29.2 C
תל אביב
27 בספטמבר 2020
ליכודניק
אלי חזן

חזית הסירוב

יקירתי, השמאל התכווץ אך ההשפעה שלו עולה. האם זה הגיוני?

 

 

ממשלת ישראל ציינה לא מכבר שלוש שנים להקמתה. על אף שאזרחי ישראל בחרו בצורה ברורה את הכוח הפוליטי שהם מבקשים שינהיגם הרי שבשנים הללו נחשפנו לתופעה מרתקת, חסרת היגיון ואף חסרת תקדים בהיסטוריה הפוליטית הקצרה שלנו. על פי התופעה הזאת, ככל שהשמאל נהיה שולי יותר כך הוא מפתח דינמיקה שלילית של סרבנות וחרמות. האם הדבר דמוקרטי ? בוודאי. שהרי בדמוקרטיה למופת גם לכוחות שוליים יש מקום. אפילו מקום של כבוד. ואולם, שתי שאלות מרכזיות עולות בהקשר הזה : האם ההשפעה חורגת מפרופורציה ראויה ולמה תוביל התופעה הזאת בטווח הרחוק?

 

דומה כי אות הפתיחה לנידויים ולחרמות ניתן עת הוחלט על חנוכת היכל התרבות באריאל. שורה של אמנים ושחקנים קבעו כי הם לא יגיעו להופיע שם. הטיעון הטכני שנלווה לכך היה "הכיבוש". מילת קסם ממש. ההיכל הבא שעלה לאחר מכן על "מזבח הכיבוש" היה היכל התרבות בקריית ארבע. אך צריך לשים לב, רבים מהמחרימים את היכלי התרבות ביהודה ושומרון הם אותם אלו שחוברים ב"צוותא" להגן על הסרט "ג'נין ג'נין" בביומו של מוחמד בכרי תחת הטיעון של "חופש האמנות". אכן, אין צורך בגזירה שווה. אמנות שמתירה את דמם של חיילי צה"ל ובעקיפין את דמם של כלל אזרחי ישראל זוכה ללגיטימציה לעומת אמנות שיוצרת שיח עם המתיישבים ביהודה ושומרון וזוכה להשחרה. שוליים של השוליים כבר אמרנו?

 

ואז הגיעה החלטתו של שר החינוך לחזק את המורשת היהודית והישראלית במערכת החינוך. השר החליט על סיורים לחברון, לירושלים, לתל שילה ולשאר אתרים יהודיים בעלי חשיבות היסטורית עולמית. לאחר ביקור של 3000 תלמידים בחברון בשנה האחרונה נזכרו המתנגדים לסיורים כי פרובוקציה פוליטית היא כלי דרכה יטילו ספק בלגיטימציה של החלטת השר. כך, במקום לעסוק במהות ההיסטוריה שלנו בארץ הזאת הם בחרו ליזום מכתב שלכאורה חתומים עליו 250 מורים. ואולם, אותם יוזמים שוכחים כי הסיורים הללו הם סיורי בחירה ולא סיורי חובה. מורה שיבחר שלא להוציא את כיתתו ליהודה ושומרון הרי שאף אחד לא יכריח אותו לעשות כן. הוא יכול להישאר בבית. יש רק להודות להם שעשו יחסי ציבור מעולים לסיורים שיורחבו בשנה הקרובה. אפילו רן ארז, יו"ר ארגון המורים, הביע צער על כך שהופכים את העניין לפוליטי והביע תמיכה פומבית ביוזמה.

 

ואם באריאל עסקינן הרי שלאחרונה נתוודענו להתעצמות השיטה : עצומה של 150 מרצים שקראו לחרם על המרכז האוניברסיטאי במקום. צריך לזכור כי חותמי העצומה ממילא אינם שותפים לפעילות האקדמית במרכז האוניברסיטאי אריאל וספק אם התבקשו לקחת בה חלק כלשהו, אבל מה שעומד בראש מעייניהם היא פרובוקציה פוליטית.

 

הנה כי כן, למרות שהשמאל הקיצוני הפך להיות השוליים של השוליים הוא מנסה להתנהג כמי שמכתיב מדיניות וקובע דיעות וטעמים כאילו הוא המיינסטרים. אך נהפוך הוא : המציאות הפוליטית מוכיחה כי המיינסטרים הוא המרכז האוניברסיטאי באריאל. יותר מכך, למרבה הצער, השיח שאותו יוזמים בשוליים הקיצוניים של השמאל הוא שיח הנותן דלק לשמאל הרדיקלי בעולם שלא מטיל ספק בזכות של היהודים על ארץ ישראל אלא על מדינת ישראל בכלל. הבעיה שם היא לא גבולות 67 כי אם גבולות 48. הם מזינים זה את זה והשמאל הקיצוני בארץ משתתף אינהרנטית בשיח הזה – גם מבלי משים.

 

משאלי דעת קהל מוכיחים שוב ושוב כי הימין הליבראלי זוכה לרוב מכריע ויש לו לגיטימיציה מוסרית להוביל את מדיניותו גם מול חזית הסירוב בשמאל הקיצוני. על כך יהיה נכון לומר: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת. היא לא עוברת –  היא טסה".



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הפוסל את התורם לחברה במומו פוסל

אריק זיו ויזר

לא פרס/מאת: אלי חזן

אריק זיו ויזר

אסכולת שפייזר

אלי חזן

LE CERCLE DE YULI EDELSTEIN

אלי חזן

טבח מזוויע ברוח הפוגרומים

אלי חזן

על אף יהודי וסוכריה צרפתית

אלי חזן
דילוג לתוכן