11.3 C
תל אביב
20 בינואר 2020
ליכודניק
אלי חזן

חינוך או ביטחון

המאבק על התקציב

 

"עוד חוזר הניגון", כך יהיה אפשר להגדיר את השתלשלות האירועים הקשורים במשרד הביטחון בכל הקשור לתקציב המדינה, המגיע כעת לדיוני הישורת האחרונה, זמן קצר לפני אישורו הסופי. כמו בכל שנה, כמו תקליט שחוק שעומד בכל שנייה להישבר ובסוף ישבור את החברה הישראלית, רגע לפני הסוף, משרד הביטחון מבקש עוד ועוד כספים לתקציבו, אף על פי שהושגו סיכומים קודמים.

במקרה שלפנינו, הממשלה אישרה תקציב מסוים לפני חודשים מספר והנה, שוב, בוועדת הכספים דורש המשרד תוספת של 6.2 מיליארד שקלים.

*   *   *

בוודאי תשאלו: מה הבעיה? לכאורה דרישתו של משרד הביטחון מוצדקת. איומי הביטחון על מדינת ישראל בוודאי לא פוחתים, אם לא מתגברים. האתגר הביטחוני ממשיך להיות אחד האתגרים הגדולים לקיום מדינת ישראל. ציר הרשע הסורי־איראני – הזוכה לרוח גבית טורקית ושתומך בחיזבאללה ובחמאס המהווים איום ממשי הנמצא על הגדר – ממשיך להטריד ולאיים. כל זאת לצד המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני ומהר, אכן דורשים מוכנות אמיתית.

ואולם בכירי צה"ל מתעלמים מהעובדה כי בחמש השנים האחרונות גדל תקציב הביטחון ב־30 אחוזים, הגידול הגדול ביותר בקרב משרדי הממשלה. בו בזמן חוו משרדים ממשלתיים אחרים קיצוץ כואב בתקציב. יתר על כן, פעם אחר פעם דוחה צה"ל בתואנה זאת או אחרת את תוכנית הייעול שמבקש להשית עליו משרד האוצר. אחרי הכל, אנשי קבע שאינם קרביים עדיין זוכים להטבות שמבחינה אובייקטיבית מעוררות סימני שאלה. משלחות רכש המלאות בכוח אדם מופרז, ושלא לצורך, עדיין קיימות במדינות מסוימות בחו"ל. ושתי אלה הן דוגמאות מייצגות שיכולות להמחיש את המצב.

ויתר על כן – יש להזכיר לבכירי מערכת הביטחון כי ברגע שהממשלה קובעת מסגרת תקציב, הסיכוי לחרוג ממה שנקבע הוא נמוך עד אפסי. לפיכך ברגע שמערכת הביטחון דורשת תוספת תקציב מעבר למה שהוסכם, מי שייפגע מכך יהיו שאר משרדי הממשלה: חינוך, רווחה, בריאות ואחרים. קיצוץ במשרדים האלה משפיע באופן ישיר על אזרחי ישראל.

זאת ועוד, בכירי מערכת הביטחון יודעים – לעיתים קרובות בצדק – כי עקב המצב הביטחוני בישראל הם יכולים להציג בפני הממשלה איומים חדשים ועל ידי כך לזכות לתוספת תקציב. כך, למשל, נעשה בספטמבר 2009. זמן קצר לאחר שאושר התקציב הדו־שנתי התעוררו שרי הממשלה לישיבת דחופה שבה נאמר להם כי הם נדרשים לקצץ קיצוץ רוחבי במשרדיהם כדי להעביר מיליארד וחצי שקלים לתקציב הביטחון. ומי לא קיצץ בתקציבו? ניחשתם נכון.

לקראת סוף השנה האזרחית הקרובה, אחת המשימות של חברי הכנסת היא לאשר תקציב שבו קטן משקלו של הביטחון, וזאת כדי לחזק את תחומי החינוך, הבריאות והרווחה, תחומים שבהם מדינת ישראל ידעה להצטיין בעבר, גם בלי לפגוע בביטחון.

 

למאמר המקורי מישראל היום לחצו כאן

Related posts

עמיר המפוספס

אלי חזן

שונאים סיפור הצלחה – אלי חזן

אריק זיו ויזר

אסכולת שפייזר

אלי חזן

האם ירושלים תימכר לחרדים ?

אלי חזן

תהיות על האזכרה למנחם בגין

אלי חזן

היורשים של כחלון

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן