8.5 C
תל אביב
24 בינואר 2020
ליכודניק
טור אישי

יוני שאלתיאל: "צדק חברתי זה לא רק לשמאלנים"

כמו בכל בחירות, הביטחוניסטים של הימין והסוציאליסטים של השמאל רבים על הקולות שלנו. יוני שאלתיאל קורא לימין להניף את דגל המחייה, גבוה יותר מגדר ההפרדה.

 

המחאה החברתית הגדולה אי שם באמצע שנת 2011 הכניסה את המושג "מעמד הביניים" למיינסטרים הישראלי שהיה (ועדיין) צמא לשינוי במדיניות הכלכלית, חברתית ומדינית. פוליטיקאים השתמשו במנטרה זו עד בלי די בכל מערכת הבחירות הקודמת כדי לקדם את עצמם, והציבור שנהנה לשמוע שסוף סוף למישהו אכפת ממנו, יצא לבחור בהתלהבות בכל מפלגות הביניים, והתוצאות היו מעבר לכל הציפיות.


ישנו קו מנחה, צר ומאוד ברור בממשלות ישראל האחרונות. הימין התרגל לפזר איומים על איראן, דעא"ש וחמאס, והשמאל התמקד בעיקר בנושאים חברתיים ומדיניים. התמקדות זו ו"השתלטות" כל מפלגה על נושאים כל כך רחבים, השאירו קרקע פורייה למפלגות "מרכז" למיניהם, ושטח הפקר בדמות ציבור מבולבל שרק רוצה להרוויח ביושר את לחמו ולחזור לביתו בשלווה ובביטחון, וכך מפלגות בינוניות הפכו למפלגות שלטון לגיטימיות, בעוד ההנהגה המסורתית נדחקה לאחור.


בסופו של דבר, הצעירים רוצים וצריכים בית. למעמד הביניים – אני, אתה והרוב הגדול במדינה – נמאס מהסחבת המתמשכת בנושא, נמאס מהמצב הזה שבמידה ואין לך בסיס כלכלי, הסיכוי לקנות בית הוא אפסי. הזנחת הנושאים חברתיים-כלכליים של מפלגות הימין, באה בעוכריו. הציבור מחפש פתרון לכלל הבעיות, לא רק לבעיות הביטחוניות. נכון שאנו מדינה קטנה שמוקפת באויבים, אך עצימת העיניים המכוונת הזו בנושאים כלכליים גורמת לצעירים רבים לעזוב את הארץ (וזה לא בגלל שהמילקי שם זול), ולאלה שנשארים כאן לחיות בדוחק ובלי תקווה.


אחוז ההצבעה בפריימריז בליכוד עמד על כ- 50% אחוזים בלבד. הנתון החד משמעי מספר על הייאוש בקרב המתפקדים שזהו ציבור שרוצה להשפיע, ומוכן לשלם על כך ומשאיר המון חומר מחשבה למנהיגים.


על הימין לדבוק באג'נדה חברתית כלכלית, כזו שתביא תקווה לדור העתיד. הכנסת האחרונה הוכיחה מעל לכל ספק ש"מרכז" זה בעצם לא ימין ולא שמאל, זה הכל מהכל , ובסופו של דבר, כלום.


אחרי הכל, מה כבר ביקשנו? בית עם גינה קטנה, פרנסה מכובדת ולחיות בשלווה ובביטחון. לא יותר מזה. לכאורה דברים טריוויאליים בכל מקום, אך לא כאן. הננו לפני בחירות לכנסת ה-20 ומי שרוצה לקנות את הקול שלנו, צריך להרוויח אותו ביושר.

 

Related posts

אייל דותן: "ביבי סיטר" גילה לנו את נתניהו הפשוט

אריק זיו ויזר

נתן מור: רשימה בהזמנה

אריק זיו ויזר

יוני שאלתיאל: לחיי האירוניה

אריק זיו ויזר

שי ספיר והבוחרים החדשים

אריק זיו ויזר

יוני שאלתיאל: איראן, בוז'י ומה שביניהם

אריק זיו ויזר

מבחן הפוליטיקה החדשה של יעל גרמן – מערכה ראשונה

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן