13 C
תל אביב
13 בדצמבר 2019
ליכודניק
דעות

השכנים החדשים בפרלמנט המצרי

מנדי ספדי במיוחד לליכודניק עם סקירה מקיפה על המפלגות האיסלמיות שייוצגו בפרלמנט המצרי החדש

א-    האחים המוסלמים במצרים:

תנועת האחים המוסלמים במצרים שנוסדה ע"י חסן אלבנא בשנת 1928, היא ההתארגנות הוותיקה ביותר בתנועות האסלאמיות המודרניות, חסן אלבנא ניסה לאחד זרמים אידיאלים אסלאמיים בתנועתו כדי לאחד שורות האסלאם, מול האתגרים העומדים בפני האסלאם, ולשם כך הכריז "אנחנו תנועת הטפה סלאפית עם מציאות סופית" אך הדגיש שהסופיות היא אמצעי ולא מטרה והיא מנהג תרבותי ולא שיח ציבורי, אך זה לא איחד את השורות, כך שלא הסלאפים נטשו את קבוצותיהם והצטרפו לאחים המוסלמים וגם לא הסופים נטשו את מנהגיהם והצטרפו לאחים, אך מה שקרה שבתוך תנועת האחים המוסלמים היו זרמים סלאפים וזרמים סופים.

חסן אלבנא תקף את הצד האידיאולוגי והערכי של המערב המנוגד לשריעה האסלאמית, אך נהנה מחלק גדול במדע המערבי שלא בא בסתירה עם האסלאם, ובעיקר מדעי הארגון, הניהול, העיתונות והתקשורת  וכו…..

ועד היום מממשים תנועות האחים המוסלמים בעולם את עקרונותיו של חסן אלבנא, והוא כמו מנהיגי כל התנועות האסלאמיות המודרניות רואים שהפרימיטיביות האסלאמית בת ימינו נובעת מהתרחקות המוסלמים מהאסלאם של מוחמד וחבר רעיו, ורואים כי הפתרון לכל בעיות המוסלמים היא חזרה למורשת האומה האסלאמית וחזרה ומחויבות לאסלאם כפי שהיה בימי "אלסחאבה" חבר רעיו של מוחמד .

תנועת האחים המוסלמים במצרים עברה הרבה שינויים מאז שהקים אותה חסן אלבנא והתאקלמה עם המציאות, כך שאחרי התחזקותה והגעתה לשיא כוחה הקים חסן אלבנא "התארגנות ייחודית" שרבים מהחוקרים חשבו שזו התארגנות צבאית חשאית בלבד, אך בעצם זו הייתה התארגנות אידיאולוגית אסלאמית וחמושה בה בעת, והחשאיות של ההתארגנות באה מהעובדה שאלבנא היה מודע לכך שלא האנגלים ולא ארמון המלך וגם אף כוח בינלאומי גדול, לא ירשה לקיומו של ארגון פוליטי אסלאמי גדול וחזק שחותר להחזרת עידן החליפות האסלאמית, ולכן הכין את הכלים ליום הדין שיצטרך להתנגש בהם.

ולאחר שהמשטר המצרי חיסל את חסן אלבנא, והנחיל מכה קשה על הארגון פעל מחליפו חסן אלהדיבי למראית עין שהוא מפרק את הארגון, אך בפועל הוא פעל להקמת הארגון בתנאים חדשים שיתאימו לרוח המציאות בצל ניסיון העבר של האחים המוסלמים, כפי שבא בזיכרונותיו של סלאח שאדי אחד המנהיגים הבכירים של התנועה.

לאחר מכן נכנסו האחים המוסלמים למאבקים סדרתיים קשים עם משטרו של ג'מאל עבד אלנאצר אחרי המהפכה, שהסתיימה במאסר מתמשך של ראשי הארגון עד ששחרר אותם סאדאת באמצע שנות השבעים, וכך הפכה ההתארגנות המיוחדת להיסטוריה.

ובכך נכנסו האחים המוסלמים במצרים לעידן חדש, בו נטשו את המאבק המזוין כאמצעי לשינוי הפוליטי, ומיקדו את שיטות שינוי המשטר והחברה במאבק הפוליטי והפעילות החברתית, תרבותית ותקשורתית, ומהר מאוד התמודדו בבחירות למועצת העם ולמועצה המייעצת ולמועצות המקומיות.

וההערכה כי אם המשטר לא היה מזייף את תוצאות הבחירות היו האחים המוסלמים מצליחים לתפוס מספר גדול של מנדטים במועצות, ככל שהתמודדו למועצות אלה למרות שהם לא פעלו להיכנס בכל הכוח האלקטוראלי שלהם מחשש שהשלטון יכה בהם , למרות שהתקווה שלהם לתפוס את השלטון גברו לאחר שמפלגת (ארדואן) תפסה את השלטון בטורקיה שהיא מפלגה עם שורשים אסלאמיים במידה מה, שמרו על פרופיל נמוך עד רמה שימנע מהמשטר לכלות בהם את זעמו, עד שהחל גל המהפכה שכונה "האביב הערבי" שפרץ בטוניסיה והצליח להפיל את המשטר, האחים המוסלמים הוציאו רבבות מפגינים לכיכר אלתחריר וקראו לשינוי המשטר, ולפי עדויות שלא זכו לסיקור תקשורתי המהלך תואם על פרטיו עם נציגי ראש ממשלת טורקיה ארדואן, שביקרו במצרים שבועות אחדים בטרם התפרצותם של הפגנות ההמונים .

האחים המוסלמים בעצה אחת עם הנציגים הטורקים עמדו בצללית ולא בראש המחאה, ולהעמיד אנשים שיש לגביהם קונצנזוס במערב דוגמת אלבראדעי ומה שהוגדר "צעירי הפייסבוק" בנוסף לאנשי רוח ואמנים, זו אסטרטגיה חכמה שהביאה אותם לניצחון על מובארק, שכן אם היו עומדי בפומבי בראש המחאה הסיכויים קלושים שהמערב היה מתנער ממובארק, ומייד לאחר נפילת מובארק השתלטו על הכיכר והרחיקו ממנה את הזרם החילוני שהועמד בחזית המאבק בראשיתו.

לתנועת האחים המוסלמים במרוצת השנים נפתחו סניפים ברוב מדינות ערב, החל מירדן שקישרה אותם גם עם חסן יוסף ושייח' יאסין שייסדו את ארגון החמאס, כך גם התנועה האסלאמית בישראל , ארגון האחים המוסלמים בסוריה, באפגאנסטאן, טוניסיה, קניה ועוד…

ב-      התנועה הסלאפית המסורתית.

 

1-     הסלאפית המסורתית :

הזרם הסלאפי האופייני הוא זרם וותיק מתקופת הביניים האסלאמית, ויוצג ע"י ארגונים וקבוצות רבות מאז תחילת המאה העשרים כמו ארגון "אלהדאיה" שהוביל מוחמד ח'דר חוסיין אך ארגונים וקבוצות אלה קמו והתפרקו במהרה עם הזמן.

ארגונים וקבוצות אלה התמקדו בטכסים ובתפילות האסלאמיים השונים וטיהורם מהאלמנטים האסטטיים, ופועלים לקיומן לפי מה שהיה נהוג בתקופות הראשונות של האסלאם בעידן מוחמד וחבר מרעיו ותקופת החליפות הראשדים בעיקר, כמו כן פעל זרם זה למה שהוגדר ההטפה לחיצוניות, ז"א לנהוג ע"פ "סונת מוחמד" הנחיות מוחמד בכל הקשור לצורת המלבוש, שערות הראש, הזקן לגברים והחיג'אב והסתרת הקישוטים אצל נשים.

2-     הארגון השרעי לשיתוף בין הנוהגים לפי הקוראן והסונה:

השיח' מחמוד ח'טאב אלסבקי שהיה מבכירי אלאזהר הוא מייסד "הארגון השרעי לשיתוף בין הנוהגים לפי הקוראן והסונה" שנוסדה בשנות התשעים של המאה ה-19,  וכאשר חוקק חוק העמותות והארגונים במצרים, רשם את הארגון בהתאם לחוק בשנת 1913 והיא ממשיכה לפעול עד עצם היום הזה בכל מחוזות מצרים, ובדרך כלל מנהיגיה הם מבכירי אלאזהר למרות שיש בה מטיפים שלמדו במוסדות חילוניים, אך התנאי לשילובם היה שיעברו הכשרה של שנתיים במכללה להכנת מטיפים השייכת לארגון, לפני שתכיר בהם כמטיפים ותרשה להם להטיף וללמד במוסדותיה.

תנועה זו אינה מעורבת בפוליטיקה כעיקרון, לא דנה בנושאים פוליטיים ולא נוקטת עמדה פוליטית, אך מסיבה זו או אחרת הוציאה לאור באמצעות החאג' עיסא עאשור עיתון בשם "אלאעתסאם" וסוכם שתהיה הביטאון הרשמי של הארגון, ביטאון זה כתב על הפוליטיקה כאילו שמדובר בביטאון אופוזיציה דבר שהביא את הנשיא סאדאת להוציא את הביטאון מחוץ לחוק כפי שנהג עם כל כוחות האופוזיציה בספטמבר 1981, ולאחר חיסול סאדאת חזר הביטאון לראות אור עד מותו של מייסדו עיסא עאשור.

ובשנים האחרונות הוציא הארגון לאור ביטאון חדש בשם "אלתביאן" שנוקטת בקו פוליטי דומה לזה של "אלאעתסאם" אך פחתה בו הגישה של האחים המוסלמים למרות שעדיין רואים בו טביעת אצבעותיהם, אך עדיין בולט בה אותו קו של שני הבטאונות שלא מקפיד על היסוד של הארגון שלא לעסוק בפוליטיקה ומנוגד לעמדותיו של מייסד הארגון השיח' מחמוד אלבסקי, כמו כן בולט בו חדירת משמעותית של האחים המוסלמים לארגון חשוב וותיק שמונה עשרות אלפי חברים .

ארגון זה לא התעמק בסוגיה הפוליטית שכן תקף את החסרונות של המשטר אך לא הציג פטרונות וחלופות, ההתמקדות העיקרית שלו הוא טיהור הדת מהאלמנטים האסטטיים, מסיפורי הבדיות ונאבק בקבלת הברכות וההשתטחות על קברי צדיקים, ובנדרים ובתפילות בקברי הצדיקים, ולמרות שאינם מטיפים לזרם דתי ספציפי חלק מחכמי הדת של הארגון היו נוטים לזרם מסוים בהשפעת לימודיהם באלאזהר, אך המטיפים המרכזיים של הארגון היו מתבססים כמקור על ספרו של השיח' מחמוד ח'טאב אלסבקי " הדת הטהורה" והוא אנציקלופדיה גדולה שנותנת מענה לכל הרעיונות הדתיים באסלאם.

"הארגון השרעי לשיתוף בין הנוהגים לפי הקוראן והסונה" רואה שבעיית האומה האסלאמית טמונה באלמנטים האסטטיים, סיפורי הבדיות וקבלת הברכות, וההשתטחות על קברי צדיקים שחדרו לדת האסלאם וכן טכסים סופיים, ואם תטוהר הדת מכל אלה האסלאם יחזור לעוצמת כוחו וגאוותו, אך עמדתם מהסופים לא הייתה שזה זרם נפרד בשל הסביבה הסופית בה התחנך אלסבקי באלאזהר, אם כי רואים בסופים שני זרמים המתון שמחויב לחוקי הסונה וזרם קיצוני שיש בו את הסטיות הדתיות והערכיות מהאסלאם.

3-     קבוצת תומכי הסונה המוחמדית:

זרם של התנועה האסלאמית האופיינית קיצוני מאוד בעמדותיו כלפי הסופים והסופיות, זרם זה יוסד ע"י השיח' מוחמד חאמד אלפקי בשנת 1926 תחת השם " קבוצת תומכי הסונה המוחמדית" והיא פעילה עד היום, השיח' אלפקי היה אחד מבכירי אלאזהר והיה מחברי אלג'מעיה אלשרעיה, אך היו ביניהם חילוקי דעות באחת מסוגיות הגדרת אלוקים שהיא חלקיק ממדעי האמונה והיא מהמהות שמבדילה בין פלגי האסלאם השונים ( מועתזלה, האשערים, הסונים, השיעים ואחרים) לכן הקים השיח' אלפקי קבוצת תומכי הסונה המוחמדית, שהיא בדעותיה הדתיות קרובה יותר לסונה מאשר לג'מעיה אל אלשרעיה, ומתמקדת בהטפותיה במאבק בייפוי המסגדים וקברות הצדיקים והסופיות וטוענת כי הריחוק מהאסלאם הטהור הוא אחד הגורמים בפרימיטיביות של האומה האסלאמית , כמו כן דוגלת בצורך בהחלת חוקי השריעה במישור השלטון המרכזי, דבר שמצוי באג'נדה ובמצע הארגון , אך כאשר הם דורשים זאת בהטפות שלהם ובשיעורים במסגדיהם, לא מקיימים שום פעילות פוליטית לצורך מימוש דרשותיהם, ורוב חכמי הדת של קבוצה זו הם חלק מבכירי אלאזהר עד היום, ולה סניפים ברוב המחוזות במצרים אך היא פחות אקטיבית מהג'מעיה אלשרעיה למרות שהדעות הדתיות יותר אקטיביות מהדעות של הג'מעיה אלשרעיה.

מורגשת חדירה של הסלאפית המסורתית והסלאפית הארגונית לארגון תומכי הסונה המוחמדית, באותה מידה של חדירת האחים המוסלמים לקבוצת אלג'מעיה אלשרעיה , מספר חברי הארגון מוערך בכעשרת אלפים אך כוחם מורגש בשל ריבוי עמותות הצדקה והמכללות הדתיות והמסגדים שלהם, ויש תנועות המשך של תומכי הסונה המוחמדית במספר מדינות ערב, אך אינם כפופה אליה ארגונית והחשובה ביניהם מחוץ למצרים זו הנמצאת בסודאן שמהווים ארגון גדול וחזק יותר מזה שבמצרים למרות שהארגון במצרים הוא ארגון האם, וככל הנראה שזה נובע מחופש הפעולה שזוכים לה חברי הארגון בסודאן יחסית לארגון האם במצרים, כמו כן ישנם תומכים לארגון ברוב מדינות אירופה אך עם הזמן הפערים הולכים ונעלמים בין הסלפים לבין תומכי הסונה אלמוחמדיה בשל הדמיון הרב בין דעותיהם ועמדותיהם האידיאולוגיות דתיות.

4-     הסלאפית המסורתית המודרנית :

זרם זה התפתח במתכונתה הנוכחית באמצע שנות השבעים של המאה שעברה, חסידי פלג זה המכנים עצמם סלאפים, והם אינם מאוגדים על ידי ארגון מסוים, אך הם מתגודדים סביב מספר שיח'ים ולומדים מהם, וכל שייח עם קבוצת תלמידיו מהווים ישות נפרדת משאר השיח'ים והחניכים שלהם, השוני במספר החניכים בין שייח למשנהו נמדד על פי ההצלחה של השייח והמוניטין שלו בתחום ההסברה, יש שייח שמספר חסידיו הוא עשרות אלפים ויש שייח שמספר חסידיו עשרות בודדים בלבד, השיח' המפורסם ביותר והפופולארי ביותר של הזרם הזה, ד"ר אוסמה עבדל עזים פרופסור במשפטים באוניברסיטת אל אזהר וטוענים כי חסידיו יותר מ 150,000 פרוסים ברוב המחוזות של מצרים, מספר גדול בהשוואה למספר חברי רוב  המפלגות במצרים, למעט מפלגת השלטון, והחשיבות של מספר זה של חסידים נמדד אם כולם פעילים ולא רק מאזינים לשייח, השייח מוחמד מוסטפה אלדביסי מוגדר כסגנו של ד"ר אוסמה עבדל עזים והוא החשוב ביותר מבין עוזריו מאז הקמתו של זרם זה, על אף שזרם זה לא הכריז על גוף ארגוני מוגדר עד היום.

זרם זה בדרך כלל לא מעורב בפוליטיקה אינו מדבר בפומבי ולא נוקט בעמדות פוליטיות בפומבי, אך הם נאלצים לדבר בנושאים פוליטיים במענה לדרישות חסידיהם הקרוב ביותר, אך זה מתקיים בדיונים סודיים בהשתתפות מספר מצומצם של חסידים מקורבים,  וההתייחסות הפוליטית מוגדרת רק להסביר את תפיסתם למציאות הפוליטית ובעיותיה, דיונים אלה מוגדרים כדיון סגור וסודי שאסור על כל הנוכחים לחשוף את תוכנו מחוץ למשתתפי הדיון.

תמצית חזון פלג זה לשינוי פוליטי וחברתי כלכלי, בפרשנות שלהם לפסוק "אלוהים לא משנה את מצבם של אנשים עד שהם חותרים לשנות את המציאות של עצמם",  הם רואים כי שינוי המציאות של האומה האסלאמית לטובה ייעשה רק כאשר כל מוסלמי ישנה את עצמו בהתאם לפרמטרים של האסלאם, וישפיע על סביבתו הקרובה ועל שכניו וחבריו לשנות את אורח חייהם לפי מנהגי האסלאם, ולטהר את הדת ממה שמוגדר אלמנטים האסטטיים בעיקר הקשורה בסופיות וקבריי צדיקים, כמו גם למנוע ממוסלמים להתקרב מהציוויליזציה המערבית ומתרבותה המנוגדת לערכי האיסלאם, שיטת השינוי מוגבלת באמצעות דרשות יום שישי שיעורי דת במסגדים, בנוסף להטפות אישיות, וכמובן לאחר כניסתם של שורת ערוצי לווין ואתרי אינטרנט, פלג היה מזמין אנשים מהרחובות ובתי הקפה להתפלל במסגד ולשמוע את ההטפות של השיח'ים (כאשר כוחות הביטחון נהגו להעלים עין על זה בשנות השבעים של המאה הקודמת), אך הפסיק את הפעילות בשנות השמונים של המאה הקודמת בשל הלחץ הביטחוני.

5-     ארגון אלדעווה ואלתבליע' .

ג'מאעת אלדעווה ואלתבליע' ( קבוצת ההטפה והבשורה) הוא זרם משמעותי של "התנועה האסלאמית המסורתית" במצרים ונחשבת לשנייה בחשיבותה לאחר התנועה הסלאפית המסורתית, ג'מעאת אלדעווה ואלתבליע' נכנסה למצרים באמצע שנות השבעים של המאה שעברה, כמעט מגיע מהודו, למרות שקבוצת אלדעווה ואלתבליע' מקורה מהודו ולא היו קשורים כלל לאלאזהר אך המייסד ההודי (ואליי אלדין אלקאנדהולי) הוא אחד השיח'ים הסופים בהודו, וידוע כי הסופיות עקרון מרכזי מעקרונות אלאזהר.

ובכל מקרה, קבוצת אלדעווה ואלתבליע' כשנכנסה לעולם הערבי אימצה את הצביון הסלפי תוצאה של השתלטות השיטה הסלפית על רוב הפלגים של התנועה האסלאמית השונים, המחייב כל הפלגים  ולו למראית עין לנהוג לפי דברתו של הנביא מוחמד "האומה שלי מפוצלת לשבעים ושלושה  פלגים, כולן סופם לגיהינום מלבד אחד . שאלו, ומי הפלג הזה? והוא ענה, מה שאני והמלווים אותי ". מסופר על ידי אבו דאוד, אחמד ואחרים וזה דבר נכון ואמיתי, הראשון להיכנס ג'מאעת אלדעווה ואלתבליע' למצרים, הוא שייח עיזאת איברהים, שהוא עצמו היה בעל נטייה סלאפית , כך שהושפעה ג'מאעת אלדעווה ואלתבליע' מאופיו הסלפי של עזת אבראהים .

בנוסף, ג'מאעת אלדעווה ואלתבליע' הייתה ועודנה אחת הקבוצות האסלאמית הגדולה, מספר פעיליה מוערך במצרים יותר מ -250 אלף בני אדם, וזאת בשל האופי הפשטני והקל לגישה, והסגנון האינטלקטואלי הפשוט והאפקטיביות של פעילותם והמוטיבציה של חבריה, כמו כן הימנעותם מהתנגשות עם הממשל כך שהביטחון לא מנע את התחזקותם.

שיטת הפעולה שלהם היא לצאת אל המרחבים, למסגדים הרחוקים מעיר הולדתם או מחוץ לגבולות המדינה, לשליחות של בין שלושה ימים עד לארבעה חודשים, וזו יציאה למען אללה הכוללת שהייה במסגד מבלי לצאת ממנו מלבד הסיורים לקרוא לאנשים מהרחובות ובתי קפה למסגד.

 ג'מאעת אלדעווה ואלתבליע' דורשת מחסידיה לא לדבר על פוליטיקה או על קבוצות אסלאמיות שונות או הבדלי פרשנות, או לדבר על הלא מוסלמים כמו כן דרשו מהם לא לבקש ללמוד לימודים חילוניים, כי הדבר מסית אותם מהדבר החשוב ביותר מנקודת מבטם שהיא ההטפה הדתיות.

ראוי לציין כי ג'מעאת אלדעווה ואלתבליע' היא קבוצה גדולה בעולם, ומהווה זרם רחב שעדיין פועל במרץ  בכל רחבי העולם, ויש להם תפקיד מרכזי ובולט במדינות שאינן מוסלמיות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, ודרכם מתאסלמים רבים שאינם מוסלמים ממדינות המערב.

באשר למצרים בשנות השבעים של המאה העשרים, רבים מאלה שנטמעו בשורות התנועה האסלאמית על כל הפלגים שלה היו כאלה שנמשכו מהרחובות, מהמועדונים ובתי קפה למסגדים ע"י חברי אלג'מאעה אלדעווה ואלתבליע', ולאחר שעברו סדרת הטפה והתחייבו לפעול לפי דרכי האסלאם כל אחד מהם בחר להצטרף לאחד מהפלגים או הסלפית או האחים המוסלמים או לג'יהאד האסלאמי, בנוסף, לאנשים רבים שהחליטו לפעול בשורות ג'מאעאת אלדעווה ואלתבליע'.

במהלך חקירה נרחבת, שכללה את רוב מנהיגי כל הפלגים של התנועה האסלאמית לאחר רצח הנשיא אנואר סאדאת, גילה כי רבים מחברי ומנהיגי הפלגים האסלאמיים, בעיקר ארגון הג'יהאד החלו את התקרבותם האסלאמית באמצעות ג'מעאת אלדעווה ואלתבליע', והמפורסמים ביותר עבוד אל זומור  אחד המנהיגים המוכרים ביותר של ארגון הג'יהאד האסלאמי, כמו כן הוכח כי השיח' אבראהים עזת רמז למוחמד עבד אלסלאם פרג' כי הוא מאמין בדרכו של ארגון הג'יהאד האסלאמי, והוא לא מצטרף אליו מסיבות השמורות לו, אך לא מתנגד לכך שהג'יהאד יפעלו לגיוס חברי ג'מעאת אלדעווה ואלתבליע' בסתר ובשיטה פרטנית לעבוד בשורות ארגון הג'יהאד, והציטוט המדויק שלו היה "חלקי להביא לכם את האנשים מהרחוב למסגד,  ועליכם לטפל בכל השאר."

וגם בחקירות עם ארגון הג'יהאד בעקבות רצח הנשיא סאדאת נחשפה עובדה זו לשירותי הביטחון, ולכן מערכת הביטחון לא אפשרו לארגון לפעול עד מותו של אברהים עזת, החל בסוף שנת 1981 ועד מותו, מותו של איברהים עזת לא איחר לבוא ועלו ספקות רבים לגבי נסיבות מותו, ונטען כי הוזרקה לו זריקה כאשר היה על ספינה שהפליגה לערב הסעודית, למרות שהוא לא סבל ממחלה כלשהי!.

 

Related posts

חפשו את הריבית האפסית

אריק זיו ויזר

גאווה ישראלית : ביקורת הספרים של מרטין אינדיק על "בגין" של אבי שילון

אלי חזן

עצה קטנה לשר גדול

אלי חזן

יום הכיפורים –איך הפכו ניצחון למפלה

אריק זיו ויזר

השר יעלון : האיש הנכון בזמן הנכון

אלי חזן

על מה בעצם אנחנו נאבקים? וכמה מילים על גבורה וזכרון

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן