28.9 C
תל אביב
9 ביולי 2020
ליכודניק
דעות

זוכרים את הנופלים : דנה כץ על סמ"ר חיים חלסצ'י

ליכודניק זוכר את אלו שבמותם ובהקרבתם ציוו לנו את חייהם. דנה כץ על סמ"ר חיים חלסצ'י אשר נהרג מפליטת כדור 


דנה כתבה בפייסבוק שלה כך : 

"בטח עכשיו היית איזה קצין בכיר, אולי בדיוק מעביר מחזור בבה"ד. או שאולי בכלל היית משתחרר ולומד למבחנים בתואר הראשון. אולי היית באמצע איזה טיול פרוע בחו"ל, מגדל שיער ואוסף אותו לקוקו. אולי היית בחיים. 
אנחנו לא צריכים יום זיכרון כדי לזכור אותך ואת מי שהיית. אנחנו זוכרים תמיד, והגעגועים מציפים את הלב בכל יום. 
חיים חברי היקר, יום זיכרון שלישי בלעדיך, בלי הצחוק שלך, בלי החיבוק המנחם והמילה הטובה. אתה חסר.
ביום הזה אני חושבת על החיים שפספסת, החיים שאנחנו ממשיכים לחיות. אתה תמיד איתי, בראש ובלב, מחזיק לי את היד ברגעים קשים ומחייך כשטוב לי. אני מתגעגעת אליך. כולנו מתגעגעים. תשמור עלינו מלמעלה חבר יקר".


חיים היה בנם הבכור של לידיה ויעקב. חיים נולד בנתניה ביום ז' בכסלו תשנ"ב (14.11.1991). אח בכור של נתנאל.

אימו של חיים קראה לו חיימיקו בילדותו. החברים, לימים, קראו לו – חיימקה. הוא גדל ולמד בנתניה, החל ללמוד בבית ספר יסודי "יגאל אלון", כשלכיתה א' נכנס חודשיים בטרם מלאו לו שש שנים. אימו של חיים נשארה איתו בכיתה לא מעט, עד שהתאקלם וחדל לבכות.

חיים המשיך לחטיבת ביניים ותיכון ב"אורט – גוטמן". כמו בבית הספר היסודי גם כאן היה תלמיד שובב, שאימו נקראה מדי פעם לבית הספר בגללו. אבל חיים גם היה תלמיד טוב, עוזר ואהוב מאוד על ידי חבריו, מוריו ומורותיו. הם ידעו שיש לו נשמה טובה, שחיים לא מתכוון לרע, שאם התווכח היה זה בשביל להשיג צדק.

לחיים היו יחסים מצוינים עם בני משפחתו. מצוות כיבוד אב ואם הייתה חלק מתורת חייו, ובכל עת היה נרתם לעזרת הוריו. הוא גם שיתף את ההורים בחייו, סיפר על הקורה איתו והתייעץ איתם. אחיו הצעיר נתנאל נולד כשחיים היה בן ארבע, בין השניים שררו יחסים טובים והם הירבו לעזור אחד לשני. חיים היה בעל לב זהב, סיפרו הוריו, טוב לב ותמיד דואג לכולם. מגיל צעיר הוא עזר לכל מי שיכל, וכך בהיותו בכיתה י' חיים התנדב בעמותת "לתת".


לחיים היו חברים רבים שליוו אותו מגיל צעיר ואהבו את חברתו, את חוש ההומור שלו ואת יכולותיו בחיקוי אנשים, אותן הפגין לא פעם. "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז" – משפט שהתאים מאוד לחיים, כדברי כל מכריו. חיים היה מנהיג מלידה. הוא שבה את לב הסובבים אותו בעזרת חיוכו הכובש וצחוקו המתגלגל, אהב לבלות וליהנות והשקיע בהופעתו. בגיל ההתבגרות, סיפרו הוריו, אף עבר את שיגעונות צביעת השיער והעגיל באוזן. את בילוייו חיים מימן בכסף שהרוויח, שכן מגיל חמש-עשרה הוא עבד מעבר לשעות הלימודים וחסך כסף.

בשעות הפנאי חיים אהב לצפות בסרטים, לעבוד במחשב, ובעיקר להאזין למוזיקה, שממש זרמה לו בדם, כדברי אוהביו. הוא אהב מוזיקה מזרחית ישראלית, ובין הזמרים המועדפים עליו: אייל גולן ועופר לוי. חיים גם היה בין האנשים הראשונים שהכירו ואהבו את "הפרויקט של רביבו". כשהיה חיים בן שש-עשרה הוא קנה גיטרה, לימד את עצמו לנגן בעזרת המחשב ומאז ניגן להנאת כולם.

חיים הירבה לעסוק בספורט. בילדותו הוא השתתף בחוג ג'ודו. משבגר מעט השתתף בחוג כדורגל, שמאז היה הספורט האהוב עליו ובכל שישי בצהריים היה מוציא את חבריו למשחק השבועי. חיים גם היה בעל מנוי פעיל בחדר כושר. מגיל צעיר הוא אהב להתנסות בכל דבר, כך למשל גלש בסקייטבורד והתגלגל על רולר בליידס. בגיל שבע-עשרה ביקש להוציא רישיון לאופנוע, אך לכך הוריו סירבו בתוקף.


כשהיה חיים בן שבע-עשרה נהרג חברו הטוב בתאונת דרכים. מאז הוא התחזק והחל לשמור מצוות, הלך לשיעורי תורה פעמיים בשבוע ואף חיזק את חבריו שחוו ירידות ברמה הרוחנית. חיים הירבה להתייעץ עם רבו בנושאים שונים, והרב של בית המדרש אמר לא פעם כי חיים היה כמו בנו. בבית המשפחה, סיפרו הוריו, לא היה נהוג לעשות קידוש בימי שישי וקרה שחיים הלך לקידוש אצל חברים, עד שאימו החליטה להנהיג בבית קידוש לכבודו.

בשנת 2007 הכיר חיים במקום עבודתו, סניף מקדונלדס, את שני. שני הייתה גדולה ממנו בכשנה ועל כן לא נענתה לחיזוריו זמן רב, עד שנתרצתה. מאז ועד יום מותו הם היו זוג אוהב, שבילו יחד ופינקו הרבה זה את זו.

ביום 17.3.2010 התגייס חיים לצה"ל. הוא שירת במשמר הגבול, עבר קורס מפקדי כיתות ואחר כך הדריך טירוניות. הטירוניות שחיים הדריך סיפרו כי הוא המפקד שאליו הרגישו שתמיד יכלו לפנות ולקבל עצה טובה, שיהיה להן לאוזן קשבת ולא שופטת.

פעם, כאשר נודע לו שטירונית שלו לא אוכלת, הוא ישב איתה בארוחות הצהריים ודאג שהיא תאכל ותשמור על בריאותה. קובי, ששירת כמפקד לצד חיים, סיפר: "זו הייתה תקופה כל כך קצרה אבל אינטנסיבית, שבה נקשרתי אליך ברמות שאני לא חושב שאפשר להיקשר ככה … היית בן אדם שגם אם מחפשים, מנסים למצוא, הופכים את העולם, אין על מה להתווכח איתו אפילו. תמיד עוזר, תמיד תומך, מפקד מקצועי ואהוב על הטירוניות בצורה יוצאת דופן. היה אכפת לך מהטירוניות ברמות יוצאות דופן, דאגת להן כאילו הן אחיות שלך, והן שמו לב והעריכו אותך מאוד. לעולם לא אשכח איך היית אומר לי 'אני עוד אהיה נגד משמעת בחיל, ואגלח את הטירונים שלך כשתהיה מ"מ' … היה לי כבוד להכיר בן אדם כמוך, אישיות לדוגמה. למדתי ממך אין ספור דברים".


לחיים היו חברים רבים שליוו אותו מגיל צעיר ואהבו את חברתו, את חוש ההומור שלו ואת יכולותיו בחיקוי אנשים, אותן הפגין לא פעם. "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז" – משפט שהתאים מאוד לחיים, כדברי כל מכריו. חיים היה מנהיג מלידה. הוא שבה את לב הסובבים אותו בעזרת חיוכו הכובש וצחוקו המתגלגל, אהב לבלות וליהנות והשקיע בהופעתו. בגיל ההתבגרות, סיפרו הוריו, אף עבר את שיגעונות צביעת השיער והעגיל באוזן. את בילוייו חיים מימן בכסף שהרוויח, שכן מגיל חמש-עשרה הוא עבד מעבר לשעות הלימודים וחסך כסף.

בשעות הפנאי חיים אהב לצפות בסרטים, לעבוד במחשב, ובעיקר להאזין למוזיקה, שממש זרמה לו בדם, כדברי אוהביו. הוא אהב מוזיקה מזרחית ישראלית, ובין הזמרים המועדפים עליו: אייל גולן ועופר לוי. חיים גם היה בין האנשים הראשונים שהכירו ואהבו את "הפרויקט של רביבו". כשהיה חיים בן שש-עשרה הוא קנה גיטרה, לימד את עצמו לנגן בעזרת המחשב ומאז ניגן להנאת כולם.

חיים הירבה לעסוק בספורט. בילדותו הוא השתתף בחוג ג'ודו. משבגר מעט השתתף בחוג כדורגל, שמאז היה הספורט האהוב עליו ובכל שישי בצהריים היה מוציא את חבריו למשחק השבועי. חיים גם היה בעל מנוי פעיל בחדר כושר. מגיל צעיר הוא אהב להתנסות בכל דבר, כך למשל גלש בסקייטבורד והתגלגל על רולר בליידס. בגיל שבע-עשרה ביקש להוציא רישיון לאופנוע, אך לכך הוריו סירבו בתוקף.

בהמשך דרכו הוכשר חיים כמדריך קליעה, ועסק בכך בבסיס הדרכה של משמר הגבול סמוך לרמאללה. במהלך השירות הוא התקדם לדרגת סמל ראשון.

בחודש אוגוסט 2012 חיים היה אמור לקבל חופשה מהצבא ותכנן לנסוע עם חבריו לאילת. הטיסה כבר הוזמנה, אך הוא לא זכה. חיים נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"א באב תשע"ב (9.8.2012). באותו בוקר הוא חזר למשרד היחידה אחרי מטווח, ובעת שהוא וחברו ניקו את כלי הנשק נפלט כדור מנשק החבר וחיים נפצע באורח אנוש. הוא פונה לבית החולים הדסה בירושלים, אך שם נפטר.

חיים היה בן עשרים שנים וחצי בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר הורים ואח.

על מצבתו של חיים נכתב הפסוק: "כי עִמך מקור חיים, באורְך נראֶה – אור" (תהילים ל"ו, פסוק י'). יעקב, אביו של חיים, שהיה אנטי-דת, החל לשמור מצוות מאז נפילת בנו, ובעצם ממשיך בכך את דרך הבן.

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

הדלפה מדו"ח סאאב"א -"אירן התקינה מאות צנטריפוגות".

אלי חזן

בית אשמדאי

אריק זיו ויזר

הערכת מצב בעקבות ארוע הירי בצפון משטח לבנון

אריק זיו ויזר

חוק המרכולים הוא חוק ברוח ערכי הליכוד

ד"ר אפרים אבן 

יום כיפור קטן

אריק זיו ויזר

דיי לרפיסות-כמה אפשר לספוג בלי להגיב?

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן