21.9 C
תל אביב
20 בנובמבר 2019
ליכודניק
נרי אבנרי

…"כמו לחרבן על ונטילטור" / כתב: נרי אבנרי

רפי גינת יכול לספר לכם, שלא כל חומוס טעים, ראוי למאכל אדם. יש לו הוכחות. משהגיעה ההדלפה, הוא הציב מצלמה נסתרת במטבחה של מסעדה תל-אביבית ידועה, וצופי "כלבוטק" יכלו לראות את עובדי המטבח משתינים לתוך עיסת החומוס המתהווה.  באבחת שידור, המסעדה ההומה הפכה "בית קברות".

ראובן אדלר יכול לספר לכם, שלא כל מפלגה, ראויה לאמון המצביעים. יש לו הוכחות, ולמרות זאת, הוא לא יזהיר את הציבור מפניה. הסיבה: המפלגה ה"מושתנת", היא יציר כפיו. מה שראינו בסרט הדוקומנטארי שעשתה ענת גורן, "כל אנשי הקמפיין", הוא קצה הקרחון. (זאת הזדמנות לומר לה, מאה פעם: "שאפו")

 

שבוע קשה עבר על ראובן אדלר וחבריו היהירים, מאז שודר הסרט. כותבי מכתבים למערכת, וטוקבקיסטים, תקפו אותם והביעו את סלידתם. במקום להצטנף בפינה כאחרון הנזופים, פרסם מר אדלר תגובת מחץ. תחת הכותרת "החצר האחורית שלנו" ("הארץ" / 26.5.06), שטח מר אדלר את תמצית השקפתו העסקית: "המבחן הוא בתוצאה"! רוצה לומר: לקחנו "שום דבר", והושבנו אותו על כורסת ראש הממשלה. השאר לא חשוב.

 

"האומנם המבחן הוא בתוצאה"? ומה היה משיב מר אדלר לטבח שהשתין לתוך החומוס שאכל, אם זה היה אומר לו: "מה איכפת לך מה עשיתי- העיקר שהיה לך טעים"?! בדיוק כמו הטבח ההוא שהשתין לתוך החומוס, מר אדלר וחבריו השתינו את השקרים שלהם לתוך המסרים הפוליטיים של "קדימה", והגישו לאזרחי ישראל. על פי ניסיונו המקצועי, שקרים שזוכים לרוח גבית תקשורתית- מתעכלים בקלות.

 

קבלו הוכחה: שתי הסיסמאות מבית היוצר של אדלר, "שרון- שלום וביטחון", ו- "רק שרון יביא שלום", שתיהן מבוססות על כמיהתם של אזרחים תמימים  לשלום. שתיהן "24 קראט שקר". ולמרות שבשקר יסודן, שתיהן הושיבו את שרון על כורסת ראש הממשלה. המסקנה: תגיד לציבור מה שהוא רוצה לשמוע, והרי לכם הנוסחה המנצחת.

 

פתאום, ללא שום אזהרה מוקדמת,  אולמרט פלט את האמת המדינית שלו – תוכנית ההתכנסות- לפני הבחירות. אדלר כל כך התחלחל, עד כי צופי הסרט שמעו אותו אומר "זה כמו לחרבן על ונטילטור, אנחנו לא יודעים איפה זה יפגע". רוצה לומר: מי האידיוט שאומר אמת לאזרחים. המטפורה שהשתמש בה כל כך דוחה, עד כי אפילו עיתונאי גס רוח כמו מוטי קירשנבאום, אמר למחרת לרזי ברקאי: "בא לי להקיא עליהם. זה פשוט מגעיל מה שנעשה שם".

 

אני לא מאלה שממש מאמינים לקירשנבאום, מפני שבתוכנית של אדלר, יש לו (ולשכמותו) תפקיד חשוב. קירשנבאום (וחבריו) הוא אחד מאותם משווקי ספינים, שאדלר מייצר. כל אחד מהם יודע את תפקידו בהולכת שולל את הציבור. אחד דופק קופה, והשני רוצה לראות במימוש האידיאולוגיה שלו. אילו אחד מהם היה מתעקש על שיטות הגונות ואמצעים כשרים- הם לא היו "שותפים".

 

האנשים האלה והחברים שלהם, שהמוסר מבחינתם הוא בלתי רלוונטי, והציבור מעניין אותם כמו החור באוזון, הם ש"עשו" את שרון/אולמרט, ו"קדימה". במדינה מתוקנת, האזרחים לא היו נגעלים ועוזרים כמו קירשנבאום. אלא מגיבים כמו אותם לקוחות שנטשו את המסעדה התל-אביבית הידועה, אחרי שהתברר להם איך מכינים את החומוס.

 

לסיום שתי הערות. הראשונה: אל יובן מדברי שראש הממשלה הנוכחי הוא איש אמת. ההיפך הוא הנכון. והערה שנייה מתייחסת לאייל ארד. הצעתו (מתוך הסרט): "צריך להרוג את ביבי", מוכיחה שהקוקטייל של שנאה תהומית, ויהירות אינסופית, פוצץ לו את השלפוחית. מה שראינו ושמענו, הוא תוצאה של גייזר, שגרם להצפה מלוחה בגולגולתו.

 

 

Related posts

צייד הצבועים

אריק זיו ויזר

נכשל במבחן הסבירות

אריק זיו ויזר

זכה נוכל שנעשתה מלאכתו בידי אווילית

אריק זיו ויזר

עצור, תהום לפניך / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

גבי גזית, זה בשבילך

אריק זיו ויזר

פרס ישראל, פעמיים איכסה… / כתב: נרי אבנרי

השאר תגובה

דילוג לתוכן