19.6 C
תל אביב
6 בדצמבר 2019
ליכודניק
אפרים אבן

זאב ז'בוטינסקי ה"סוציאליסט"

71 שנים אחרי פטירתו של ראש תנועת בית"ר, רעיונותיו עדיין אקטואליים'

גם זאב  ז'בוטינסקי בעת צעירותו  היה בין הנוהים  אחר הרעיון  הסוציאליסטי. בהשפעת "המושבה הרוסית" שבתוכה חי כשלמד  באוניברסיטת ברן שבשווייץ, ובמיוחד בהשפעת כמה ממוריו הדגולים באוניברסיטת רומא, סבר אז גם הוא כי אך אור וצדק לבני המין האנושי טומן בחובו הרעיון הסוציאליסטי.   אמונתו  זו, כך הוא מעיד על עצמו,  "נהרסה עד היסוד למראה הניסיון האדום  ברוסיה". לימים, יהגה  ז'בוטינסקי תורה חברתית  אחרת במקום התורה המרקסיסטית. היא מבוססת על תורת ישראל, ויסודותיה הם הרעיונות הגלומים בשבת, בַּפֵּאָה וביובל. בניגוד לתורה המרקסיסטית השואפת למהפכה "אחת ולתמיד" ואינה שוללת אלימות, מבוססת המשנה הז'בוטינסקאית על  "מהפכות סוציאליות לעיתים מזומנות" שאין בהגשמתן שפיכות דמים, וכזה הוא רעיון ה"יובל" המקראי המתרחש אחת לחמישים שנה.

 

אך אם דחה  ז'בוטינסקי את ה"סוציאליזם" שבתוך עם ועם,  הרי ביחסים שבין העמים נשאר "סוציאליסט" אדוק, עד כי העלה בפומבי את התביעה לחלק מחדש את קרקעות העולם  בין העמים, כדי שלא יהיו עמים משופעי קרקע לעייפה, ולעומתם עמים שאין בעולם כולו פיסת קרקע שיוכלו להניח עליה את כף רגלם. "הבעיה העיקרית במדיניות העולם היא הבעיה של חלוקת שטחי הארץ מחדש" כתב, היעד הוא "שלכל אומה תהיה מידה מספקת של אדמה".

 

כבר ב-1916 נדרש לעניין זה מנקודת ראות יהודית-ציונית: "שבטים ששפתם ערבית מחזיקים בסוריה, ערב, ארם-נהריים, תימן, חג'אז, מצרים, טריפולי, תוניס, אלג'יריה ומרוקו, שטח שגודלו (בלי ערב) כאירופה כולה (בלי רוסיה) ושדיו להזין מיליארד בני אדם" כתב עוד  לפני  שהאימפריה העותמנית קרסה.  לעומת אלה העמיד את העם היהודי אשר "בכל תבל כולה אין לו פינה משלו, ו(הוא) שואף לארץ-ישראל משום שאין לו בית משלו – ומשום שכל מה שמופלא, כל מה שגדול, כל התפקיד האנושי שארץ ישראל שיחקה בתולדות העולם כולו, אינו אלא פרי רוחו". ארץ זו, ארץ-ישראל,  "מהוה …חלק אחד למאה בהשוואה לשטח…התפוס על-ידי שבטים ערביים". עתה מציב ז'בוטינסקי את השאלה בכל חריפותה: "האם זה מוסר…שברשותו של אחד יש הרבה, וברשות הזולת – רק מעט?…שהאדמה מצטברת בכמויות עצומות בידיו של עם אחד…(ו)עם אחר נע-ונד…במקומות לא לו? היכן צמח  מין מוסר שכזה? "

 

תשובת ז'בוטינסקי היא במונחי מהפכה  מרקסיסטית מובהקים:" אף אילו יצאנו לכבוש את ארץ-ישראל כשחרבנו בידינו – אפילו אז צודקים היינו בעיני אלוקים ואדם, כשם שצודק הוא מבקש הנדבות, הנוטל מן העשיר". 

* * *

 

"גזע עשיר השטחים ביותר בעולם" כינה ז'בוטינסקי את הערבים, ובני דורנו יודעים   כי 71 השנים שחלפו מאז  פטירתו העשירו עוד יותר את בני העם הזה בקרקעות. אף על פי כן נשואות עיניהם עוד ועוד אל שטחי קרקע, כאילו באלה המזור למצוקותיהם. עתה הם חותרים להקים את "מדינת פלשתין", ודווקא בתחומי ארצנו הקטנה ודלת השטח.  מדוע לא בשטחים האדירים שברשותם, למשל בחצי האי סיני או בלוב? האם זה מוסר?! 

 

המאמר ראה אור ב"מעריב" ביום כ"ט בתמוז תשע"א (31 ביולי 2011)

 

 

 

Related posts

דב סלומון ז"ל

אריק זיו ויזר

הצצה אל אוצר כתבי זאב ז'בוטינסקי/ מאת ד"ר אפרים אבן

אריק זיו ויזר

מי משכתב את ההיסטוריה של "אלטלנה"?

אריק זיו ויזר

ד"ר אפרים אבן: על הספר "בגין 1913 – 1992", המתיימר להיות ביוגרפיה של מנחם בגין.

אריק זיו ויזר

על דוד רזיאל ז"ל מאת אפרים אבן

אריק זיו ויזר

דברי ימי מחתרת לח"י

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן