11.9 C
תל אביב
11 בדצמבר 2019
ליכודניק
דעות

כנסת זרה

שלום קוראים יקרים, הפעם בחרתי לכתוב על נושא שבאופן מקרי לחלוטין התגלה בעיתונות הכתובה, וכל זאת מפני שכנראה עקב רצף האירועים המטורפים במדינה בשבועיים האחרונים, הנושא נדחק הצידה לקרן זווית… או שזה רק בגלל שלמישהו היה אינטרס שכך יהיה?

אז ככה, מדובר בחברת כנסת ממפלגת העבודה (כן, הם עדיין חיים וקיימים,יש שיאמרו גוססים, אבל לא בדיוק בועטים. וכשבאופן נדיר הם כבר כן מנסים לבעוט, הם עושים זאת לתוך השער שלהם) אשר עונה לשם עינת וילף.

מדובר באישה צעירה ומוכשרת עד מאוד, בוגרת אוניברסיטה מכובדת ויוקרתית, קצינה בצה"ל, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותולדות האמנות מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, תואר שני במנהל עסקים מאינסיאד שבצרפת, תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שימשה כיועצת מדינית לנשיא שמעון פרס כשהיה משנה לראש הממשלה, הייתה יועצת אסטרטגית בנושא קרנות השקעות בחברת הייעוץ העולמית "מקינזי", ולאחר מכן הייתה שותפה בקרן להון סיכון של "כור תעשיות" .

 

טרם התמנותה לכנסת ישראל, זאת בעקבות פרישתו של חבר הכנסת המוערך אופיר פינס מהחיים הפוליטיים, היא שימשה כעמיתה במחקר של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי. ללא ספק, רזומה מרשים לכל הדעות, ולא ארחיק לכת אם אומר שהרשימה אפילו מעוררת קנאה בכל קנה מידה – את האמת יש לומר.

לכן, הופתעתי לגלות שהגברת הנכבדה נשואה לעיתונאי גרמני בשם ריצ'ארד גוטיאר, שהוא אינו יהודי ואף לא מתגורר בארץ. מה גרם לאישה המוכשרת הזאת להתחתן דווקא עם תושב זר לא יהודי?

באמת שכל זה לא היה מפריע לי באופן אישי, אם הגברת המעוטרת לא הייתה חברת כנסת בישראל. ובכלל, מדוע פרט חשוב כזה נשמר בסודיות עם השבעתה לכנסת?!

אם להיות גלוי איתכם, כשגיליתי את הפרט השמור היטב הזה, תחושה של חוסר-נוחות מרעידת עצמות עברה לאורך ולרוחב גופי. מה יהיה אם הגברת הנכבדה תשמש אולי כבר בשבוע  כיו"ר ועדת חוץ ובטחון,או סגנית שר הביטחון, או שתהיה שרה במשרד רגיש מכל היבט שהוא, כי אז אני בטוח שבארץ תקום קול צעקה גדולה, ויהיה מי שינסה לטרפד את המינוי (ככה זה איתנו – תמיד מנסים לעשות את הדבר הנכון כשכבר מאוחר מידי). לעניות דעתי, חבר/ת כנסת בישראל, ממפלגה יהודית לגיטימית , לא יכול להיות נשוי, או נשואה, לתושב זר שאינו מתגורר בישראל.

אולי חלק מהקוראים לא יסכימו איתי (וזה בסדר), אך הרגשתי חובה מוסרית לשתף אתכם בלבטים הכנים האלו שלי, משום שאולי ביום מן הימים, אני עוד עלול להרגיש שלא ביצעתי את חובתי כעיתונאי וכבעל טור, ובמיוחד כאזרח מהשורה שחרד לגורלה ולביטחונה של מדינתנו הקטנטונת והשברירית.

לתגובות mosheponte1@walla.com

Related posts

ברוך וינר (קונוס) – גיבור המחתרת האלמוני שהלך לעולמו

אלי חזן

בג"צ כופר בשלטון החוק

זאב בן-יוסף

יום השואה והגבורה : אלה מעוז על משמעותה של הגבורה

אלי חזן

ועדת חקירה היא הכרחית. ועדת חקירה פרלמנטרית היא מסוכנת.

אריק זיו ויזר

הישג בינלאומי לתרבות הישראלית: אמן ישראלי זכה בפרס הראשון בתחרות יוקרתית

אריאל אילוז

אנא, אל תעצרו את השינוי!

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן