17 C
תל אביב
29 במרץ 2020
ליכודניק
ליכוד ירוק

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ביקש להופיע אישית בפני הועדה לתשתיות לאומיות בנושא התחנה הפחמית באשקלון

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן פנה לגבריאל מימון, מנכ"ל משרד הפנים המשמש כיו"ר הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) וביקש להופיע אישית בפני חברי הועדה בדיון בנושא התחנה הפחמית באשקלון. בפנייתו מציין השר ארדן כי תחנת הכח פחמית מאופיינת בפליטה מוגברת של מזהמי אוויר, ושבשל השלכותיה על בריאות הציבור בכוונתו להציג אישית בפני חברי הועדה מספר חלופות אפשריות אותן יש לבחון לפני קבלת החלטה סופית.
לפני כחודש יזם השר ארדן כינוס חירום בנושא בו השתתפו ראשי רשויות, רופאים וראשי ארגוני הסביבה בישראל. במהלך הכנס הציג השר ארדן את הנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראלי בעקבות הפעלת התחנה הפחמית המוערך בשיעור של 148,527,300 יורו (מעל 816 מליון ₪) בשנה. עלות זו מוערכת על פי כמות הזיהום הצפויה להיפלט מהתחנה והכפלתה בעלות המוערכת של כל אחד מסוגי המזהמים למשק. העלות הצפויה במשך 50 שנה (אורך חייהן של תחנות פחמיות) – הינה מעל לשבעה וחצי מיליארד יורו. העלות כתוצאה מהפעלת תחנת כח בגז טבעי (באמצעות יחידות במחזור משולב) נמוכה למעלה מפי 10 להספק חשמלי זהה.
לדעת השר ארדן ישנן שש סיבות מרכזיות לבחינה מחודשת לנחיצות הקמת התחנה הפחמית:
1. הגילויים החדשים של שדות הגז תמר ודלית – שדה הגז תמר שהתגלה לאחרונה מכיל פוטנציאל גז בר הפקה בשיעור של 178 bcm (הערכה שמרנית). שדה הגז דלית שבדיקתו החלה בחודשים האחרונים צפוי להכיל כ 15-20 bcm. מימוש שדות אלה צפוי לספק את כל צרכי האנרגיה של מדינת ישראל לשנים רבות (על פי ההערכות ל 20 שנה ומעלה) ולהקטין את תלותה ביבוא דלקים ממקורות חיצוניים. בודאי שבמהלך השנים הבאות ניתן יהיה להעריך ביתר דיוק את היכולת של הגילויים האחרונים לענות על צרכי האנרגיה של ישראל.
2. פוטנציאל יצור חשמל – בדיקת התוכניות לתחנות הכח שהנמצאות בהליכי אישור שונים או שכבר אושרו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה או על ידי הות"ל מעלה כי ישנו פוטנציאל יצור של יותר מ 7,000 MW בתוכניות מאושרות או שבהליכי אישור. על המדינה למצות את העתודות התכנוניות ולקדם אותן עם כל ההשקעה שכבר הושקעה בהן בטרם מקדמים תוכנית לתחנת כח פחמית, מה עוד שמושקעים בקידומם סכומי כסף גדולים.
3. הגדלת הנצילות של תחנות כח קיימות, קרי תוספת ייצור חשמל ללא הוספת כמות משמעותית של שריפת דלק, כגון: סיום שלב ב' בהקמת יחידות במחזור משולב (מחז"מ) והסבת טורבינות גז קיימות למחז"מ יישום תכניות אלה יוכל להוסיף למערכת הארצית כ- 700 – 720 MW. והגברת הנצילות של יחידות קיטוריות מזוטיות קיימות – באמצעות שדרוג של תחנות כח מזוטיות קיימות (תחנות הכח חיפה, רידינג, אשכול) ניתן להפיק מאתרים אלה תוספת של עד 3,000 MW.
4. התייעלות אנרגטית וחיסכון בחשמל – ניתן להגיע להפחתה של כ-20% מצריכת החשמל באמצעות התייעלות אנרגטית. בכל העולם קיימת הכוונה ועידוד ממשלתי מאסיבי ליעילות אנרגטית וחסכון באנרגיה ומדינת ישראל אינה עושה די לקידום הנושא. יש לשלב של כלים שונים וביניהם תמריץ כספי לשימוש חסכוני בחשמל, בדומה להטבות כספיות במקרה של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וכן קביעת תקנים לשימוש במוצרי חשמל חסכוניים: נורותPL מכונות כביסה, מקררים ועוד.
5. התפתחויות טכנולוגיות בתחנות פחמיות – טכנולוגיות ההפעלה של תחנות הכח הפחמיות עצמן ויכולת הטיפול במזהמים הנפלטים מהן משתפרים תדיר ומשפרים מאד הן את ניצול האנרגיה מחומר הגלם כך שיותר חשמל מופק מכל כמות של פחם והן את צמצום פליטת המזהמים. טכנולוגיות 'פחם נקי' מתקדמות, כדוגמת סופר אולטרא קריטית ו-IGCC (גזיפיקציה של פחם) נמצאות בשלבי בחינה והטמעה מתקדמים, וכן מיושמות בתחנות כח בעולם. לפיכך למועד קביעת הטכנולוגיה שתיושם בתחנת הכח יש השפעה קריטית על נושאים אלו, שמשמעותם הקמת תחנת כח בטכנולוגיה יעילה ונקייה בהרבה בעתיד הקרוב והיא מצדיקה את דחיית ההחלטה למועד מאוחר יותר.
6. תמחור העלויות החיצוניות למשק של תוספת פליטות מגזי חממה- התחנה הפחמית תוסיף באופן דרמטי לכמות פליטת גזי החממה של מדינת ישראל. רק בועידת קופנהגן נוכל להעריך איזה מחיר עלול לשלם המשק הישראלי על פליטת גזי החממה ולכן אין כיום אפשרות אמיתית לדעת מה יהיה מחירה של התחנה הפחמית לכלכלת ישראל.

לאור הסיבות שנסקרו לעיל, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי אין לאשר הקמת תחנת כח פחמית נוספת וכחלופה יש לבצע את הפעולות הבאות:
1. התייעלות מערכת החשמל הארצית. לשם כך נדרשת בחינה מעמיקה ליישום טכנולוגיות ושיטות המיושמות בעולם המפותח.
2. נקיטת צעדים אפקטיביים על ידי הממשלה להשגת צמצום 20% מצריכת החשמל על ידי שינוי דפוסי צריכת החשמל והובלה להתייעלות אנרגטית (בנייה ירוקה, מכשירי חשמל חסכוניים, תמריצים לצריכת חשמל מופחתת בשעות השיא ועוד ).
3. קידום הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות אחרות וחדשניות שפגיעתן בסביבה פחותה (כגון תחנות סולריות,שימוש באגירה שאובה,רוח ועוד).
4. קידום חיבור קידוחי דלית ותמר למערך ההולכה והחלוקה הארצי והתאמת הקיבולת שלו לנדרש.

Related posts

משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מקדמים את מיחזור פסולת הבניין בישראל

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: "על מערכת הביטחון להקצות משאבים ניכרים לטיפול בסוגיות הסביבתיות בצה"ל"

אריק זיו ויזר

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: יש לייעד את הקרקעות הנמצאות בסמיכות לנחל הקישון כשטחים פתוחים לטובת הציבור

אריק זיו ויזר

השר ארדן ימנה את אהוד יתום ליו"ר רשות הטבע והגנים

אריק זיו ויזר

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הציג למליאת הממשלה את חמשת יעדי משרדו לשנים הקרובות, בראשם – הסביבה כמנוע כלכלי לצמיחת המשק הישראלי

אריק זיו ויזר

"קסם הגבעות האחרונות"

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן