19.8 C
תל אביב
24 בנובמבר 2020
ליכודניק
דעות

הטעות ההיסטורית מאז סיום מלחמת ששת הימים

לו סיפחנו את יש”ע – הכל היה נראה אחרת 


מלחמת ששת הימים התחילה ביום ה-5 בחודש יוני 1967. קדם לכך מינוי משה דיין לתפקיד שר הביטחון ב-1 ביוני 1967, וזאת בעקבות לחץ ציבורי שלא היה כמוהו במדינת ישראל. התנועה הציבורית הרחבה למינוי דיין ובתוכה תנועת הנשים, “נשות ווינדזור העליזות”, לא הותירו מוצא לראש הממשלה לוי אשכול אלא מיונו של דיין על אף רצונו למנות את יגאל אלון לתפקיד שר הביטחון.

בתום הקרבות והניצחון המוחץ של צה”ל היה משה דיין השליט הכול יכול של מדינת ישראל. ראש הממשלה לוי אשכול, שנתפס עוד לפני המלחמה בעיני רבים כדמות של עסקן אפרורי, החסר הבנה בענייני ביטחון, בניגוד לבן גוריון הכריזמטי ומשרה הביטחון, נחלש מאוד וגם מצב בריאותו היה רופף.

מול דיין עמד יגאל אלון שתבע כי יש להחזיר את “השטחים שנכבשו” תמורת הסכם שלום.

דיין, בהחלטה שגוייה שאת מחירה משלמים אנו גם בימים אלה, קבע כי יש להשאיר את השליטה בהר הבית בידי הוואקף המוסלמי. דגל ישראל הוסר מן ההר. החלטה נוספת בעלת חשיבות הייתה להרוס את שכונת המוגרבים ולהכשיר את הרחבה שלפני הכותל המערבי כמקום תפילה ליהודים.

הכרזתו בזמן הקרבות “שבנו לקדושים שבמקומותינו על מנת שלא להיפרד מהם לעולם”, נשכחה יום לאחר תום המלחמה.

משה דיין כשר הביטחון, שלט שליטה מוחלטת בשטחי יהודה ושומרון, עזה ורמת הגולן. המדיניות הליברלית שיישם בשטח; “מדיניות הגשרים הפתוחים” שאפשרה מעבר בין השטחים למדינות ערב השכנות, מעבר אוכלוסייה ערבית לשטח מדינת ישראל, (שני נושאים אלה הקלו על פיגועי טרור שבוצעו ברובם ע”י ערבים שהגיעו מחוץ לשטחים), אי התערבות בחייהם הפנימיים של תושבי השטחים והשארת ראשי הערים ובעלי התפקידים הירדנים על כנם ואי התערבות במערכת הלימודים בבתי הספר בשטחים, העלו את רמת החיים בשטחים, שיפרו את שירותי הרפואה, והפחיתו את האבטלה אך גם יצרו אשלייה של רגיעה למשך כ-20 השנים הבאות.

אי החלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן, או לחילופין חוסר היכולת שלו להביא למימוש את שאיפתו למשלחת פלסטינית, שתודיעה שהיא מוכנה “לדון איתנו על הסדר שלום, כל זאת כשמדינת ישראל ומדינות האזור נתונים תחת אופוריית הניצחון הישראלי המהיר והזוהר של מלחמת ששת הימים, גרמו להתעצמות ארגון קיקיוני שקם ב-1964 וכונה “הארגון לשחרור פלסטין”, ולמסע פרסום והכרה חוצה יבשות בבעיה של העם הערבי החיי בשטחים (וביסוס השם “העם הפלסטיני”) במקביל למסע דה-לגיטימציה במדינת ישראל שהפכה מ”מדינה קטנה” מוקפת אויבים הרוצים בהשמדתה, למדינת כיבוש (כיבוש – שלא היה ולא נברא)!!

הערצת הגיבורים שחש הציבור הישראלי למשה דיין, הביאה לראייה שגויה של המציאות.

דיין עמד, אמנם, על הזכות של ישראל להקמת התנחלויות, אך סייג הסכמתו בכך שלא יוקמו באזורים צפופי אוכלוסייה ערבית.

אין ספק שהכרזה של מדינת ישראל, יום לאחר הניצחון, על שטחי יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן כשטחים השייכים למדינת ישראל והחלת החוק הישראלי עליהם, ביחד עם קביעת שליטת הרבנות בהר הבית, מלחמת ההסברה של ישראל בעולם הייתה שונה לגמרי ובוודאי שלא הייתה אפשרות קיום של ארגונים שונאי ישראל כמו “יש גבול”, BDS, נשים ווטש וכד’.

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

פירוטכניקה בארכיון המדינה

ניסים עוג'ר

תורת הבטחון של ישראל – מעבר מסיכוליות מתגוננת למלחמת מחץ מתוכננת /מאת:יהל ווילפנד

אריק זיו ויזר

אחד נגד מאה

אלי חזן

אלוהים, שמור אותי מידידי, עם שונאי אסתדר בעצמי!!

אריק זיו ויזר

לא לוועדה מסדרת

אלי חזן

כיפורים ורמדאן

אלי חזן
דילוג לתוכן