12.7 C
תל אביב
20 בפברואר 2020
ליכודניק
מיכל מנין

הפרוייקט של המדינה

השבוע נכחתי במסגרת עבודת הסטודנט שלי כסדרנית בתיאטרון בהופעה של "הפרוייקט של עידן רייכל" מה אגיד ומה אומר הופעה מדהימה לכל דעה.

מה שהפליא אותי מעל הכל הוא שהאולם היה מלא כולו כולל יציע עד אפס מקום. השירים שרובם קשורים לשפה האמהרית זכו לתשואות מצד הקהל במשך כל ההופעה.

והדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שאותם אנשים המייצגים את החברה הישראלית באים משקיעים מכספם, מזמנם ובאים להנות מהתרבות האתיופית בסופו של דבר.

אותה חברה ישראלית שביום יום לצערנו עדיין אינה מקבלת באופן שווה את האוכלוסייה האתיופית.האתיופים תורמים למדינה, רובם ככולם משרתים ביחידות קרביות בצה"ל, חלקם לצערנו הצטרפו למשפחת השכול, הם שמבחינתם הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית זוכים ליחס מפלה מצד המדינה.

באחד הקטעים עידן רייכל  יוזם הפרויייקט מספר על הזמרת כברה  קסאי חברה בצוות הפרוייקט שבילדותה רצתה לשאול שאלה את המורה והמורה אמרה לה:"אני לא עונה לילדים כמוך".

אמה ניסתה להרגיע אותה הגיעה עמה לבית הספר ובמילים עדינות "החטיפה למורה".

הקהל שואג במחיאות כפיים סוערות למשמע הסיפור.

אבל האם משהו השתנה מאז?

עדיין ילדים אתיופים לא מתקבלים לבתי ספר בשל עדתם, עדיין לא ראיתי ילדים אתיופים משתלבים כראוי עם שאר הילדים, מגיעים לשחק בביתם ללא הבדל.

עוד מספר רייכל במהלך ההופעה  על כך שנכח השנה באירוע מרגש לציון יום מרטין לותר קינג בארה"ב שבו ניגן לפני הנשיא אובמה,רייכל מספר שזהו היה  אירוע מרגש מבדרך כלל היות ולראשונה היה זה נשיא אפרו-אמריקני שנכח באירוע.

ואולי בכך יש לנו הרבה מה ללמוד מהאחות הגדולה ארה"ב, שהצליחה לגשר על הפער הגדול שהיה קיים בין שחורים לבנים, ולהביא לשוויון מלא בין השניים.

הפרוייקט של עידן רייכל הוא ללא ספק הפרוייקט של המדינה ולא רק בגלל היכולות המוסיקליות והווקאליות המדהימות, הוא הפרוייקט של המדינה בכך שעלינו בתוך אזרחי המדינה לא להסתפק בלבוא ולשמוע את התרבות האתיופית המוסיקלית, עלינו בתור חברה לעשות צעדים ממשיים לשילוב האוכלוסייה האתיופית בחברה שלנו.

פרוייקט משמעותי והכרחי.

Related posts

דממת אלחוט-גירסת "קדימה" 2011

אריק זיו ויזר

תמונות הפיגועים מאז ועד היום

אריק זיו ויזר

ציונות באבדון

אריק זיו ויזר

"הגמל לא רואה את הדבשת שלו" מאמר תגובה לגברת עביר קובטי

אריק זיו ויזר

עשור לאירועי אוקטובר, והזרוע עוד נטויה

אריק זיו ויזר

על דמעות של מלאכים, חיות-אדם וטוקבקים

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן