12.3 C
תל אביב
22 בינואר 2022
ליכודניק
משה פייגלין

הצבא מחוץ לקופסא משה פייגלין nrg

צה”ל הוא מן בון-טון כזה שאסור באמת לדבר עליו. מקובל לחשוב שהוא הצליח לשמור את המדינה קיימת ב-60 השנים הראשונות, ולכן כנראה הם יודעים מה הם עושים ורק לאנשים שבתוך המערכת – ועם הרבה ברזלים על הכתפיים – מותר באמת להתבטא בנושא.
אך עם כל הכבוד לצה”ל, מי שבוחן ברצינות את היסטוריית המלחמות אינו יכול להימנע מהמסקנה שבחלק מהמקרים, לא שרדנו בזכות צה”ל אלא למרות צה”ל. מדובר בצבא של כולנו, בארגון הגדול ביותר והחשוב ביותר לשרידותנו הפיזית, ואווירת ההשתקה אינה עושה טוב ליכולתו להתייעל.

סיפור אישי. הגעתי פעם לשירות מילואים והוצבתי לפקד על קבוצת חיילים במוצב קדמי על הגבול. לאחר שהתארגנו במקום, הגיע מפקד הקו לסיור ולבדיקת כשירות היחידות החדשות המאיישות את המוצבים.

“יש למישהו הערות?” פנה אלינו המפקד. “כן”, השבתי, “קל מאוד למחבל בודד לחדור למוצב ולהרוג את השומר ואת החיילים בשנתם”, וכאן פירטתי בדיוק את הדרך הפשוטה לעשות זאת. תגובת המפקד הפתיע אותי. הוא כעס מאד ועזב את המוצב. כעבור שנתיים אייש הגדוד שלנו שוב את אותו מוצב, מחבל בן 16 חדר בדיוק באופן שצפיתי והרג את אחד מחיילי הגדוד.

אז הנה כמה מחשבות לשיפור צה”ל:

הגיוס לצבא מוקדם מדי. בגיל 18 המתגייס אינו בוגר דיו כדי להיות חייל. זה היה נכון בימים עברו – זה נכון פי כמה כיום כשהטרנד הוא “הישאר ילד ככל שתוכל”. גברים צריכים להתגייס בגיל 20. זהו הגיל בו הנשמה בשלה לצבאיות. בגיל 19 כבר הייתי קצין וכשקיבלתי חיילים שמשום מה התגייסו בגיל 20 ומעלה, ההבדל היה גדול מאד.

צבא שיתבסס על חיילים סדירים שהחלו את שירותם בגיל 20 יהיה צבא בוגר, מקצועי, יעיל ומשוחרר מכל מני בעיות התבגרות של נערים שאינם מתאימים עדיין לחיי צבא. מן הסתם גם מספר ההתאבדויות יפחת.

נזכרתי בעניין הזה השבת, כשהתחלנו לקרוא את ספר ‘במדבר’:

“ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל” (במדבר, א’, מה)

כנראה שאנו מגייסים בגיל 18 פשוט משום שאז גומרים הנערים את התיכון. השאלה היא כמובן מה יעשו עד הגיוס. ובכן, התשובה היא פחות או יותר מה שהם רוצים. אבל המדינה יכולה לנתב את המתגייסים לעשייה מועדפת באותם שנתיים, כלומר מי שרוצה לטייל בטימבוקטו – אין בעיה. ומי שרוצה להתחיל ללמוד לימודים אקדמיים – גם אין בעיה.

אפשר בהחלט להיות יצירתיים. למשל לעשות שירות לאומי במגוון נושאים שהמדינה מקבלת אותם כחיוניים, ואז לקבל מול שנתיים של שירות לאומי קיזוז של שנה אחת משלוש השנים של השירות הצבאי. אפשר לדבר על שנתיים של לימודים בנושאים מועדפים (רפואה, לימודי יהדות וכו’), שייחשבו כשנת שירות אחת והצבא יאפשר לסיימם קודם לשירות.
ככלל יש הרבה יותר מדי חשיבה מסורתית בכל העניין הזה של השירות הביטחוני. ישראל היא מדינה המושתת על אתוס הביטחון ואנחנו מאד מפחדים לגעת במוסכמות שכביכול עבדו עד היום. אחת המוסכמות הללו היא “צבא העם”. יש לי הרגשה שההסתמכות הצה”לית על המילואים, היא יותר עניין של מסורת ואידיאולוגיה מאשר עניין של יעילות מערכתית.

צבא המושתת על מילואים אינו יכול להיות צבא מקצועי של ממש. האם נבחנה ברצינות האפשרות להפוך את הצבא לכוח המושתת הרבה יותר על יחידות קבע, כאשר יחידות המילואים משמשות בעיקר כעתודה לפעולות עורפיות?

אין דבר יקר יותר ממילואים. הציבור משלם פעמיים: גם לחייל וגם עבור אבדן ימי העבודה שלו. הציוד של היחידות קיים ממילא בימ”חים וגרעין של חיילי קבע מחזיק אותו בכל מקרה. אם נחבר את כל הגורמים הללו ביחד, יכול מאד להיות שיתברר שהגדלה משמעותית של צבא הקבע, על חשבון המילואים, תיתן תפוקה צבאית טובה יותר בעלות דומה. אלא שצריך להשתחרר מהעניין הזה של צבא העם. צה”ל כבר מזמן לא צבא כל העם וזה לא בריא שמדינה בונה סולידריות באמצעות כפיית גיוס על אזרחיה.

וזה כבר מוביל אותי לעניין החשוב ביותר: החתירה לצבא התנדבותי. כולם צריכים להתגייס לאימון בסיסי קצר, בו ילמדו להשתמש בנשק אישי ולהיות כשירים למשימות הבסיסיות ביותר. כשאני אומר כולם אני מתכוון לכל המגזרים, כשהאימון מותאם לכל מגזר: בני ישיבות יוכלו לעשות את האימון הזה בתקופת “בין הזמנים” (החופש שבין עונות הלימוד) על פי כל התנאים ההלכתיים שיבקשו. אחת לכמה שנים הם יעברו אימון רענון וניתן יהיה לגייסם במקרים קיצוניים של מלחמה כוללת ולהכשירם במהירות לתפקידי לחימה מתקדמים יותר.

המתנדבים לצבא הקבע יזכו למשכורות מכובדות ולמעמד חברתי גבוה. ברור לי שהביקוש יעלה על ההיצע ויאפשר לצה”ל לדרוש מחייליו את המיטב.

האמת היא, שכבר כיום הצבא הוא די התנדבותי. זה לא מקרה שרוב ההרוגים במלחמה האחרונה חבשו כיפות סרוגות ומנגד, מי שלא רוצה להתגייס, מוצא ממילא את הדרכים לעשות זאת. גיוס התנדבותי ישחרר אותנו מהעיסוק האין-סופי בעניין גיוס בחורי הישיבות. ירצו – יתגייסו, לא ירצו – לא יתגייסו, בדיוק כמו כל אזרח אחר בישראל. גם היתרון העצום שניתן שלא בצדק לערביי ישראל הקופצים אל שוק העבודה בגיל 18, לעומת חבריהם היהודים שמתחילים לדאוג לעצמם רק כעבור שלוש או ארבע שנים, ייעלם.

האם מישהו העז לבדוק את האפשרות הזו?



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

האח הגדול מכה שנית /מאת משה פייגלין

אריק זיו ויזר

פורים: בוחרים לנצח /מאת משה פייגלין

לטמון את הראש בחול הסיני /מאת:משה פייגלין

אריק זיו ויזר

ילדי המסתננים /מאת משה פייגלין

אריק זיו ויזר

הכושים ברמת אביב “ללכת עם להרגיש בלי”/ מאת :משה פייגלין.

אריק זיו ויזר

פייגלין: לנתניהו אסור לשתוק

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן