14.2 C
תל אביב
9 בדצמבר 2019
ליכודניק
אפרים אבן

הצצה אל אוצר כתבי זאב ז'בוטינסקי/ מאת ד"ר אפרים אבן

ביום י"ב במרחשוון השתא ימלאו 128 להולדתו של זאב ז'בוטינסקי.
לציון תאריך זה מובאים להלן דברים על יצירתו הרוחנית של האיש.
גדולה ומקיפה היא יצירתו הרוחנית של זאב ז'בוטינסקי.
יוצר-אמן בכל רמ"ח אבריו היה ז'בוטינסקי. רק כבן 17 שנים היה כאשר ביום 22 באוגוסט 1897 ראתה אור בעיתון הרוסי "יוז'נויה אובוזרניה" רשימתו "הערה פדגוגית", שבה קרא תיגר על שיטת הציונים הנהוגה בבתי הספר, "כי הלא המנהג הזה עלול לגרות רגשי קנאה בלבות התלמידים הרכים". מני אז ועד לפטירתו במדינת ניו-יורק באוגוסט 1940 יצר האיש ופרסם בעיתונות, בחוברות ובספרים כ- 2,500 (אלפיים וחמש מאות!) יצירות ובהן רומנים, מחזות, סיפורים, שירים, תרגומים, מסות ,פילייטונים ומאמרים. ספק רב אם קם בעם ישראל – ובעמים בכלל – מנהיג לאומי שיבולו הרוחני גדול כל כך. את פרי רוחו פרסם ז'בוטינסקי בשפות רבות , ובהן העברית, האידיש, הרוסית, האיטלקית, האנגלית, הגרמנית והצרפתית. יצירותיו ראו אור בהרבה ארצות, ומשפורסמו בשפה אחת – תורגמו מייד לשפות רבות אחרות. על החלטתו להקדיש את עצמו למלאכת הכתיבה כתב ז'בוטינסקי ב"סיפור ימי", ספר האוטוביוגרפיה שלו: "את מלאכתי בחרתי לי עוד מימי ילדותי; התחלתי לכתוב בעודני בן עשר, שירים כמובן. 'הדפסתי' אותם בעיתון כתוב ביד שהוציאו לאור שני בחורים תלמידי בית ספר אחר".
במחצית השנייה של שנות השלושים במאה הקודמת, עוד בהיות ז'בוטינסקי בחיים, עשתה קבוצת "ידידים ומעריצים" שלו, ובראשם שלמה זלצמן, ניסיון ראשון להוצאה לאור של "כתבים נבחרים" מפרי רוחו. בשנת תרצ"ו (1936) היא הוציאה לאור בתל-אביב את הכרך "גולה והתבוללות" (340 עמודים ). ז'בוטינסקי תרם לכרך הזה את החלק הראשון של האוטוביוגרפיה שלו, "סיפור ימי" הוא קרא לה. הכרך השני של הסדרה ראה אור רק בשנת תש"ד (1943), יותר משלוש שנים אחר מות ז'בוטינסקי. הגב' תמר קופ, אחותו של ז'בוטינסקי, הוציאה אותו לאור בירושלים "בשם חֶבֶר מעריצי זאב ז'בוטינסקי". הכרך, שבו 324 עמודים, נקרא "בשעת הרת עולם", והובא בו גם החלק השני של האוטוביוגרפיה של ז'בוטינסקי (אגב, שני חלקי האוטוביוגרפיה מסקרים רק את השנים שעד מוצאי מלחמת העולם הראשונה, וז'בוטינסקי כתבם עברית במקור). בשנת תש"ו (1946) יצא לאור בירושלים, הפעם על ידי ערי ז'בוטינסקי, בנו של ראש בית"ר, הכרך השלישי והאחרון בסדרה זו. הוא נקרא "המדיניות הציונית" ובו 270 עמודים. את שני הכרכים האחרונים ערך פרופ' יוסף קלוזנר.
ערי ז'בוטינסקי המשיך אחר כך בהוצאת כתבי אביו לאור. בשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה הוציא לאור בהוצאתו העצמית ובשיתוף הוצאת "עמיחי", סדרה ובה 18 כרכי "כתבים" משל אביו. אלה 18 כרכי ה"כתבים":
"אוטוביוגרפיה", "אומה וחברה", "בדרך למדינה", "בסער", "זיכרונות בן- דורי", "כתבים ציוניים ראשונים", "חמשתם", "מכתבים", "נאומים (1905 – 1926)", "נאומים (1927 – 1940)", "נכר","סיפורים", "על ספרות ואמנות", "פלייטונים", "רשימות", "שירים", "שמשון" ו"אספרטקוס". בכך הגיע מספר כתבי ז'בוטינסקי המרוכזים ל-21.
חלק גדול מפרי רוחו פרסם ז'בוטינסקי בעיתון בשפה הרוסית "רזסבייט". העיתון הציוני הזה, שנוסד באודיסה בשנת 1860, נסגר ונפתח פעמים רבות. בשנת 1923, שנת פרישת ז'בוטינסקי מן ההנהלה הציונית, שָכַן העיתון בברלין, ועורכו היה שלמה גפשטיין ומזכיר המערכת – יוסף שכטמן. גפשטיין ושכטמן נקטו אז קו ציוני אקטביסטי, ואך טבעי היה כי פתחו לרווחה לפני ז'בוטינסקי את עמודי עיתונם. המאמרים שפרסם אז ז'בוטינסקי ב"רזסבייט" היו היסוד והמצע לתנועת בית"ר, שקמה אותה שנה, 1923, ולמפלגה הציונית הרביזיוניסטית, הצה"ר, שוועידת היסוד שלה תיערך בפאריז כשנתיים ימים אחר כך, בשנת 1925.
בדצמבר 1924 הועתק ה"רזסבייט" אל פאריז, וזאב ז'בוטינסקי נתמנה לעורכו.
הרבה מאוד פרסם ז'בוטינסקי בעיתון זה, ה"רזסבייט", ובין השאר את שני הרומאנים הקלאסיים "שמשון" ו"חמשתם". מעל דפי העיתון התפלמס ז'בוטינסקי עם יריבים מבית ומחוץ, לחם את מלחמות הציונות, עמד על משמר ארץ-ישראל ושלמותה, הגיב על אירועי השעה, וכן התוה את העמדה הרעיונית של הצה"ר ובית"ר בעניינים שהיו אז על סדר היום של היהדות והציונות , ובהם – למשל – הבעיה הערבית בארץ-ישראל. ב"רזסבייט" של שנת 1927, למשל, פרסם ז'בוטינסקי את מאמרו "אנחנו הבורגנים", בתגובה לשאיפות הסוציאליסטים דאז להשליט בעולם כולו – ולא רק בתחומי ברית המועצות, שציינה אז עשור לייסודה – את "הדיקטטורה של מעמד הפועלים". "אני מאמין…בחופש הביטוי, ההתאגדות, ההתכנסות באסיפות והעיתונות, בדמוקרטיה, בזכות בחירה לכל, בשוויון כל בני האדם לפני החוק ובמדינה על-מעמדית…חזון היוזמה הפרטית ..(הוא (ש)יצר את כל מה שהעשיר את התרבות האנושית…לעולם לא ישלוט בעולם מעמד אחד, לא מעמד הפועלים ולא מעמד האיכרים ולא מעמד אחר" כתב ז'בוטינסקי במאמרו זה.
התברר כי המאמר החשוב "אנחנו הבורגנים", ועוד הרבה מאמרים חשובים אחרים, לא נכללו ב-21 כרכי כתבי ז'בוטינסקי המרוכזים שראו אור עד אז.
בשנים 1984 – 1986 מילא מכון ז'בוטינסקי את החסר. הוא הוציא לאור ארבעה כרכים של תרגומי מאמרי ז'בוטינסקי ב"רזסבייט". אלה שמות ארבעת הכרכים שראו אור בעריכת פרופ' יוסף נדבה: "הדרך אל הרביזיוניזם הציוני" (1984), "הרביזיוניזם הציוני בהתגבשותו" (1985), "הרביזיוניזם הציוני במאבקיו" (1986) ו"הרביזיוניזם הציוני לקראת מפנה (1986). עם ארבעת כרכים אלה הגיע ל-25 מספר הכרכים שבהם ראו אור כתבי ז'בוטינסקי המרוכזים.
כמוראה, לא אדם אחד בלבד טיפל בהוצאה לאור של כתבי ז'בוטינסקי המרוכזים הנ"ל. בשל כך, יש מאמרים המופיעים הן ב"כתבים נבחרים" הן ב"כתבים" והן בקובץ מאמרי ז'בוטינסקי שתורגמו מה"רזסבייט". המאמר החשוב "קיר הברזל", למשל, שראה אור לראשונה ב"רזסבייט" מיום 4 בנובמבר 1923, מופיע הן בכרך "המדיניות הציונית" שבסדרה "כתבים נבחרים" (עמ' 6 – 11), הן בכרך "בדרך למדינה" שבסדרה "כתבים" (עמ' 253 – 260), וכמובן הן בקובץ מאמרי ז'בוטינסקי שתורגמו מה"רזסבייט" בעריכת יוסף נדבה ( עמ' 106 – 112 בכרך "הדרך אל הרביזיוניזם הציוני").
אלא שגם 25 הכרכים הנ"ל אינם מכילים אלא חלק לא גדול מיצירתו רבת האנפין של זאב ז'בוטינסקי. בתכנית מכון ז'בוטינסקי בישראל להוציא לאור הוצאה מדעית של כתבי ז'בוטינסקי, מבחרם אם לא כולם.
בינתיים עוסק המכון בהוצאה לאור של אלפי המכתבים שכתב זאב ז'בוטינסקי בימי חייו. על מפעל חשוב זה – ברשימה אחרת.

Related posts

ד"ר אפרים אבן: על הספר "בגין 1913 – 1992", המתיימר להיות ביוגרפיה של מנחם בגין.

אריק זיו ויזר

דב סלומון ז"ל

אריק זיו ויזר

הוקם, הוקם, הוקם: על ראשיתו של האצ"ל

אריק זיו ויזר

על דוד רזיאל ז"ל מאת אפרים אבן

אריק זיו ויזר

מי משכתב את ההיסטוריה של "אלטלנה"?

אריק זיו ויזר

דברי ימי מחתרת לח"י

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן