסטי יש לממשלה בהפרטת בנק לאומי! לפני כשלוש שנים נעשה מאמץ (סודי) למכור את גרעין השליטה בבנק לאומי לבנק ההשקעות האמריקאי "ליהמן ברדרס", הפעיל מאוד בישראל ולו קשרים הדוקים עם בנקאות מסחרית שלנו. רבים מראשיו הם יהודים.
אנשי ליהמן בדקו את מאזני בל"ל ואמרו: נקנה את הבנק רק אם תבטיחו לנו שקט תעשייתי מוחלט, ותשואה ריאלית של לפחות 20% לשנה. מדינת ישראל לא יכלה לתת הבטחות כאלה ו"ליהמן בדדרס", למזלנו, לא קנה את בנק לאומי.
במשבר הפיננסי האחרון צנחו המניות של "ליהמן" ב־ 90% והפסיד בחצי השנה שחלפה כ־ 7 מיליארד דולר. הוא מחפש כעת בקדחתנות מציל לעצמו. שווי השוק של בנק לאומי — 5.8 מיליארד דולר — כפול משווי השוק של ליהמן ברדרס:
3 מיליארד דולר ביום ה' אחר הצהריים.לו החליט, יכול היה בל"ל לקנות את ליהמן.אחר־כך נוהל משא ומתן (שוב סודי)
למכירת בנק לאומי לקבוצה הבנקאית האמריקאית הענקית "סיטי". אבל "סיטי", למזלנו, סירבה לקנות רק את גרעין השליטה בבנק, 20% מהמניות, ודרשה לאפשר לה לקנות 51% מהבנק כדי להפכו לחברת בת מלאה. דרישתה לא נענתה ו"סיטי" לא קנתה את גרעין השליטה, אף כי המשיכה להיות מעורבת בהפרטהעל אש קטנה.
במשבר הפיננסי האחרון הפסידה קבוצת "סיטי" כ־ 30 מיליארד דולר,מניותיה צנחו ב־ 60% והצלתה באה
לה מכספים של הנפט הערבי. אין ספק שהפסדיה היו מטילים צל כבד על בל"ל.
אחר כך התקיים המכרז המפורסם למכירת שארית מניות הממשלה בבנק לאומי, והמיליארדר האוסטרלי פרנק לואי גיבש קבוצה שרצתה להשתתף במכרז, בתנאים מסוימים.
ברגע האחרון פרש למזלנו פרנק לואי מהמכרז. למזלנו, כי היה לנו מאוד לא נעים לראות עכשיו את הבעלים של בנק לאומי נחשד בסנאט אמריקאי בניהול קרנות סודיות בליכטנשטיין, בהעלמת הכנסות והברחת הון.
אחר כך נפתחו המעטפות של המכרז להפרטת בל"ל, ומי זכה בו? קרנות הגידור וההון הפרטיות "סרברוס" ו"גבריאל".
למזלנו, שתי הקרנות לא הצליחו לשכנע את בנק ישראל להעניק להן היתר שליטה בבנק לאומי. במשבר הפיננסי הפוקד כעת את אמריקה ואת העולם נפגעו קרנות הגידור פגיעה קשה מאוד; לא היינו רוצים שישלטו בבנק הגדול בישראל.
כל פעם שבנק לאומי כמעט הופרט, אצבע אלוקים נשלחה מהשמיים ומנעה את ההפרטה שתוצאותיה יכלו להיות הרסניות. מי שהבין את המסר האלוהי הוא שר האוצר רוני בר־און. בדיון עם בכירי המגזר העסקי הודה השבוע בר־און שאין זה הזמן המתאים להפרטת בנק לאומי ושהנושא, לעת עתה, ירד מהפרק.
כך שומר הקדוש ברוך הוא על הבנק הלאומי של עם ישראל.

ילדה גדולה

ישראל מתקשה להסתגל להיותה מדינה מפותחת, ומעדיפה עדיין לשמור על דימוי עצמי של "שוק מתעורר" או "ארץ מתפתחת". זו הונאה עצמית: אין כלכלן שפוי שידרג כ"מתפתח" משק שהתוצר לנפש בו נושק ל־ 28 אלף דולר לשנה.
צעד מכריע בדרך לשינוי במודעות הכלכלית העצמית של ישראל ננקט באביב שנה שעברה, עם פתיחת המשא ומתן על צירופנו לארגון המדינות שלושים מדינות .OECD התעשייתיות כבר חברות בארגון זה, מועדון העשירים, שליש מהן פחות מפותחות מישראל. כדי לקדם את הצירוף למעשי, הוקמו בישראל בפריז כעשרים ועדות OECD־ ובמטה ההבוחנות את מידת הבשלות והמוכנות של ישראל לחברות מלאה בארגון. התהליך עמוס דיונים וניירות עבודה ומתנהל לאטו על־פי מפת דרכים מסורבלת שה־. בנובמבר 2007 תוותה מועצת OECD
אהרון מור, מנהל תחום באגף לקשרים בינלאומיים באוצר, מעריך שטקס הנפת דגל ישראל על גג הארמון (בעבר של אחד מבני שושלת רוטשילד) בו שוכן בפריז לא ייערך לפני סוף OECD מטה 2009 ואולי אפילו בראשית 2010 . בעבודת הוועדות, הוא אומר, "אנחנו מגלים שלא כל החוכמה טמונה רק אצלנו ושיש על ,OECD־ לנו מה ללמוד מהאנשים בסדר היום עולות שאלות שלא נשאלו מקודם במקומותינו".
במסגרת עבודת הוועדות תידרש ישראל להוכיח שהיא מאמצת "חלק משמעתי" מ־ 212 הכלים המשפטיים שגיבש הארגון ושאומצו כבר על־ידי המדינות החברות בו, יחד עם קודים כלכליים וההתנהגותיים משותפים. לאחר שהוועדות יגישו דוחות
מפורטים בכל תחום ותחום, ייערך דיון מסכם בדרג של שרים. לקראתו עשויה להתפרסם סקירה כלכלית ראשונה ממצה מהסקי־ .OECD על ישראל מאת כלכלני רה נוכל סוף כל סוף ללמוד ולהסיק מהמקומה של כלכלת ישראל ביחס לכלכלות של מדינות מפותחות על בסיס הגדרות אחידות. צפויות הפתעות.
כל זה יקרה בעתיד ומותנה בעבודת נמלים ביורוקרטית. עד אז ממליץ לנו אהרון מור "להחליף מיד את הדיסק ולה־
תחיל להתנהג כמדינה מפותחת". ובאורח מעשי: ישראל צריכה "להפוך למדינה התורמת משמעותית למדינות העניות ולהגדיל את הסיוע שלה למאבק העולמי בעוני פי כמה וכמה. ישראל צריכה לחתום על עוד 500 הסכמים כלכליים דו־צדדיים — הסכמי סחר חופשי, מניעת כל מס וקידום מחקר ופיתוח — עם מדינות הסו־
חרות עמה, ובעיקר, צריכה להשליך לפח ההיסטוריה את השלט 'כאן גרה מדינה מתפתחת' או 'כאן פועל שוק מתעורר' ולהחליפו בשלט חדש, נוצץ ומשודרג: ברוכים הבאים למדינה מפותחת".

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

הספר "מִזכּר" – הגרסה הדיגיטלית להורדה

אלי חזן

יצא לאור "מִזכּר" – קובץ מאמריו של יוסף עברון ז"ל

אלי חזן

לזכור את יוסף עברון : בראיון עם בן גוריון

אלי חזן

היום לפני 65 שנה – הפריצה לכלא עכו

אלי חזן

"פעולות המחתרת הלאומית הן שאילצו את הבריטים להתפנות"

אלי חזן

רוויטל לא עוצרת בניו יורק

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן