17.4 C
תל אביב
22 בנובמבר 2019
ליכודניק
דעות

הסדרת הזנות – אלימות במסווה של נאורות

לפני שאתם מבקשים למסד את הזנות קראו את הטור הזה ותחשבו שוב. עידית הראל שמש במיוחד לליכודניק

 

 

 

"הוא תמיד דואג לי ולוקח אותי לכל הלקוחות שלי", אמרה לי מ' בקול שבור מעברו השני של הקו, "לא יודעת מה קרה לו. הוא חטף עלי ג'ננה. היינו בדרך לבית המלון, פתאום בדרך, כשהוא עדיין נוהג, התחיל לצעוק, תפס אותי בשיער, משך אותו חזק, ירק עלי וזרק לי את הראש לתוך החלון הסגור. ראיתי הבזק כזה. עצמתי את העיניים. כנראה חשב שהתעלפתי. רק אז הוא הפסיק".

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.  .ב 25.11 יצוין ברחבי העולם

עבור גברים ונשים רבים, למזלם הטוב, מדובר ביום אחד בשנה בו יתנו דעתם לנושא, אבל עבור נשים ונערות במעגל הזנות, האלימות היא שגרת חיים. כמי שפעילה כבר קרוב לעשור במאבק בתופעת הזנות, חשבתי שכבר ראיתי ושמעתי הכל, אבל מסתבר שכל פעם הזעזוע עמוק יותר. ההחפצה, הפגיעה הברוטאלית בכבוד האדם, ההתייחסות לנשים כגוף עם נקבים שנועד כדי שיחדרו לתוכו, באים לידי ביטוי בתיאורים מזוויעים של "לקוחות" (=משתמשים) שמתארים את המפגשים האכזריים והמשפילים שלהם עם נשים בזנות, באתרים למיניהם, תוך כדי מתן "המלצות", "ציונים" ו"טיפים", כגון מי נותנת שיחדרו אליה ללא קונדום – משאלת ליבם של לקוחות רבים וכדומה.

התייחסות הזו מתורגמת למציאות, וכך בשנה האחרונה בין מקרי האלימות הרבים כלפי נשים בזנות, שהגיעו לידיעת רשויות האכיפה ולדיווחי התקשורת, שמענו על אישה בזנות שהמשתמש מאס בה לאחר שהגיע לסיפוקו ופשוט השליך אותה מהחלון "לאחר השימוש" ועזב את המקום כשהוא משאיר אותה גוססת עד שמתה. מקרה נוסף של אישה בזנות שהעיזה להתעקש על שימוש בקונדום, הכעיסה את המשתמש שרדף אחריה, תפס אותה, היכה אותה מכות רצח, הטיח את ראשה בקיר מספר פעמים עד שהתעלפה. כתוצאה מהמכות איבדה האישה את ראייתה.

נשים בכל זירות הזנות, בבתי הבושת, ברחוב, במועדוני החשפנות, בבתי המלון או במכוני "העיסוי" חשופות כאמור לאלימות קשה כגון: תקיפות מיניות, אלימות פיזית, שוד והתעללות מילולית. צילום של הנשים ללא הסכמתן בזמן האקט המיני, סחיטה, מכתבי ושיחות איומים, התחזות לשוטרים, איומים בנשק, הפחדה, מעקב והטרדה של הנשים, זריקת חפצים מרכבים נוסעים בעיקר ע"י כנופיות נוער (נפצים, אבנים, בקבוקים, שתן, חיתולים מלוכלכים, ביצים), תקיפות באמצעות הרכב, חטיפה. לקוחות שמסרבים להשתמש או מחבלים בקונדומים, או כפיית אקטים שלא נכללו בתשלום, כלומר אונס.

יש הרואים בגישת מיסוד הזנות פתרון למציאות האלימות הקשה. לכאורה נשמע הגיוני; אם הן כבר שם, בואו נמסד את הזנות ונדאג ל"תנאי עבודה נאותים", נערוך בדיקות לגילוי מחלות מין מידבקות, נפקח ונמנע אלימות של לקוחות וסרסורים. אבל תאוריית המיסוד היא מיתוס, היא לא עומדת במבחן המציאות. מדינות שמיסדו את הזנות כגון הולנד, גרמניה, נבדה, נו זילנד ועוד, מתמודדות עם עלייה בהיקפי הסחר בנשים וירידה של גיל הכניסה לזנות. מעבר לזה, איך אפשר לומר לאותן נשים, אתן תמשכנה להיחדר ע"י גברים, להסתכן בהידבקות במחלות עור ומין (כי הרי תיאוריית המיסוד קוראת לבצע בדיקות לנשים לגילוי מחלות עור ומין, אבל לא למשתמשים. כלומר הנשים יקבלו "חותמת" שהן כשירת להיחדר כעת בלי לסכן את הגברים…), אתן תתמודדו עם השלכות הפגיעות הנפשיות הרבות של הדיסוציאציה, פוסט טראומה, הפרעות אכילה ועוד סימפטומים חמורים, שהם מנת חלקן של נשים בזנות, אבל אנחנו נדאג שכל זה יעשה בבתי בושת יפים עם סדיני משי ושומר בכניסה.

עלינו להבין שהזנות אלימה גם אם הלקוח אינו אלים. המפגש עצמו, המשא ומתן, המגע, ההשפלה, החדירה כל הסיטואציה היא אלימה. מעבר לכך שאלימות מתרחשת גם באותם בתי בושת "מסודרים" כמו בנבדה או בניו זילנד, ואם כבר היה עימות בין האישה בזנות למשתמש, הרי שנדיר שהנהלת בית הבושת תבוא להגנתה של האישה בזנות לטובת המשתמש שמכניס לעסק כסף.

מיתוס המיסוד מצטרף לשורה ארוכה של מיתוסים, שהזנות היא המקצוע העתיק בעולם, שאי אפשר למגר את הזנות כי היתה משחר ההיסטוריה, שיש בחירה בזות, שהזנות נועדה לספק צורך של גברים שאם לא יאנסו נשים וילדות, שהזנות נותנת פתרון לנכים ולגברים שלא יכולים למצוא זוגיות, שבזנות נמצאות סטודנטיות שמממנות כך את התואר באוניברסיטה ועוד ועוד. כל אותם מיתוסים מאפשרים לנו להיות סובלניים כלפי הזנות ולאפשר את קיומה, אבל המחויבות שלנו כחברה כלפי הנשים והגברים הלכודים בזנות. (נשים הן עדיין הרוב הגדול בתעשיית הזנות אבל אל לנו לשכוח שנערים, וגברים צעירים רבים לכודים גם הם בזוועת הזנות. לצערנו לא נשמעו מעולם קולות המגנים צריכת זנות של נערים וגברים מצד גברים הומוסקסואלים אשר בשתיקתם נותנים גושפנקא לניצול המחפיר של הנערים). מחויבותנו כאמור היא להוציא את הנשים והגברים ממעגל הזנות, להרחיב ולפתח את שירותי השיקום שלמרות הצורך הקריטי בהרחבתם, תקציבם קטן מדי שנה, לחוקק את החוק לאיסור צריכת זנות המונח היום על שולחן הכנסת ולהוביל שינוי תודעתי בציבור ע"י מסעי מידע ציבוריים שזנות היא אלימות וניצולו של אדם אחר לצורך סיפוק מיני הוא פשע.

 

עידית הראל שמש, מנהלת מכון תודעה למאבק בתופעת הזנות

 

Related posts

ארץ ישראל במשנת הרמב"ם: דיון בלאומיות

דר' גבריאלה ברזין

השבוע : פרשת אמור

אלי כהן

הסיפור על הרקטות שטועות בדרכן

מי כאן הריבון

אלי חזן

ח"כ ביטן אתה איש ליכוד, או איש הבית היהודי?

אריק זיו ויזר

העם עם הליכוד

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן