10.8 C
תל אביב
29 בפברואר 2020
ליכודניק
דעות

הצעה ראשונה לשינוי השיטה

עו"ד שי ספיר, ליכודניק בכל רמ"ח אבריו, יורה את יריית הפתיחה בהצעה לשינוי שיטת הפריימריז בליכוד שמעוררת התנגדויות עזות בתנועה 

 

הבחירות המקדימות – "הפריימריז" לבחירת רשימת הליכוד לכנסת עברה תהפוכות רבות, מאז נקבעה לראשונה בשנת 1977.  

בבחירות המקדימות שנערכו בשנת 2012, לקראת בחירות 2013, התגלתה אף השיטה האחרונה במערומיה, כך התגלה כוחם הרב של קבלני הקולות, התגלה כי בקלות רבה ניתן להתפקד למפלגה ולהשפיע עליה אף אם אין בכוונתך להצביע למפלגה, ואף ניתן "לחסל" מועמדים שאינם הולכים יד ביד עם קבלני הקולות.  

לאור כשלון השיטה נטען כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך בחזרה לשיטה הישנה, טרם בחירות 1977 – הוועדה המסדרת.  

במאמר זה אסקור את התפתחות שיטת הבחירות המקדימות בישראל לרשימות המועמדים, אסקור בקצרה את היתרונות והחסרונות של השיטות השונות, ואציע הצעות שונות לפתרון הבעיה.   

אדגיש  כי הפתרונות שאני מציע אינם חלופיים בהכרך ולדעתי רצוי לשלבם – וזאת כפי שאציג בסיום המאמר.

הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד – הדור הבא – טיוטה 1

עו"ד שי משה ספיר

  1. 1. סקירה במעוף הציפור

רבים רואים את אפשרויות הבחירה השונות לבחירות המקדימות למועמדים לכנסת כציר חד ממדי – אשר ראשיתו הינה בחירה על ידי אדם בודד וסיומו ב"פריימריז פתוחים" – כל בעלי זכות הבחירה.

המפלגות השונות – ובראשן הליכוד ניסו נקודות רבות על הציר:

  • כך עד שנת 1977 נהגו כמעט כל המפלגות לבחור את נציגיהן בדרך של וועדה מסדרת[1] – מוסד פנים מפלגתי שנע בין מועמד בודד במפלגות מסוימות עד לכמה עשרות במפלגות אחרות אשר הרכיב את הרשימה.
  • מפלגות שונות הרחיבו את הועדה המסדרת – כך למשל מרצ נוהגת להרכיב את רשימתה על ידי 1000 חברי ועידה[2].
  • בבחירות האחרונות נבחרו רשימות המועמדים בליכוד ובעבודה בשיטת פריימריז אשר פתוחים לכל חבר מפלגה בעל ותק מסוים.
  • ולאחרונה אף עלו הצעות לבחור את המועמדים בדרך של שינוי הממשל כך שהרשימות ייבחרו ביחד עם הבחירה במפלגה בשיטה של הצבעת פתק רב ברירה[3].
  1. 2. יתרונות וחסרונות

לכל שיטה יש את יתרונותיה וחסרונותיה, ולמעשה כל הרחבה ו/או צמצום של מספר הבוחרים נועד להתגבר על בעיות אחרות שצצו.

  • הרחבת מספר המתפקדים לחברי הוועדה המסדרת נועדה להתמודד עם הרושם שנוצר מבחירת רשימה על ידי "אליטות", ומתוך רצון לאפשר לדם חדש לזרום במפלגה.
  • הרחבת מספר המצביעים ממרכז מפלגה לכלל המתפקדים נועד להחליש את כוחם של קבלני הקולות.
  • הצעת יש סיכוי נועדה להתמודד עם חוסר המוסריות של התפקדות למפלגה מתוך מטרה להשפיע עליה מבפנים כאשר למתפקד אין כל שאיפה להצביע לאותה מפלגה ואף אינו רואה אותה כחלק מאותה מפלגה.

מנגד הדורשים לצמצום הרשימה טוענים:

  • כי הרחבת רשימת המצביעים גרם לכך כי למועמדים חדשים אנונימיים, חסרי ממון רב, מוכשרים ככל שיהיו, אין כל סיכוי ריאלי להיבחר בבחירות כלליות פתוחות.
  • כי קל מאוד ליריבי מפלגה להתפקד אליה אך כדי לפגוע בה.
  • כי ח"כ נוטים ויטו להציע הצעות פופוליסטיות ולבצע מעשים פופוליסטיים תקשורתיים סמוך למועד הבחירות.

 


 

  1. 3. פתרונות אפשריים

לטעמי ההסתכלות על אפשרויות הבחירה כציר חד ממדי הינה טעות תפיסתית וניתן להתגבר עליה בשלל רעיונות יצירתיים, הן כאלו שהיו קיימים בעבר, הן כאלו שבשימוש בדרך כזאת או אחרת על ידי מפלגות אחרות והן כאלו שניתן להמציא.

הצעתי כוללת 4 אלמנטים שונים אשר ניתן לשלבם:

  1. ועדה מסננת
  2. ועדה מתקנת
  3. 70-30
  4. השפעה לאזורים

3.1.             ועדה מסננת

ועדה פנימית מאפשרת רק למועמדים שהיא רואה כראויים להיבחר להתמודד בפריימריז. הועדה יכולה להקל או להחמיר – לפי ראות עיניה ולפי כמות המועמדים.

מטרת הועדה הינה למנוע חדירת גורמים לא ראויים למפלגה, הן בשל עבר בעייתי, הן בשל ערכים שאינם מייצגים את המפלגה והן אף אם אינם מרשימים מספיק את הועדה ביחס למועמדים אחרים.

הועדה תהיה מחויבת למספר מינימאלי של מועמדים כדי שלא תהפוך לוועדה מסדרת – כך בבחירות במחוזי הבחירה, הועדה תהיה מחויבת לאשר לפחות 2 מועמדים מכל מחוז בחירה, סינון מועמדים כך שישאירו מועמד בחירה אחד במחוז תתאפשר רק במקרים מיוחדים ולאחר מתן אפשרות למועמדים חדשים להציע את מועמדתם לאותו אזור.

כך נכון גם לגבי מועמדים לשריונים מסוימים (צעירים, אישה חדשה, עולה חדש, לא יהודי וכו').

במידה ויש יותר משריון אחד – תהיה הועדה מחויבת למספר מינימאלי של מועמדים אשר גבוה ממספר השריונים ביחס של 2:1 – לפחות שני מועמדים לכל שריון.

בבחירות הארציות הועדה תהיה מחויבת למספר מינימאלי של מועמדים ביחס נמוך יותר – שכן לא כל המקומות הפתוחות לבחירות ארציות – ריאליים. (כך למשל אף אם המפלגה מקבלת 60 מנדטים, הרי שלאור השריונים – ייבחרו ברשימה הארצית אך 45 מועמדים)… על כן אני מציע להעמיד את מספר המינימום כך שיחושב לפי מספר המקומות המקסימאליים האפשריים לרשימה הארצית עד מקום 45 כפול 2.

הרכב הועדה – לטעמי הרכב הועדה חייב לכלול, אם לא רק, אז לפחות רוב, ח"כ לשעבר שכיהנו מטעם הליכוד ב2 קדנציות מלאות לפחות.

 

הערה: לטעמי יש לחלק את דמי ההרשמה לבחירות המקדימות כך שסכום נמוך ישולם לפני השלב הראשון ודמי ההרשמה יושלמו אך לאחר אישור המועמד ולפי ראות עיניו.

3.2.             ועדה מתקנת

עם סיום הפריימריז – ועדה יכולה לשנות את הרשימה – במסגרתה היא יכולה לקדם מועמדים או אף להוסיף מועמדים חדשים, כל עוד לא יהיה אף מועמד אשר ירד יותר ממקום אחד לכל עשירייה שבה הוא  ממוקם. כך למשל – מועמדים אשר מוקמו במקומות 1-10 יוכלו לרדת עד מקום אחד לכל היותר, במקומות 11-20 – 2 מקומות, וכן הלאה.

מטרת הועדה המתקנת לבצע שינויים קוסמטיים ברשימה אך לא כאלו שיעוותו את רצון הבוחר, עליה לאזן בין רצון הבוחר לבין רצונה לתקן עיוותי חוסר ייצוג.

ניתן לקיים ועדה מתקנת אף לאחר פריימריז עם ועדה מסננת – במצב זה אסור יהיה לוועדה למקם אדם שלא עבר את סינון הועדה.

3.3.             70-30

המשקל של תוצאות הפריימריז הינו X אחוז מסוים קבוע מראש (60%,70% וכו'), לפני פרסום תוצאות הפריימריז – ועדה בוחרת את רשימתה ומשקלה ניתן בהתאם לאחוז המשלים () אחוז לפריימריז (40%,30% וכו').

ניתן לבצע את החישוב כך שלכל מיקום ברשימה אשר תציע הועדה הבוחרת ישנו משקל קבוע מראש מתוך כוחה של הועדה, או בשיטת בבחירות הנהוגה היום.

יש לציין כי אין לאפשר לוועדה להיחשף לתוצאות הפריימריז ותוצאותיה לא מפורסמים לפני פרסום תוצאות הפריימריז, שתיהן נספרות ביחד – והמועמדים מסודרים לפי ממוצע משוקלל.

ניתן לקיימה אף בפריימריז עם ועדה מסננת.

3.4.             אזורים

אזורים אשר בהן הליכוד קיבל יותר קולות בבחירות האחרונות יזכו למקדם – וכל קול מהן יוכפל במקדם זה. סניפים בהם הליכוד קיבל פחות קולות ממספר פקודיו יקבל מקדם חיובי נמוך מאחד.

ההצעה מבוססת על פי הרעיון הקבוע בחוקת הליכוד[4], לעניין חלוקת מספר צירי הליכוד למרכז המפלגה[5].

כך המפלגה מאזנת בין הזכות של כלל המתפקדים להשתתף בהצבעה לבין מתן יתרון עודף לאזורי בחירה בהן לליכוד יש מספר מועמדים רב (כשם שהיה למרכז המפלגה).

אציין כי אף למפלגת מרצ יש סעיף ברוח דומה, אשר מעניק לסניף ייצוג ביחס של 2:1 :

"55.   המדד לייצוג סניף במוסדות המפלגה יהיה ביחס של 1:2. מקדם 2 למתפקדי הסניף ומקדם 1 למצביעים בבחירות לכנסת האחרונה לרשימת מרצ בתחום הגיאוגרפי של הסניף." 

3.5.             שילובים אפשריים

על כן – לדעתי יש לבצע את הבחירות המקדימות באחד מהשילובים הבאים:

  1. ועדה מסננת -> בחירה רגילה -> ועדה מתקנת.
  2. ועדה מסננת -> בחירת 70-30
  3. ועדה מסננת -> בחירה לפי אזורים ובחירה 70-30
  4. ועדה מסננת -> בחירה לפי אזורים -> ועדה מתקנת.

לדעתי אין לאפשר לוועדה מתקנת להתערב בתוצאות לאחר בחירות 70-30 שכן, סביר לוודאי שהוועדה היא שתהווה את מרבית מרכיבו של הבחירה לפי 70-30 ובכך למעשה כל שנעשה הוא לתת לוועדה חלק רב יותר מהאחוז אותו בוחרים להעניק לה.



https://he.wikipedia.org/wiki/ועדה_מסדרת

[2] סעיף 10 לחוקת מפלגת מרצ – יחד אשר אושרה בתאריך 3.4.2011

[3] ראה למשל הצעת "יש סיכוי".

[4] חוקת הליכוד כפי תקפה ליום כ' כסלו תשע"ב ה- 16 לדצמבר 2011 (להלן: "חוקת הליכוד")

[5] סעיף 58 לחוקת הליכוד.

 

Related posts

פרשיות השבוע ויקהל –פקודי המנורה סמל של עם ישראל

עינר אביב

לא מורשת בגין ולא צדיקים בסדום

אריק זיו ויזר

ליכוד : מגבעת שמואל עד בית אל

אוריאל כוכב

אליקים העצני על יום השואה

אלי חזן

אין סיבה להתלהב /מאת:יצחק קליין

אריק זיו ויזר

ז'בוטינסקי בין מופת לחזון לאומי

אריק זיו ויזר

2 תגובות

ליכודניק 15 בפברואר 2013 at 21:58

הזוי

הגב
חבר מרכז ותיק 5 במרץ 2013 at 21:28

הצעה מעניינת ומיוחדת מאוד..

יישר כח!

הגב

השאר תגובה

דילוג לתוכן